משבר נדל"ן, קללה עתיקה וכוכב אחד שמחכה: החלום של אולימפיאקוס

19 שנים חלפו. 18 שנים ו-11 חודשים, ליתר דיוק. ב-20 ביוני 2007, זמן קצר לאחר שפנאתינייקוס הניפה את גביע היורוליג באולמה הביתי, הגיעו פיני גרשון ואולימפיאקוס למשחק החמישי בגמר הפלייאוף. הם הפסידו 89:76 וחזו בה זוכה גם באליפות יוון. מאז נגררו עוד שש סדרות גמר למפגש המכריע, אבל הערב הספציפי הזה היה מיוחד. ולמה? כי זו הייתה הפעם האחרונה שבה אוהדים אדומים מפיראוס הורשו להיכנס במוצהר לאואקה.

האזינו לאהרל'ה מקריא את הטור8 דק׳

אפשר לטעות ולחשוב שזה היה אידילי. אלא שמבט אחד על עמודת הצופים בבוקסקור מספיק כדי להבין הכל: 9,500 בלבד. בפאקינג אואקה הענק. במשחק הכי גדול שיש. איזה מוזר. איזה מביך. האולם היה ריק בחציו, ו-9,500 כיסאות נותרו מיותמים כדי להפריד בין המחנות השונאים, ולוודא שכל האוהדים יוכלו לחזור הביתה בשלום. לאחר מכן הוחלט שלא עוד: משחקי גביע המדינה מתקיימים גם כך באולמות קטנים ולעיתים מרוחקים, ומי שמחזיקה ביתרון הביתיות בקרב על האליפות תיהנה ממנו עד הסוף, בלי קהל חוץ. אפילו במשחק המכריע.

לא מעט דברים קרו בכדורסל היווני מאז 2007. גרשון לא חזר שוב לגמר, ז'ליקו אוברדוביץ' עזב מזמן ואולי עוד מעט חוזר, האואקה שופץ וכיסאותיו נצבעו ירוק, והוא אף החליף את שמו הרשמי לטלקום ארנה. והנה עוד שינוי מהפכני שאיש לא דמיין שיכול לקרות: ביום שישי הקרוב יתמלא אחוז לא מבוטל מיציעיו של האולם האולימפי בשכונת מארוסי בצבע לא מוכר ובלתי שגרתי. ההערכות מדברות על 10,000-8,000 אוהדי אולימפיאקוס שיגיעו לחצי הגמר מול פנרבחצ'ה, וזה עוד לפני שמביאים בחשבון שתיית כרטיסים שמן הסתם נעשתה מתחת לרדאר.

חלקנו (כלומר, חלקי) מתקשה עדיין להאמין שהוויקנד הזה ייערך באולמה של פאו, ובלעדיה. למה זה כל כך מוזר? שאלה טובה, האמת. כולם יודעים לדקלם את קללת המקום הראשון, שלפיה כל מי שמסיימת ראשונה בעונה הסדירה של היורוליג אינה זוכה בגביע. הגיע הזמן לגלות, להציף ולהעלות את הקללה הרובצת על מארחות הפיינל פור: 

• שש האחרונות שקיימו את האירוע באולמן - הגיעו אליו כצופות מהצד. 

• חלקן הודחו עוד בעונה הסדירה (הכוכב האדום בלגרד ב-2018 וב-2022 ואלבה ברלין ב-2024).

• אחרות הקיצו מהחלום רק בפלייאוף (באסקוניה ב-2019, ז'לגיריס קובנה ב-2023 ופנאתינייקוס בשבוע שעבר).

• בפועל, אף אחת מהן לא השתתפה בו מאז ריאל מדריד, שהניפה בביתה ב-2015.

הערה: פנרבחצ'ה אמנם זכתה בגביע באיסטנבול ב-2017, אבל לא באולקר ספורטס ארנה שלה, אלא בסינאן ארדם דום, שמשמש דווקא את יריבותיה. נשמע מוכר למישהו?

מעבר לסימבוליות, הפיינל פור הזה פוגש את אולימפיאקוס בצומת דרכים, בעיקר בשל העובדה שאיש אינו יודע כיצד היא תצא מסוף השבוע הקרוב - ובעיקר איך תחזור ליורוליג בתחילת העונה הבאה.

שאלת השאלות נוגעת ליורגוס ברצוקאס. יש מאמנים שנמצאים כל כך הרבה זמן בתפקידם, עד כדי כך שריח המיצוי מרחף באוויר, ויש מי שרק מחפשים את התירוץ כדי להכריז על פרידה. אנחנו מספיק מבוגרים כדי לזכור כמה שנים דיווחו לנו שאטורה מסינה ודימיטריס איטודיס חייבים זכייה ביורוליג כדי להישאר בצסק"א מוסקבה (ודייויד בלאט מועמד להחליפם), ואיכשהו הם נשארו בכל פעם מחדש, עם או בלי הגביע. כמה פעמים שמענו את אותו הדבר בדיוק גם על פאבלו לאסו בריאל. זמירות דומות החלו להישמע באולימפיאקוס בעונה שעברה, ואחרי ההפסד המאכזב בחצי הגמר למונאקו הן אף עברו לפסים מעשיים, אבל המאמן נשאר. ועכשיו?

