תסמונת בלאט

בשל סודיות רפואית, הפרטים האלו לא פורסמו בעבר, אבל כעת כבר אפשר לספר: בזמן שאימן במכבי תל אביב אובחן יאניס ספרופולוס כמי שסובל ממצב נדיר המכונה בספרות המקצועית "תסמונת קלויארו". זוהי תסמונת שמאפיינת מאמנים, בדרך כלל ממוצא יווני, שיעדיפו לשתף שחקנים מוגבלים התקפית, דוגמת הפורוורד האמריקני הסימפטי אנג'לו קלויארו, בשל יכולותיהם ההגנתיות, גם אם הדבר עולה לקבוצתם במיעוט נקודות ולבסוף בהפסד. מאמנים הסובלים מהתופעה מתקשים לשאת הרכבים שלא מסוגלים לעצור פיק אנד רול, לרדת להגנה בספרינט או לבצע רוטציות באופן ממושמע. חמור מכך, לעתים הם שוכחים שבשביל לנצח חשוב לקלוע. זה לא הם, זו התסמונת.

בקריצה - תסמונת פרארי. צילום: ג'ורג'ה קוסטיץ'

אני מאחל לעודד קטש בריאות איתנה, עד 120, אבל דומני שבשלב הזה של הקדנציה שלו במכבי תל אביב אפשר לקבוע במידה רבה של ודאות כי הוא נמצא בקוטב השני: יש לו חולשה לא נשלטת לשחקנים יצירתיים התקפית, שמוסרים באופן מרהיב וקולעים רנדומלית מ-8 מטר, אבל קורסים בצד השני של המגרש כל אימת ששחקן התקפה מתנגש בהם, במה שמכונה בעגה המקצועית "חסימה". הרופאים מכנים זאת "תסמונת בלאט", ולפעמים מוסיפים בינם לבין עצמם, בקריצה – "תסמונת פרארי".

נדמה שבמשחק ההפסד למונאקו – לכאורה ערב הירואי שבו קבוצה מתחתית היורוליג גררה פיינליסטית להארכה – הגיעו הסימפטומים המופגנים של קטש לשיא. למשך דקות ארוכות נראה היה שהוא גמר אומר להתחבר לצד הספרופולוסי שלו: הוא הוציא מהרוטציה את ג'ף דאוטין לטובת הלחימה והניסיון של ג'ון דיברתולומיאו. בעקבות ההיעדרות של אושיי בריסט, קיבל וויל ריימן דקות ארוכות, כמחליף של גור לביא שהוקפץ לחמישיה. ואכן, ארבעת השחקנים היחידים במכבי תל אביב עם פלוס-מינוס חיובי בדקות ששיחקו היו ג'ימי קלארק השלישי, במשחק הכי טוב ששחקן מעט פרוע כמוהו יכול לנפק, כולל 8 אסיסטים ו-4 איבודים (10+); טי ג'יי ליף, שהגיע כסוג של דיוויד בלו ומתגלה כגרסה משופרת של מייסיאו באסטון, עם ידיים טובות באזור הסל ודאנקים מהדהדים (2+); וכמובן - דיברתולומיאו (3+); וריימן (5+).

נכון, אי אפשר לצפות מקטש שמחליפים כג'ון די והג'ינג'י עם הזקן ישחקו 45 דקות, אבל למה בעצם חזר בלאט לפרקט ביתרון 76:80, כשדיברתולומיאו וריימן יוצאים, ונשאר על הפרקט כמעט עד סוף הזמן החוקי, כשהוא נתקע פעם אחר פעם בכל פיק אנד רול של הצרפתים, וכשברור לגמרי שואסיליס ספאנוליס, המאמן שממול, צד אותו בהתקפה (ואת רומן סורקין, שגם הוא סוג של תסמונת, מעט פחות קשה)? למה אי אפשר להחליט ששחקן שתרם עד אז 0 נקודות וגם יסיים עם 0 נקודות (כן, גם 6 אסיסטים), יגמור את חלקו בערב? למה דיברתולומיאו חזר רק בדקה האחרונה (ומיד מסר אסיסט חשוב?) רגע, ואחרי שבלאט היה רע ברבע האחרון, איך זה שחזר בהארכה? כי לקטש יש חולשה. יש לו תסמונת.

