כשאיטודיס מאוהב

אין לי מושג קלוש לגבי חייו הרומנטיים של דימיטריס איטודיס, אבל אמש, במשחק הניצחון של הפועל תל אביב 88:89 על פריז בסקטבול, ראיתי אותו מתאהב בשידור חי. מתאהב בהרכב. בחמישה שחקנים. בעוד המאמן שמולו מחליף חמישיות בקצב של משחק קט סל במחוז השפלה, התקבע המאמן היווני, באירוע מיסטי, נטול הסבר הגיוני, על חמישיה שמורכבת מארבעה מחליפים ודן אוטורו, שנשארה על המגרש בלי שינוי החל מ-1:48 דקות לסיום הרבע השלישי ועד 1:37 לסיום. גם אז, החילוף היה בלית ברירה, כשאוטורו נפצע.

האזינו לאודי מקריא את הטור

6:26

עד כמה ההתאהבות הייתה לא רציונלית (מתי היא כן?) על הספסל ישבו ואסיליה מיציץ', אלייז'ה בריאנט (שהפציע לביקור קצר ב-19 השניות האחרונות, בשביל ההגנה!) וכריס ג'ונס, ששווים כמו תל"ג של מדינה אפריקנית קטנה. על המגרש היה טיילר אניס, הגיבוי של הגיבוי של הגיבוי, שהוביל את הפועל כל הרבע האחרון (עד 19 שניות לסיום) וגם אחראי לנקודות המנצחות מהעונשין. עד אתמול הוא שיחק בארבעה משחקים 4:24 דקות. במצטבר. כולן נגד אפס אנדולו. אמש הוא שיחק 14:20, רובן ברבע האחרון ובסוף הרבע השלישי. כבר אמרנו, לא רציונלי.

 נריץ קצת אחורה, במהירות 1.5, זו שפריז משחקת בה. כששי האוזמן, האיש והדיסקו, בישר שעליי לכתוב על המשחק בין הפועל לפריז, עניתי, במרירות אופיינית, שאצטרך לצפות שוב במשחק במהירות 0.5. כי הקבוצה של פרנצ'סקו טבליני, אפילו יותר מזאת של טומאס איזאלו ושל טיאגו ספליטר, היא פצצת כדורסל לא קונבנציונלית שדורשת היערכות לא קונבנציונלית מהמאמן שמנגד (ולא פחות חשוב – מהפרשן בבית!): קצב משוגע, שחקנים מתחלפים בלי הפסקה, טראפים מטורללים על כל פיק אנד רול, התנפלות חסרת תקדים על ריבאונד ההתקפה, חסימות הגורטאט שמפלסות דרך לחדירה בכל פוזשן התקפי והאירוע המכונה נדיר חיפי – נמלת כדורסל עמלנית על קוק, מלך הסלים הזמני של היורוליג ומלך הקרציות של פריז. 

ברמת העיקרון, הכדורסל ההתקפי של הפועל תל אביב בנוי להתמודד עם ההגנה הפריזאית הפסיכית. בעיקר כי הפועל של איטודיס לא מסבכת את העניינים יותר מדי, ופשוט משחקת כדורסל. זו כמובן אמירה פשטנית מדי, אבל תזרמו איתי רגע: ההתקפה מתבססת על תרגילים קצרצרים, שהפואנטה של רובם היא פיק אנד רול וקבלת החלטה של גארדים מוכשרים מאוד שמשחקים אחד על אחד או מגיבים לתגובה ההגנתית ומייצרים יתרון מספרי עד שמגיעים לשחקן הפנוי. זה דורש תגובה מהירה מאוד, בלי להחזיק את הכדור ביד יותר מדי, ומרבית השחקנים של הפועל מיומנים בכך. כמובן שצריך גם ירידה להגנה וסגירה וקפיצה לריבאונד – כי מול פריז לא תמיד יש זמן לסגור.

במחצית הראשונה זה נראה בסדר, פחות או יותר. הפועל סיימה אותה ביתרון נקודה בלבד, אבל נראה היה שהיא לא נבהלת מהניג'וס הצרפתי, בניגוד ליריבתה העירונית, למשל. הצרפתים לקחו 5 ריבאונדים בהתקפה בלבד, גם בזכות ההרכב הגבוה של מוטלי ואוטורו ששב לביקור (אגב, עוד משחק קליעה רע של איש ויינרייט, עם 0 מ-5 משלוש). הפועל הובילה 18:24 בריבאונד במחצית, ואמנם מסרה 8 אסיסטים בלבד מול 7 איבודים – רק שהיה ברור שמיציץ' אינו אחד שנבהל מטראפים. עם סגל ארוך, לא הייתה סיבה לחשוב שהפועל לא מסוגלת לרוץ עם הצרפתים עד הסוף. בכלל, פערי הכישרון בלטו – אביר האיירבולים יאקובה אואטרה לא ימצא מקום בסגל הרחב של הפועל, ואנחנו מדברים על גרסת ה-20 שחקנים.

