דני אבדיה באולסטאר: השאלות הבוערות

ביום רביעי נפתחה הצבעת הקהל לחמישיות האולסטאר ב-NBA, ובכך החלה רשמית תקופת הבחירות למשחק המיותר ביותר בשנה, שייערך הפעם במקום העצוב ביותר בליגה, באולם החדש של הקליפרס. תקופת הבחירות הזו, שתיערך כחודש, מעניינת במיוחד את הקהל הישראלי השנה, בזכות האפשרות שדני אבדיה ייבחר לאולסטאר. נראה שכרגע כל העונה המדהימה של דני מתנקזת לשאלה אם הוא ייבחר לאולסטאר או לא. האם זה באמת עד כדי כך חשוב? והאם באמת יש לו סיכוי ריאלי להיבחר או שאנחנו מפריזים בציפיות כהרגלנו? אשתמש בפורמט של שאלות ותשובות כדי לענות על השאלות האלה (ספוילר, התשובות הן כן וכן) ואחרות.

רגע, למה פורמט של שאלות ותשובות?

אני כותב על NBA כבר 20 שנה ונדמה לי שאף פעם לא עשיתי כתבת שאלות ותשובות. אני חושב שלא אוכל לפרוש בשקט בבוא היום בלי לסמן על זה וי. חוץ מזה, כאשר תופעה הופכת לנחלת הכלל, הקהל הרחב מאוד, זה מתכון בטוח לטעויות ובלבולים, מה שמעורר כל מיני שאלות שאני משער שאנשים שואלים את עצמם לגבי סיטואציה שרוב הזמן הם לא מתעניינים בדקויות שלה.

טוב, בהחלט ניכר שאתה לא יודע להשתמש בפורמט הזה, כבר בשאלה הראשונה התחלת ללהג על עצמך במקום על הנושא.

זאת לא שאלה.

אז הנה כמה שאלות: זה באמת עד כדי כך חשוב אם שחקן נבחר לאולסטאר או לא? זה משנה את האופן בו מעריכים את העונה של השחקן? ואם כן, זה נכון גם לבחירה בודדת לאולסטאר, זה משנה משהו במעמד ההיסטורי של שחקני NBA?

אענה לשאלות האלה בחידה: מה המשותף למייקל ריי ריצ'רדסון שנפטר לפני חודש בגיל 70, ג'ף טיג שטען לאחרונה שלברון ג'יימס סוגר את חלון האליפות של הלייקרס, קניון מרטין שסיפר לפני כמה חודשים שהוא מתכנן סדרה דוקומנטרית שתעסוק בשחקנים שנבחרו ראשונים בדראפט ופני הארדווי ששיתף לפני כמה ימים שבחופשה שלו הוא מתכנן לראות כדורסל מכללות כי הכדורסל ב-NBA משעמם אותו? המשותף הוא שהידיעות על כולם נפתחו במילים former NBA All-Star. זה לא מאוד משנה שטיג ומרטין נבחרו לאולסטאר פעם אחת בזמן שריצ'רדסון והארדווי נבחרו ארבע פעמים, מסתבר שזה גם פחות משנה שהארדווי נבחר פעמיים לחמישיית העונה, ריצ'רדסון לחמישיית ההגנה, טיג לקח אליפות כשחקן שולי במילווקי ומרטין הגיע לגמר כשחקן משמעותי בניו ג'רזי. בסוף, עבור רוב השחקנים, הטייטל של אולסטאר יהיה הראשון והמרכזי בו ישתמשו כדי לתאר אותם כאשר הם ימותו או יגידו מילה רעה על הנכד של לברון עוד ארבעים שנה.

דוגמא לידיעה אחת מיני רבות מאוד

אז כן, זה חתיכת דבר להיות אולסטאר. בספורט האמריקאי מודדים הישגים אישיים בשלל סטטיסטיקות ותארים, ומחשיבים את ההישגים האישיים כמעט באותה מידה כמו את הקבוצתיים. אולסטאר זה אחד התארים האישיים הכי חשובים שיש, תו תקן לאיכות יוצאת דופן גם ביחס לליגה הטובה בעולם ולשחקנים הטובים בעולם. הוא מוכר ונחשב יותר ממקום באחת מחמישיות העונה (הישג שקשה יותר להגיע אליו) וכנראה גם מכל תארי סוף העונה פרט ל-MVP של העונה הרגילה והגמר. לכן האמריקאים לוקחים מאוד ברצינות את הבחירות האישיות האלה, כדי לוודא שמי שנבחר הרוויח את זה.

