קטש מנצח. בסדר וגם בבלגאן

הניצחון הגדול של מכבי תל אביב על מובילת היורוליג פנרבחצ'ה הוביל כצפוי - ובצדק - למחמאות וסופרלטיבים לעודד קטש מאוהדי קבוצתו, וגם מאוהדים של שתי קבוצות יריבות לפחות שהיו שמחים לראות אותו מצטרף אליהם. כבר אמרנו שהאיש הפך למונופול בקטגוריית המאמנים הבכירים בארץ. ואמנם, הקואץ' בצהוב ממשיך להציג עונה מרשימה שבה הצליח להתאושש מפיטורים כמעט בטוחים, לשרוד שתי הגליות ממנורה מבטחים בגלל מלחמות ולהוביל את קבוצתו למאזן של 50 אחוז, עדיין בתמונת הפליי אין, שישה מחזורים לסיום העונה. בתמונה הגדולה -  הישג מרשים. רק שדווקא דו הקרב מול שאראס יאסיקביצ'וס הוכיח כמה דברים במשחק לא בשליטתך כשמאמנים כדורסל, גם כשאתה ממש טוב בזה.

שינה את המשחק, תמיר בלאט. צילום: דג'ורג'ה קוסטיץ'

המאסטרפיס של קטש, שלא במקרה, היה קשור בכניסתו של תמיר בלאט למשחק, 3:17 דקות לסיום הרבע הראשון, כשפנר מובילה 17:18. עד אז מכבי החזיקה מעמד בעיקר בזכות פתיחה טובה של רומן סורקין, הסנטר הכי טוב במגרש בקילומטרים, אבל סבלה מלוני ווקר וניסיונותיו העקרים לקלוע סלים, ובכן, בעצמו. לבד. כשבלאט יצא, 3:00 דקות בדיוק לסיום הרבע השני, מכבי כבר הובילה 33:46. 

https://www.youtube.com/watch?v=aeZh3uojZsg

בהמשך ישיר לרבע הרביעי מול וילרבאן, הרכז הישראלי סיים מחצית ראשונה מושלמת, עם 2 שלשות, 5 אסיסטים, ובעיקר הבנה מושלמת, כרגיל, של הקצב והניואנסים של ההתקפה הקטשית. הרבע השני התחיל בחיתוך מתוכנן של בריסט מהפינה לפני השחקן שלו, מהלך שמכונה דנילוביץ' קאט, והיה יותר מסתם 2 נקודות. הוא סימן שמכבי רוקדת. בלאט ידע למצוא גם את סאנטוס וסורקין בדיוק בזוויות הנכונות, לרבות עוד תרגיל מבריק שבו קיבל הברזילאי חסימה גבית מלביא, וג'ון דיברתולומיאו הצטרף אליהם בדקות האלה כעוד בורג במכונה שמכיר בעל פה את הדרישות של מאמנו. 

אחד מאותם הימים האלה לקלארק. צילום: דג'ורג'ה קוסטיץ'

הגנתית, מכבי שרדה איכשהו, עם קצת אזורית לוחצת, עם אזורית שהופכת לאישית אחרי פסקי זמן, יחד עם אישית צפופה שנעזרה בבלבול של בולדווין, הורטון טאקר ולמעשה כל גארד טורקי שאינו עונה לשם ננדו דה קולו (20 אסיסטים ו-16 איבודים קבוצתיים). ואיכשהו, במקביל לבלאט גם ג'ימי קלארק היה באחד מאותם ערבים, כשהרוח נחה עליו, והוא מסיים עם 16 נקודות ו-8 אסיסטים. המחצית הסתיימה עם 57 נקודות, ואפשר היה כמעט לשכוח מי זה האיפה לונדברג ההוא שמעודד מהספסל ולמה הוא חשוב.

ואז הגיע הרבע השלישי והזכיר את מגבלות הכוח. של קטש. קודם כל, כי שאראס לא פראייר, אבל גם שליטתו באירועים הייתה מוגבלת. דה קולו התפוצץ בגיל 38 (אלוהים, איזה בזבוז הייתה התקופה בוילרבאן). אונורלאפ ביטים נשלף מקצה הספסל הטורקי כדי להציק לווקר, לבלאט ולכל מי שהיווה סכנה פוטנציאלית לסל בצהוב. בירסן קלע 4 מ-4 לשלוש, אחרי עונה שבה קלע 2 שלשות במצטבר, בערב שבו מילא את החלל בעמדות הפורוורד של מלי וביברוביץ'. ומכבי נתקעה ב-8 דקות בלי סל שדה, כולל 3 איבודים של אותו בלאט מושלם מהמחצית הראשונה. וחמישה ימים אחרי שקטש עשה אביוז להרטל בחסימות פיק אנד רול גארד וגארד, שאראס החזיר לו עם תרגיל דומה של דה קולו ובולדווין, שניצלו חולשות הגנתיות של ג'ון די ובלאט. הריקודים נעלמו לטובת קרב חפירות ו-15 דקות ברבע. 

גג ושלשה במאני טיים, בריסט. צילום: דג'ורג'ה קוסטיץ'

אם להיות כנים, ככל שהדקות נקפו ברבע הרביעי, זה נראה כמו עוד משחק שמכבי התחילה טוב ויסתיים במפח נפש. כמה דברים גרמו לכך שהפעם הסיום יהיה אחר. קודם כל, פנר התמלאה בעבירות, בעיקר שחקני הפנים (בירץ' יצא בסוף ב-5 עבירות, סילבה ויאנטונן 4 כ"א). עוד שני דברים קרו - קרה בריסט וקרה סורקין. 2:55 דקות לסוף, בריסט דפק גג לבירץ' שהיה בדרך לליי אפ, ואז קלע שלשה בצד השני, מאסיסט נדיר של ווקר. במקום נקודה הפרש - 6. בפוזשן הבא, התנפלה פנר עם שני שחקנים על קלארק אחרי פיק אנד רול, בירסן ששמר את סורקין בפינה התכווץ לצבע לעצור את בריסט החוסם, וקלארק מצא את הסנטר הישראלי לשלשה שדי סגרה עניין. מכבי עדיין בחיים. כמו שקטש תכנן, וגם בזכות החלקים שהוא לא תכנן כלל.