top of page
headerBg.png
login-v (1).png
login (1).png
logo-new.png

בגביע ווינר, טורניר הכנה אשר נגרר עמוק אל תוך העונה עצמה, אין מניעה לרשום זרים אשר אינם חלק מהמכסה המותרת לכל קבוצה. לפיכך, יתכן בהחלט שנראה הערב את הפועל תל אביב רושמת לפחות אחד משני הזרים המשמעותיים שלה שטרם נרשמו, קרי אוטורו או מיציץ'. כרגע, בעוד היא ממשיכה במסע ההצלחות שלה בליגה השניה בטיבה בעולם וטרם נדרשת לקבלת החלטה על צירוף אפשרי של 4 נוסף לסגל, אנחנו מתייחסים פחות להחלטה המוקדמת שלה לרשום את טאי אודיאסי למשחקי הליגה. יתכן בהחלט שהעניין הזה יצוף בהמשך, או אז עשוי להתגלות שיש רצון, יש (כמובן) כסף, יש (אולי) צורך מקצועי, אבל אין ספוט פנוי, כי יש כבר 10 שנרשמו.

 

בכל מקרה, העושר המקצועי הכמעט בלתי נגמר של איטודיס מציב בפניו אתגר לא קטן, לקראת המשחק מול ירושלים. אם הולכים אול אין למשחק הזה ואם מדברים רק על היררכיה ומעמד בקבוצה, יש כמה זרים שחייבים להיות באנקרים. מיציץ', בראיינט, בלייקני, מלקולם, אוטורו. רגע, ומה עם ג'ונס, וויינרייט ומוטלי? ומה לגבי טיילר אניס, שהוא (עוד) שובר שיוויון במשחקים בליגה הטובה ביותר בישראל? שהוא השחקן שמשחק הכי הרבה דקות במשחקי הליגה שלה (קצת מעל 26)? וגם אם לא הולכים אולי אין, כי יש עומס ושבוע כפול וכו וגו ודו, עדיין יש כאן לא מעט שאלות שצריכות להישאל מהצד של הקבוצה העשירה במדינה.


שובר שיוויון במשחקי ליגת העל, טיילר אניס. צילום: לירון מולדובן, באדיבות ליגת ווינר סל
שובר שיוויון במשחקי ליגת העל, טיילר אניס. צילום: לירון מולדובן, באדיבות ליגת ווינר סל

 

בעמדה 4, שבה ההיעדרות של גינת משמעותית הרבה יותר כשיש חוק חצי רוסי, האם מבצעים התאמה כלשהי לגודל שלא קיים לירושלים, כלומר סומכים נגיד על וויינרייט + מלקולם, או שהולכים גדול בסגנון מוטלי + אוטורו. האם מבצעים התאמה כלשהי מתוך מחשבה שהשחקן הכי חשוב הוא זה שישמור על הארפר, לפני ואחרי החילוף ההגנתי?


כל זה, מבלי להיכנס לשיקולי הישראליים. עכשיו ישראלים. אחרי שהפציע ל-5 שניות תמימות מול מונאקו, 23 הדקות של בר טימור, קרי הממוצע שלו במשחקי הליגה, יתורגמו סופסוף למשחק שבו יש רמת תחרות ועניין. המפגש האחרון שלו מול ירושלים, בסדרת חצי גמר הפלייאוף בעונה שעברה, התחיל נהדר בגיים 1 (13 + 7 + ריקודים) והסתיים חלש: 4 איבודים בגיים 2, מדד 4 בגיים 3. הפעם, מול הגרסה ההגנתית המרשימה פחות של ירושלים, זה חייב מבחינתו לעבוד טוב יותר.


