הכפייתיות. השיתוק. המבחן. והתיקון: לאן מכבי ת"א הולכת מכאן?

לפעמים מספיקה הסתכלות קצרה, פשוטה ואפילו די שולית כדי להבין הכל. עונת היורוליג של מכבי ת"א החלה ב-10:3 והסתיימה ב-4:0. בין לבין, הקבוצה עמדה על מאזן מרשים (באמת) של 6:15, שאולי יתדלק את מטבע הלשון השקרי ביותר בשפה העברית - "הכל טוב" - שאיכשהו נאמר תמיד כשלא הכל טוב. או כשהכל לא טוב. עונת היורוליג החלה בפיטוריו של עודד קטש והסתיימה בהחתמתו לשלוש שנים נוספות. בין לבין, זכו ראשי המועדון לשיעור בצניעות, בניהול משברים ובחשיבות דעת הקהל. עונת היורוליג החלה כשמגרשם הביתי של הצהובים נמצא בבלגרד והסתיימה כשהוא בבלגרד. בין לבין, הם קיבלו טעימה מכמה יפה היה פעם וכמה יפה עוד יכול להיות בעתיד, אם יהיו פה מתישהו חיים נורמליים. עונת היורוליג החלה עם ג'ף דאוטין ג'וניור כרכז והסתיימה עם ג'ף דאוטין ג'וניור כרכז.

האזינו לאהרל'ה מקריא את הטור

8:46

• ב-30 בספטמבר 2025, במחזור הראשון, הופקד דאוטין על ריכוז וניהול ההתקפות למשך 16 דקות, ומכבי הפסידה לאנאדולו אפס שתסיים במקום ה-19.

• ב-16 באפריל 2026, במחזור הנעילה, הופקד דאוטין על ריכוז וניהול ההתקפות למשך 19 דקות, ומכבי הפסידה לווירטוס בולוניה שתסיים במקום ה-17.

אז נכון, איפה לונדברג פצוע. ואם זה היה משחק בעל משמעות כלשהי, סביר להניח שג'ימי קלארק היה מתייצב אליו ולא מקבל מנוחה. אבל די בסמליות הזו כדי להמחיש את התובנה שקלישאות הן דבר מציק וצפוי, בעיקר בגלל שהן בדרך כלל מתבררות כנכונות. ובמקרה הזה - מי שלא מבצע את עבודתו בקיץ, יקפא מקור לאורך כל החורף ויסחוב את הצרות והבעיות שלו עמוק לתוך ימי החמסין של האביב.

https://www.youtube.com/watch?v=vdq_0uCyV44

ולא שזו אשמתו של דאוטין. האשמה היא במי שחשב שהגארד האקספלוסיבי, הפוחז וחסר היציבות יוכל לתפקד כרכז. האשמה היא במי שהתעוררו מאוחר בבניית הסגל הזה, ולא עושים יותר מדי סימנים של יקיצה מוקדמת באשר לבניית הסגל הבא. והאשמה היא במי שחשב שאפשר להגיע לאנשהו ביורוליג (ולא, "חלום הפלייאין" אינו עונה להגדרה) עם אוסף שחקנים שהכירו את אירופה רק משמועות.

בטורי הראשון באתר "הדיסקו", שבועיים לפני תחילת העונה, הכתרתי את קטש למהמר הכי טוב באירופה. כי הוא לא נדרש רק לאמן, אלא ממש לנהוג כגמבלר. סליחה על הציטוט עצמי וכו', אבל:

בקיץ 2022, עם מינויו של המאמן בחליפה מספר 10, הלכה מכבי על קונספט יעיל וחכם - היא הנחיתה רכז יורוליג מוכח (לורנזו בראון), כוכב פוטנציאלי מלא סימני שאלה שצבר ניסיון במפעל (ווייד בולדווין), סנטרים שכבר החלו לגמוא קילומטרים (ג'וש ניבו ואלכס פוית'רס) וה-MVP של ליגת האלופות בגדר הזר הלא מוכח (בונזי קולסון). הקבוצה הזו הייתה אמורה להפוך לשושלת, ומאז התפרקותה לא מצליחים הצהובים לחזור לרעיון המקורי. ככל שנוקפים החודשים וחולפות העונות, הם רק הולכים ומתמכרים לסם המשכר של ההימור.