לא אחד שנבהל מטראפים (צילום: הפועל IBI תל אביב)

רק שהשיטה הצרפתית מתבססת על התשה, וברבע השלישי הרגליים הטריות התחילו לנצח. מוחמד פאיי התחיל להשתולל בריבאונד התקפה – הצרפתים לקחו 8 ברבע הזה לעומת ה-5 במחצית הראשונה – והבכירים של הפועל נראו עייפים. איטודיס עבר להרכב נמוך עם מלקולם ב-4, אבל ככל שהרבע התקדם נראה היה שהאורחת משחקת חמישה מול שבעה, פחות או יותר.

זה בלט במיוחד בהתקפה שהסתיימה באיבוד של 24 שניות 2:59 לסיום הרבע השלישי: מיציץ' תרגם פיק אנד רול לסקיפ פאס מרשים וחכם לג'ונס בצד החלש, שמצדו מיהר למסור למוטלי. בעיקרון – מהלך כדורסל סביר, רק שמול הצרפתים חייבים להגיב מושלם, לא סתם בסדר. טראפ מהיר על מוטלי עצר את הרצף של ההתקפה, וכשהכדור המשיך למלקולם הוא החזיר אותו בייאוש למוטלי. השניות אזלו. בפוזשן הבא, הומס עבר את מיציץ' כאילו הוא לא קיים, הוריד לפאיי והסרבי עשה עבירה על הסנגלי, שגם קלע. זו הייתה עבירה שלישית של מיציץ', 2:49 דקות לסיום הרבע השלישי, והוא ירד לנוח, כשבלייקני מחליף אותו. מי דמיין שמיציץ' לא יחזור עד הסיום?

מיד אחר כך, 2:32 לסיום, בריאנט ביצע עבירה שלישית משלו בעבירת תוקף על חיפי – והוחלף בגינת. הוא יחזור רק 19 שניות לסיום, כאמור. ו-1:48 לסיום, אחרי פסק זמן, במצב 64:56 לצרפתים, תרגיל יפה של איטודיס שמסדר הנדאוף לבלייקני נבלם, הכדור מגיע לג'ונס ששוב מגיב לא משהו, נתקע עם הכדור 6 שניות תמימות והפועל מאבדת שוב ב-24 שניות. עכשיו ג'ונס עף לספסל שלא כדי לחזור, לטובת אניס. וזהו, השאר היסטוריה – עד סוף הרבע בלייקני קולע שלשה, מלקולם דופק שתי שלשות בתוך כמה שניות גם בזכות חטיפה והוקי אסיסט של אניס ואיכשהו הפועל יורדת להפסקה בין הרבעים בפיגור 66:70 בלבד. וזהו, איטודיס מאוהב.

כריס ג'ונס עף לספסל כדי לא לחזור, תמורת אניס (צילום: הפועל IBI תל אביב)

עד כאן, כדורסל. נעבור לסמליות: הפועל מנצחת בנקודה משתי נקודות של המחליף שאיטודיס הפשיר מהקפאה עמוקה, בעוד מכבי מאבדת יתרון גדול מול אולימפיאקוס ומפסידה בנקודה. היוצרות התהפכו. הווינרים הנצחיים הפכו ללוזרים, הלוזרים הפכו לווינרים. אם הפועל הייתה מפסידה, היא הייתה יכולה להאשים, כמו קטש, את השיפוט – העבירה שנשרקה לגינת בהתקפה 48 שניות לסיום הייתה שערורייתית, והובילה לפוזשן שבו חיפי מסר לפאיי שהעלה את פריז ליתרון נקודה. אבל מי שמתלונן על השיפוט, בעוד היפוך יוצרות, הוא מאמן מכבי. הפועל מסודרת. הפועל מנצחת.

קשה להימלט מהסמליות, אבל לא צריך להיסחף. לא בטוח שאיטודיס ניהל את המשחק טוב מקטש. היווני היה יכול להחזיר ברבע האחרון חלק משחקני החמישיה, בטח מיציץ', אולי גם בריאנט, לכמה דקות בסוף המשחק. ואניס, גיבור הניצחון – הוא בכלל החטיא את כל 4 הזריקות שלו מהשדה ונראה חלוד למדי. אבל המזל, מתברר, הולך עם המאוהבים.