.png)
.png)
.png)
מכבי תל אביב מציגה: חזל"ש
- שי האוזמן
- 3 בינו׳
- זמן קריאה 5 דקות
אתם מבינים מה זה פרשנים? רגע אחד אני כותב לכם על הקליק של מכבי ואז מגיעה הטרחה מול זאת שדורגה אחרונה בליגה השניה בטיבה וכעת חולקת את אותו המקום והמאזן עם עוד 5 קבוצות מבואסות. ו-וואלה, כשראיתי את ריימן דופק עוד ג'אמפר בלתי סביר בהחלט מתוך כדרור, ברבע הראשון במינכן, חשבתי שאולי הרצף ימשך גם הפעם, גם אם לא נראה ריקודים. ולא. הקליק היחידי שנשמע אתמול במשחקה של מכבי תל אביב היה זה מאזור החיוג של הכתף של ווקר. ולא, ההפסד הזה הוא לא אסון גדול, כי ההפרש לא מעניין ובתמונה הגדולה, המגמה הנוכחית של מכבי תל אביב נותרה חיובית. אבל כן, בואו נדבר רגע על המשמעויות, והן כן משמעותיות.
אין לנו מספיק נסיון כדי לנחש כמה נצחונות מספיקים לפליי אין בליגה של 20 קבוצות. בהיעדרם, פשוט צריכים ללכת למודיעין הגלוי. המקום העשירי כעת, קרי זה של ריאל, ז'לגיריס והכוכב האדום, עומד על 11 נצחונות ו - 57.9% הצלחה. וזה, נזכיר, בסיום הסיבוב הראשון. אם הקצב הזה ימשך בסיבוב הבא, רף הכניסה לשיפולי טורניר סוף העונה עומד על 22 נצחונות. למכבי תל אביב כרגע יש 8. בסצנריו הזה, הצהובה של תל אביב זקוקה לסיבוב שני (שבו היא מארחת 9 משחקים, אבל רק 7 ביד אליהו הישן) של 14 נצחונות מול 5 הפסדים. אף קבוצה העונה לא הגיעה ל 14 נצחונות בסיבוב אחד. אבל גם אם לא, גם אם צריכים רק 13 נצחונות או אפילו 12, דברים יצטרכו להיראות אחרת. דברים יוצאי דופן יצטרכו כאן לקרות.
בגדול, זה הרגיש כמו משחק נאחס מהשלבים המוקדמים. פציעה מעצבנת של ליף שמצטרפת להיעדרות המוקדמת של דיברתלומיאו. העבירה הבלתי של ווקר, ואז הפציעה שלו שסוגרת את הבאסטה. באסה. נאחס. לא שלמכבי יש סיבות להתלונן על ענייני פציעות העונה, אבל הפעם הצטברו כמה דברים שהקשו, נקודתית.
עוד פעם ההגנה הזאת?
בגדול, זה הרגיש כמו המשחק הכי שגרתי בצד שבו מכבי לא שומרת. בגדול, זה הרגיש כמו משחק של חזל"ש. כלומר, אולי הספקנו לשכוח, אבל כך הרי היה עד ממש לא מזמן. וזה התחיל מדברים שקשורים במקורמק, הסנטר הפותח של פשיץ' אמש. עזבו רגע את 18 הנקודות שקלע בפחות דקות. עזבו את שיא מדד היעילות שלו (27). ב-11 משחקי יורוליג שלו העונה, מסר האיש הדי גדול 3 אסיסטים. אתמול, מול הגנה שלכל היותר שומרת את האקשן הראשון וגם את זה ברכות מיטבית, הוסיף עוד 3 אסיסטים. בעזרת תנועות ללא כדור של שחקנים מקומיים באזורי קו הבסיס. בעזרת היעדר תנועות ללא כדור של שחקני האורחת, שהותירו את הצבע פעור ופנוי. למשל כאן, כשבריסט יוצא קדימה כדי לעצור את הגלגול הקצר של מקורמק. ומה עכשיו יעשו ליף ושות'? (2:30)
בהיעדר בסיס הגנתי אמיתי, ההגנה הצהובה זקוקה למישהו שיניע. שירים את עצמו ואת אלו שלצידו להילוך גבוה. בלי הנעה שכזאת, חוזרים לברירת המחדל, והיא רעה. ואני אסביר למה. כי מעבר לקשיים השגרתיים של החשודים המיידים, קיבלנו משחק שבו ההגנה של לונדברג, כמו כל המשחק של הדני שהרים את מכבי תל אביב, חוזרת מעט לפרופורציות. כי מעבר לבעיות ההתמודדות של כל מיני סנטוסים, גם ג'יילן הורד נוצח אתמול בכמעט כל התמודדות.
כשזה (לא) קורה, מקבלים דברים שהיו וחזרו להיות הלחם והחמאה של הצהובים בהגנה. למשל ענייני תקשורת ויציאה אלי כדור: לוני ווקר שומר כאן על לוצ'יץ', שעובר על חסימה מצד לצד. ווקר אולי מחכה לחילוף עם סנטוס ואולי לא, אבל זה לא מגיע כדי לעצור את הקאץ' נ' דרייב של הסרבי וגם השני לא. והורד? הוא בפול פוקוס על אובסט המפחיד, ולכן לא פנוי לעזרה. סל ופאול. (0:28)
למשל ענייני ירידה להגנה. תראו את הפאדיחה הזאת. אחרי שהורד מרים את הזריקה מחצי מרחק, שימו לב בבקשה לאנשים בצהוב שיורדים לכאורה להגנה. הורד רץ מהר כדי לאסוף את גבריאל. לג'יט. בלאט סוג של מתייג את דה סילבה. לג'יט. וסורקין?
