ימים מטורפים ב-NBA

נגמרה העונה? לא ב-NBA. הימים הראשונים של יולי תמיד מלאים בהתרחשויות, והשנה עוד יותר מהרגיל, עם שורה של מעברים של שחקנים די בכירים. וזה עוד לפני לברון וההחלטה 4: זקנים חסרי מנוח. אז הזעקתי את עצמי מהחופשה שאני לא נמצא בה כדי להתייחס בקצרה (בסטנדרטים שלי) להתרחשויות הבולטות של הימים האחרונים, במיוחד לטרייד אחד שמשגע את הרשת.

---

ג'יילן בראון בפילדלפיה

רגע, מה? זה כנראה הטרייד שעורר הכי הרבה תמיהה מאז הטרייד על לוקה. ובזמן שאז ניתן היה להסביר את זה בהיבריס של ניקו האריסון ולהמשיך בחיינו, כאן זה קשה יותר. זה מהלך של בראד סטיבנס, מהדמויות המוערכות בליגה, שבנה לבוסטון קבוצת אליפות, והוא לא שלף פה מהלך אלא חיפש טרייד יותר משבוע. איך זה מה שיצא בסוף? איך שחקן בן 29 שהיה ה-MVP של הגמר וסיים שישי במירוץ ה-MVP האחרון עובר בתמורה למעט שנשאר מפול ג'ורג' וכמות לא מדהימה של בחירות? יש לסיפור הזה כמה זוויות.

הראשונה היא עצם הצורך בטרייד. מאז שפורסם שבוסטון שיווקה את בראון בנסיון להשיג את יאניס, נוצרה מן מוסכמה שבראון חייב לעבור. למה זה חייב להיות ככה? כוכבי NBA באמת לא מסוגלים להתגבר על כך שניסו להעביר אותם בטרייד תמורת שחקן טוב יותר? מה היה קורה אם פשוט היו ממשיכים בסגל הקיים? יכול להיות שחלק מהסיפור זה שבראון לא רוצה להרגיש יותר מספר 2 של ג'ייסון טייטום אחרי עונה בה תפקד נהדר כמספר 1, אבל אי אפשר לפחות לתת להם הזדמנות לפתור את זה ביניהם? שני שחקנים שמשחקים ביחד כבר עשור והשיגו כל כך הרבה ביחד? אם זה הטרייד, האפשרות של לא לעשות אותו אמורה להיות אופציה.

השנייה היא החוזה. המערכת הנוכחית הופכת להיות כזאת שחוזי הסופרמקס של שחקנים וותיקים (ששווים 35 אחוז מתקרת השכר) מעוררים חשש אפילו אצל שחקנים בקליבר של בראון. היכולת לבנות קבוצה איכותית סביב צמד כמו טייטום ובראון בעידן האפרונים היא כבר על סף הבלתי אפשרית, והחוזים שלהם רק הולכים וגדלים. כך, שחקן שהוא לא טופ 10 מובהק בליגה הופך לסוג של נטל אפילו בשיא הקריירה שלו. הרבה קבוצות בליגה היו שמחות לקבל את בראון, אבל מעט היו מוכנות לקבל אותו עם החוזה הזה ועוד פחות היו מוכנות לתת משהו משמעותי בתמורה. זה לא מקרה שדני אבדיה לא היה על השולחן מבחינת פורטלנד, גם אם הוא יקבל חוזה מקסימום בעוד שנתיים זה יהיה חוזה נמוך משמעותית מזה של בראון.