מכבי ת"א שילמה את המחיר בהצמדה למדד ולריבית, וכמו מהמרת אמיתית, מצאה את עצמה בסוף כשהיא מפסידה את הבית ואת התחתונים. זה לא אומר שהכל רע; הרי, כפי שקראתם בפתיח, במשך חצי עונה היא העמידה מאזן שמתאים לקבוצת פלייאוף, ואפילו לקבוצה ששווה יתרון ביתיות. וכאן טמון גודלה של הטרגדיה הספורטיבית. לא באמת צריך להפוך הכל כדי שהכל יתהפך. ההתאמות הן מדודות והגיוניות. רק שנכון לעכשיו, איש אינו יכול לבטוח במקבלי ההחלטות שיבצעו אותן.

באותו טור בכורה, אי אז לפני שמונה חודשים, הוצג מודל ז'לגיריס ככזה שיסביר את גודל המחדל בצהוב. הרי להפסיד בקרב על שחקנים לריאל מדריד, פנרבחצ'ה או פנאתינייקוס זה עניין הכרחי שקשור לשרשרת מזון. אבל להימנע ממאבק מול המועדון הליטאי החביב - זו כבר בעיה אחרת. ובזמן שההנהלה התקוטטה אם המנהל המקצועי החדש יהיה איטלקי כזה או איטלקי אחר, בקובנה סגרו כבר עם נייג'ל וויליאמס-גוס ומוזס רייט. ביקשנו מכם לדמיין אז, ואנחנו מבקשים מכם לדמיין שוב היום, איפה מכבי הייתה עם השניים הללו במקומם של דאוטין/לוני ווקר ושל מרסיו סנטוס/קליף אומורי.

הפעם אין תירוצים כמו "לא היה לנו מנהל מקצועי", או "לא היינו בטוחים מי יהיה המאמן". הנה מה שאני יודע על מה שכבר קורה באירופה: פאו החלה לגשש, לרחרח וסוג-של לעבוד עם ז'ליקו אוברדוביץ' על הקאמבק המרגש בהיסטוריה. אלק פיטרס סיכם באולימפיה מילאנו, לאחר שמאס במעמדו כשולייה של סשה וזנקוב. ג'רון בלוסומגיים יחליף אותו באולימפיאקוס. אלפא דיאלו, מדווחים המדווחים, כבר בפנרבחצ'ה. ואולי גם טרנט פורסט. ואולי-אולי גם ג'יילן הורד (בואנה, שרונאס יאסיקביצ'יוס היה יכול להיות ממש טוב בבניית סגלי פנטזי). ורייט, ההוא מהפסקה הקודמת, מיוחס לסיכום בברצלונה. בדומה לג'וש ניבו. ובשוק מסתובבים סילביין פרנסיסקו, נדיר היפי וקודי מילר-מקינטייר, שמקושרים לכל מיני קבוצות שעולות בפרסומים כאלה ואחרים. 

אף אחת מהקבוצות הללו אינה מכבי ת"א. היא לא נספרת, היא לא נחשבת, ספק אם היא בכלל פעילה. אתם רשאים להאמין שהיא פשוט עובדת בשקט ומתחת לרדאר. עדיף שתבינו שהיא שוב מכניסה את עצמה לשיתוק ניהולי. בנוהל.

תחסכו כסף, תביאו מחליף ואז תוציאו יותר כדי לכסות על הפאדיחה. צילום: ג'ורג'ה קוסטיץ'

אז איך הצהובים יכולים בכל זאת לצאת מהפלונטר? המחשבה על עוד מהפכה מוחלטת בסגל היא מוטעית מיסודה. את הסגל הישראלי הם יבקשו לשמר, ובינתיים מנסים להנחית מהקולג' את עמנואל שארפ. את הזרים שהצליחו, או לפחות לא התבררו כפלופים, הם יצטרכו בעיניי להשאיר - את חלקם בתפקיד נמוך יותר מזה שהתרגלו אליו העונה. 

הורד יעלה הרבה מאוד כסף, אבל מי שחושב שימצא תחליף הולם בכסף קטן יותר, ישלם בסוף הרבה יותר כדי לכסות על הפאדיחה שעומדת להתרחש. מי שרוצה להעלות את רף הציפיות הנדרש לימים עברו, ובפעולה הראשונה מוותר על הכוכב הכי גדול שלו בשביל בייאאוט, גוזר על עצמו דריכה במקום.

