חשיבותו של גביע ווינר, אזורית בספטמבר

במהלך האחרון של המשחק בין הפועל ירושלים ומכבי ראשון במסגרת המחזור הראשון של גביע ווינר, זרק וקלע די.ג’יי ברנס שלשה משלושת רבעי מגרש. ההפרש באותו רגע היה שש לירושלים, למי באמת היה אכפת מהכדור הזה חוץ מכמה מהמרים שישבו על הליין?

ואז הגיע ההילוך החוזר. ג׳יי ג׳יי קפלן מרים את האצבע ומלווה במבט את הכדור עד שהוא נכנס. סטייל לארי בירד, כאילו מדובר במשחק אולסטאר ולא בסיום של הפסד בגביע ווינר. אז נשאל שאלה: האם גביע ווינר באמת משנה לקבוצות?

התשובה פשוטה: תלוי למי.

בואו נסתכל במאקרו, הקבוצות. תיראו מופתעים אבל דווקא הקבוצות עם התקציבים, הקהל והציפיות הן אלה שזה משנה להן. יש אפילו אחת שזה משנה לה מאוד. להפועל תל אביב זה חשוב במיוחד. נכון, בסיס האם הוא בכלל בסופיה הרחוקה, אבל הלייקים והתגובות מגיעים מהארץ. יש כאן רצון ברור להראות שכבר בשלב הזה של העונה לא צריך תהליך. תביא כמה שיותר שחקנים מכל הבא ליד ותספק הצלחת אינסטנט.

הפועל ירושלים היא עוד קבוצה שאכפת לה מאוד, קודם כל בגלל חוסר הסיפוק מהסיום של העונה שעברה. עוד סיבה לכך היא שהאוהדים מהבירה קוראים בעדינות אירופאית מנומסת: "אדלסון אתה מאוד מאוד מאוד עשיר, שלוף את הארנק כבר יא קמצן". במילים אחרות, יש אינטרס ברור לבעלים ולהנהלה להראות שתהליך יביא הצלחות ולאו דווקא סגל מנופח ונוצץ של 20 שחקנים כמו של התל אביבים מסופיה.

הפועל חולון גם כן נכנסת לקטגוריה הזאת, כי לאוהדים שלה לא משנה אם זה גביע ווינר או גביע המדינה, מבחינתם יש רק 🎵 הפועל חולון עולה עולה 🎵. טוב נו, משחקים שם מקריי, מנפורד ועוד. הם שחקני כדורסל טובים. שחקני כדורסל טובים מייצרים ציפיות. על מכבי תל אביב שמצטרפת ברבע הגמר כמעט מיותר להרחיב. אנסח בקצרה: למרות הסגל המרשים של הפועל תל אביב ולמרות שעל הנייר לירושלים יש כסף גדול יותר מאחוריהם, מכבי תל אביב היא עדיין הקבוצה לנצח. למה? ככה. וזה מספיק כדי שהמפעל הזה, כשאני מזכיר, בסוף הוא טורניר הכנה, יהיה חשוב לה.

אוקי מה לגבי הקבוצות שתוצאות הגביע הזה פחות משנות להן? תראו מופתעים #2: כל השאר. טוב, זאת כמובן הקצנה. יש הבדל ברור בין הרצליה והפועל העמק (אני אומר את זה נכון?) לבין אליצור נתניה שאתמול עוד שיחקה בלאומית, אבל באופן כללי לא יהיו לחשושים בבאר שבע אם יעופו ברבע הגמר, אקוניס לא מחמם את אלישי כדיר להחליף את אורלנד אחרי שהרצליה לא העפילה משלב הבתים.

כן זה פשטני, אבל זה נכון, בשאר הליגה המטרה היא בעיקר להריץ את השחקנים ולבחון את הזרים. אגב זרים, אל תקשרו לכולם כי חלק מהזרים שמייצגים את הקבוצות האלה אפילו לא יספרו למכסת הזרים כי הם יחתכו לפני שהעונה תתחיל. כל תוצאה חוץ מהתבזות מוחלטת היא סבבה. הצלחה? בונוס.

טוב, התקשקשנו על איך הקבוצות באופן כללי מסתכלות על המפעל הזה אבל איך זה מתורגם לכדורסל?

