רגע רגע רגע רגע. זה קורה לו?
- שי האוזמן

- 7 בפבר׳
- זמן קריאה 6 דקות
סיפרתי לכם כבר. בן ה-16 שלי אוהב כדורגל. רק כדורגל. ושונא כדורסל על מלא. בכל פעם שהושבתי אותו לצידי במהלך משחק, דפק פיהוקים שלא היו מביישים אותי בימים היפים של לימודי מתמטיקה. 3 יחידות, כן? הפעם, במשחקה של מכבי תל אביב בבלגרד, הצלחתי להביא אותו לתפוס מקום על הספה ולצפות. בנועם. כלומר תחת איומים בנשק קר. ולגרום לו לראות את אחד ממשחקי הכדורסל הכי כיפיים שאני זוכר מזה זמן. האטמוספירה והפיזיות הכי אולד סקול שכדורסל בשנת 2026 יודע לייצר. הכדורים על הריצפה. הנגיחות. המהלכים הגדולים, הטובים והרעים. הכדורים שקפצו על הטבעת ויצאו החוצה. הכדורים שקפצו על הטבעת ונכנסו פנימה. שעשו איכשהו הבדל בין זאת שניצחה לבין ההיא שנוצחה. איזה כיף זה כדורסל, ילד שלי חמוד. כמה טוב הכדורסל. עזוב את ההם. בוא אלינו.















.png)


