יש כאלו שמשחקות על גביע. יש כזאת שלא
- שי האוזמן

- 8 בנוב׳ 2025
- זמן קריאה 4 דקות
בגביע ווינר, טורניר הכנה אשר נגרר עמוק אל תוך העונה עצמה, אין מניעה לרשום זרים אשר אינם חלק מהמכסה המותרת לכל קבוצה. לפיכך, יתכן בהחלט שנראה הערב את הפועל תל אביב רושמת לפחות אחד משני הזרים המשמעותיים שלה שטרם נרשמו, קרי אוטורו או מיציץ'. כרגע, בעוד היא ממשיכה במסע ההצלחות שלה בליגה השניה בטיבה בעולם וטרם נדרשת לקבלת החלטה על צירוף אפשרי של 4 נוסף לסגל, אנחנו מתייחסים פחות להחלטה המוקדמת שלה לרשום את טאי אודיאסי למשחקי הליגה. יתכן בהחלט שהעניין הזה יצוף בהמשך, או אז עשוי להתגלות שיש רצון, יש (כמובן) כסף, יש (אולי) צורך מקצועי, אבל אין ספוט פנוי, כי יש כבר 10 שנרשמו.
בכל מקרה, העושר המקצועי הכמעט בלתי נגמר של איטודיס מציב בפניו אתגר לא קטן, לקראת המשחק מול ירושלים. אם הולכים אול אין למשחק הזה ואם מדברים רק על היררכיה ומעמד בקבוצה, יש כמה זרים שחייבים להיות באנקרים. מיציץ', בראיינט, בלייקני, מלקולם, אוטורו. רגע, ומה עם ג'ונס, וויינרייט ומוטלי? ומה לגבי טיילר אניס, שהוא (עוד) שובר שיוויון במשחקים בליגה הטובה ביותר בישראל? שהוא השחקן שמשחק הכי הרבה דקות במשחקי הליגה שלה (קצת מעל 26)? וגם אם לא הולכים אולי אין, כי יש עומס ושבוע כפול וכו וגו ודו, עדיין יש כאן לא מעט שאלות שצריכות להישאל מהצד של הקבוצה העשירה במדינה.

בעמדה 4, שבה ההיעדרות של גינת משמעותית הרבה יותר כשיש חוק חצי רוסי, האם מבצעים התאמה כלשהי לגודל שלא קיים לירושלים, כלומר סומכים נגיד על וויינרייט + מלקולם, או שהולכים גדול בסגנון מוטלי + אוטורו. האם מבצעים התאמה כלשהי מתוך מחשבה שהשחקן הכי חשוב הוא זה שישמור על הארפר, לפני ואחרי החילוף ההגנתי?
כל זה, מבלי להיכנס לשיקולי הישראליים. עכשיו ישראלים. אחרי שהפציע ל-5 שניות תמימות מול מונאקו, 23 הדקות של בר טימור, קרי הממוצע שלו במשחקי הליגה, יתורגמו סופסוף למשחק שבו יש רמת תחרות ועניין. המפגש האחרון שלו מול ירושלים, בסדרת חצי גמר הפלייאוף בעונה שעברה, התחיל נהדר בגיים 1 (13 + 7 + ריקודים) והסתיים חלש: 4 איבודים בגיים 2, מדד 4 בגיים 3. הפעם, מול הגרסה ההגנתית המרשימה פחות של ירושלים, זה חייב מבחינתו לעבוד טוב יותר.