בואו נתמקד בשני משחקים משלב הבתים: הפועל ירושלים נגד מכבי רמת גן, והפועל תל אביב נגד נס ציונה.

רמת גן הגיעה למשחק עם שלושה זרים בלבד, ואת עמדות ה״גבוה״ איישו ז'ורדאן ניקוליס (מעניין מאוד) ויונתן אטיאס הצעיר. כשאומרים על שחקן שהוא צעיר מתכוונים שהוא בשנות העשרה, אטיאס כבר בן 24. בישראל זה עדיין נחשב צעיר, אז נזרום. נס ציונה הופיעה גם היא בסגל חסר, עם שלושה זרים בלבד ובלי סנטר לגיטימי אחד. יסלח לי עתיר טלמור, שלמרות השם העוצמתי עדיין רחוק מלהתמודד עם שחקני יורליג. אז מה עושים כשאין גבוהים ואין סגל רחב? רמת גן פתחה עם הפורוורד ניקוליס בעמדה מספר 5. נס ציונה הלכה אפילו רחוק יותר, כשהציבה את לוטן אמסלם בעמדה שבימים עברו אוישה על ידי שחקנים 2.10 לגובה, או לפחות לרוחב. כן חשבתי על אבא שלו. גם אתה וגם את.

שתי הקבוצות ניסו לפצות בהגנה, שמרו אזורית. אבל מכיוון שמדובר בפתיחת עונה, שתי הקבוצות שומרות רע אזורית. רמת גן ונס ציונה ניסו להפתיע או לפחות לתרגל אזורית נגד ירושלים והפועל תל אביב בהתאמה. לשתיהן זה לא ממש הצליח.

ים מדר נתקל באזורית. צילום: עודד קרני, באדיבות ליגת ווינר סל

המטרה בהתקפה נגד אזורית היא, באופן כללי, להוציא את השחקנים מהאזור שלהם. הפועל תל אביב וירושלים פעלו באותה שיטה: תנועה ראשונית שלא משנה הרבה, ואז פיק אנד רול מהצד. המטרה – להזיז שומר או שניים מהמיקום שלהם. שתי הקבוצות עשו זאת בהצלחה, וכתוצאה מכך קיבלו מבטים חופשיים מהשלוש או אילצו את השומר האמצעי לנוע לאזורים לא נוחים מבחינתו והשאירו את הצבע או אזור ההיי פוסט לכל המוצא הישר.

והיו מוצאים ישרים. בהפועל תל אביב, מוטלי בדיוק ברענון נהיגה אז הבמה נשארה בשביל דן אטורו המעולה שלא התקשה מול הכלום ושום דבר שנס ציונה העמידה שם. 8/10 מהשדה בלי לכבס את החולצה. ירושלים הפעילה ממש בקלילות את ג׳סטין סמית' וספיקצב. סמית' ממש חגג עם 12/17מהשדה ללא מתנגד.

ירושלים ניצחה ב-32 הפרש והתל אביבים רק ב-53. זה לא קרה רק בגלל תחושת הדחיפות של הקבוצות החזקות יותר, מזכיר לכם שבחלק הראשון כשעוד הייתם מופתעים ירושלים והפועל תל אביב היו בקבוצות שתוצאות המפעל חשובות להן, רמת גן ונס ציונה, פחות. הסיבה העיקרית להפרשים: ירושלים והפועל תל אביב פשוט קבוצות טובות יותר, עם שחקנים איכותיים יותר, סגל רחב יותר וגודל.

הופתעתם נכון?

האמור לעיל אינו מהווה המלצת השקעה או המלצה, הכל, אבל הכל הוא אמת לשעתה. אם אתם אוהדי הפועל תל אביב או קרית אתא, אם אתם מעודדים את הגמלים מבאר שבע או החקלאים מהעמק, הליגה עוד לא התחילה והמפעל הזה לא מעיד בהכרח על המשך העונה.

אם הגעתם עד לפה, טפחו לעצמכם על השכם הוירטואלית, כנראה שאתם באמת אוהבים כדורסל או שפשוט נתקעתם בלי משהו טוב יותר לעשות. השנה אמשיך לכתוב כאן על נושאים, תופעות ושחקנים מליגת העל, לפעמים שאקבל את הקריאה, אפציע בטורי יורוליג ויורוקאפ. מאחל לכל אנשי הכדורסל באשר הם שנה טובה ומוצלחת.