ב-1 באפריל 1969, וזו לא מתיחה, גברה הפועל ת"א על מכבי ת"א 65:67 בתום הארכה באיצטדיון בלומפילד (כן, באיצטדיון בלומפילד) והבטיחה את זכייתה החמישית באליפות המדינה. חודשיים וחצי מאוחר יותר, באותו מגרש ונגד אותה יריבה, היא ניצחה שוב - והשלימה את הדאבל היחיד בתולדותיה.

20,894 ימים - שהם 57 שנים, חודשיים ושבועיים - חלפו מאז. עלינו להיות הוגנים ולהבהיר שלא יהיה נכון לומר ש"האדומים מעולם לא היו קרובים כל כך לזכייה באליפות נוספת". האמת היא שהם הגיעו שש פעמים למצב שבו הם רחוקים ניצחון אחד מהתואר; כעת הם זקוקים לשלושה ניצחונות בסדרת גמר הפלייאוף, אבל בכל זאת נראה שהפעם הזאת שונה. וזה זמן טוב להיכנס למנהרת הזמן ולבדוק איך נראתה מדינת ישראל בפעם האחרונה שהפועל הוכתרה. הנה כמה עובדות שילמדו כמה האירוע נדיר והיסטורי, וגם כמה הוא דומה להווה בחלק מהמקרים.

ישראל נאלצה להחליף שלושה ראשי ממשלה ב-1969: לוי אשכול נפטר בעת כהונתו, יגאל אלון כיהן באופן זמני לשלושה שבועות, וכשהפועל ת"א זכתה באליפות ביצעה גולדה מאיר את צעדיה הראשונים בתפקיד.

אוכלוסיית המדינה מנתה 2.9 מיליון תושבים בלבד.

ההיסטוריה, מתברר, חוזרת בכל מיני וריאציות: מלחמת ההתשה הייתה בשבועותיה הראשונים, ולראשונה נורו טילי קטיושה לעבר קריית שמונה. המטח הראשון, שתפס את העיר לא מוכנה, גבה שני קורבנות.

להיט חדש נולד בישראל, כששירו של יהורם גאון, "בלדה לחובש", זכה בפסטיבל הזמר העברי. אריק איינשטיין סיים רק במקום השביעי, אבל היו לו שני תארים אחרים להתנחם בהם עם קבוצתו האהודה.

ספורטאים מפורסמים שהגיחו אז לאוויר העולם: מיכאל שומאכר, ראובן עטר, גבריאל באטיסטוטה, דניס ברגקאמפ, שטפי גראף ואוליבר קאהן.

בכלל, ב-1969 נולדו כמה מכוכבי התרבות הישראלית: דנה אינטרנשיונל, יובל סמו, אחינועם ניני, איילת זורר, שלום אסייג, קובי אוז ועודד מנשה.

והיה גם אוהד מפורסם של הפועל שנולד באותה שנה, והיום נחשב פחות פופולרי (בלשון המעטה) ביציעי בלומפילד והיכל מנורה - שר המשפטים, יריב לוין.

1969 הייתה שנה מושלמת לאוהדים האדומים, משום שהפועל ת"א הוכתרה לאלופה גם בכדורגל. בגביע המדינה זכתה הכח ר"ג.

בעקבות העונה השחונה, מכבי ת"א ביצעה מהפך ניהולי ומינתה עורך דין צעיר בן 29 ליו"ר הזמני שלה. שמו: שמעון מזרחי.

להקת הביטלס קיימה את הופעתה האחרונה. היא הופסקה בגלל תלונות השכנים על רעש.

וזה לא שנותרנו חשופים: לד זפלין הוציאה את אלבום הבכורה שלה.

בעצם, כל המלל שנכתב כאן היה די מיותר. כדי להמחיש כמה נדיר והיסטורי האירוע, אפשר היה להסתפק במשפט הבא: בפעם הקודמת שהפועל ת"א הייתה אלופת המדינה בכדורסל, נבחרת ישראל בכדורגל העפילה למונדיאל. וזה, כנראה, אומר הכל.

שיתוף:

רוצה להמשיך לקרוא?

יש לנו מחיר מבצע, שנתי או חודשי, במיוחד בשבילך.

נכנסים ועושים מנוי. ממש כאן

כאן

מנוי משלם? להתחברות לחץ

דברו איתנו

יש לכם הערות או הארות על הטור?

בואו לפגוש אותנו ולהגיב ברשתות החברתיות.

אנחנו זמינים בכל הפלטפורמות. חפשו הדיסקו

אהרל'ה ויסברג

קצת לפני בר המצווה פרסמתי את הכתבה הראשונה שלי בעיתון (והיא בכלל הייתה על טניס). כשהייתי בן 16 המצאתי את הכינוי "קטשפר", שחיבר בין עודד קטש לדורון שפר. חלפו כמעט 20 שנה, וכשנכנסתי לראשונה לאולפן וואלה, מאמן בכיר בישראל - היי ננו - ראה אותי לצד שי האוזמן ואודי הירש וכתב לי: "יפה, הצטרפת לצמד רָעִים".
אז הנה, אנחנו שוב כאן. שוב ביחד. וזה חדש, וזה יצירתי, וזה מרגש, ובגדול זה נשמע טוב. בעיקר אם פה ושם נזכור להישאר רָעִים. כי הגיע הזמן למשהו קצת שונה. משהו ישיר. בלי מתווכים. בלי פילטרים. אנחנו - ואתם.
כדורסל הוא הרבה מעבר למשחק. כדורסל הוא החיים. הוא החיבור בין אנשים. וכשאתה זוכה לעבוד במקצוע שאתה אוהב, אין הרבה דברים מרגשים יותר מפגישות של אחד על אחד עם יאניס אדטוקומבו או ז'ליקו אוברדוביץ'. או מלראות משחקים מתובלים בפיצוחים, שבוע אחרי שבוע, יחד עם פיני גרשון. או מהבאת סקופ שמשנה סדר יום. או מהשחזת מקלדת בטור שחושף דברים שלא רצו שתדעו.
נתכתב כאן על משחקים ומגמות ותופעות וסטטיסטיקות, ועל שחקנים ומאמנים ועסקנים ואוהדים, ופה ושם גם על פנטזי, ונקפיד על רפרנסים לסיינפלד.
איש חכם הבטיח שיהיה כאן דיסקו. סוף סוף אני מעז לרקוד בפומבי, רק שלא אסיים כמו איליין בניס.
גגגגידיאפ!