וזה באמת לא אמור להיראות ככה. בסדר, אז שמים את הורד על אובסט ומנסים להכריח אותו להקפיץ. סבבה. לבאיירן מינכן הזאת, למעט כמה דקות של ריית'ן-מייז, כמעט ואין שחקני 1 על 1. בטח שלא עם הפנים לסל (ועדיין הגיעו קל למדי לטבעת). כשזה קורה וכשפשיץ' קורה, יש לא מעט חסימות ותזוזה של הכדור, לא בשביל הבידודים (כי אין כל כך למי) אלא כדי לאתר את הפירצה בהגנה. תוסיפו לזה אחוזים נמוכים שלה ל-3 ובמיוחד ברצף משמעותי במחצית הראשונה. עכשיו צריכים בעיקר להחזיק מעמד בעוגנים ולא רק ביכולות הפרסונליות, ולפחות אתמול, כמו בשלבים מוקדמים יותר של העונה, אין ולא היו עוגנים.
לא חצתה את ה-18
בהחלט לא שגרתי לראות את ההתקפה של מכבי תל אביב, זאת שמתייצבת כמעט מדי רבע ומשחק, נתקלת בקשיים כפי שחוותה אתמול. למעט רבע ראשון, לא חצתה את רף 18 הנקודות באלו שאחריה. הקבוצה של קטש נכנעה בקטגוריה שחרטה על דגלה, והיא נוגעת ליחס אסיסטים איבודים. במקום היחס הרגיל של בערך 20 טובים מול פחות מ-12 רעים, אתמול מכבי תל אביב רשמה 15 אסיסטים על 17 איבודי כדור (12 מהם של קלארק, לונדברג ובלאט). ולא רק 17 איבודי כדור, אלא כאלו שהגיעו מ-8 חטיפות של גרמנים.
והסיפור הטקטי כאן לא מסובך. באיירן מינכן יצאה אתמול גבוה. וזה בערך כל מה שצריכים לדעת וחשוב לדעת על ההגנה שלה. פשיץ' ויתר בהגדרה על שחקני מטרה של הקבוצה השניה ובראשם פוקטמן, זה שטורגט אחושילינג על ידי ההתקפה של איטודיס והפועל תל אביב. ואחרי שדינווידי נעדר בשל נסיבות אישיות, לכאורה, עמדת הרכז הלכה לכאלו שרוצים לשמור, כמו הולאץ, או לאנשי סייז דוגמת יוביץ'.
עם יציאות גבוהות בהתחלה וחילופים גבוהים בהמשך, מובילי הכדור של מכבי תל אביב נאלצו קודם כל לשים לב ודגש על שמירת הכדור, ורק אח"כ על הגבהות ושאר ירקות. בהיעדרו של ווקר ולאור הקשיים שחווה לונדברג, מי שהחזיק אותה אופטית במשחק היה בריסט בכלל והיכולת שלו לייצר כמה סלים מתוך הכדרור. וכן, גם אני צחקתי כששמעתי איזה מתיימר תוהה במחצית השניה למה הקבוצה לא עובדת יותר בשביל בריסט בהתקפה. מצחיק. בכל מקרה, ברגע שנטלו ממנה את הריקודים מחד ובהיעדר היכולת של הווקרים להציל בעצמם מאידך, נחשפה ההתקפה הנהדרת בשיגרה של מכבי תל אביב לערב פגיע. ואלמלא הרכב הסמול בול של פשיץ' לקראת סיום הרבע השני, עם דה סילבה כסנטר, יכול להיות שהמשחק אתמול היה נגמר רשמית עוד במהלך המחצית הראשונה.
2 נקודות לסיום
1. רוק 30 – את נתוני הפלוס מינוס צריכים תמיד לקחת בערבון מוגבל, אבל אתמול הם היו בלתי שגרתיים בעליל. ג'יילן הורד, בפחות מ-25 דקות, רשם מדד של מינוס 27. לוני ווקר, לפני שקיפל, סיים כיחידי במכבי תל אביב בפלוס. ובצד השני, מקורמק ודה סילבה? כל אחד מהם עם פלוס 30. מה.לעזאזל?
2. טייריק – אם באמת טייריק ג'ונס מוותר על אופציה לסגור באולימפיאקוס וחותם במכבי תל אביב, זה מפתיע יותר מליין תופי המטאל בשיר מלכת הדור של עומר אדם. החתמה שכזאת יכולה להיות משמעותית ביכולת לשדרג דברים שהסגל הזה צריך לעונה הזאת ובטח שלהמשך. מאחר שאם וכאשר, בחסות דדליין ההעברות, זה קורה ממש עוד מעט, נישאר לרגע עם מחשבות על השיר. בקרוב התובנות על השחקן.
שכל החטופים יחזרו כבר הביתה. שכל החטופים יוחזרו כבר הביתה. כולם כולם כולם. עד האחרון. שיהיה לנו טוב.
תגובות