
ים מדר הוא __________ (תשלימו אתם)
תמונת AI6:42 לסיום הדרבי הזה, קרה משהו שלא קרה לפני. סל השדה ה-12 של ים מדר בדרבי הזה הגיע, לראשונה במשחק, ממצב שבו הוא מייצר מכדרור לעצמו. אחרי פיקנ'רול פשוט. מול השומר תמיר בלאט. מדר כידרר, לקח ימינה, הגיע למיקום נוח מצידו (כלומר, כל מיקום שבעולם היה נוח מבחינתו אתמול) ודפק הג'אמפר בפרצוף של הנמסיס שלו. של היריב שלו. כלומר, יריב בכל מקום שאיננו דו קרב ראש בראש. במשחק שלא באמת שינה משהו למישהו, סיפק ים מדר תצוגה היסטורית ובלתי נשכחת. שמפנה אותנו לדברים שלא קרו איתו בקבוצה הזאת העונה. שגורמת לנו לתהות איך יראו, ולו ברמת הישראלים, משחקי הדרבי בעונה הבאה.

אל מול חמישיה נסיונית למדי בצד האדום ובהיעדרו של ג'ימי קלארק הצהוב, המאצ'אפ ההגנתי ההתחלתי שהסתדר לקטש היה זה שבו ריימן שומר על ים מדר. בגדול, אל מול שחקן שנמצא בתקופה ככה ככה, עם כל הכבוד ל 35% העונתיים שלו ל-3 נקודות עד הלום, אפשר בגדול לשים עליו את המכסח ולחשוב פתרונות אחד על אחד מול אחרים. הנחת העבודה ההגיונית הייתה שהשחקנים שמכדררים ומחליטים באדום הם אחרים ושמדר, עם כל הכבוד שיש, הוא ספוט אפ שוטר בינוני.
ובכן, הבה נלכה לכרוניקת סלי השדה של מדר אתמול, כדי לראות עד כמה הדבר הזה עבד. סל השדה הראשון שלו אתמול מגיע אחרי שהכדור הולך פנימה למוטלי. ריימן נוטש את העמדה, בהתאם להחלטה מוקדמת, כדי לייצר שמירה כפולה בפנים על המוטלי. שמוסר החוצה למדר. לונדברג מגיע אליו בעצלתיים – וחוטף את הטריצה הראשונה.
נמשיך עם השלשות? השלשה הבאה מגיעה אחרי עזרה של ריימן על הכדור, שמובילה למסירה של ג'ונס לפינה הקרובה. טריצה מספר 2.
הלאה. המהלך הדי אחרון של המחצית הראשונה. השומר של מדר הוא דיברתולומיאו, שמציב עצמו מעל לקו המסירה. הפועל תל אביב מריצה פיקנ'רול ספרדי, שבסופו יוצא דיברתולומיאו בחמת זעם על מיציץ'. מי נשאר בפינה? מדר. מי מגיע אליו בחצי כוח? לונדברג. מי מאכיל בשלשת פינה? מדר.
אוקיי. עכשיו יורדים לחדר ההלבשה במחצית. כדי לשמוע דברים, תיקונים והתאמות בחדר ההלבשה. כדי להגיע עם תובנות חדשות. תובנות חדשות, כן?
מהלך ראשון של הרבע השלישי. דיברתולומיאו על ים מדר. הפועל תל אביב מריצה, שוב, את הפיקנ'רול הספרדי. דיברתולומיאו עוזר לרגע פנימה. מי נשאר לרגע פנוי? מדר. מסירה מיציץ' ושלשה מספר תזכירו לי אתם כמה.
אח"כ מהלך שבו כולם נופלים ואז מיציץ' מוציא לשלשה.
אח"כ מתפרצת עם מסירה של ג'ונס שמסתיימת בשלשה.