חשוב לציין: מונאקו קבוצה טובה יותר ממכבי תל אביב. בהרבה. למכבי אין מייק ג'יימס, אין אוקובו, אין דניאל תייס ואין אפילו קבריוס הייז. משחק צמוד מולה הוא לא עניין של מה בכך. בניגוד למשחק מול הכוכב האדום, הייתה רוח לחימה, וגם דקות של כדורסל התקפי חכם, לפעמים אפילו מרשים. אבל ביורוליג, כמו בליגות אחרות, לא מקבלים מדליות על השתתפות. המטרה של קטש היא לא להביא למשחקים צמודים, אלא לנצח במשחקי כדורסל. זו לפחות המטרה המוצהרת, בהנחה הלא מבוססת שהתוצאות משנות במשהו לבוסים הנעלמים שלו. כדי לעשות זאת הוא צריך לשפר את מכבי הגנתית, והוא פשוט לא מצליח.

לא בטוח שהוא מסוגל. אני מתקשה לזכור משחק צמוד שבו חלק משמעותי של הסלים של המנצחת בדקות הסיום ובהארכה היה בדאנקים – אחרי פיק אנד רול מדורג, אחרי פיק אנד רול רגיל או סתם בבק דור, כפי שקרה אמש. אני כן זוכר משחקים שבהם היריבה של מכבי הייתה יכולה להיות בטוחה שתהיה לה הזדמנות שנייה אם תחטיא בדקות ההכרעה – זה קרה מול מכבי של קטש.

הצטיין בהתקפה אבל רשם ריבאונד אחד. לא בהגנה. צילום: ג'ורג'ה קוסטיץ'

קטש הוא לא הבעיה הראשונה של מכבי תל אביב. ההרכב שלה פגום. הכוכב ההתקפי מספר אחת שלה, לוני ווקר, דווקא משתדל (4 אסיסטים), אבל קלע באחוזים איומים והבנתו את קונספט המשחק הקבוצתי מוגבלת. אין לה סנטר ראשון, אחרי עוד משחק שבו רומן סורקין הצטיין בהתקפה (15 נקודות) אבל רשם ריבאונד אחד בודד (רמז: לא בהגנה). הקואץ' צריך לבחור בין שחקנים בשנתם הראשונה ביורוליג שטרם הבינו מי נגד מי לבין כאלה עם ניסיון אבל פחות יכולת. נכון, מכבי לא אמורה להיות קבוצת פליי אין, אפילו לא קרוב. אבל אם קטש לא יכול לקדם את החבורה הזאת מעבר לתקרה הלא גבוהה שלה, כלומר לגרום לה לשמור כמדיניות – לא בזכות כמה דקות אנרגטיות של דיברתולומיאו וריימן והמאמץ הקבוע של ג'יילן הורד - למה בעצם הוא מאמן אותה?

אני חושד שהתשובה היא שההנהלה לא מספיק מגובשת, או מתעניינת, כדי לפטר; וחשוב מכך, לקטש אין אלטרנטיבה קורצת כדי להתפטר. הוא תקוע עם מכבי והיא תקועה איתו. וזה מצב קשה, אפילו יותר מהתסמונת.

רגע, למה להיות שליליים? יש חיזוק בדרך. איפה לונדברג יכול לתרום למכבי יותר מג'ף דאוטין, זה די ברור. הבעיה היא שז'ליקו אוברדוביץ' לא רצה אותו אפילו כשנשאר בלי שחקנים בעמדת הרכז, ושהימים שלו כשחקן יורוליג מוביל הסתיימו פחות או יותר עם המלחמה באוקראינה. הוא שחקן נחמד, עוד אחד לסגל שמלא בנחמדים כאלה. אולי הוא יכול לקדם את מכבי שני מקומות בטבלה. הדני לא ישנה דבר בתמונה הגדולה. והתקועה.