הדקות שלו יהיו הפעם במשחק עם רמת תחרות ועניין, בר טימור. צילום: לירון מולדובן, באדיבות ליגת ווינר סל
הדקות שלו יהיו הפעם במשחק עם רמת תחרות ועניין, בר טימור. צילום: לירון מולדובן, באדיבות ליגת ווינר סל

מאמן של גביע

יונתן אלון סופג לא מעט ביקורת. בעיקר מהבייס שלו. ברשותכם, לא אכנס לזה הפעם. כן אזכיר שבתקופה מאוד קצרה, האיש כבר רשם לזכותו איזה תואר וקצת. גביע מדינה אחד הוא לקח, מול החבר והמנטור שלו קטש. סופרקאפ אחד, שזה אולי גם סוג של גביע, כבר לקח מול אותו הקטש. והאמת? היה גם מרחק משחק אחד, שלעולם לא יתקיים, מאולי גם לקחת אליפות.

 

גם אצלו, קבלת ההחלטות הערב בעניין הסגל שיתלבש מעניינת. האפשרויות כמובן מצומצמות יותר, וכנראה שגם כאן יש היעדרות ישראלית בעמדה מספר 4, אבל מעניין לאן זה לוקח אותו. מצד אחד, וראינו את זה כל בנצחון השבוע ביורוקאפ, קאש ווינסטון הוא זה שאליו הולכים בדקות מתות, כלומר כשהארפר צריך מעט לנשום. מצד שני, בדיוק למשחקים כאלו יש את רועי הובר.

 

ואם לא הוא, אז טריפל ג'יי בגלל ההגנה והזכרון ממשחק אחד טוב מול מכבי תל אביב? אולי אופציה לאיש המכונה דימה, מתוך מחשבה מצד אחד על האופציה הגבוהה של הפועל תל אביב או על מה שנהיה מאנתוני לאמב מהצד השני? ואחרי שליהגנו את כל זה, כל הסיפור כאן מתחיל ונגמר באחד ג'ארד הארפר. אם הוא מסתדר בגפו, אם הוא מצליח להגיע לקו, הוא הוא עושה ג'ארד הארפר, נצחון של ירושלים לא יהווה הפתעה.

 

ובינתיים, בקצה השני של העיר

אוקיי, לא בינתיים, כי המשחק של מכבי מול נתניה יתחיל כשעתיים לאחר משחק גמר גביע ווינר, ולא באמת בקצה השני של העיר, כי אחד בירושלים והשני בנתניה, אבל הרחק הרחק מהמקום יונבו יניפו גביע, יתארחו הצהובים של קטש אל מול הצהובים של אבשלום.


יש כמה סיבות לכך שאני כותב לכם כאן על משחק חסר חשיבות זה.

קודם כל, יכול להיות שמזל גדול מבחינתה של מכבי תל אביב שהיא הודחה בשלב מוקדם יותר של התחרות. תארו לעצמכם עכשיו איזה דרבי, על גביע כלשהו, שמסתיים בצורה בעייתית ומוסיף עוד קיסם למדורה. זה ברמת הלכו תדעו מה היה קורה אם. בתכלס, הדבר הכי משמעותי שצריכים לשים עליו עין הוא הסגל שנבחר למשחק הזה בכלל וחלוקת הדקות בפרט. רגע לפני עוד שבוע כפול ביורוליג, אחרי ספסול בואכה ייבוש של אנשי הפילי קאלצ'ר בכלל ושל דאוטין בפרט, זמן לראות מה מצבו של האיש שניצח עבורה דרבי.


איפה לונדברג הרי בדרך. כתבתי בטור הקודם ואני אחזור שוב: האלמנט הכי חשוב בצירופו המסתמן של לונדברג לא נוגע בכלל לשאלת העמדה שלו או הגודל שלו או העמדה שלו או מידת ההתאמה שלו. אם הוא במצב של לשחק, הוא יותר טוב מהקיים. הוא שחקן כדורסל שיודע לשחק כדורסל בקבוצה שמשוועת למשהו כזה.

אבל, אם וכשיגיע, האם בנוסף או במקום?



