.png)
.png)
.png)
מקריות, מזל ושלושה חילופים: איך הפועל עצרה את המפולת
- אודי הירש
- 3 באפר׳
- זמן קריאה 4 דקות
אחד הדברים שהכי קשים לנו, פרשנים ואוהדים כאחד, זה להודות במקריות. אם קבוצה מנצחת, המאמן בהכרח גאון. אם היא מפסידה, זה כנראה באשמתו. טוב יעשו אנשי הפועל תל אביב אם יודו, לפחות בינם לבין עצמם, שבניצחון שלהם על פנאתינייקוס היה אלמנט מסוים של אותה מקריות מגונה. כן, גם המאמן וגם השחקנים עשו דברים נכונים כדי להשפיע על התוצאה, בוודאי. אבל לא היה חסר הרבה כדי שהקבוצה ששווה מיליונים, כלומר הרבה מיליונים, תפסיד בפעם השלישית ברציפות ותשקע עוד יותר במשבר עמוק, כשהטופ 6 ואפילו הפלייאין בסכנה.
הקבוצה של איטודיס הייתה מפסידה אם קנדריק נאן היה ביום רגיל, או אפילו סביר, ולא מחטיא 3 פעמים ב-51 השניות האחרונות ממה שמכנים בכדורגל מצבים קורצים - פלואטר שהסתובב על הטבעת ולא נכנס, ג'אמפ מחצי מרחק ועוד ליי אפ אחרי קרוס אובר מבריק שהשאיר אבק לאוטורו; אם צ'די עוסמאן היה קולע אחת משתי שלשות חופשיות בדקות האחרונות; ואם נייג'ל הייז דייויס, שקולע ב-44 אחוז מהשלוש מאז שהעדיף את היוונים על פני ההצעה של עופר ינאי, היה מסוגל לייצר יותר מ-1 מ-8 משלוש, בדרך לערב קליעה מחריד של 4 מ-15 מהשדה. להפועל היה גם קצת מזל כשכמעט איבוד כדור של ג'ונס הוביל איכשהו לשלשה של בלייקני שקבעה 84:84 ועוד כדור אבוד התגלגל לאותו ג'ונס שמסר לאוטורו לדאנק פנוי לסל השדה האחרון של המנצחת - 3:31 דקות לסיום (86:86). ומה זה לנצח בלי לקלוע סל שדה בכל דקות ההכרעה אם לא מקריות?
אם ניקח צעד אחורה, לאיטודיס בכל זאת הייתה מעורבות כלשהי באירוע הזה, וגם לשחקניו. כלומר לחלק משחקניו. מהלך משמעותי ראשון: כשפסק זמן טלוויזיה הושיע את איטודיס ממיני מפולת, 4:29 דקות לסיום הרבע השלישי, בפיגור 61:51, הוא חזר ממנו בהרכב הסמול בול שלו, כשבלייקני מחליף את ויינרייט. איטודיס הקריב את הריבאונד שממילא היה קטסטרופלי (15 ריבאונד התקפה ליוונים) לטובת יותר ריווח ויותר אגרסיביות הגנתית - גם של בלייקני, שבנוסף ל-4 שלשות ו-19 נקודות גם היה מהשומרים היותר טובים של הפועל. המהלך לא הניב דיווידנדים מיידיים, אבל מלקולם שכהרגלו היה אחד היחידים ששמר עד אותו שלב יצא לפסק הזמן עם 2 נקודות והוסיף עד הסיום עוד 8, כשהוא מנצל את החופש היחסי בעמדה 4. בעצם, אחת השלשות הייתה עם יד על הפרצוף. מהחצי, בסוף הרבע השלישי. בכל זאת מקריות.
מהלך משמעותי שני: הוויתור על שירותיו של ג'ונתן מוטלי וההחלטה ללכת עם טאי אודיאסי בסוף הרבע השלישי ובחלק הראשון של הרבע הרביעי. הראשון הוא השם הגדול יותר, היקר יותר, עם הרזומה המרשים ביורוליג וכוכב הזכייה ביורוקאפ אשתקד. לא טריוויאלי לתת לו 2:54 דקות בלבד, כולן בסיום הרבע הראשון. אלא שגם בתוך היכולת ההגנתית הרעה שהציגה הפועל בשלושת הרבעים הראשונים, מוטלי הצליח להתבלט ולהיות רע במיוחד. עיניו של קוסטאס סלוקאס נדלקו ברגע שנתקל בניסיון המגוחך של הסנטר האמריקני לצאת אליו בהדג', ותקף אותו בחמת זעם ובהצלחה בפיק אנד רול, קודם עם אסיסט לקנת' פאריד ואז בסל שלו. עתמאן ראה כי טוב, ומיהר להכניס את מתיאס לסור, למרות בעיית עבירות, כדי לבודד אותו עם הגב לסל על מוטלי האומלל, ולהרוויח עוד 2 נקודות. כאן סיים מוטלי את תפקידו.
