משחק לא נורמלי, עונה לא נורמלית

אחת מתופעות הלוואי של מצב המלחמה שישראל שרויה בו בשלוש השנים האחרונות היא השתרשותה בשיח של המילה "לנרמל". כל פעולה שגרתית שמתרחשת בזמן שעפים לעברנו טילים או רחפנים קטלניים מוגדרת כסוג של נירמול. דוגמה בולטת - שידור תוכנית ריאליטי ביום של בשורות קשות נחשב לשיא הנירמול. איכשהו, המילה זלגה גם לספורט. למשל: יש המתלוננים שנירמלנו את גדולתו של דני אבדיה ולא חגגנו את הצלחתו מספיק. וכן, גם להתייחס לדרבי התל אביבי במחזור האחרון של העונה הרגילה כמשחק נורמלי יהיה בגדר נירמול.

האזינו להירש מקריא את הטור

4:31

מאיפה להתחיל? שתי הקבוצות נדדו לחו"ל פעמיים במהלך העונה כדי לשחק במסגרות האירופאיות. מלחמה עצרה את המשחקים לשבועות ארוכים. מרבית הקבוצות שבו מהפגרה הכפויה בהרכבים חדשים. דיוויד אפיאני במשחקו השני העונה במכבי. קיאנדרה קוק במשחקו הראשון - במחזור האחרון, כן? השחקן מספר 1 של הפועל, אלייז'ה בריאנט, סיים את העונה עקב פציעה מסתורית ולא יחזור. דן אוטורו, הסנטר הפותח, לא בארץ. הבעלים של הפועל מחרים את משחקי הליגה של המנהלת עקב הרחקה בגביע, שנמצא בכלל באחריות האיגוד. הקהל של הפועל  לא מנצל את כל הכרטיסים שהוקצו לו לדרבי, פעם אירוע השיא של השנה, זה של המצעדים והאבוקות והקטטות עם המשטרה. איך מנרמלים את זה?

כיאה לדרבי לא נורמלי, האווירה ברבע הראשון הייתה של ליגת קיץ. שתי קבוצות הגנה - אחת בינונית, אחת חלשה - לא ממש סתמו את הרחבות, הסוויצ'ים של מכבי וההלפ אנד ריקאבר של מוטלי לא עשו יותר מדי רושם על הגארדים בצד השני והדרך ל-55 נקודות משותפות הייתה קצרה. מכבי נשארה במשחק בעיקר בזכות איפה לונדברג, שנראה בריא וטרי. דברים התחילו להשתנות ברבע השני. תמיר בלאט היה באחד מאותם ערבים שבהם הוא נאבק עם עצמו ופחות מחובר לרביעיה שמסביבו, ג'ון די אמנם סיים עם 4 מ-8 משלוש אבל היה מעט ליברלי בהפגזות מחוץ לקשת ולוני ווקר שהחליף אותו סתם היה אנמי, בערב נטול ג'ימי קלארק שבו היה עליו לקחת את ההתקפה על הגב.

ערב סלודי למיציץ', תמיר נאבק עם עצמו. צילום: עודד קרני, באדיבות ליגת ווינר סל

הפועל, עם כל החיסורים, היא עדיין קבוצה סופר מוכשרת, בעיקר באגף היצירה. מיציץ' כבר לא יהיה העונה שחקן של 6 מיליון דולר, אבל היה לו ערב סולידי של 10 אסיסטים ו-3 איבודים. מול ההגנה של מכבי, נראה היה שליי אפ של כריס ג'ונס הוא רק עניין של החלטה (8 מ-11 מהשדה, 8 אסיסטים). אפילו עוז בלייזר, שסיים עם 1 מ-6 מהשדה אבל גם עם 6 ריבאונדים, 3 אסיסטים והיה עם פלוס 17 ב-28 הדקות שלו, גילה ברבע השני שהוא יכול להוריד כדור לרצפה ולסיים בסל בסוף שעון.

אה, והיה ים מדר. מפתה לומר שמדר חזר להיות השחקן שתמיד ידענו שהוא יכול להיות, כוכב העל שהוביל את הפועל ליורוקאפ אשתקד. רק שצריך להודות שמעולם לא ראינו אותו ככה. מעבר לליי אפים במגרש הפתוח, ככל שהתקדם הערב מדר צבר עוד ועוד ביטחון בקליעה, בדרך ל-9 מ-10 מטורלל מחוץ לקשת. גם אם אפשר לפקפק בגודל המעמד, זה היה המשחק ההתקפי הגדול בקריירה שלו. עצירה מתודית: ניתן להבין את ההחלטה של קטש לכווץ את המגרש ולתת עזרה ממדר בשלהי הרבע השני, כשג'ון די נטש אותו לטובת רוטציה לכיוון מיציץ', שמסר בחוכמה לגארד הישראלי שסיים בשלשה. קשה לקבל את המשך ההתעלמות ממדר במהלך המחצית השנייה, כשאפיאני כיווץ ממנו פעם אחר פעם כדי לעצור את הפיק אנד רול של מיציץ', שמצידו לא היה צריך להתאמץ יותר מדי כדי לרשום עוד כמה אסיסטים. הגרסה הזאת של מכבי, נטולת אושיי בריסט וקלארק, עוד יותר פריכה ושבירה הגנתית ממה שהתרגלנו לראות העונה, ובלי התאמות מהספסל מצבה רק החמיר.

קוף ענק להוריד מהגב, ים מדר. צילום: עודד קרני, באדיבות ליגת ווינר סל

ואחרי שדיברנו על נירמול, בואו ננסה לנרמל את הפלייאוף, כלומר את הדרבי הגמר (אלא אם כן לירושלים נותר משהו מפתיע בטנק הדלק). העובדה שינאי הכריז לאחרונה שהעניין שלו בליגה מוגבל, מכיוון שה"ממסד" לא יאפשר לקבוצתו לזכות באליפות, יחד עם החרפה מול הרצליה והגמגום מול נס ציונה, סיפקה את הרושם שסיפור האליפות גמור, בטח כשנראה היה שמכבי דורסת כל מה שזז. רק שגם בהרכב הזה של הפועל, עדיין בלי אוטורו, בלי גינת שצפוי לחזור ואולי ויינרייט אם איטודיס יחליט שיזדקק לו, הפועל מספיק עמוקה כדי לאיים על התואר. ויש לה שחקן אחד, ישראלי, שלא שותף כמעט כל העונה, עם קוף ענק להוריד מהגב והרבה מה להוכיח לחבורה היוונית על הקווים - לפני שיעבור לשחק במכללה, תמורת 5 מיליון דולר, בגיל 25. וזה כבר משהו שממש קשה לנרמל.