בשולי הדברים ואם כבר רכז של קטש, מסתמן שהערב נחזה בבכורה של תמיר בלאט במשחק מול נתניה. כי עד עכשיו, משום מה, זה לא הסתייע מול הקבוצה של עידן אבשלום, אשר לכאורה משמש או לכאורה שימש לכאורה כסוג של מנהל אישי לכאורה של בלאט לכאורה. ועכשיו, אחרי ההודעה המרגשת של מועדון הכדורסל מנתניה, שאני לא יודע מי אמון על כתיבתה, על הפרידה המרגשת ממאמנה עידן אבשלום, בהמשך להחלטה של מנהלה המקצועי עידן אבשלום, לכאורה, אז הכל כבר בסדר. לכאורה.



הסיוט עדיין לא נגמר. שכל החטופים יחזרו כבר הביתה. שכל החטופים יוחזרו כבר הביתה. שיהיה לנו טוב. 



 

שיתוף:

Banner.jpg

רוצה להמשיך לקרוא?

יש לנו מחיר מבצע, שנתי או חודשי, במיוחד בשבילך.

כאן

מנוי משלם? להתחברות לחץ

talkWithUs.png

דברו איתנו

יש לכם הערות או הארות על הטור?

בואו לפגוש אותנו ולהגיב ברשתות החברתיות.

אנחנו זמינים בכל הפלטפורמות. חפשו הדיסקו

שי האוזמן

פרשן ומלהג כדורסל כפייתי. לשעבר וואלה, ערוץ הספורט וישראל היום. כיום מדבר אל המיקרופונים של בית הפודיום. הרבה דברים השתנו בתפיסת עולם הכדורסל שלי לאורך השנים והעשורים, אבל האהבה לסאונד חריקת הנעליים על הפרקט ולכדור הכתום נותרה כפי שהייתה בגיל 4.  
אחרי הרבה שנים של כתיבה בפלטפורמות של אחרים, הגעתי למסקנה שהגיע הזמן, אומרת אמי, להתחיל משהו חדש. מאפס. בשבילכם ובשבילנו. 
שיהיה לנו בהצלחה. שיהיה לנו סנופי דיסקו.

1.png

שי האוזמן

8.11.2025

וו יורק ניקס

5.7.2026

ימים מטורפים ב-NBA

3.7.2026

ארבעה סיפורי פלייאוף לסיום העונה האירופית

27.6.2026

דראפט 2026: הקבוצה שרצחה וגם ירשה

25.6.2026

הארפר. הארפר. הארפר. והשאר? הפועל ירושלים החדשה על שולחן הניתוחים

25.6.2026

עוד טורים של שי

גם קטש מסכים עם בית הלחמי

5.7.2026

disco-icon.png

אהבה לעולם לא נכשלת

28.6.2026

disco-icon.png

תם הטקס

24.6.2026

disco-icon.png

קיבלנו את משחקי הרעב. עכשיו למשחקי העייפות

22.6.2026

disco-icon.png

גיים 2. הקבוצה ניצחה

19.6.2026

disco-icon.png

השמיניה של מכבי. פחות זה יותר?

17.6.2026

disco-icon.png

עכשיו דרבי. עכשיו טוב. עכשיו זמן לבחון מחדש את הנחות היסוד שלנו

13.6.2026

disco-icon.png
A.png
yo

תמונת AI

יש כאלו שמשחקות על גביע. יש כזאת שלא

image (11).png

יש כאלו שמשחקות על גביע. יש כזאת שלא

  • תמונת הסופר/ת: שי האוזמן
    שי האוזמן
  • 8 בנוב׳ 2025
  • זמן קריאה 4 דקות

בגביע ווינר, טורניר הכנה אשר נגרר עמוק אל תוך העונה עצמה, אין מניעה לרשום זרים אשר אינם חלק מהמכסה המותרת לכל קבוצה. לפיכך, יתכן בהחלט שנראה הערב את הפועל תל אביב רושמת לפחות אחד משני הזרים המשמעותיים שלה שטרם נרשמו, קרי אוטורו או מיציץ'. כרגע, בעוד היא ממשיכה במסע ההצלחות שלה בליגה השניה בטיבה בעולם וטרם נדרשת לקבלת החלטה על צירוף אפשרי של 4 נוסף לסגל, אנחנו מתייחסים פחות להחלטה המוקדמת שלה לרשום את טאי אודיאסי למשחקי הליגה. יתכן בהחלט שהעניין הזה יצוף בהמשך, או אז עשוי להתגלות שיש רצון, יש (כמובן) כסף, יש (אולי) צורך מקצועי, אבל אין ספוט פנוי, כי יש כבר 10 שנרשמו.