מאמן של גביע
יונתן אלון סופג לא מעט ביקורת. בעיקר מהבייס שלו. ברשותכם, לא אכנס לזה הפעם. כן אזכיר שבתקופה מאוד קצרה, האיש כבר רשם לזכותו איזה תואר וקצת. גביע מדינה אחד הוא לקח, מול החבר והמנטור שלו קטש. סופרקאפ אחד, שזה אולי גם סוג של גביע, כבר לקח מול אותו הקטש. והאמת? היה גם מרחק משחק אחד, שלעולם לא יתקיים, מאולי גם לקחת אליפות.
גם אצלו, קבלת ההחלטות הערב בעניין הסגל שיתלבש מעניינת. האפשרויות כמובן מצומצמות יותר, וכנראה שגם כאן יש היעדרות ישראלית בעמדה מספר 4, אבל מעניין לאן זה לוקח אותו. מצד אחד, וראינו את זה כל בנצחון השבוע ביורוקאפ, קאש ווינסטון הוא זה שאליו הולכים בדקות מתות, כלומר כשהארפר צריך מעט לנשום. מצד שני, בדיוק למשחקים כאלו יש את רועי הובר.
ואם לא הוא, אז טריפל ג'יי בגלל ההגנה והזכרון ממשחק אחד טוב מול מכבי תל אביב? אולי אופציה לאיש המכונה דימה, מתוך מחשבה מצד אחד על האופציה הגבוהה של הפועל תל אביב או על מה שנהיה מאנתוני לאמב מהצד השני? ואחרי שליהגנו את כל זה, כל הסיפור כאן מתחיל ונגמר באחד ג'ארד הארפר. אם הוא מסתדר בגפו, אם הוא מצליח להגיע לקו, הוא הוא עושה ג'ארד הארפר, נצחון של ירושלים לא יהווה הפתעה.
ובינתיים, בקצה השני של העיר
אוקיי, לא בינתיים, כי המשחק של מכבי מול נתניה יתחיל כשעתיים לאחר משחק גמר גביע ווינר, ולא באמת בקצה השני של העיר, כי אחד בירושלים והשני בנתניה, אבל הרחק הרחק מהמקום יונבו יניפו גביע, יתארחו הצהובים של קטש אל מול הצהובים של אבשלום.
יש כמה סיבות לכך שאני כותב לכם כאן על משחק חסר חשיבות זה.
קודם כל, יכול להיות שמזל גדול מבחינתה של מכבי תל אביב שהיא הודחה בשלב מוקדם יותר של התחרות. תארו לעצמכם עכשיו איזה דרבי, על גביע כלשהו, שמסתיים בצורה בעייתית ומוסיף עוד קיסם למדורה. זה ברמת הלכו תדעו מה היה קורה אם. בתכלס, הדבר הכי משמעותי שצריכים לשים עליו עין הוא הסגל שנבחר למשחק הזה בכלל וחלוקת הדקות בפרט. רגע לפני עוד שבוע כפול ביורוליג, אחרי ספסול בואכה ייבוש של אנשי הפילי קאלצ'ר בכלל ושל דאוטין בפרט, זמן לראות מה מצבו של האיש שניצח עבורה דרבי.
איפה לונדברג הרי בדרך. כתבתי בטור הקודם ואני אחזור שוב: האלמנט הכי חשוב בצירופו המסתמן של לונדברג לא נוגע בכלל לשאלת העמדה שלו או הגודל שלו או העמדה שלו או מידת ההתאמה שלו. אם הוא במצב של לשחק, הוא יותר טוב מהקיים. הוא שחקן כדורסל שיודע לשחק כדורסל בקבוצה שמשוועת למשהו כזה.
אבל, אם וכשיגיע, האם בנוסף או במקום?

בשולי הדברים ואם כבר רכז של קטש, מסתמן שהערב נחזה בבכורה של תמיר בלאט במשחק מול נתניה. כי עד עכשיו, משום מה, זה לא הסתייע מול הקבוצה של עידן אבשלום, אשר לכאורה משמש או לכאורה שימש לכאורה כסוג של מנהל אישי לכאורה של בלאט לכאורה. ועכשיו, אחרי ההודעה המרגשת של מועדון הכדורסל מנתניה, שאני לא יודע מי אמון על כתיבתה, על הפרידה המרגשת ממאמנה עידן אבשלום, בהמשך להחלטה של מנהלה המקצועי עידן אבשלום, לכאורה, אז הכל כבר בסדר. לכאורה.
הסיוט עדיין לא נגמר. שכל החטופים יחזרו כבר הביתה. שכל החטופים יוחזרו כבר הביתה. שיהיה לנו טוב.



















.png)



תגובות