לא לתת כותרת על קפלניסטים לא לתת כותרת על קפלניסטים לא לתת כותרת על קפלניסטים

25 שניות. למשך 25 שניות צעדה מכבי ראשל"צ ביתרון על הפועל ת"א לאורך שני משחקי הליגה ביניהן. 25 שניות מתוך 80 דקות, בדרך לשני הפסדים ב-26 הפרש. ואז הגיע הפלייאוף. הפער המצטבר לטובת האדומים האמיר אתמול במהירות ל-40 נקודות, כשבחוץ עוד הייתה שמש, ובסוף אנחנו בסיפה (אולי!) של סנסציה. היהפוך אמין סטיבנס לאוסמן גארובה, קוויי גרנט לפקונדו קמפאסו, גיא קפלן לסרג'יו סקאריולו ואלייז'ה בראיינט ל... ובכן, אלייז'ה בראיינט?
רק שלושה ימים חלפו מאז הניצחון בדרבי, וכאילו הוא מעולם לא התקיים. נאמר לזכותו של ים מדר, האיש ותשע השלשות, שהוא כנראה ידע והבין. קשה היה שלא להזכיר בסופ"ש החולף את עמית שמחון (9 מ-13 לשלוש ב-2022), עמית גרשון (9 מ-12 ב-2019) ודאג לי (9 מ-11 ב-1991, האחרון שעשה זאת בהפועל ת"א). ומה המשותף לשלושתם? 1 מ-5, 0 מ-8 ו-1 מ-7. אלה הנתונים שהעמיד כל אחד מהם, בהתאמה, במשחק שאחרי ההצגה הגדולה.
אז מדר ניסה להימנע מצניחה דומה, ונמנע מלזרוק כשלא צריך. 2 מ-5 זה לא רע ביחס לאחרים. אפילו מעל האחוז העונתי והקרייריסטי שלו. הוא חזר לדרכים הטיפוסיות והשגרתיות יותר עבורו לתרום. לא הוא היה הבעיה.

הבעיה הייתה שכריס ג'ונס, שהמשחק המעולה שלו מול מכבי ת"א נשכח מעט בצל הכוכבנות של מדר, צנח. מה-זה-צנח. התרסק. למחוזות ה-1 מ-6 מהשדה. והבעיה הייתה ששלישיית הגארדים המובילה ירדה מ-78 נקודות ביום חמישי ל-40 בלבד ביום ראשון. והבעיה הייתה שג'ונתן מוטלי הצטמק בהתקפה ל-4 מ-11 מהשדה, וצילם בהגנה את אמין סטיבנס חוגג עם 27 נקודות ו-10 ריבאונדים. ובכלל, ראשל"צ ניצחה 29:41 בסו-קולד מאבק על הכדורים החוזרים, אז מה הטעם (בפעם ה-7,239 העונה) בדקות הממושכות של הרכבי שני הסנטרים עם מוטלי וטאי אודיאסי?
אלה היו פלוס/מינוס 250 מילים של עוול, שרובן ככולן עסקו במפסידה ולא במנצחת. זו שרשרת המזון, ואלו הם החוקים. כי הפסד של הפועל ת"א הוא סיפור הרבה יותר גדול מניצחון של מכבי ראשל"צ. בקטע טוב, כן? הכתומים הם שמורת טבע בליגת העל, שמלאה בקבוצות נטולות חוקים, שהפער אצלן בין הפסגה לקרקעית הוא מטורף ורגעי, כמעט מקרי. ראשוניה מנצחת בדרך כלל במשחקים המתבקשים, ומפסידה באלה שמראש סומנו כבעייתיים. נשמע מובן מאליו, אבל במחוזותינו זה כל כך לא, בפרט לאחר הטרפת שהכניסה המלחמה באיראן לסגלים.
ועכשיו, עכשיו היא עשתה משהו שלא הייתה אמורה. הקרדיט על כך מגיע בעיקר לקפלן, שקיבל אותה כמועמדת לירידה, ועכשיו נמצא 40 דקות מחצי הגמר. שוב הוא לקח קבוצה כשהוא על תקן פלסטר, גיבוי ומחליף, והקיץ סוף סוף יקבל את ההכרה הראויה ויזכה לבנות בעצמו את הסגל ולהיות שם כבר בקו הזינוק. כראוי לו. בעבר, במסגרת הניסיון לרקוד בין המילים ולא לחזור עליהן יותר מדי פעמים, קראו "הגרשונים" לקבוצות של פיני גרשון. ואחר כך היו גם "הקטשים" לקבוצות של עודד קטש. אז ראשל"צ היא "הקפלניסטים".

ומה כל זה אומר לגבי ההמשך? האמת שלא המון.
קפלן מכיר את זה היטב מסדרת רבע הגמר שלו עם הפועל חולון מול בני הרצליה אשתקד, שהחלה בניצחון חוץ סגול במשחק הראשון והסתיימה רק לאחר ניצחון חוץ סגול נוסף במשחק החמישי והמכריע.
גם סטיבנס, לצערו, מכיר את זה היטב; לפני שנתיים הוא ניצח את הפועל ת"א במשחק הראשון בחוץ עם קריית אתא, ובסוף הפסיד 2:1.
ואפילו הפועל עצמה מכירה את זה היטב, ולא רק מאתא. בעונה שעברה, כשהיא ניצחה במשחק הראשון את הפועל ירושלים, זה לא הספיק לה - והיא זו שהפסידה את כל הקופה.
או במילים אחרות: תשכחו מהקלישאה על כך ש"המשחק הראשון הוא החשוב ביותר", שנשמעה באולפנים ובראיונות גם אתמול. מוטי דניאל הגדיר זאת בזמנו בצורה טובה בהרבה: "המשחק הבא הוא החשוב ביותר". בית מכבי, יום שלישי, חמישה לתשע. כוונו את השעונים.
תזכורת: אם עוד לא מילאתם את סקר המנויים הגדול של הדיסקו, אתם מוזמנים לעשות את כאן. אנחנו נשמח לכל פידבק.

















.png)



תגובות