ומה לגבי ג'מאל מגלור?

שאלה מצוינת! הסנטר האפור של הקבוצה שנקראה אז ניו אורלינס הורנטס נבחר לאולסטאר ב-2004 בעונה בה הממוצעים שלו היו של 13.6 נקודות, 10.3 ריבאונדים ושום דבר מעניין מעבר לכך. זו גם הייתה העונה הטובה בקריירה שלו. מאז מגלור מייצג שחקנים שנבחרו לאולסטאר ולא ראויים לכך, מייצג בחירות גרועות שנבעו משילוב של מחסור בכשרון בתקופה מסוימת וחוסר איזון בין המזרח למערב ובין עמדות. הוא אחת הסיבות לכך שהליגה ביטלה את עמדת הסנטר בבחירות לאולסטאר, והשנה ביטלה עמדות באופן כללי. אבל הג'מאל מגלורים הם היוצאים מן הכלל שמעידים על הכלל, בו הרוב המכריע של האולסטארים הם כוכבי כדורסל שבולטים מעל לשדה שחקני ה-NBA והרוויחו ביושר את תו התקן הזה.

אם דני אבדיה ייבחר לאולסטאר, גם אם זו תהיה בחירה חד פעמית, ואפילו אם תהיה ירידה משמעותית ביכולת שלו החל מהעונה הבאה (ואין שום סיבה להניח שזה יקרה), הוא לא ייזכר כאחד מהג'מאל מגלורים. הוא משחק כמו סופרסטאר לכל דבר, השחקן הדומיננטי בפורטלנד בפער עצום, כל משחק ההתקפה של הבלייזרס נבנה סביב היכולת שלו ליצור, הרבה פעמים ליצור משהו מכלום. המספרים שלו מרשימים מאוד גם כשמתבוננים בסטטיסטיקות הפשוטות וגם במורכבות (למשל שהיעילות ההתקפית של פורטלנד קורסת כשהוא על הספסל ושהוא מוביל את הליגה בחדירות למשחק). כדאי גם להזכיר שאבדיה נמצא במערב, שכרגיל הרבה יותר חזק ועמוס בכשרון מהמזרח. קשה מאוד לדמיין תסריט בו שחקן שנבחר לאולסטאר מהמערב הוא פחות ממצוין.

בפורטלנד מתייחסים לדני כסופרסטאר לכל דבר

אוקיי, אז בחירה לאולסטאר תהיה חשובה למעמד של אבדיה ב-NBA. ומה לגבינו? מה זה יעשה למעמד שלו בספורט הישראלי?

לא, לא, אני לא נכנס לזה עכשיו. גם ככה כמעט בלתי אפשרי להשוות בין הישגים בענפי ספורט שמתנהלים באופן שונה לגמרי, בחירה לאולסטאר היא אירוע שעוד יותר קשה להבין איך למקם ביחס לאחרים. אני פחות בעניין של אמירות פרובוקטיביות בכוח, בגלל זה אני נמנע מלטעון שהדרך היחידה להפוך את משחק האולסטאר למעניין היא משחק בין נבחרת השחורים לנבחרת הלבנים (אנחנו במרחק שנתיים מעולם בו לנבחרת הלבנים יש סיכוי).

מה שכן ניתן להגיד זה שאם אבדיה יהיה אולסטאר ב-NBA, זה יהיה התואר הנחשק ביותר שהיה לספורטאי ישראלי עד היום, הדבר שהכי הרבה ילדים ברחבי העולם חולמים עליו, תו התקן שהכי הרבה אנשים מכירים ומתעניינים בו. ניתן לומר את זה גם מהכיוון השלילי: אם אבדיה לא ייבחר לאולסטאר, יש סכנה שבעתיד לא נדע להעריך את העונה האדירה הזאת שלו כראוי, עונה שניתן כבר להכריז שהוא משחק בה ברמה של אולסטאר. כי לטייטלים, נקודות ציון זכירות (שער בברנבאו במשחק נוק-אאוט בליגת האלופות) ומספרים עגולים יש נטייה לקבל חשיבות שיכולה להיות גדולה מכפי שמגיעה להם.

