ראשונה עם כוכבית

ב-NBA מקובל לבדוק אם מאזן חיובי של קבוצה מעיד על יכולתה האמיתית, על ידי בדיקת מאזנה מול יריבות בעלות מאזן חיובי, או מול כאלו שנחשבות למעפילות בטוחות לפלייאוף. זו אינדיקציה לא רעה בליגה שבה סדר המשחקים רנדומלי למדי. ביורוליג כולן משחקות מול כולן בסיבוב הראשון, אז חלוקה כזאת מיותרת למדי - או שאתה למעלה או שאתה למטה. הטבלה לא אמורה לשקר. והפועל תל אביב למעלה, עדיין במקום הראשון, ממש לקראת סיום הסיבוב הראשון.

האזינו להירש מקריא את הטור

6:26

https://www.youtube.com/watch?v=4jZDmatJgEw

ובכל זאת, הסתייגות בסגנון NBA: אחרי ההפסד באתונה לפנאתינייקוס, 82:93, מאזנה מול הקבוצות שהעפילו לפיינל פור בעונה שעברה עומד על ניצחון ושלושה הפסדים. כן, הניצחון הבודד על מונאקו היה בבית, וההפסדים לפנרבחצ'ה, אולימפיאקוס ואמש מול היריבה העירונית הירוקה היו בחוץ, ועדיין - בינתיים, המקום הראשון של הפועל עם כוכבית. 

בהתאם למעמד של הקבוצות ולאווירה באואקה, ארגין עתמאן ודימיטריס איטודיס הגיעו למשחק באווירה של פלייאוף. שניהם ממילא לא משתייכים לאסכולה ההולכת ומתרחבת באירופה של רוטציות רחבות וחלוקת דקות קבועה מראש, בניגוד למשל לפדרו מרטינז מולנסיה שהפסיד במקביל למכבי בארנה, ושניצח פעמיים באתונה ממש לא מזמן. היווני והטורקי בעניין של התאמות, ניסיון לחוש את הסגל, שחמט מול המאמן היריב ותנועות ידיים תיאטרליות לעבר השופטים והספסל. 

עתמאן שלף ראשון, בחמישיה נטולת קנדריק נאן וטי ג'יי שורטס, עם ג'ריאן גרנט וקלאיצקיס שהגיעו לנשוך את מיציץ' ובריאנט בקו האחורי של הפועל, כלומר להפעיל לחץ אגרסיבי, טראפים אחרי פיק אנד רול ואפילו פול קורט פרס אחרי פסק זמן ברבע הראשון. האס של איטודיס, אנטוניו בלייקני בחמישיה על חשבון מלקולם, אולי מתוך ציפייה לאותו לחץ על הגארדים, לא הניב פירות מוקדמים. הדבר היחיד שעבד להפועל התקפית בהתחלה היו נקודות של אוטורו בצבע, שגם הן היו תוצאה של הלחץ האגרסיבי על הגארדים. פנאתינייקוס ברחה ל-8:20 עם שלשות של הרננגומז וגרנט, ועוד בלי נאן שנכנס רק 2:36 דקות לסוף הרבע הראשון. הסתמן שח של עתמאן. 

הכניסה של מלקולם במקומו התחילה את השינוי. איש ווינרייט. צילום: הפועל IBI תל אביב

רק שאיטודיס לא פראייר. קולין מלקולם נכנס במקום ויינרייט 3:58 דקות לסוף הרבע הראשון וסימן את התשובה של הפועל למספרי הארבע הלא מאוד מתפקדים של פאו, מיטוגלו (שיסיים עם 1 מ-4 מהשדה) ובו הרננגומז קרוז שאותה שלשה שהוזכרה קודם התבררה כסל השדה האחרון שלו (1 מ-7 מהשלוש). חוץ מהימור לאורך כל הערב על הקליעה של הלא-גארדים, מלקולם גם חגג התקפית, בעיקר בחדירות אגרסיביות. עוד שיחוק מוקדם של איטודיס - שליפתו של טיילר אניס מהמקפיא לקראת סיום הרבע הראשון לערב של 26 דקות לא צפויות, 4 שלשות מתוך ה-9 של הקבוצה כולה וחלק משמעותי בהחזרת הפועל למשחק להובלה בתום החצי הראשון. הסוויצ'ים האוטומטיים על נאן תסכלו אותו והוא לא הצליח להיכנס למשחק, והנקודות של יורצבן בצבע על מלקולם אחרי אותם חילופים ממש היו נזק שאפשר לספוג, בדרך ליתרון של האורחת במחצית. שוב התגנבה אותה תחושה - הפועל הזאת מסוגלת לספוג פיגורים, משחקים רעים של מיציץ', קהלים ביתיים - קטן עליה. בסוף היא מסתדרת. 