השלישית היא התמורה שבוסטון מקבלת. לתחושתי הנכס המרכזי הוא הבחירה של 2028 שתהיה כנראה של הקליפרס, שלא הולכים לבנות קבוצה ראויה בזמן הזה. בחירה כזאת יכולה להיות שווה יותר משלוש-ארבע בחירות של קבוצה חזקה שכנראה יהיו נמוכות. הנכס השני הוא גמישות. בעוד שנה לפול ג'ורג' יהיה חוזה גמור, שיחד עם הבחירות שקיבלה ובחירות שלה שהיא תוכל לתת יוכלו להפוך את הסלטיקס למועמדת חזקה להביא את הכוכב הבא שיבקש טרייד, בתקווה שהוא יהיה יחסית צעיר ועם חוזה פחות כבד. נראה שבכל קיץ צצות אפשרויות כאלה. ואם לא תבצע טרייד לפני כן, בקיץ 2028 בוסטון תוכל לפנות מקום מתחת לתקרה להחתמה משמעותית בשוק החופשי. אוקיי, שכנעתי את עצמי, אני מוכן לחכות שנתיים עם ההערכה הסופית של הטרייד הזה מהצד של בוסטון וסטיבנס. נתראה ב-3/7/28.

בינתיים, בוסטון עדיין תהיה קבוצה טובה. אם טייטום יחזור לעצמו (ואם הוא לא כלום לא משנה גם ככה), זו אמורה להיות קבוצה יותר טובה מזו שניצחה 56 נצחונות בעונה שעברה. החוזה של פול ג'ורג' הוא מהגרועים בליגה, אבל עדיין מדובר בשחקן מועיל כשהוא כשיר, ומיטשל רובינסון יוסיף עומק הכרחי לעמדת הסנטר. הצוות המסייע הסימפטי נשאר והצעירים שבו צפויים להשתפר. העניין הוא שבוסטון הייתה יכולה להיות קונטנדרית די בכירה ומחלישה את עצמה בעיצומן של שנות השיא של טייטום. זאת, לטעמי, הבעיה הכי גדולה בטרייד הזה בסופו של דבר.

פילדלפיה תהיה מרתקת. ג'יילן בראון רצה קבוצה משלו? במקום הוא מגיע לקבוצה של אמביד ומקסי, כשגם וי ג'יי אדג'קומב ידרוש תפקיד יותר משמעותי בעונה השנייה שלו. זאת רביעייה עם כשרון של מועמדת לאליפות, אבל צריך לראות איך כל זה עובד ביחד. מפתח מרכזי יהיה שאמביד יאמץ את התפקיד של מספר 3 שכנראה מתאים יותר למה שהגוף שלו מסוגל לספק. פילדלפיה החתימה את דין וויד ואנפרני סיימונס ויש לה על הספסל עוד שחקן וחצי עם עניין, אבל היא תזדקק לקפיצת מדרגה של שחקן-שניים כדי שיהיה לה עומק סביר. פילדלפיה שווה התעמקות שתקרה כבר בשלב מאוחר יותר, זה יותר מדי בשבילי כרגע.

---

קוואי לאונרד בטורונטו

קוואי מגיע אחרי עונה בריאה ואיכותית במיוחד, אבל קשה מאוד לבנות עליו כשחקן פלייאוף משמעותי. עברו שנים מאז שהוא שרד יותר מסדרה, ואפילו בעונה שעברה ניתן היה לראות את הדעיכה שלו לקראת סוף העונה, במשחקים ההם מול פורטלנד שדני היה טוב ממנו בהם ובפליי-אין. לכן המחיר שטורונטו שילמה על השחקן בן ה-35 נראה גבוה מאוד. אפשר להבין את הרצון של הקנדים להחזיר את השחקן שהביא להם אליפות ולהפוך את עצמם להרבה יותר רלוונטיים בצמרת המזרח, אבל עם החבילה הזאת ניתן היה להשיג שחקן צעיר ואמין יותר. ג'יילן בראון, למשל. הקליפרס ממשיכים לצבור נכסים עתידיים ולא נראה שיהיו תחרותיים בשנים הקרובות, לשמחתן של OKC ועכשיו גם בוסטון שיקבלו את הבחירות שלהם בשנתיים הקרובות.