🥶🥶🥶 pic.twitter.com/ikaKgdUzlP
— Hapoel Tel Aviv BC (@HapoelTLVBC) May 28, 2026
נחזור לעזרות ולעונשים. עכשיו השומר של ים מדר הוא בייבי בלייקני, כלומר אפיאני. שבא לעזור בקטנה על ג'ונס. מי נשאר פנוי? מדר. איך זה נגמר בסוף, כולם יודעים. טריצה.
ועוד שלשה, אחרי עוד עזרה של אפיאני, על עוד מהלך ומסירה של ג'ונס.
נו, ומקנחים עם שלשה מספר 9. המוסר הוא מיציץ'. העזרה היא שוב של דיברתולומיאו. הפנוי והמעניש הוא ים מדר. יא רבנן.
השואוטיים של ים מדר🪩
— Winner League (@WinnerLeague) May 28, 2026
• שיא קריירה של 41 נקודות
• 9/10 מחוץ לקשת
• מדד 42 pic.twitter.com/EPU94HS72P
אז מה היה לנו? 9 שלשות, מ-10 זריקות, שרובן הגיעו אחרי עזרות של השומר שלו על אחרים. מעבר לכך, תוסיפו עוד 5 לייאפים במתפרצות והתקפות מעבר, כולל אחת ספקטקולרית עם יורוסטפ על הפרצוף של לונדברג, דיברתולומיאו וסורקין ואחת שגרמה לסורקין להריח את הדשא. אה, וכמו שסיפרתי לכם בהתחלה, מהלך אחד של אחד על אחד. על אחד תמיר בלאט.
ולמה אני מטריח אתכם עם הכרוניקה? כי אין כאן טעויות מוקדמות של טים קטש. ים מדר, גם ביום שלא היה כמותו בקריירה, לא היה המייצר הראשי ואפילו לא המשני בהתקפה הסטטית של הפועל תל אביב. על הטיקט הזה שיחקו אחרים, כלומר מיציץ' וג'ונס. הוא היה זה שמחכה בפינה או בווינג. הוא היה זה שסגר מתפרצות. ובכל פעם שהשומר שלו הלך "נכון" ממנו אלי הסטאנטים והעזרות על אחרים, ולא משנה אם לשומר הזה קוראים ריימן או דיברתולומיאו או אפיאני וכו, הוא והם שילמו בזמן, במזומן וכפול 3. אז נכון, אין כאן בהכרח טעויות מוקדמות. מצד שני, אין כאן גם התאמות וזיהוי נכון של הסיטואציה. אל מול מופע חסר תקדים של שחקן חסר תקדים, מכבי תל אביב קפאה. ים מדר הקפיא.
הדרבי הזה היה אחד מהפחות מצופים שאני זוכר בעידן הנוכחי. למעט אוהדי צהובים שבנו על טרחה היסטורית, לאור הדברים שהקבוצה שלהם עושה במשחקים האחרונים מחד והדברים שהיריבה באדום ממש לא עושה במשחק האחרונים שלה מאידך, נראה היה שהרגש הדומיננטי המרכזי לקראת המשחק הזה היה אדישות. רגע, אדישות היא רגש? נראה היה שהמשחק הזה לא באמת מעניין מישהו. כולל ובמיוחד טים עופר ינאי. הנה השחקן הזה כן בא או לא בא או כן נפצע או לא באמת משנה. אם לא באמת משנה, אולי על רקע התמיכה המרגשת של הפועל תל אביב במאבקו של השחקן הישראלי, אי פעם כשדיברנו כאן על שביתות, היו אלו כמה ישראלים מצידה שבאו לשחק.
מדר זה מובן מאליו. אליו תוסיפו את עוז בלייזר, אחד שברכב שלו אין הילוכים. הוא יודע הרי רק חמישי. ולמרות ששום דבר לא נכנס מבחוץ, 28 הדקות של בלייזר היו 28 דקות של 4 הגנתי שנוכחותו הורגשה במבחן העין ושקיבלה פרגון במבחן הססטיסטיקה, עם פלוס מינוס 17. אל תוך המיקס הזה צריכים להעמיס גם 13 דקות הגנתיות טובות של פלטין, שסייע הגנתית עם מהלכי דיניי על לוני ווקר, ברגעים שהם הווקר ממש רצה לזרוק, אבל כדי שזה יקרה הוא צריך את הכדור.

