ההימור של בלייקני, ההימור של איטודיס

התגובה של הפועל תל אביב כמועדון לכתב האישום שהוגש בארצות הברית נגד אנטוניו בלייקני בחשד למעורבות בהימורים בלתי חוקיים על תוצאות משחקים בליגה הסינית וב-NCAA מוכיחה שלאליזבת קובלר-רוס המנוחה, הוגת חמשת שלבי האבל המפורסמים, לא היה מושג מהחיים שלה. איתרע מזלה והיא לא זכתה לפגוש את עופר ינאי. תחת הבעלים הנמרץ, מוכיח המועדון שכשמקבלים בשורת איוב ספורטיבית, אפשר בכיף להיתקע בשלב הראשון - הכחשה. ועוד הכחשה. ועוד אחת.

האזינו להירש מקריא את הטור

8:42

מה היה לנו? בלייקני הוא בכלל לא חלק מכתב האישום. אה, בעצם הוא חלק מכתב אישום אחר, ישן. מפעם. עכשיו זה עכשיו, אז זה אז. ידענו שיש לו בעיות, אבל דיברנו איתו. בעצם, ינאי נתן גיחה קטנה גם לשלב השני של מודל האבל - כעס. "אני שמח שמתייחסים לפרשת מכירות משחקים", אמר לערוץ הספורט. "אני הרגשתי שמכרו כמה משחקים שלנו ולא התייחסו". בקיצור, לא קרה ואם קרה אז מה קרה. וגם - לא עופר, לא חוקרים. אגב, במדינת פנסילבניה, שבה הוגש כתב האישום, בכלל יודעים מי הוא עופר ינאי? אני מהמר שלא, אם מותר להשתמש במושג הטעון הזה. 

ועכשיו לעובדות, והן חשובות: כתב אישום הוגש נגד אנטוניו בלייקני, והוא חמור. אתם מוזמנים לקרוא בעצמכם. לפי החשד, בלייקני עשה יד אחת עם מהמרים אמריקנים כדי להטות תוצאות בליגה הסינית, ואף גרם לשחקן נוסף לנהוג כמוהו. אם לא די בכך, הוא סייע לאותם מהמרים לשכנע שחקני מכללות להטות משחקים ב-NCAA, ליגה קדושה במושגים אמריקניים. העונש הקבוע בחוק על העבירות הללו יכול להגיע ל-20 שנות מאסר. 

כתב אישום חמור, אנטוניו בלייקני. צילום: capture_il.sport

אפשר לבלבל את המוח בכל מיני פעלולים מילוליים, אבל מעורבות של כדורסלן בהטיית תוצאות של משחק שבו הוא מעורב היא העבירה הספורטיבית החמורה ביותר שאפשר להעלות על הדעת, פרט לאלימות פיזית. כשעלה חשד שצ'ונסי בילאפס, מאמן פורטלנד, וטרי רוז'ייר, שחקן מיאמי, מעורבים בהימורים לא חוקיים, הם הושעו באופן מיידי מקבוצותיהם. חשד, לא הרשעה. לא פסק דין חלוט. מאליק ביזלי, שנתן עונה מעולה אשתקד בדטרויט, נותר בלי קבוצה בגלל חשד דומה. ג'ונתאי פורטר הורחק מהליגה לכל חייו בגלל הימורים. הדבר היחיד שמאפשר לנו לאהוב כדורסל הוא ההבנה שהמשחק הוגן, שמה שאנחנו רואים זה מה שאנחנו מקבלים, שלא עובדים עלינו. מהמרים הורסים את המשחק, באופן הכי מילולי שאפשר. בהזדמנות אחרת ניכנס לצביעות האמריקנית, שמאפשרת שיתוף פעולה בין חברות הימורים ל-NBA ביד אחת ומענישה מהמרים ביד השנייה, אבל זה לא רלוונטי לסיפור של בלייקני. 