מפה לשם, המזרח נהיה מעניין מאוד. הניקס, דטרויט שעושה כל מיני מהלכים וסביר להניח שתשאיר את ג'יילן דורן, מיאמי עם יאניס, פילדלפיה עם בראון, אינדיאנה שחוזרת מהמתים, בוסטון שכאמור תישאר חזקה, קליבלנד, טורונטו עם קוואי. יש כאן שמונה קבוצות שחושבות מאוד בגדול, ומאחוריהן עוד שלוש-ארבע צעירות שיכולות להתעלות. במבט ראשון זה נראה צפוף ומסקרן כפי שהמזרח לא נראה שנים.

---

לאמלו בול במינסוטה

אומץ לא חסר בהנהלה של מינסוטה. טים קונלי משתמש בקלפים האחרונים שנשארו לו, ומשתמש בהם כדי להמר על לאמלו, שמגיע עם סימני שאלה בריאותיים, מקצועיים ומנטליים. אבל זה לאמלו, פצצת כשרון נדירה, ואם זה יעבוד, והוא יתחבר, השילוב שלו עם אנתוני אדוארדס יכול להיות מרהיב. מינסוטה תהפוך לקבוצה נמוכה עם הרבה מאוד יכולת יצירה, שונה מאוד מהקבוצה הגבוהה מהשנים האחרונות, ותצטרך להמציא את עצמה מחדש ולייצר ספסל כמעט מאפס. הבעיה היא שאם זה לא יעבוד, לא בטוח שיהיה לזאבים מה להציע לאנט שישכנע אותו שניתן לרוץ פה לאליפות. המהלך הזה בו זמנית חיזק את הסיכויים של מינסוטה וחיזק גם את הסיכויים לתחילת כדור שלג שיסתיים בכך שאנט יהיה השחקן הגדול הבא שמבקש טרייד.

עם הוויתור על לאמלו ולאחר מכן גם מיילס ברידג'ס, שארלוט בונה את עצמה מחדש סביב קון קנופל וברנדון מילר. היא מקיפה אותם בשחקנים שמתאימים לסגנון של צ'ארלס לי ובהרבה מאוד קליעה מבחוץ. נאז ריד יהפוך סוף סוך לשחקן חמישייה בעמדה 4, וייתן ללי גם אופציה של הרכבי חמישה קלעים. שארלוט תוכל לפנות מקום מתחת לתקרת השכר בשנים הבאות, יש לה טרייד אקספשן עצום שיוכל לעזור לה להביא גארד נוסף והיא צברה הרבה מאוד בחירות דראפט. היא מסכמת קיץ נהדר ששם אותה בעמדה מצוינת לעתיד, עם הרבה מאוד גמישות שמסתמנת כמילת המפתח בכתבה הזאת, גם אם יתברר שהיא נחלשה מעט בהווה.

---

ג'ה מוראנט בפורטלנד

גם הקבוצה של דני אבדיה החליטה להמר על רכז מוכשר ועמוס בסימני שאלה. לעומת מינסוטה, היא לא שילמה כמעט כלום ולא נגעה בנכסים עתידיים. זה נראה כמו מהלך מקדים למשהו שלא קרה, בעיקר טרייד על ג'יילן בראון, ואם שום דבר גדול גם לא יקרה פורטלנד תישאר עם סגל לא מאוזן שכולל חמישה גארדים בכירים. ג'ה יקבל הזדמנות להתחלה חדשה בחדר ההלבשה של דמיאן לילארד, עם מאמן שנראה כמו דמות אב מכילה ובמעמד שלא יאפשר לו לעשות מה שמתחשק לו. זאת עמדה טובה עבורו מבחינה מנטלית, לכן בתחום הזה אני לא מאוד מודאג.