שלוש נקודות לסיום:
הג'ימי – הרכב שבו לונדברג יושב על עמדה מספר 1 הוא כזה שכולנו מכירים מהעונה עצמה, לרבות דקות ספציפיות וחוזרות במסגרת היורוליג. לא נרמה ונגיד לרגע שהבעיות של מכבי תל אביב אתמול התמקדו בהתקפה שלה, אבל כן ראינו כמה קשיים בחמישיות שבהם המכדרר היחידי הוא הלונדברג. בהיעדרו של הג'ימי ובעוד משחק שבו בלאט רוצה הכל חוץ מקשר עין או קשר כלשהו לים מדר, הבריון הפרטי שלו, נותרה ההתקפה של מכבי תל אביב בלי אחד שיכוון.
הרכזים באדום – בצד המנצח באדום, קיבלנו אחת מהתצוגות הגדולות של אותה העמדה. תגידו, כמה פעמים ראינו העונה משחקים של הפועל תל אביב שמסתיימים ביחס 30 אסיסטים אל מול 9 איבודים בלבד? זה לא קורה זה. זה כאן קרה אתמול בחסות מיציץ' (10 מול 3) וג'ונס (8 על איבוד אחד). אה, ומדר (5 אסיסטים מול איבוד יחיד). שליטה מוחלטת, בקצבים שונים, של שחקנים שהם די טובים בכדורסל, מסתבר.
ועכשיו מה, מה עכשיו? מבחינת מכבי תל אביב, אם נתעלם לרגע מענייני האוהדים והשימון, לא קרה כאן יותר מדי. היריבה הרצינית הבאה שלה אמורה להגיע רק בגמר, כשהיא לבושה אדום, ועד אז יש קלארק ויש מסקנות. הגנה? סביר להניח שתחושת הדחיפות שהייתה חסרה אתמול תוכל להשלים ברגש את מה שחסר לקבוצה הזאת בהרגלים, בסגל וברצונות. מבחינת הפועל תל אביב, הסיפור מעט מורכב יותר. היא יודעת או אמורה לדעת שאי אפשר לבנות על ההתפוצצות הזאת מבחוץ כמדיניות. היא יודעת לפחות כדאי לה לדעת שעדיף, בשלב הזה, לא להסתכל אחורה ולנסות להבין איך ואת מי היא פספסה עד הלום. היא יודעת, וזה מה שחסר לה מהלך רגעים לא מעטים במהלך העונה הזאת, שכדורסל הוא משחק, לפעמים, שמשחקים בחיוך. שלא רק מתייצבים אליו כמו שכיר (יקר) שדופק נוכחות ומחכה כבר שיגמר. אתמול, לפחות אתמול, היא נהנתה מהעבודה שלה.
עד כאן. שבת שלום. שיהיה לנו טוב.

דברו איתנו
יש לכם הערות או הארות על הטור?
בואו לפגוש אותנו ולהגיב ברשתות החברתיות.
אנחנו זמינים בכל הפלטפורמות. חפשו הדיסקו

שי האוזמן
פרשן ומלהג כדורסל כפייתי. לשעבר וואלה, ערוץ הספורט וישראל היום. כיום מדבר אל המיקרופונים של בית הפודיום. הרבה דברים השתנו בתפיסת עולם הכדורסל שלי לאורך השנים והעשורים, אבל האהבה לסאונד חריקת הנעליים על הפרקט ולכדור הכתום נותרה כפי שהייתה בגיל 4. אחרי הרבה שנים של כתיבה בפלטפורמות של אחרים, הגעתי למסקנה שהגיע הזמן, אומרת אמי, להתחיל משהו חדש. מאפס. בשבילכם ובשבילנו. שיהיה לנו בהצלחה. שיהיה לנו סנופי דיסקו.

