הפועל ת"א מטיילת ביורוליג כמו בליגה. זה כל מה שצריך לדעת

בענף ההוא, עם הדשא והרגליים, נוהגים לקרוא לזה "אלופת החורף". התואר המומצא מוענק לקבוצה שמסיימת במקום הראשון את הסיבוב הראשון בליגה. ולמרות שנשאר עוד מחזור וחצי להשלמת התמונה ביורוליג, אפשר בסבירות של כמעט 100% להכתיר כבר את הפועל ת"א. משחק הבכורה האירופי שלה ביד אליהו - ביום שלישי מול ז'לגיריס קובנה - אמור לסגור עניין. ואז אפשר יהיה לגזור חצי מהרשתות. רק לא לשכוח מעילים וצעיפים. אליפות החורף, אתם יודעים.

האזינו לאהרל'ה מקריא את הטור4 דק׳

הכל היה מוכן לפסטיבל החזרה הביתה. למארחים לא הייתה מלחמה, והם יכלו לישון בשקט במיטותיהם (לוקסוס של אירופאים) - אבל כמה הם חיכו, האוהדים. וכמה הם התגעגעו, השחקנים. במשך 40 ימים הם נדדו בין שבע ערים ושש מדינות, ולא הצליחו לקנות אפילו ניצחון אחד. המאמן האהוב והמוערך, שהתחיל איתם את המסע, נפלט רגע לפני השלמתו. אבל פחות משתי דקות הספיקו לאוהדי באיירן מינכן כדי להבין מה מצפה להם בערב חג המולד הארוך הזה.

דקה ו-58 שניות, ליתר דיוק, חלפו עד שסווטיסלאב פשיץ' קיבל את העבירה הטכנית הראשונה בקדנציה החדשה שלו. הוא ספג את השריקה הזו עוד לפני שקבוצתו הספיקה לקלוע סל. היא פיגרה 7:0, וזה אפילו לא היה שליש מפער השיא שנרשם איפשהו בתחילת הרבע הרביעי. כי הפועל, בדרכה האופיינית, כלומר: כמו פיל בחנות חרסינה, קילקלה כל מחשבה של חגיגה מהצד הבווארי.

וכל זה אחרי הנחה, כן? האדומים קלעו את השלשה הראשונה שלהם כשנותרו 1:56 דקות לסיום המחצית הראשונה. והופיעו בלי השחקן הכי יקר באירופה, שדווקא היה רוצה להוכיח דבר או שניים למאמן שסיפסל אותו ללא בושה ביורובאסקט. ובנדנדה שבין MVP לשחקן ספסל, טיילר אניס היה אתמול במוד סיאסטה. וכריס ג'ונס היה באחד הימים האלה שבהם הוא יותר מבלגן ממנהל. ובסוף, הקבוצה ירדה להפסקת המחצית עם קצב של כמעט 90 נקודות למשחק, ובכיסה מונח יתרון דו-ספרתי.

הנה טיפ פנטזי קטן מההיסטוריה, שכבר לא יעזור לכם: כמעט בכל פעם שוואסילייה מיציץ' ו/או שיין לארקין הושבתו, וצריך להודות שזה קרה לא מעט לאורך שנותיהם באנאדולו אפס, אלייז'ה בראיינט תירגם את זה לשדרוג מיידי ולמספרים מפלצתיים. החיים בהפועל שונים; הכוכב הגדול של מוליכת הטבלה הוא ה-MVP של הסיבוב הראשון ביורוליג, והוא בכלל לא תלוי בהיעדרות של שחקן כזה או אחר. אבל כשוואסה הושבת, הוא חש כנראה אחריות מוגברת. כמו פעם.

נכון לסוף הרבע השלישי, בראיינט עמד על 18 נקודות ב-24 דקות. ו-7 ריבאונדים. עם 60% לשתיים, 100% לשלוש ו-100% מהעונשין. ומדד 21. וגם 21+ בפלוס/מינוס. והמדהים הוא שזה בכלל לא שיא, וחלק מהנתונים אמש ממוקמים מתחת לממוצע הרגיל שלו. ברבע האחרון הוא כבר לא חזר למגרש, כי לא היה בו צורך.

מול חולשתה המחפירה של היריבה (ספנסר דינווידי, שלא ירד מדאבל פיגרס במשך שמונה משחקים רצופים, קיבל תשע דקות מפשיץ' וסיים ללא סל. באיזו שנה אנחנו?!), לדימיטריס איטודיס היה זמן לניסויים ותהיות. טאי אודיאסי, מיסטר 16 נקודות ב-70% מהשדה בליגת העל, קיבל כפול דקות מג'ונתן מוטלי. אניס, שלא היה בתוכניות, קיבל קצת זמן משחק בגארבג' כדי שלא ירגיש שטס עד מינכן לחינם. גיא פלטין חזר לפרקט ביורוליג אחרי יותר מחודש. ואת ים מדר אפשר היה להריץ ולשפשף, כי בכל זאת, יש הפועל חולון במוצ"ש.

או במילים אחרות: האדומים עברו להכריע משחקי יורוליג באהלן-אהלן, בדיוק כמו שהם עושים בליגה. תקראו שוב את המשפט הזה, כי אסור שהוא ייתפס כמובן מאליו.

המבט כבר נישא קדימה, והנוף לא רע. לא רע בכלל. הנה מה שמצפה להפועל ת"א בחודש הקרוב: ז'לגיריס בית. דובאי בית. פריז בית. וילרבאן חוץ. אפס בית. החורף כאן כדי להישאר, וגם האלופה שלו.