סיכום מחזור: יפתח זיו חזר לחייך, חולון קבוצה מבאסת, פריס לי הגיע לעונה ואשדוד משלמת מחיר
צילום: אודי ציטיאט, באדיבות ליגת ווינר סל
הקישור הועתקאספר לכם סוד קטן. כחלק מההכנה למשחקים, אחרי שאני כבר מוצף בנתונים, אני פונה לגרוק בוט ומבקש ממנו שיכין תוכנית משחק שתדמה את זה שאני מאמן של שתי הקבוצות: מה צריך לעשות כדי לנצח את היריבה? בסוף אני מסתכל בעיקר על המפתחות לניצחון שהוא מייצר. ותהיו מופתעים (או שלא), הגרוק פוגע.
לצורך העניין, השתמשתי בו למשחק בין הפועל חולון ומכבי ראשון לציון. והוא ציין שכדי שחולון תנצח היא צריכה להכניס את ג'סטין טילמן לבעיית עבירות, לגרום לכתומים לאבד 17 כדורים ולמנוע מהם עד כמה שניתן כדורים חוזרים בהתקפה. מה קרה בפועל? טילמן היה מצוין וסיים עם 22 נקודות ו-7 ריבאונדים, ראשל"צ איבדה 6 כדורים בלבד ולקחה 13 ריבאונדים בהתקפה.
מבחינת ראשל"צ הוא ציין שקבוצתו של גיא קפלן צריכה לאבד מתחת ל-14 כדורים, לקחת לפחות 5 כדורים חוזרים בהתקפה (לא משימה קשה) ולמנוע בכל מחיר משחר עמיר וקלודל האריס זריקות מחוץ לקשת. בחצי הראשון זה לא עבד עם עמיר, אבל בחצי השני כן (סיים עם 3 מ-8), והאריס בכלל לא היה בכיוון (2 מ-7 לשלוש).
מה שהבינה המלאכותית לא לקחה בחשבון זה את יפתח זיו. קודם כל כי היא עשתה את כל הניתוחים שלה לפני ההחתמה שלו בראשל"צ, אבל גם אם זה היה קורה אחרי, לא היה לו מה להוסיף כי זיו לא שיחק כדורסל בחמישה חודשים האחרונים (משחקו האחרון היה בפתיחת גמר הפלייאוף בעונה הקודמת), וגם כששיחק במדי הפועל ת"א לא באמת היה פקטור.
אתמול זיו היה חתיכת פקטור. הוא עלה מהספסל חמש דקות לסוף הרבע הראשון ומהפוזשן הראשון השתלט על העניינים והפך את ראשל"צ לקבוצה הרבה יותר מאוזנת, ובעיקר רגועה ומנוסה. אם בעבר היה נהוג להגיד על זיו, שלצד המעלות הרבות שיש במשחקו, הפזיזות וקבלת ההחלטות הורסות לו לא פעם, נראה לפחות לפי המשחק הראשון שדברים השתנו אצל הרכז הוותיק. אולי זה בדיוק זה. בגיל 31, ואחרי שכבר עבר הכל בכדורסל הישראלי, זיו הגיע לראשל"צ שחקן הרבה יותר רגוע, וטרן שלא מחפש עכשיו לבצע איזה היילייט שכולם ידברו עליו, אלא בעיקר לסדר את הבלגן, ובראשל"צ היה הרבה מאוד בלגן לפני להגעתו.
את המשחק הוא סיים עם 14 נקודות (6 מ-11 לשתיים, 0 מ-4 לשלוש, 2 מ-2 מהקו), 4 ריבאונדים, 6 אסיסטים, איבוד, חטיפה וסחיטת לא פחות מ-9 עבירות. כל הדרך למדד 21 והפלוס/מינוס השני הכי גבוה בקבוצתו (10+). כל זה ב-27 דקות. זיו גם היה חתום על הסל שסגר סיפור ברגעי ההכרעה, אבל נפצע במהלך. נקווה שזה לא משהו רציני. ההחתמה של זיו גם משחררת לחץ מקווה גרנט וצ'ונסי ג'נקינס בכל מה שקשור לניהול המשחק. לגרנט לקח אתמול מחצית שלמה להתרגל לשינוי, אבל בחצי השני הוא היה אדיר עם 14 נקודות, כולל סלי קלאץ' גדולים.