אודיאסי, לעומת זאת, היה הסנטר הטוב ביותר של הפועל במשחק, בהתקפה ובהגנה. דן אוטורו קלע בשני משחקי ההפסד לריאל ולבסקוניה ב-13 מ-15 מהשדה (86.6%), אבל אמש ניסה לכדרר בצבע, לקח זריקות קשות בסטנדרטים שלו, קלע ב-3 מ-7 וגם היה חלק מבעיית הריבאונד הקשה. אודיאסי מילא את מקומו כשותף הפיק אנד רול של מיציץ', ואז של כריס ג'ונס, ברבע האחרון, עם שלושה דאנקים מהפיק אנד רול, השתלטות על כדור אבוד, אסיסט לשלשה של בלייקני ודומיננטיות מרשימה מול לסור (שלפחות הגנתית, נראה צל של מי שהיה בעבר).
מהלך משמעותי שלישי: כריס ג'ונס מחליף את ואסיליה מיציץ', 7:54 דקות לסיום. כשהשחקן הכי יקר בסגל של הפועל יצא, התוצאה הייתה 71:80 לפנאתינייקוס. בסיום - 88:92 להפועל. לסרבי היה ערב התקפי סולידי - 14 נקודות, 2 מ-3 מחוץ לקשת, 4 אסיסטים, ופאו התקשתה להתמודד איתו בחלקים לא מעטים מהערב. הבעיה שהוא לא מסוגל לשמור. בכלל. זה בלט במיוחד בשלהי הרבע השלישי, כשטי ג'יי שורטס עלה מהספסל ועשה עליו 4 נקודות מהירות, ואז ברבע הרביעי כשעבר לשמור את עוסמאן וחטף ממנו שלשה אחרי שהאחרון חסם בפיק אנד רול ויצא לקליעה. ג'ונס הוסיף מהרגע שנכנס 5 אסיסטים ל-3 שכבר היו לו קודם, לא ניסה מסירות שערורייתיות בניגוד למשחק בבאסקוניה וקלע את 4 נקודות הניצחון מהקו. הפלוס מינוס של הרכז השני של הפועל עמד על 11+; של הרכז הראשון 8-. אין פה יותר מדי מקום לפרשנויות - הנוכחות של מיציץ' על המגרש היא בעיה.
בטח הבחנתם שמרבית הטור עוסק ברבע האחרון. שלושת הראשונים הם הסיבה לעיסוק במקריות בפתיחתו. כי הם היו המשך ישיר למשחק בבסקוניה. הפועל נשארה במשחק בעיקר בזכות ההתקפה, של מיציץ', של בלייקני ובעיקר של בריאנט, כרגיל, אבל קרסה הגנתית ברבע השלישי, בדיוק כמו שקרה לה מול הבאסקים. אותו בריאנט שהיה נהדר בהתקפה השלים גם משחק הגנה מחריד, שבו אפשר ליי אפים, שלשות פתוחות ובעיקר ריבאונדים על הראש בכל פעם שהיה אמור לעשות רוטציה ולסייע מתחת לסל. גם שפת הגוף של מרבית הסגל לא שידרה מאבק נואש במשחק שחייבים לנצח, מול יריבה שחסרה את ג'ריאן גרנט הנהדר ושיצרה חור מתחת לסל עם שחרורו של רישון הולמס.
ואז, איכשהו, הפועל מצאה בעצמה כוחות והרכב נכון כדי לקחת את המשחק בשיניים. זה חשוב, זה מרשים, אבל מוטב שאיטודיס יראה את התוצאה בעיניים מפוכחות. הבעיות של הפועל עדיין כאן, והיריבות הבאות - פרנבחצ'ה, אולימפיאקוס, מונאקו ואיזו תל אביבית אחת ביניהן - לא יהיו סלחניות כלפיהן.
תגובות