רק שלכל סמול בול יש מוצאי סמול בול. 4:17 דקות לסיום הרבע השלישי סיים הרננגומז את חלקו בערב. מיטוגלו קד קידה אחרונה עוד בשלב מוקדם יותר. נאן נכנס, צ'די אוסמן האיום התייצב בעמדת 4, ופנאתינייקוס רצה מאותו שלב עד לסיום 25:38. איטודיס עוד שלף בסוף הרבע השלישי מגה סמול בול, עם ויינרייט ב-5, אבל ירד מזה במהירות. פנאתינייקוס ניצלה חוסר זהירות לא חריג של הפועל עם הכדור (13 איבודים, משהו שקורה באווירה של מסירות להאלי הופ בכל שלב במשחק) לריצה, ואותן נקודות של יורצבן שהוזכרו קודם היו סימפטום לרכות הגנתית של הפועל לאורך כל הערב. הפסיביות באה לידי ביטוי ב-4 איבודי כדור בלבד של המארחת, נקודה שמבליטה מה חסר בסגל הזה: גארד הגנתי אגרסיבי בסגנון גרנט, מישהו בסגנון פטריק בוורלי - אבל לא מגיש הפודקאסט בגרסת הפועל, אלא ההוא שסטפנוס דדאס פינטז עליו ברב המכר (אני קניתי) שכתב על, ובכן, סמול בול. ולמרות ההפסד, הערה חשובה: הפועל קלעה טוב יותר מפנאתינייקוס מ-2 ומ-3, וסבלה מערב זוועתי של 9 מ-20 מהקו, כולל 0 מ-6 מחרידים של אוטורו ומלקולם. 

מעל 30 דקות בערב, פעמיים בשבוע. אלייז'ה בראיינט. צילום: הפועל IBI תל אביב

הלאה. חייבים להתייחס לפיל בשווי 6 מיליון דולר שבחדר. אין דרך לייפות זאת: ואסיליה מיציץ' לא טוב. ה-2 מ-6 שלו מהשדה ו-2 האיבודים לא מספרים את כל הסיפור. בדקות שלו הפועל הייתה במינוס 21, הגרוע בקבוצה. ברבע האחרון, בניסיונות הקאמבק הכושלים, הסרבי היה לשם שינוי על המגרש, בניגוד למשחק מול הכוכב האדום. רק שהוא לא תפקד, ולבסוף הוזז אחר כבוד לפינה, כשבלייקני וג'ונס נשאו בעיקר הנטל ההתקפי. שיהיה ברור: מיציץ' הגיע כדי להיות הקנדריק נאן של הפועל, כדי למסור אבל גם לעשות נקודות. הרבה נקודות. זה מה שהוא עשה באפס אנדולו, בדרך לשני תארי יורוליג, זה היה הטיקט שלו בדרך ל-NBA. 

טוב, יש עוד פיל בחדר, בצבע כחול לבן. חייבים להבהיר: אין שום חובה לשתף שחקנים לפי תעודת זהות. רק שבשבוע כפול, אפילו עתמאן השמרן, מלך הרוטציות הקצרות, שיתף 11 שחקנים ל-5 דקות מעלה. בהפועל, מנגד, שיחק בריאנט בפעם השנייה בתוך יומיים לפחות 30 דקות ורק תשעה שותפו. אפילו אניס שקפץ מאפס ל-26 נראה עייף בשלב מסוים. אולי גינת היה יכול לשים גוף על ירצבן קצת יותר טוב. מדר יכול היה להיות הגארד שיספק לחץ על הכדור, לא ברמה של גרנט אבל טוב יותר משאר הגארדים. ובלי קשר לישראלים, היה מקום לשקול דקות לאודיאסי בערב של 9 נקודות משותפות לאוטורו ומוטלי. נכון לעכשיו, הפועל היא סוג של אנומליה - יש לה סגל ארוך, אבל מסתמן שמאמנה סומך רק על חלק קטן למדי ממנו. כדי לנצח בשחמט החשוב באמת, בסוף העונה, הוא יזקק לעוד כלים.