 

בכל מקרה, העושר המקצועי הכמעט בלתי נגמר של איטודיס מציב בפניו אתגר לא קטן, לקראת המשחק מול ירושלים. אם הולכים אול אין למשחק הזה ואם מדברים רק על היררכיה ומעמד בקבוצה, יש כמה זרים שחייבים להיות באנקרים. מיציץ', בראיינט, בלייקני, מלקולם, אוטורו. רגע, ומה עם ג'ונס, וויינרייט ומוטלי? ומה לגבי טיילר אניס, שהוא (עוד) שובר שיוויון במשחקים בליגה הטובה ביותר בישראל? שהוא השחקן שמשחק הכי הרבה דקות במשחקי הליגה שלה (קצת מעל 26)? וגם אם לא הולכים אולי אין, כי יש עומס ושבוע כפול וכו וגו ודו, עדיין יש כאן לא מעט שאלות שצריכות להישאל מהצד של הקבוצה העשירה במדינה.


שובר שיוויון במשחקי ליגת העל, טיילר אניס. צילום: לירון מולדובן, באדיבות ליגת ווינר סל
שובר שיוויון במשחקי ליגת העל, טיילר אניס. צילום: לירון מולדובן, באדיבות ליגת ווינר סל

 

בעמדה 4, שבה ההיעדרות של גינת משמעותית הרבה יותר כשיש חוק חצי רוסי, האם מבצעים התאמה כלשהי לגודל שלא קיים לירושלים, כלומר סומכים נגיד על וויינרייט + מלקולם, או שהולכים גדול בסגנון מוטלי + אוטורו. האם מבצעים התאמה כלשהי מתוך מחשבה שהשחקן הכי חשוב הוא זה שישמור על הארפר, לפני ואחרי החילוף ההגנתי?


כל זה, מבלי להיכנס לשיקולי הישראליים. עכשיו ישראלים. אחרי שהפציע ל-5 שניות תמימות מול מונאקו, 23 הדקות של בר טימור, קרי הממוצע שלו במשחקי הליגה, יתורגמו סופסוף למשחק שבו יש רמת תחרות ועניין. המפגש האחרון שלו מול ירושלים, בסדרת חצי גמר הפלייאוף בעונה שעברה, התחיל נהדר בגיים 1 (13 + 7 + ריקודים) והסתיים חלש: 4 איבודים בגיים 2, מדד 4 בגיים 3. הפעם, מול הגרסה ההגנתית המרשימה פחות של ירושלים, זה חייב מבחינתו לעבוד טוב יותר.


הדקות שלו יהיו הפעם במשחק עם רמת תחרות ועניין, בר טימור. צילום: לירון מולדובן, באדיבות ליגת ווינר סל
הדקות שלו יהיו הפעם במשחק עם רמת תחרות ועניין, בר טימור. צילום: לירון מולדובן, באדיבות ליגת ווינר סל

מאמן של גביע

יונתן אלון סופג לא מעט ביקורת. בעיקר מהבייס שלו. ברשותכם, לא אכנס לזה הפעם. כן אזכיר שבתקופה מאוד קצרה, האיש כבר רשם לזכותו איזה תואר וקצת. גביע מדינה אחד הוא לקח, מול החבר והמנטור שלו קטש. סופרקאפ אחד, שזה אולי גם סוג של גביע, כבר לקח מול אותו הקטש. והאמת? היה גם מרחק משחק אחד, שלעולם לא יתקיים, מאולי גם לקחת אליפות.