קודם כל, למצוא את הדרך להיפרד ממנו ולשחרר את הפקק בסגל ובתזרים. צילום: מכבי Rapyd תל אביב

את קלארק יצטרכו הצהובים להשאיר, כמובן. וגם את אושיי בריסט, במסגרת מהלך שסביבו תעובה עמדת הסמול פורוורד, והוא יחזיק בה לצד שחקן שנוטה יותר לעמדת הגארד. לונדברג - בהתאם לכשירותו ולמחירו. סנטוס? אולי, כסנטר שלישי, כפי שהיה אמור להיות בקבוצה מתוקנת. לא באמת משנה.

המהלכים הללו יסגרו יותר ממחצית הסגל, אבל לא יפתרו את הבעיה. כדי להשתדרג למחוזות התחרותיים, תידרש מכבי ת"א להנחית שני גארדים בכירים (אחד שיתפקד כרכז וגם כסקורר, ואחד שיוכל להחזיק בצורה ראויה את הרכבי שלושת הגארדים), סנטר הגנתי (קבאריוס הייז אינו באמת "שחקן בכיר" או "כוכב יורוליג" כפי שניסו לטעון השבוע, אבל הוא מתאים למשבצת הנדרשת לצד רומן סורקין) ועוד שחקן שינוע בין שתי עמדות הפנים. 

זה לא נשמע הרבה ואולי גם לא נשמע מסובך, אבל העונה הבאה תוגדר על פי גיוס השחקנים הללו. כדי לפתוח לעצמה צוהר להצליח במשימה, זקוקה מכבי ת"א לפתרון מהיר בגזרת ווקר, שמייצר פקק תנועה עם חוזה המיליונים שלו: הישארות שלו תתקע את הסגל מבחינה מקצועית, וכל עוד לא יימצא ההסדר לשחרורו - לא יהיה פנאי תקציבי להנחית את המחליפים.

כאן עומד קטש למבחן. אחרי שלקח כלים מוגבלים והוביל אותם מעבר לאן שהיו אמורים להגיע - רבים מצפים לראות לאן יוכל להגיע עם כלים מוגדלים. האחריות לדאוג שיקבל את הכלים הללו מוטלת עליו, לא פחות מאשר על ההנהלה. העובדה שחתם על חוזה חדש, ויצא לדרך חדשה עם אלו שרצו לפטרו, לא אומרת שהוא עובד במועדון חדש. מכבי היא אותה מכבי. ואחרי שהפך שחקנים בינוניים לטובים, הוא יצטרך גם להפוך בוסים עם יד קפוצה לכאלה שמשחררים אותה, ומעניקים חופש וחירות.

והוא לא לבד, כמובן. קלאודיו קולדבלה נמצא בפתחה של שנת חוזה. אם בקיץ הקודם היה מי שבחר להעניק לו נסיבות מקילות, אז הסגל שיבנה בקיץ הנוכחי הוא זה שיקבע אם בכלל יהיה לו את הקיץ הבא. לאחר שהבין כבר לאן הגיע, הוא יידרש לרבע מעגלים, לכופף ידיים ולעקם עטים כדי לשרוד. 

בקיצור, הכתובת הייתה על המסך. באופן סמלי (סליחה על הציטוט העצמי 2), נסיים את סיקורה של מכבי בעונת היורוליג הנוכחית במילים שסיימו את הטור שפורסם כאן כבר ב-6 באוקטובר 2025. קצת כדי להמחיש לכם כמה מעט השתנה.

מה שמכבי ת"א צריכה כרגע זה GM ערס. אחד שיהפוך שולחן, ולא יידבק לכיסא. הוא חייב, והיא חייבת, לראות אותו מתחרפן, וצועק, וזועק, והופך שולחנות, ומסביר שככה אי אפשר להמשיך, והוא יודע, כי הוא גדל באיטליה של וארזה וטרוויזו ובולוניה וטרייסטה וסיינה, ומבין איך הקריסה הזאת נראית ונשמעת. האם הוא מסוגל לפשוט את חליפת הג'נטלמן ואת כובע הדיילת ולעשות את זה?