שחר פאר, למשל, הגיעה ב-2011 למקום ה-11 בעולם, דירוג השיא שלה. אם הבנתי נכון איך הדירוג עובד, בשבוע מסוים היא הייתה במרחק הפסד אחד של אגניישקה רדוונסקה מכניסה למקום העשירי. כך פאר פספסה, במשחק שלא היה תלוי בה, את הזכות להיקרא כל חייה שחקנית טופ 10 לשעבר. האם היינו מעריכים אחרת את הקריירה הנפלאה שלה ואת המעמד שלה בספורט הישראלי אם היה לה את הטייטל הזה? אני לא בטוח שלא.

אנחנו זוכרים כמה גדולה היא הייתה בשיאה?

השתכנעתי, בוא נשנה כיוון לפני שתתחיל לנתח קרבות של לידיה חטואל מ-1984. מה חשוב לדעת על תהליך הבחירה לאולסטאר השנה?

נעשה תזכורת זריזה לאיך התהליך עובד. לבחירה לאולסטאר יש שני חלקים. הראשון הוא הבחירה לחמישיית המערב והמזרח. זה מה שקורה כרגע. להצבעות הקהל יש 50 אחוזים בבחירת החמישיות, שאר האחוזים מתחלקים בין השחקנים לאנשי תקשורת. לאחר שנבחרות החמישיות, מגיע החלק השני בו נבחרים שחקני הספסל, שבעה במערב ושבעה במזרח, על ידי המאמנים.

מכיוון שמשחק האולסטאר השנה יכלול שתי קבוצות של אמריקאים וקבוצה של שחקנים בינלאומיים, היה שלב בו לא היה ברור איך יתנהלו הבחירות. בסופו של דבר המצב דומה מאוד למה שהיה בעבר, עם החלוקה בין מערב למזרח, ולאחר מכן לאדם סילבר תהיה אפשרות להשלים את הסגלים ל-16 שחקנים אמריקאיים ושמונה בינלאומיים במידת הצורך. ההשלמות האלה לא צפויות לעזור לאבדיה, כי אם יהיה חוסר איזון הוא די בטוח יהיה כזה בו יש עודף שחקנים בינלאומיים ומחסור באמריקאים. אז עדיף פשוט להתמקד בסיכוי של דני להיבחר במערב, בלי התסבוכת של לנסות לדרג אותו בין השחקנים הבינלאומיים.

סוף סוף אתה מדבר על משחק האולסטאר עצמו ולא רק על הבחירה אליו. זה לא אמור להיות העיקר, אותו הרגע בו דני יעלה לשחק באולסטאר באותה קבוצה עם יוקיץ', לוקה ו-וומבי?

לא, המשחק הזה לא מעניין אף אחד, כולל השחקנים שמשתתפים בו. הסיכוי שהחלוקה לשחקנים אמריקאים ובינלאומיים תעורר איזושהי מוטיבציה בשחקנים להוכיח משהו קלוש לחלוטין. להיפך, החלוקה לשלוש קבוצות רק תסרבל ותקשה על הקהל הרחב להתעניין במשחק הזה. אם וכאשר דני יגיע לשם זה בהחלט יהיה רגע מרגש, רגע שיספק את התמונה שכולם יחכו לה, אבל זה לא הופך את המשחק עצמו לעיקר. הבחירה היא העיקר, הטייטל של אולסטאר. יכול להיות מצב שדני ייבחר, ייפצע ולא ישתתף במשחק, והוא עדיין ייחשב לאולסטאר. וזה מה שיהיה חשוב.

רוב הזמן זה לא הילוך איטי, ככה המשחק הזה נראה

יאללה, הגענו למאני טיים: מה הסיכוי של דני אבדיה להיבחר לחמישיית המערב?

אפסי. עושה רושם שהולכת להיות התגייסות מרשימה מאוד בציבור הישראלי לנסות לעזור לאבדיה להיבחר לחמישייה, אז לא ממש מתחשק לי לנפץ את הבועה הזאת, אבל צריך. כי אנחנו במערב, שכולל שלושה מארבעת השחקנים הטובים בעולם כרגע (יוקיץ', שג"א ולוקה), את שלושת השחקנים הגדולים של העשור הקודם שממשיכים להיות מאוד פופולריים (לברון, סטף ודורנט) ואת הדבר הגדול הבא (וומבי). כל אחד מהשבעה האלה צפוי לקבל מליוני קולות של הצבעות. אליהם ניתן להוסיף את אנתוני אדוארדס, כוכב עולה שצובר פופולריות כל שנה, ואת אלפרן שנגון שנמצא בעונה נפלאה ומאחוריו עומדת מדינה הרבה יותר גדולה. גם אם ההתגייסות הישראלית תהיה חריגה בעוצמתה, קשה לראות את דני עוקף יותר משני שמות ברשימה הזאת.