בתחום המקצועי יש יותר סימני שאלה. דיים וג'ה זה שילוב משונה מאוד של שחקנים שצריכים שההתקפה תעבור דרכם ולא ברור איך הם ייראו ביחד ואיך תיראה ההגנה כששניהם על הפרקט. אה, ולידם יהיה מי שהפך לכוכב הקבוצה ולאולסטאר בעונה שעברה. לפחות ניתן לשער שדיים וג'ה לא ישחקו ביחד המון, פורטלנד אמורה להיות מאוד זהירה עם הדקות והמשחקים שלהם. דני כנראה ישחק הרבה יותר ליד אחד מהם מאשר ליד שניהם ביחד. עם ג'רו הולידיי וסקוט הנדרסון על הספסל, בכלל לא בטוח שג'ה יהיה זה שמסיים את רוב המשחקים. אם לא יהיה שינוי ג'רו יהפוך לסוג של סמול פורוורד במשרה כמעט מלאה. יש פה פוטנציאל לשקם סופרסטאר והמחיר מינימלי, אז שיהיה. יש הגיון בלא להתייחס לדיים במהלך שיכול להשפיע שנים קדימה.

---

הלייקרס בונים את עצמם מחדש

תוך כמה דקות ביום רביעי הלייקרס הודיעו על הסיין אנד טרייד על ווקר קסלר וההחתמות של סנדרו ממוקשווילי, קוונטין גריימס וקולין סקסטון. כולם שחקנים חביבים שיהיה להם מה לתרום, כולם גם די צעירים ויחד איתם כל הרוטציה של הלייקרס תורכב משחקנים בני 25-28 שרובם ירוצו ביחד בשנים הקרובות. זו הזדמנות לבנות משהו מעניין סביב לוקה דונצ'יץ' ולתת לו זמן הרצה הכרחי, ואני יותר אופטימי מאחרים לגבי הסגל הזה. יש פה כמויות של יצירתיות מכל מיני סוגים, יהיה קשה לעצור אותם.

אבל למייקאובר של הלייקרס יש שתי בעיות מרכזיות. הראשונה היא שזו עוד קבוצה ששמה את כל הז'יטונים על המהלכים האלה ולא השאירה לעצמה כמעט מרחב תמרון. במיוחד במהלך על קסלר. כדי להשיג את הסנטר החופשי המוגבל, רוב פלינקה נתן לו חוזה עצום ונתן ליוטה שלל בחירות דראפט, גם בגלל שהסיין אנד טרייד השאיר לו מקום לשאר ההחתמות. הלייקרס יהיו תלויים מאוד בקסלר הלא מוכח, שהספיק לעבור כמה פציעות, כעוגן הגנתי, כי לא יהיה הרבה מי שישמור סביבו. ההגנה היא הבעיה השנייה בסגל שנבנה סביב לוקה ואוסטין ריבס, בעצמם שני שחקנים שהם נטל הגנתי. לכן לא מאוד אופתע אם ג'ארד ונדרבילט יעלה בחמישייה על תקן הסטופר. בכל מקרה, וכרגיל במקרה של הלייקרס, משעמם לא יהיה פה.

---

טוביאס האריס בסן אנטוניו

מבין שלל המהלכים הבינוניים והקטנים, מי שעשוי להיות החשוב מכולם לשאלת האליפות בשנתיים הקרובות זו החתימה של טוביאס בסן אנטוניו. הוא כבר מעבר לשיא, אבל בפלייאוף היו לו כמה שבועות גדולים, בהם היה מספר 2 איכותי בדטרויט. האריס סותם את החור בעמדה 4 של הספרס ועושה קצת מהכל, כולל יכולת לשים גוף על שחקני פנים רבים (כולל על קארל אנתוני טאונס). סביר שיפתח בחמישייה ושמפני יירד לספסל, מה שיאזן גם את החמישייה וגם את הספסל. נאמר זאת כך: אם הוא היה בסן אנטוניו השנה, סביר להניח שהיא הייתה מנצחת את הגמר.