 

גם אצלו, קבלת ההחלטות הערב בעניין הסגל שיתלבש מעניינת. האפשרויות כמובן מצומצמות יותר, וכנראה שגם כאן יש היעדרות ישראלית בעמדה מספר 4, אבל מעניין לאן זה לוקח אותו. מצד אחד, וראינו את זה כל בנצחון השבוע ביורוקאפ, קאש ווינסטון הוא זה שאליו הולכים בדקות מתות, כלומר כשהארפר צריך מעט לנשום. מצד שני, בדיוק למשחקים כאלו יש את רועי הובר.

 

ואם לא הוא, אז טריפל ג'יי בגלל ההגנה והזכרון ממשחק אחד טוב מול מכבי תל אביב? אולי אופציה לאיש המכונה דימה, מתוך מחשבה מצד אחד על האופציה הגבוהה של הפועל תל אביב או על מה שנהיה מאנתוני לאמב מהצד השני? ואחרי שליהגנו את כל זה, כל הסיפור כאן מתחיל ונגמר באחד ג'ארד הארפר. אם הוא מסתדר בגפו, אם הוא מצליח להגיע לקו, הוא הוא עושה ג'ארד הארפר, נצחון של ירושלים לא יהווה הפתעה.

 

ובינתיים, בקצה השני של העיר

אוקיי, לא בינתיים, כי המשחק של מכבי מול נתניה יתחיל כשעתיים לאחר משחק גמר גביע ווינר, ולא באמת בקצה השני של העיר, כי אחד בירושלים והשני בנתניה, אבל הרחק הרחק מהמקום יונבו יניפו גביע, יתארחו הצהובים של קטש אל מול הצהובים של אבשלום.


יש כמה סיבות לכך שאני כותב לכם כאן על משחק חסר חשיבות זה.

קודם כל, יכול להיות שמזל גדול מבחינתה של מכבי תל אביב שהיא הודחה בשלב מוקדם יותר של התחרות. תארו לעצמכם עכשיו איזה דרבי, על גביע כלשהו, שמסתיים בצורה בעייתית ומוסיף עוד קיסם למדורה. זה ברמת הלכו תדעו מה היה קורה אם. בתכלס, הדבר הכי משמעותי שצריכים לשים עליו עין הוא הסגל שנבחר למשחק הזה בכלל וחלוקת הדקות בפרט. רגע לפני עוד שבוע כפול ביורוליג, אחרי ספסול בואכה ייבוש של אנשי הפילי קאלצ'ר בכלל ושל דאוטין בפרט, זמן לראות מה מצבו של האיש שניצח עבורה דרבי.


איפה לונדברג הרי בדרך. כתבתי בטור הקודם ואני אחזור שוב: האלמנט הכי חשוב בצירופו המסתמן של לונדברג לא נוגע בכלל לשאלת העמדה שלו או הגודל שלו או העמדה שלו או מידת ההתאמה שלו. אם הוא במצב של לשחק, הוא יותר טוב מהקיים. הוא שחקן כדורסל שיודע לשחק כדורסל בקבוצה שמשוועת למשהו כזה.

אבל, אם וכשיגיע, האם בנוסף או במקום?



בשולי הדברים ואם כבר רכז של קטש, מסתמן שהערב נחזה בבכורה של תמיר בלאט במשחק מול נתניה. כי עד עכשיו, משום מה, זה לא הסתייע מול הקבוצה של עידן אבשלום, אשר לכאורה משמש או לכאורה שימש לכאורה כסוג של מנהל אישי לכאורה של בלאט לכאורה. ועכשיו, אחרי ההודעה המרגשת של מועדון הכדורסל מנתניה, שאני לא יודע מי אמון על כתיבתה, על הפרידה המרגשת ממאמנה עידן אבשלום, בהמשך להחלטה של מנהלה המקצועי עידן אבשלום, לכאורה, אז הכל כבר בסדר. לכאורה.



הסיוט עדיין לא נגמר. שכל החטופים יחזרו כבר הביתה. שכל החטופים יוחזרו כבר הביתה. שיהיה לנו טוב. 



 

תגובות


bottom of page