אני מהמר שבעוד כמה שבועות, כשיתפרסמו התוצאות הראשונות של ההצבעות, דני יהיה מדורג סביב מקום 8-10 במערב, מה שיתדלק קמפיין בסגנון "עוד קצת מאמץ ואנחנו מכניסים את דני לאולסטאר". ניתן לדמיין תסריט בו הקמפיין הזה, והנחישות הישראלית המפורסמת כשאחד משלנו מצליח מול כל העולם העוין, יצליח לעזור לאבדיה לטפס עד למקום רביעי-חמישי בדירוג הקהל. זה לא סביר, אבל עשוי להיות אפשרי. וזה יהיה הזמן להזכיר שדירוג הקהל שווה רק 50 אחוז מההצבעה לחמישייה, כאשר החצי השני שייך לשחקנים ולאנשי תקשורת. בזמן שנראה שאבדיה מוערך מאוד על ידי שני הסקטורים האלה, זה ברמה של מקום עשירי בדירוג, לא טופ 5. לכן גם בתסריט לא סביר כזה, ניתן להניח שהשחקנים ואנשי התקשורת יובילו לכך ששחקנים כמו וומבי, סטף או דורנט יעקפו את דני בדירוג המשוקלל.

דוגמא מייצגת לחמישיית המערב באולסטאר. כמעט בלתי אפשרי להיכנס אליה

בקיצור, הבחירות לחמישייה הן כפירה בעיקר, הדרמה האמיתית נמצאת בבחירות המחליפים ע"י מאמני הליגה, שם יוכרע אם אבדיה יהיה אולסטאר או לא. ובמחשבה נוספת, גם עדיף ככה. אם הכניסה של דני אבדיה לאולסטאר תתחבר לנראטיב של התגייסות הקהל הישראלי/יהודי שתחמן את המערכת, ההישג הזה יהיה הרבה פחות מרשים. רק אם אבדיה ייבחר לאולסטאר ע"י גורם אובייקטיבי, משיקולים מקצועיים לחלוטין, לבחירה הזאת תהיה המשמעות שאמורה להיות לה. ובשיקולים מקצועיים לחלוטין אין מה לדבר על מקום בחמישיית המערב, יש מה לדבר על מקום ב-12.

אז מה הסיכוי של דני אבדיה להיכנס לרשימת המחליפים? ומי המתחרים המרכזיים שלו על המקומות האלה?

בואו נתחיל במי לא המתחרים שלו. שמונה מתשעת השמות שהוזכרו בחלק הקודם הם כאלה שהמקום שלהם באולסטאר פחות או יותר מובטח: יוקיץ', שג"א, לוקה, וומבי, סטף, דורנט, שנגון ואנט. נוציא אותם מהמשוואה. השם התשיעי שעלה שם הוא לברון, שהוא הקלף המשוגע של המערב השנה. הוא רק מתחיל להיכנס לעניינים ולא מספק בינתיים יכולת או מספרים של אולסטאר, אבל השם והמעמד שלו יכולים להוביל לשיקולים פחות ענייניים מהרגיל, במיוחד אם מגמת השיפור של המשחקים האחרונים תימשך. אבל בינתיים אני משאיר אותו מחוץ לדיון, כמו גם כמה שמות גדולים אחרים: הקליפרס גרועים מכדי שניתן יהיה לחשוב ברצינות על ג'יימס הארדן או קוואי לאונרד, אנתוני דיוויס מחמיץ המון משחקים והתפוקה שלו כשהוא משחק לא אמורה להספיק כדי להכניס אותו לדיון האולסטאר. זה יכול להשתנות עבור כל אחד מהשלושה, אבל כרגע זה רחוק משם.