עוד הסתייגות חשובה: התגובה של ינאי והפועל תל אביב מקוממת, לפחות אותי, ומתעלמת לחלוטין מכל ערך מוסרי מעבר לרצון לנצח במשחקי כדורסל, אבל קשה לדמיין קבוצה אחרת בארץ פועלת באופן שונה. בלייקני הגיע למקומות כמו סין, בחריין וישראל ולא הפך לשחקן מוביל ב-NBA בגלל אופי בעייתי, שמתבטא בין השאר בחשד למעורבות בשוד. בהפועל תל אביב הוא התפוצץ והפך לכוכב שיכול לעשות את ההבדל בין העפלה לטופ 8 לבין העפלה לפיינל פור ואולי אפילו בין העפלה לפיינל פור לבין זכייה היסטורית ביורוליג. ינאי רואה לנגד עיניו רק את המטרות האלו. חוק, בטח אם הוא בינלאומי, זה לחלשים. הפועל נוהגת בדיוק לפי סולם הערכים הנוכחי בישראל. עם זאת, כדאי לזכור שבמשך שנים התבסס האתוס של הפועל בכדורסל על אזכור חטאיה של מכבי תל אביב, שנהגה תמיד להגן בכל מצב על שחקנים בעייתיים שמעורבים בפלילים, כל עוד הם משחקים בצד שלה וקולעים הרבה - מוויל ביינום ועד לאולסי פרי. מכבי רצתה לנצח, בדיוק כמו שינאי רוצה לנצח. אם תרצו, עוד צעד, הפעם לא מכוון, בניפוץ האתוס האדום בידי הבעלים הנוכחי. 

בילאפס ורוז'ייר הושעו מיד

אפשר להניח שגם מנהלת הליגה או איגוד הכדורסל לא ירצו לקחת ליד את תפוח האדמה הבוער הזה. מי רוצה להסתבך עם מועדון עשיר ועם אוהדיו. רק האמריקנים, או היורוליג, יכולים להזיז כאן משהו ברמה החוקית. עד שזה יקרה, כדאי להזכיר לאוהדים הצעירים מה יכולה לעולל לליגת כדורסל עננה של הימורים. באמצע שנות ה-90, בעודו חייל סדיר בגל"צ, חשף כתב הספורט דאז ניב רסקין פרשיית הימורים בליגת הכדורסל הישראלית. החשד היה ששחקנים מעורבים בהטיית תוצאות ובהימורים לא חוקיים על משחקים. הסתובבה אז קלטת וידאו של ישראלי בכיר מאוד, שהיה באסקטזה לא ברורה להשיג נקודות במשחק שהוכרע מזמן. התפרסם על המחאה (צ'ק) של אותו שחקן שקשורה להימור על משחק אחר. דובר על שחקן שני שנקשר לעץ ביער כל הלילה בשל חובות הימורים. ליגת כדורסל שמרחף מעליה חשד הימורים הופכת עד מהרה לבדיחה. 

החל ממשחק הליגה הבא שלו, אנטוניו בלייקני ישחק בליגה הזאת תחת עננת כתב האישום. כן, העבירה התרחשה במדינה אחרת, אבל גם על ליגת העל בישראל יש הימורים. ייתכן שבלייקני שינה את דרכו, שהוא נולד מחדש, שהוא אדם אחר. כמובן - אי אפשר להדגיש זאת מספיק - שאין כל הוכחה שהוא מעורב כרגע בכל אירוע לא חוקי. אבל גם אם הבטיח ואמר את כל הדברים הנכונים, האם אנשי הפועל תל אביב יכולים להיות בטוחים במאה אחוז שלא יסטה מדרך הישר מחר, או מחרתיים, או בהצלבה או בפיינל פור? האם הם יכולים להיות בטוחים במאה אחוז שאנשים משתנים? 

בעצם, כבר ראינו שהם כותבים מחדש את תורת הפסיכיאטריה. נקווה שבניתוח אישיות הם מצטיינים באותה מידה. 

---

https://www.youtube.com/watch?v=uNLD05g2r0o

איך כותבים במצבים כאלה? היה גם משחק. יש פער גדול בין איך שמרבית הצופים, בטח אוהדי הפועל, חוו את המשחק הזה, לבין מה שמאמני כדורסל או פרשנים תמהוניים שמתלהבים מהאותיות X ו-O יכלו למצוא בו. זה היה דו קרב בין הכישרון העודף של האורחת מתל אביב והשכל של דימיטריס איטודיס (נשמח לשמוע את תובנותיו לגבי הפרשה, אגב) לבין הניסיון של פייריק פופה מוילרבאן לצמצם פערים. ככל שאפשר לזהות, למרות רמת הכישרון הנמוכה ממילא, שספגה מכה נוספת עם העזיבה של ננדו דה קולו לפנרבחצ'ה (אמש כבר הטופ סקורר של הטורקים נגד ולנסיה), מדובר באחלה מאמן שבעולם, והוא אכן הפך את ההתמודדות לשחמט טקטי מעניין. 

