לא מייצגים את ישראל
תמונת AI
הקישור הועתק"הגיע הזמן שנשב ונדבר. הפועל ת"א יכולה להיות אימפריה שתביא הרבה שמחה ואושר לכם ולילדים שלכם. אלא שזו לא משימה לאיש אחד, אלא לכולם", כך אמר עופר ינאי במסר לאוהדים לפני הימים הנוראים. אז השיפוץ בדרייב אין עוד לא נראה באופק, והמקומיים לא נספרים בקבוצה, וסגל המיליונרים ממשיך לכבוש את אירופה - אבל אתמול, סוף סוף, ביצע המועדון האדום צעד בונה אמון ומחווה של רצון טוב כלפי הקהל. הוא אימץ את הסלוגן העתיק "לא מייצגים את ישראל".
מכבי ת"א חטפה 28 הפרש במחצית, והובסה בידי ברצלונה. הפועל חולון נתקעה על 65 נקודות במשחק כולו, והפסידה לבדאלונה. הפועל ירושלים ספגה 101, ונכנעה למנרסה. בני הרצליה קיבלה 108, ונרמסה בידי טנריפה. זו הייתה יממה קשוחה, שבה שימשו כל נציגות ליגת העל כשטיח לרגלי יריבותיהן מספרד - חוץ מאחת.
הפועל ת"א, רק הפועל ת"א הוכיחה כמה היא לא מייצגת את ישראל. היא קלעה 100 נקודות בוולנסיה וניצחה, בהמשך ישיר ל-103 שהרשיתה בדרך לניצחון על בארסה לפני שבועיים. והיא מחזיקה כעת במאזן הטוב ביותר ביורוליג (לצד חמש קבוצות נוספות).
ואחרי כל זה, הצלחנו בכל זאת למצוא אספקט אחד שבו הפועל מייצגת את ישראל. אולי לא מבחירה, אבל מייצגת. לקראת סיום המשחק קיבלו שחקני ולנסיה לא פחות משלוש זריקות עונשין חוזרות בתוך דקה וחצי, בגלל כניסה מוקדמת לרחבה, משל היו ארלינג האלנד מול דניאל פרץ. במקרה שלהם זה היה שווה נקודה אחת בלבד, ובשורה התחתונה לא ממש עזר.
איטודיס שיכתב את ההיסטוריה
נכון שזה כבר לא הפונטטה הקטן והישן, אלא הרויג ארנה המרשים והחדש, ונכון שבניגוד לחצי גמר היורוקאפ אשתקד - הפעם לא היו אפילו צופים ביציע. ועדיין: אנטוניו בלייקני הוכיח אתמול שוב כמה הוא אוהב את היריבה הזו ואת העיר הזאת. באמצע הרבע השני הגיע האיש לשיאו של רצף פסיכי לחלוטין.
כמה פסיכי? ככה פסיכי: 8 מ-8 לשלוש, בדרך ל-24 נקודות, והכל בתוך 15 דקות. אלה המספרים שחיבר AB בין סיום ביקורו הקודם בוולנסיה (הרבע האחרון מלפני חצי שנה, זוכרים?) לפתיחה אמש. הוא להט, רקד, ירה מכל עבר ופגע בכל מטרה. אבל במאני טיים של הערב, כשעל השעון נותרו 3:16 דקות לתום המשחק והספרדים התקרבו עד 91:86, הפתיע דימיטריס איטודיס וניסה לשכתב את ההיסטוריה. ניסה, וגם הצליח.
ברגע הזה, 196 שניות מהבאזר, העז המאמן היווני לספסל את בלייקני בוולנסיה. את בלייקני, לספסל, בוולנסיה! הוא עשה זאת לאחר שהסקורר שלו החטיא שתי זריקות מהירות, והחליט להעלות במקומו את כריס ג'ונס - להזכירכם, אקס היריבה משלוש העונות החולפות.