הגענו לשמות הרלוונטיים, ואני מסמן חמישה שחקנים שאמורים להיאבק עם אבדיה על מקומות 9-12 במערב השנה. ואלה שמות:

אוסטין ריבס: בהיעדר לברון בפתיחת העונה, ריבס השתלט על המשבצת של מספר 2 בלייקרס ולא מתכוון לשחרר אותה גם לקינג ג'יימס בכבודו ובעצמו. מספרים אדירים של 27.8 נקודות באחוזים מעולים מכל הטווחים, 5.6 ריבאונדים ו-6.7 אסיסטים למשחק הופכים את ריבס למנייה חזקה מאוד במירוץ לאולסטאר. הנוכחות של לברון יכולה לפגוע מעט בתפוקה שלו ואולי גם בקמפיין שלו.

ג'מאל מארי: די מפתיע שמארי מעולם לא נבחר לאולסטאר, והשנה יכולה להיות הזדמנות נהדרת לתת לו את הכבוד סוף סוף. זו השנה הטובה ביותר שלו מבחינה סטטיסטית בפער גדול, ויש לו קרדיט רחב מאוד ביכולת של דנבר להמשיך לנצח למרות מכת פציעות. כל זמן שדנבר תמשיך לנצח בקצב גבוה יהיה לו קייס חזק.

https://www.youtube.com/watch?v=AeiO4E5Marw

ג'מאל מארי קולע 52 נקודות לפני שלושה שבועות. זאת הרמה של התחרות

דווין בוקר: פיניקס היא אחת מהפתעות העונה וזה יתרון גדול עבור הכוכב שלה. אמנם התחושה היא שזה לא קורה בגלל שבוקר טוב מהרגיל, המספרים שלו אפילו פחות מרשימים מחלק מהעונות הקודמות וההצלחה קשורה קודם כל לרוח לחימה ונצחון בקרב הפוזשנים. אבל הוא עדיין שחקן מצוין שמשחק בקבוצה שהפכה מקטסטרופה לסיפור חיובי מאוד, ושחקנים כאלה לא נוטים להישאר מחוץ לאולסטאר.

לאורי מרקאנן: גם יוטה מפתיעה ביחס לציפיות ממנה ונמצאת במאבק הפליי-אין, וזה קורה קודם כל בזכות הסקורר הפיני הנפלא, שקולע השנה 27.8 נקודות למשחק ויש ימים שהוא פשוט בלתי ניתן לעצירה. הסיכוי שלו להישאר מחוץ ל-12 הוא כנראה הכי גבוה ברשימה הזאת, מגמה שיכולה להתחזק כי לוח המשחקים של יוטה בחודש הקרוב יהיה קשה מאוד ויש לג'אז תמריץ להפסיד בדמות הבחירה המוגנת טופ 8 שהם חייבים ל-OKC. הוא גם יכול למצוא את עצמו עובר בטרייד, אולי גם למזרח.

השחקן השני מ-OKC: השחקן החמישי ברשימה הוא כנראה צ'ט הולמגרן, עם סיכוי כלשהו לג'יילן וויליאמס לעקוף אותו בסיבוב. שניהם פחות דומיננטיים מהאחרים כאן, אבל הסברה הרווחת היא שאם אוקלהומה סיטי תמשיך לנצח בקצב הנוכחי או קרוב אליו יהיה קשה להשאיר אותה רק עם שחקן אחד באולסטאר. יכול להיות שיהיו כאלה שירצו להכניס את שניהם, אבל התחרות במערב הופכת את התסריט הזה לפחות סביר.

קשה לדעת איך המאמנים ידרגו את אבדיה ביחס לחמישה המאוד מכובדים האלה, ההבדלים מינימליים. יכול להיות שיהיו כאלה שימקמו אותו ראשון בחבורה הזאת ויהיו כאלה שימקמו אותו אחרון. אם הבחירות היו נערכות כרגע, הייתי מהמר שאבדיה כן יהיה אחד מה-12, אבל רמת הבטחון שלי הייתה נמוכה. בכל מקרה ניתן לומר שהסיכוי של דני להיבחר לאולסטאר הוא בהחלט ריאלי ויותר מזה, וכאשר מכניסים גורם נוסף למשוואה הסיכוי הופך לגבוה מאוד.

נו, מה זה הטיזינג הזה? מה הגורם הנוסף?