בצד השני, הפועל חולון היא קבוצה מבאסת. מבאסת בעיקר כי היא חסרת כישרון, אולי הקבוצה הכי חסרת כישרון שהייתה למועדון בשנים האחרונות, וכבר היו לה כמה כאלה. אז כן, יש לה את אדאמה סאנוגו, שמבחינת איכויות הוא בכמה וכמה דרגות מעל חבריו לסגל, ואתמול אפשר היה לראות את זה כשסיים עם 25 נקודות, 11 ריבאונדים ו-2 חטיפות. מנגד, מתי בפעם האחרונה ראיתם סנטר זורק פעמיים איירבול לשלוש, וממשיך לזרוק אחר כך עוד? זה בעיקר מראה שהוא עושה מה שהוא רוצה על המגרש, אולי בצדק כי הוא מבין שאם לא יעשה זאת המצב של הקבוצה יהיה גרוע יותר.
לחולון יש שני זרים סופר חלשים שלא מתאימים לשאיפות של הקבוצה. הראשון הוא לסטר מדפורד, שהגרוק צדק שכדאי לראשל"צ לתת לו לזרוק כמה שהוא רוצה (היה על 2 מ-14 לשלוש לפני ההתמודדות). מדפורד סיים עם 0 מ-3 מחוץ לקשת, ביצע 5 עבירות ולא קלע נקודה ב-11 דקות. הזר השני הוא ריבאלדו סוארס, שאולי היה טוב בליגה הגרמנית, אבל עד כה העונה זה לא זה. אמש הוא תרם 3 נקודות (כולן מהקו), כשהוא זורק רק פעמיים לסל ב-28 דקות!
אגב, גם הישראלים של חולון חושך. עם כל הכבוד לשחר עמיר, שיש אנשים שכבר הפכו אותו לאמיר כץ הבא. אז לחצי הראשון הוא הופיע עם 13 נקודות (4 מ-5 לשלוש). אבל בחצי השני נעלם לחלוטין כשלא הוסיף נקודה אחת והחטיא את כל שלוש הזריקות הנוספות שלקח מחוץ לקשת, לצד 0 מ-3 לשתיים. אמיר כץ לא היה נעלם במשחקים. ועמיר עוד היה הישראלי הסביר אצל המקומיים. נתנאל ארצי ויאיר קרביץ עד כה בליגה בעונה רעה מאוד, וסם איוריו, עם כל הכבוד, לא ברמה של מועדון כמו חולון. השלישייה הזאת תרמה אתמול 11 נקודות בלבד ב-61 דקות משותפות על הפרקט. חולון ירדה למאזן 3:1 בליגה, וביום שישי יש לה משחק ביתי שהיא חייבת לנצח מול גליל עליון, אחרת הכיסא של פז'ה קראוניץ' עלול להתחיל להתנדנד.
חוסר הניסיון של מכבי אשדוד
לפני תחילת העונה העולה החדשה, מכבי אשדוד, סימנה את המפגשים הביתיים מול גליל עליון וב"ש ככאלה שהם Must Win עבורה אם היא רוצה לשרוד בליגה. בכל זאת, קבוצות ברמה תקציבית דומה לשלה, שהמטרות שלהן זהות. אבל הקבוצה של דן קציר הפסידה לשתיהן, סופרת כבר הפסד שלישי ברציפות אחרי הניצחון על נס ציונה במחזור הפתיחה, ובשבוע הבא יוצאת למשחק לא פשוט באולם היובל נגד בני הרצליה.
אשדוד יכולה להאשים רק את עצמה בהפסד. היא שיחקה טוב יותר בחצי הראשון, והובילה בצדק 44:50. אבל עלתה רע מאוד לחצי השני. שתי ריצות של ב"ש ברבע השלישי והרביעי (2:13 ו-2:11), העבירו אליה את ההובלה, כולל יתרון דו ספרתי ברבע האחרון, אותו היא ידעה לשמור למרות ניסיונות הקאמבק של המארחת.
אשדוד הפסידה למרות שלקחה 18 כדורים חוזרים בהתקפה! והפיקה מהם 20 נקודות, נתון יפה מאוד. אבל כששני זרים מרכזיים, מקדאפי והיל קולעים 2 מ-9 לשלוש יחד, והזר השלישי והכי מנוסה, רוביט, מאבד 5 כדורים וקולע 7 נקודות בלבד, אתה בבעיה גדולה. זאת לא הפעם הראשונה שאני כותב את זה, וברור שיש מגבלות תקציביות, אבל אם אשדוד רוצה להישאר בליגה היא חייבת להחליף לפחות שניים מהזרים שלה, ומהר.
