כשהגודל מנצח את הכישרון

פעם, לפני לא מעט שנים, נהגו פרשני כדורסל לתת סימנים בסגנון הכדורסל של מדינות: הספרדים רצים בטירוף. היוגוסלבים מתמחים בחדירה והוצאה. האיטלקים שומרים חזק. היוונים שומרים חזק עוד יותר. מאז נפתחו הגבולות, הומצא כלי פופולרי המכונה יוטיוב, והמידע על כדורסל הפך אינסופי. הוא זורם בלי הגבלה מיבשת ליבשת וממדינה למדינה, והאיפיונים הגאוגרפיים נעלמו כמעט לחלוטין. ההוכחה המובהקת ביותר לכך היא הפערים התהומיים בפילוסופיית המשחק בין דימיטריס איטודיס לגאורגיס ברצוקאס. אחד יווני שמאמן קבוצה מישראל, השני יווני שמדריך קבוצה מיוון, אבל נקודת המבט שלהם שונה בתכלית.

האיטודיס-בול, שיש הטוענים שהוא בכלל הדדאס-בול, הוא פיתוח של סטריטבול אמריקאי, עם מאפיינים כירורגיים של ניצול מיסמצ'ים. זה משחק של גארדים; איטודיס סומך על היצירתיות, על ההחלטות, ונותן למיציץ', בריאנט, ג'ונס ובלייקני הרבה חופש. פיק אנד רול, בידודים ואחד על אחד הם חזות הכל. הגבוהים יעשו סל אחרי מסירה של גארד שחסמו לו בפיק אנד רול או מריבאונד התקפה. מסירות פנימה? זה קורה בעיקר בזכות שיתוף הפעולה המבריק בין כריס ג'ונס לאלייז'ה בריאנט, שעובד עוד מימיהם במכבי ת"א, לא בזכות פוסט אפ של סנטרים.

הגארדים מקבלים מאיטודיס הרבה חופש. צילום: הפועל IBI תל אביב

הברצוקאס-בול (מודה, זה קצת מסורבל) הרבה יותר רומנטי: ניכר שהוא מאמין במשפטים כגון "לכדור יש אנרגיה משלו". לצד האחד על אחד של טיילר דורסי (שבלעדיו היוונים לא מנצחים), אצל ברצוקאס תמיד יהיו גם חסימות לקלעים, הרבה תנועה בלי כדור ופוסט אפ. יהיה סנטר, יהיה פאואר פורוורד, יהיה סמול פורוורד, כמו פעם. כדורסל בלי עמדות זה לחלשים.

לאורך רוב המשחק הנהדר בין הפועל ת"א לאולימפיאקוס, שהסתיים בניצחון היוונים 85:89, באו לידי ביטוי ההבדלים הפילוסופיים - כמו ברבע השני, למשל, כשאלק פיטרס, ה-4 המחליף, חתך פעמיים ברציפות ממצבים שונים לטבעת וקיבל כדור לסל קל מול שומרים נמוכים יותר, מיציץ' (אחרי חילוף) ומלקולם. בהפועל, לעומת זאת, אין אף גארד ברמות הנגריות של תומאס ווקאפ, שאיפשר למיציץ' להיכנס לבונקר בדקות הפתיחה, לעבור מתחת לחסימות ולהריץ את קבוצתו ל-0:11.

הפער בפילוסופיות הגיע לשיא 3:50 דקות לסיום, כשאיטודיס עבר מסתם הרכב סמול בול עם מלקולם ב-4 להרכב של סופר סמול בול, כשמיציץ' החליף את האחרון, והצטרף לג'ונס, בלייקני, בריאנט ואוטורו - 4 גארדים וסנטר. למען ההגינות, היה משהו מתבקש ברביעיה הזאת, בערב שבו הרכז הסרבי הצטיין עם 8 אסיסטים ו-14 נקודות, ואפילו החזיק מעמד יפה בהגנה. הפועל הלכה אול אין על הכישרון שלה.

8 אסיסטים ו-14 נקודות לסרבי. צילום: הפועל IBI תל אביב

ומה עשה ברצוקאס? התחיל הכי גבוה שלו, ורק הגביה. הוא החזיר מהספסל את וז'נקוב וצירף אותו לפיטרס ומוסטפה פאל, בהרכב של שני מספרי 4 ומספר 5 בגובה רב. לכאורה, הפילוסופיה של מאמן אולימפיאקוס ניצחה - ריבאונדים בהתקפה של פאל ופיטרס נתנו לאורחת עוד כדורים קריטיים שהסתיימו בנקודות. אבל אם כתבנו אחרי ההפסד של הפועל לפנאתינייקוס על מקריות, חייבים להיות הוגנים ולהזכיר שריקה מפוקפקת לעבירה של בלייקני ששלחה את דורסי לנקודות חשובות שקבעו 82:86 ליוונים, וגם את האיבוד המטופש של מלקולם בסוף המחצית הראשונה, שהוביל להאלי הופ של הול מתרגיל אאוט.

עם זאת, בהנחה שהפועל תל אביב תגיע לשלבי ההכרעה של היורוליג ולא תפשל בשני המשחקים שנותרו לה בעונה הרגילה, ההפסד מול אולימפיאקוס גם מבליט את החולשות בסגל המיליונים של עופר ינאי. עמדה מספר 4 היא חור ידוע, שבלט במיוחד מול הקבוצה הכי טובה במפעל בתחום. וז'נקוב ופיטרס קלעו ביחד 21 נקודות ולקחו 13 ריבאונדים, מול 2 נקודות ו-3 ריבאונדים במצטבר של נציגי הפועל בעמדה, כולן של איש ויינרייט (אדוארדס שיחק אך לא קלע או קלט). כושר הקליעה הרע של איש - 0 מ-3 בחוץ לקשת אתמול, 0 מ-7 מצטבר בשלושת המחזורים האחרונים - גורם לבעיות משמעותיות בריווח והופך את מלקולם לברירת המחדל בעמדה. כשמצרפים לזה את העומק והגודל בעמדה 5 של היוונים, עם פאל, מילוטינוב והול (בעוד הסנטר השני לשעבר וכיום השלישי של הפועל, ג'ונתן מוטלי, לא שיחק שנייה השבוע) המחיר הוא הפסד צפוי 32:40 בריבאונד.

ספויילר - זה לא נכנס. צילום: הפועל IBI תל אביב

יותר מהבעיה בעמדות הפנים, להפועל חסרים בולדוגים הגנתיים. מול ווקאפ ו-וורד, שעלה מהספסל והיה חלק מריצת 2:18 ברבע הראשון, הפועל מסתמכת בעיקר על ויינרייט ועל המאמץ של מלקולם. אדוארדס כשל אתמול גם בחלק הזה של המגרש. בשלב הזה של העונה, הדי.אן.איי של הפועל כבר לא ניתן להכחשה או לשינוי: היא יכולה לנצח בהתקפה, באמצעות הכישרון, ולהסתיר את חסרונותיה ההגנתיים הרבים באמצעות פתרונות טקטיים שלפעמים יעבדו יותר (מול פנאתינייקוס) ולפעמים פחות (מול אולימפיאקוס). בשורה התחתונה, קשה להאמין - אבל מאמן יווני בונה על לקלוע יותר מהיריבה, משל היה פיני גרשון בשיאו. בניגוד לתחומים אחרים, כדורסל הוא כבר לא עניין של גאוגרפיה.