לא פראייר, איטודיס. צילום: הפועל IBI תל אביב

הרעיון הדי ברור של פופה היה למנוע מהגארדים האורחים לייצר יתרונות מספריים. איך עושים זאת? בעזרת מושגים שאתם קוראים ב"הדיסקו" לא מעט - נייל הלפ (עזרה של גארדים על חדירות מאזור הטופ אוף דה קי, קו העונשין או בקיצור, "הציפורן"), סטנטים, צ'וקים ובעיקר פיל סוויץ' - כלומר חילוף מוקדם של השומר הקרוב לכדור, למשל בפיק אנד רול, שקופץ לבלום את הגארד החודר. במחצית הראשונה, התוכנית עבדה מצוין. הגארדים של הפועל לא הצליחו לייצר בעצמם. בהיעדר חדירות קלות לצבע, נמנעו מצבים של רוטציות מורכבות בהגנה שמובילות בדרך כלל לאותם יתרונות מספריים, שמובילים להנעת כדור ואז לזריקות חופשיות משלוש. התוצאה הייתה 0 מ-6 מחוץ לקשת להפועל בחצי הראשון, והרבה כדררת ובידודי אחד על אחד עקרים - לא משהו שאנחנו לא מכירים מהפועל.

בהתקפה, הקבוצות של פופה תמיד משחקות יפה - ספייסינג טוב, בחירת קליעות סבירה, מסירה לשחקן הפנוי. יום טוב של גלין ווטסון ושאקיל האריסון, שני כלי הנשק העיקריים שנשארו לצרפתי, גרמו להובלה בסוף החצי, והקבוצה מליון עוד עלתה ל-12 הפרש בתחילת הרבע השלישי. 

רק שאיטודיס לא פראייר. הגנתית, לא היו אצלו שינויים משמעותיים במחצית השנייה - פתרונות שונים לשחקנים שונים (הדג' או סוויצ'ים). אבל רק תחשפו חולשה הגנתית בפני המאמן היווני, והוא ידקור אותה בלי רחמים, שוב ושוב. זה קרה ברבע השלישי, כשהסנטר המחליף בסטיאן ווטייה שמר על דניאל אוטורו. ווטיה הכבד יכול לשמור את הפיק אנד רול רק בדרופ, כלומר עזרה נמוכה ברחבה, ומיציץ' ובריאנט ניצלו זאת עד תום, בהנחייה מהספסל. הפועל ביצעה פעם אחר פעם, בשיטתיות, תרגיל זהה שמתחיל בחסימה של גארד לגארד (כדי לנסות לייצר חילוף על שומר חלש יותר, בדרך כלל הרטל) ואז חסימה בין הגארד לאוטורו, שחגג בשלל ליי אפים ודאנקים. ברבע האחרון, כשפופה התאים את עצמו ועבר לחילופים אוטומטיים, הפועל התקשתה לנצל מיסמצ'ים על ווטסון הננס בצבע, אבל שלשות של ויינרייט וג'ונס פתרו את הבעיה. ניצחון בשחמט לאיטודיס, או בעצם ניצחון בכישרון להפועל.

פתר את הבעיות עם שלשה, כריס ג'ונס. צילום: הפועל IBI תל אביב

הנקודה היא שבמשחק השחמט של איטודיס הוא מקריב חיילים. נדמה שבכל משחק הוא רואה לנגד עיניו רק את 40 הדקות הנוכחיות, בואקום, בלי לחשוב על העונה כולה. על בניית ביטחון, למשל. לגיטימי שיחשוב שים מדר לא יכול היה לעזור לו אתמול. מצד שני, הוא יצטרך את מדר מתישהו, אולי כבר במשחק הבא, או בזה שאחריו. איטודיס, כך נראה, מאמין ששחקניו מבינים שהם חיילים על לוח שחמט, וחוזי העתק מאפשרים להם להיפטר מהאגו. רק שבני אדם, כידוע, הם קצת יותר מורכבים. רק בשלבים מאוחרים יותר נדע אם בניצחונות הקטנים, איטודיס מפספס ממש עכשיו את התמונה הגדולה.