הגורם הנוסף הוא שתמיד יש גם פציעות. אם שחקן שנבחר לאולסטאר נפצע ולא יכול להשתתף במשחק, או שהוא נבחר כשהוא כבר פצוע, נבחר במקומו מחליף עבור המשחק. גם השחקן הפצוע וגם המחליף נחשבים לאולסטארים. וכל שנה יש פצועים, גם במערב וגם במזרח, מהזכרון אני לא יכול לשלוף שנה בה זה לא קרה. תמיד יכול להיות שזו תהיה השנה הנדירה הזאת, אבל הנחת המוצא צריכה להיות שמעבר ל-12 הנבחרים במערב ייכנסו לאולסטאר עוד שחקן או שניים או אולי אפילו שלושה.

בשנים האחרונות סופ"ש האולסטאר מורחב לשבוע שלם של מנוחה בליגה. עבור שחקנים וותיקים שאין להם עניין מיוחד בהשתתפות בסופ"ש ובמשחק עצמו, זו יכולה להיות הזדמנות למנוחה משמעותית. בעונה בה פציעות ה-calf הפכו לנפוצות כל כך, גם בגלל ההבנה שצריך לקחת אותן ברצינות אחרת מסתכנים בפציעות חמורות יותר, לא אופתע אם יותר שחקנים מהרגיל יושבתו לקראת האולסטאר עם פציעות calf כדי לארגן לעצמם שבועיים-שלושה של מנוחה תוך החמצת כמות מינימלית של משחקים.

דוגמא מייצגת לבחירה של מחליפים לפצועים באולסטאר. יכול להיות שהרגע הגדול של דני יגיע בציוץ מהסוג הזה מתישהו בפברואר

או, עכשיו אני באמת אופטימי. אז אתה אומר שדני כמעט בוודאות יהיה אולסטאר? יש משהו שיכול למנוע את זה או להקטין את הסיכוי?

אדגיש את הנקודה: אם הבחירות למחליפי האולסטאר היו נערכות ברגע זה, היה מפתיע אותי אם אבדיה לא היה אחד מה-12 במערב. וגם במקרה שלא, היה מפתיע אותי מאוד אם הוא לא היה נבחר בהמשך כמחליף בעקבות פציעה של אחד מה-12. אבל הבחירות הן עוד כחודש, זמן בו יכול לקרות הרבה. חודש חזק של לברון או AD, או חודש מוצלח של הקליפרס, יכול להכניס עוד כמה שמות גדולים מאוד לרשימת המועמדים. אבל השינויים החשובים יותר קשורים לאבדיה ולקבוצה שלו.

קודם כל, יכול להיות שהוא פשוט לא יצליח לשמור על הרמה הזאת. היכולת להתמיד בדומיננטיות כזו ולהישאר יעיל זו כנראה המשימה הקשה ביותר עבור שחקן כדורסל, זה מה שהופך אולסטארים לכאלה. אבדיה לא מראה סימנים של היחלשות, פרט לקשיי קליעה מבחוץ במשחקים האחרונים, אבל הוא נמצא בטריטוריה לא מוכרת עבורו והאפשרות שהוא ימצא את עצמו מותש בקרוב, פיזית ו/או מנטאלית, בהחלט קיימת. עוד חודש ברמה הזאת אמור להספיק כדי להבטיח את התואר אולסטאר, ובצדק.

הסכנה השנייה היא שפורטלנד תיקלע לתקופה רעה, תפסיד יותר מדי משחקים ותגיע לאמצע ינואר במאזן שיגרום לבוחרים להסס להכניס את אבדיה לאולסטאר מקבוצת תחתית לכל דבר. לבלייזרס היו כמה נצחונות מרשימים מאוד, אבל הם לא מצליחים לשמור על עקביות ונמצאים במאבק על מקומות 10-12 במערב. סיבה מרכזית לכך היא מכת הפציעות שמדללת מאוד את סגל השחקנים של טיאגו ספליטר, ומשאירה את אבדיה כמעט בלי שחקנים שמסוגלים ליצור משהו סביבו. החסרון של ג'רו הולידיי בולט במיוחד, חזרה שלו אמורה לייצב את השורות, לספק לדני את מנהל המשחק שהוא צריך לידו ולעזור לפורטלנד לנצח מספיק כדי לחסל את הנראטיב שהיא לא טובה מספיק כדי להיות ראויה לאולסטאר.