ועכשיו - קשה לדעת ולאמוד. ברצוקאס ביצע מהלך יחצ"ני מבריק בחודשים האחרונים, כשהירבה להתעמת בפומבי עם פנאתינייקוס, ניפק ציטוטים שהטריפו את הקהל בהיכל השלום והאחווה, ואיחד סביבו גם את השחקנים. אולימפיאקוס כבר נפרדה ממנו פעם אחת ב-2014, והצטערה על כך במשך שנים. אבל בתוך עמנו אנו חיים, וכשחושבים על זה, הוא די דומה לעם היושב ביוון. עוד מפח נפש, עוד עונה בלי תואר, והכל עלול להישכח ולהיזנח.

זו לא סתם ספקולציה שעוברת מסך ואוכלת מילים. יש מי שממש מחכה ומצפה לראות את התמונה שתתגלה כשהאבק ישקע. למשל, ואסיליס ספאנוליס. ה-GOAT של אולימפיאקוס הפך לסחורה מבוקשת בשוק מאמני היורוליג מאז נטש את מונאקו. כבר מהרגע הראשון הוצעו לו תפקידים כאלה ואחרים (למשל, בהפועל ת"א), והוא הוזכר ומוזכר כמועמד לדובאי (צ'אבי פסקואל כבר הולך לשם כנראה), לברצלונה (אולי במקום פסקואל?), לאנאדולו אפס (פאבלו לאסו לא ימשיך) ואפילו לריאל (לפני שסרג'יו סקאריולו עלה לפיינל פור). אבל ההתרחשות המעניינת ביותר סביבו היא בכלל ביוון.

העיר סלוניקי עומדת לחזור לקדמת הבמה. אנדראה טרינקיירי יאמן בעונה הבאה את פאוק, שנרכשה בידי טליס מיסטאקידיס, אחד האנשים העשירים והמשפיעים במדינה. אחרי שסיכמה עם ניק קלאתיס על חוזה עתק בגילו המופלג, היא עומדת להנחית גם את יורגוס פפאיאניס (תזכרו איפה קראתם על כך לראשונה). יריבתה המושבעת אריס, ששייכת כיום לריצ'רד שיאו הלא-עני בפני עצמו, לא מתכוונת להשאיר את הזירה נטושה. 

איגור מיליצ'יץ' אינו צפוי להישאר, ומקורותינו באזור צפון יוון יודעים לספר שאפילו יאניס אנטטוקומפו ואחיו, המחוברים לשיאו, שוחחו עם ספאנוליס בניסיון לשכנעו להגיע לקבוצה ולהרים את הפרויקט עד לרמות הגבוהות ביותר באירופה. אגדת העבר לא אמר לא, אבל גם לא אמר כן. הוא מחכה לראות מה יעלה בגורלו של ברצוקאס, מתוך רצון וכוונה להיות זמין למקרה שהתפקיד יתפנה.

אולימפיאקוס שונה מעט מיריבותיה לפיינל פור, ולפן הזה עוד נצלול בהמשך כתבותינו השבוע. בדרך כלל, קבוצות אלופות הן כאלה שיש להן סופרסטאר אמיתי ועוצמתי בקו האחורי, אבל האדומים נשענים בראש ובראשונה על סשה וזנקוב, ואחריו על ניקולה מילוטינוב (שהיום הוא כבר אחד מארבעה סנטרים בסגל - אחרי שטייריק ג'ונס הצטרף, מוסטפה פאל החלים ודונטה הול עדיין מקבל דקות).

אז כן, לנציגה היוונית הבכירה יש את אוואן פורנייה וטיילר דורסי. פורנייה קלע בעונה שעברה 31 נקודות בחצי הגמר, ובסדרה מול אותה מונאקו בשבועות האחרונים עמד על 17 בממוצע; הפוך מדורסי, שאשתקד לא נספר בכלל (עד כדי כך שהוצע למכבי ת"א באמצע העונה), ביורוליג הנוכחית זינק ל-17 נקודות בערב, ובפלייאוף צנח ל-6.7 עם 22% לשלוש. וזה בדיוק שורש העניין: סקוררים גדולים ומסוכנים ככל שיהיו השניים האלה, הם עדיין לא בלבל של האיכותיים, המגוונים והטובים באמת.

מצבת הגארדים של אולימפיאקוס שונה. זה לא מקרי שאחרי פציעתו החוזרת של קינן אוואנס, היא העמיסה עוד ועוד שחקנים בעמדות הללו (פרנק ניליקינה ומונטה מוריס שלא הצליחו להתאקלם, וקורי ג'וזף שהפתיע יחסית לטובה). זה לא ממש מקרי שעל פי הדיווחים, קודי מילר-מקינטייר כבר סגור אצלה לעונה הבאה. וזה ממש לא מקרי שדווקא השבוע, רגע לפני המאני טיים, צצו פרסומים על הגעה אפשרית של ז'אן מונטרו מוולנסיה.

ואם כבר התחלנו בנדל"ן, גם נסיים בו. להניף גביע אירופי במגרשה של יריבה מושבעת - זה קטן על אולימפיאקוס. קבוצת הכדורגל שלה זכתה בקונפרנס ליג לפני שנתיים, אחרי שניצחה את פיורנטינה באיצטדיונה של אא"ק אתונה. וערפל לגבי העתיד? היכל השלום והאחווה עתיד להיכנס לשיפוץ בקרוב, ובכלל לא בטוח שיהיה מוכן לפתיחת העונה הבאה. דמיינו את האדומים מארחים באולם אחר. רק עצה ידידותית אחת: שהאחים אגלופולוס לא ילכו לאואקה של יריבתם המושבעת... אנחנו בישראל יודעים בדיוק מה יקרה ואיך האולטראס יגיבו.