ב"ש ערב המחזור הייתה הקבוצה היחידה בליגה שעוד לא ניצחה העונה. מנגד, היא קיבלה הגרלה קשה מאוד: ירושלים, הפועל ת"א וחולון, ובלא מעט רגעים הראתה גם בהפסדים האלה כדורסל חיובי. בשונה מאשדוד, ב"ש פגעה בזרים שלה, וראו את זה מהשנייה הראשונה: לובל קאביל (23 נקודות, 6 ריבאונדים ו-7 אסיסטים אתמול) הוא שחקן שלא יישאר כאן עוד הרבה זמן, בראיין קמרון גם פנטסטי, ובכלל 4 מתוך 5 הזרים של הקבוצה קולעים בדו ספרתי, כשהחמישי, אם.ג'יי ווקר, מגרד את ה-10 נקודות בממוצע.
פריס לי הגיע
נס ציונה ביצעה כמה וכמה החתמות מרשימות מאוד בקיץ. המרשימה מכולן הייתה זו של פריס לי המנוסה, ששיחק בטופ האירופי. עד אתמול הרכז בן ה-31 לא ממש הגיע לעונה. מול גליל דברים נראו אחרת. לי שלט בקצב המשחק כמעט מהשנייה הראשונה, ובפתיחת החצי השני הוביל את האורחת לריצת 0:17 מדהימה, כשהוא קולע בה 6 נקודות ומוסר 2 אסיסטים. לי סיים את המשחק עם 16 נקודות (לא זרק לשתיים, 4 מ-11 לשלוש ו-4 מ-4 מהקו), 3 ריבאונדים, 3 אסיסטים, 4 איבודים וחטיפה ב-32 דקות. יש עדיין מקום לשיפור, אבל זה הרבה יותר טוב מתחילת העונה.
לנס ציונה יש שתי מניות בטוחות: ג'וש כריסטופר, שאתמול שוב סיים כקלע המוביל עם 24 נקודות, רק שהפעם גם תפר 3 שלשות מ-6 ניסיונות. לפני המפגש הוא היה על 4 מ-19 עונתי. והמניה השנייה היא ג'קסון רואו (16 נקודות, 5 מ-5 לשתיים ו-6 ריבאונדים). מבחינת איכויות רואו היה אמור להיות הזר הרביעי-חמישי בהיררכיה, אבל מהרגע הראשון הפך להיות שחקן שנס ציונה חייבת ממנו תפוקה כדי לנצח משחקים.
כשאתה מוסר רק 11 אסיסטים, ואין לך כישרון כמו שיש להפועל ת"א, הסיכויים שלך לנצח לא גבוהים, גם אם גרמת ליריבה לאבד 18 כדורים והשגת מהם 31 נקודות, ואפילו קלעת יותר נקודות ממנה מהזדמנות שנייה (6:14). זה מה שקרה לגליל עליון, שגם קלעה רק 7 שלשות מ-25 ניסיונות אתמול.
בגליל לקחו החלטה בקיץ לשחק עם ארבעה זרים בלבד כדי לקבל את המענק הכספי. אז קודם כל הם מתחילים כל משחק בנחיתות (למעט נגד קריית אתא שמשתפת גם 4 זרים). אז כשגליל סובלת מפציעה של זר (נייט קינגס) ומשחקת רק עם 3 מול ה-5 של נס ציונה, היא חייבת קודם כל שכל השלושה יהיו בפורמה, ואתמול למעט אלסטון מייסון (22 נקודות), קמפ היה סולידי עם 15, וברוקס סיים עם 4 בלבד. במקביל, הישראלים חייבים להתעלות. אבל מלבד איתי מושקוביץ עם 16 נקודות באחוזים רעים (5 מ-15 מהשדה), ואסיסט בודד, המקומיים הצעירים של עידן אבשלום לא סיפקו תפוקה מספקת.
דברו איתנו
יש לכם הערות או הארות על הטור?
בואו לפגוש אותנו ולהגיב ברשתות החברתיות.
אנחנו זמינים בכל הפלטפורמות. חפשו הדיסקו
ברק חקלאי
אחרי "קריירת משחק" בינונית שהסתיימה עם הגיוס לצבא, החלטתי להפוך את התחביב למקצוע, רק מיציע העיתונאים. בין לבין הייתה גם אפיזודת אימון קצרה (מי המשוגע שבוחר בזה?). מקומונים, ספסל, נקודות בצבע, ואז ידיעות אחרונות ו-ynet. היום כבר כותב ועורך דברים ברומו של עולם... הכלכלה, אבל חיידק הכדורסל ובעיקר העכברות לא יעזוב אותי. אוהב את הכדורסל הישראלי, אבל לא אוהד קבוצה. מתרגש מכל הצלחה כחול-לבן באירופה, ומתעצבן מכל הפסד מאכזב. ושלא נתחיל לדבר על נבחרת ישראל