זה התחיל רע, בהחטאת שלשה של ג'ונס ובגרימת איבוד של ג'ונתן מוטלי, והכתומים התקרבו עד 91:90, אבל ב-2:10 הדקות האחרונות ביצע הרכז את כל הפעולות הקטנות והגדולות שמנעו קאמבק והיו שוות ניצחון: הוא קלע 7 נקודות (כמו ה-7 שהיו לו עד אז, לאורך כל המשחק), שמר על 100% מכל הטווחים (37% לפני כן) וגם חטף כדור חשוב. חילוף מנצח.
מה תגידו...
מה תגידו על ואסילייה מיציץ', שהשכיח את תצוגת הנפל בדרבי ולהט עם 24 נקודות ו-6 אסיסטים? הפעם האחרונה שבה ואסה קלע כל כך הרבה בניצחון חוץ ביורוליג אירעה לפני כמעט חמש שנים, בפברואר 2021, בליל שיא הקריירה שלו (37 בדרבי אחר, של אנאדולו אפס מול פנרבחצ'ה).
מה תגידו על ג'ונתן מוטלי, שסוף סוף חזר לחיים? בשלושת המחזורים הראשונים הוא חיבר 12 נקודות ב-33 דקות, ואתמול 14 נקודות ב-19 דקות. אולי תגידו שזה נחמד, אבל עדיין לא מספיק. כי עם כל הכבוד, מיסטר רסטה שווה עד כה 2 ריבאונדים בלבד למשחק, בהמשך לנתון מאתמול על יריביו העירוניים מרסיו סנטוס ורומן סורקין.
ומה תגידו על מכונת ההתקפה המשומנת של האדומים? שבעה שחקנים פוגעים ב-60% ומעלה לשתיים, לשישה שחקנים יש לפחות 80% מהעונשין, ושלושה מדייקים ב-40% או יותר לשלוש. באמת, מה תגידו? תגידו - איך, איך היא הצליחה להפסיד למכבי ת"א?
Leading @HapoelTLVBC in Valencia🫡
— EuroLeague (@EuroLeague) October 15, 2025
Vasilije Micic with 24 points tonight👀#EveryGameMatters pic.twitter.com/dYStXZ9FUF
דברו איתנו
יש לכם הערות או הארות על הטור?
בואו לפגוש אותנו ולהגיב ברשתות החברתיות.
אנחנו זמינים בכל הפלטפורמות. חפשו הדיסקו
אהרל'ה ויסברג
קצת לפני בר המצווה פרסמתי את הכתבה הראשונה שלי בעיתון (והיא בכלל הייתה על טניס). כשהייתי בן 16 המצאתי את הכינוי "קטשפר", שחיבר בין עודד קטש לדורון שפר. חלפו כמעט 20 שנה, וכשנכנסתי לראשונה לאולפן וואלה, מאמן בכיר בישראל - היי ננו - ראה אותי לצד שי האוזמן ואודי הירש וכתב לי: "יפה, הצטרפת לצמד רָעִים". אז הנה, אנחנו שוב כאן. שוב ביחד. וזה חדש, וזה יצירתי, וזה מרגש, ובגדול זה נשמע טוב. בעיקר אם פה ושם נזכור להישאר רָעִים. כי הגיע הזמן למשהו קצת שונה. משהו ישיר. בלי מתווכים. בלי פילטרים. אנחנו - ואתם. כדורסל הוא הרבה מעבר למשחק. כדורסל הוא החיים. הוא החיבור בין אנשים. וכשאתה זוכה לעבוד במקצוע שאתה אוהב, אין הרבה דברים מרגשים יותר מפגישות של אחד על אחד עם יאניס אדטוקומבו או ז'ליקו אוברדוביץ'. או מלראות משחקים מתובלים בפיצוחים, שבוע אחרי שבוע, יחד עם פיני גרשון. או מהבאת סקופ שמשנה סדר יום. או מהשחזת מקלדת בטור שחושף דברים שלא רצו שתדעו. נתכתב כאן על משחקים ומגמות ותופעות וסטטיסטיקות, ועל שחקנים ומאמנים ועסקנים ואוהדים, ופה ושם גם על פנטזי, ונקפיד על רפרנסים לסיינפלד. איש חכם הבטיח שיהיה כאן דיסקו. סוף סוף אני מעז לרקוד בפומבי, רק שלא אסיים כמו איליין בניס. גגגגידיאפ!