בין אדוארדס לאדוארדס. בין היגיון לפאניקה

דבר אחד אפשר לומר בוודאות על קסלר אדוארדס: הוא לא נייג'ל הייז דייויס. אמנם קריירת ה-NBA שלו הייתה ארוכה ופוריה יותר, אבל בכל הקשור להשתלבות בהפועל תל אביב בשלב הזה של העונה, כשלעונת היורוליג נותרו 11 משחקים (בשאיפה עוד כמה בפליי אין או בטופ 8 או בשניהם), מדובר בהפכים.

האזינו להירש מקריא את הטור

8:14

הפורוורד שזכה ביורוליג עם פנרבחצ'ה והעדיף לחתום בפנאתינייקוס היה דורש את הכדור, ובכך מוביל לשינוי בשיווי המשקל בהתקפת הפועל תל אביב. במילים אחרות, באיטודיסית מדוברת, פליט פיניקס היה זוכה לתרגילים, ובעיקר לבידודים, עם הפנים ועם הגב לסל, שיוקדשו לו. הייז דייויס הוא סקורר דומיננטי, והיה מוסיף מימד שחסר להתקפה של הפועל - שחקן מטרה שאינו פוינט גארד ואינו דניאל אוטורו המעופף לדאנקים. מישהו שיכול להוריד לחץ משחקני החוץ ולעשות סל כשהכל תקוע.

הציפיות מקסלר אדוארדס, אם וכאשר יחתום סופית, צריכות להיות אחרות לגמרי. מספריו הצנועים ב-NBA - בדגש על 36 אחוז משלוש, 3.6 נקודות, 2.2 ריבאונדים ב-12.7 דקות (178 משחקים) - מלמדים בעיקר מדוע נפלט מהליגה. המספרים שלו בג'י ליג, מהיכרותנו עם אופיה והיכולת לרשום בה מספרים גבוהים בהיעדר הגנות ובהינתן הקצב המהיר, מלמדים קצת יותר על האיש ועל, איך נאמר בעדינות, הסולידיות שלו: 14.3 נקודות, 54.2 אחוז מהשדה, 40.9 אחוז לשלוש, 9.5 ריבאונדים. נחמד, לא מפיל מהכיסא. בעצם, בואו נחזור רגע לנתונים ב-NBA, הפעם של שחקן אחר: 3.3 נקודות, 32.9 אחוז משלוש, 1.8 ריבאונדים ב-11.5 דקות משחק (116 משחקים). דומה לאדוארדס, נכון? השורה הסטטיסטית האחרונה שייכת לאחד, איש ויינרייט, והדמיון בתפוקה לזו של אדוארדס מעיד מה בדיוק אפשר לצפות מהאחרון: להשלים את האיש והויינרייט בעמדה מספר 4, לא יותר. 

https://www.youtube.com/watch?v=FQHUqCWVgRQ&pp=ygUPa2Vzc2xlciBlZHdhcmRz

עקרונית, ברור מדוע דימיטריס איטודיס מחפש עוד שחקן בעמדת הסטרץ' פור למרות סגל כל כך עמוס. עמדנו במשחק האחרון של הפועל ביורוליג, ההפסד בקובנה לז'לגיריס, על המצוקה של המאמן היווני בדקות שהארבע הפותח שלו יושב על הספסל. בהיעדרו של תומר גינת בשל פציעה, ומוקדם יותר סתם בשל חוסר אמון מוחלט של מאמנו ביכולותיו ההגנתיות, האופציה של ג'ונתן מוטלי כ-4 מחליף היא קטסטרופה הגנתית. בלשון המעטה. זה בלט מול קבוצה כמו ז'אלגיריס, עם שני מספרי 4 ניידים וקולעים, אזולאס טובליס ודאסטין סליבה, אבל בעיקר בהגנת הפיק אנד רול מול הסילבן פרנסיסקואים של העולם, כהגדרתו של האיש והדיסקו, שי האוזמן. לא מוטלי ולא טאי אודיאסי מסוגלים לעצור גארדים זריזים וקולעים בכל פיתרון הגנתי שהוא, מחילוף, דרך הדג' ו-וויק ועד לאייס. בדרופ הם ממילא יחטפו שלשה בפרצוף. בתרחיש האופטימי, אדוארדס מספק פיתרון מהספסל (או מהחמישיה, לא ממש משנה) לדקות שויינרייט לא על המגרש, ונותן נוכחות הגנתית בעמדה מספר 4 שחסרה לה. 

רגע, עוד קצת על אדוארדס. ב-4 העונות בליגה, בברוקלין, סקרמנטו ודאלאס, הוא שיחק קצת כ-3, הרבה כ-4 ולפעמים כחמש, בעיקר בדאלאס של שלהי העונה שעברה. כחמש הוא מסוגל להסתובב לסל אחרי חסימות ולסיים בדאנק במקרה הצורך וגם להחזיק מעמד מול שחקנים לא מאסיביים - אופציה שספק אם תיבחן לאור העומס בעמדה. בשלוש הוא עשוי לקבל דקות בהרכבים הגנתיים, לצד ויינרייט. אדוארדס מסוגל לחדור לסל, מה שמעניק לו יתרון התקפי מסוים על ויינרייט, אבל מדובר במה שהאמריקנים מכנים Straight Line Drive, כלומר יכולת לנצל דרך פתוחה לסל לליי אפ או לדאנק, בלי תחכום או שינויי כיוון. הוא גם מאוד קבוצתי, כנראה יותר מדי קבוצתי כדי לשרוד ב-NBA - מוסר את הכדור הנכון, חודר ומוציא החוצה אם ההגנה עוזרת. כדי להרוויח חוזה שני בליגה צריך לעשות יותר, ואדוארדס, למרבה הצער, לא עשה.

לגבי הגנה, יש פער מטריד בין מבחן העין לבין המספרים. במבחן העין, אדוארדס עושה הכל נכון: הוא אקטיבי רחוק מהכדור, מאתגר זריקות בקלוזאאוטס, עובד קשה גם כששומר סופרסטארים כמו פסקל סיאקם וגם מול גארדים אחרי חילוף כמו אנדרו נמבהארד, מהיר בסוויצ'ים בפיק אנד רול ובעיקר לא מוותר מהר כששחקן עובר אותו בחדירה ומנסה להפריע לו מאחור - משהו שבעיניי לפחות מעיד על מחויבות חשובה. ועדיין, לפי ספורט רדאר (סינרג'י) שחקנים שעליהם שמר בדאלאס מאבריקס בעונה שעברה קלעו 1.203 נקודות לפוזשן, וזה לא טוב. מניח שאיטודיס מקווה שמבחן העין משמעותי יותר. דבר אחד בטוח: רגליו הרבה יותר מהירות מאלו של מוטלי (לא שזו חוכמה גדולה). 

https://www.youtube.com/watch?v=dpXpirqgShk&pp=ygUPa2Vzc2xlciBlZHdhcmRz0gcJCYcKAYcqIYzv

על הנייר, היתרון הפוטנציאלי העיקרי על ויינרייט הוא בקליעה. מדובר בקלעי אמין יותר ויציב יותר משלוש. ויינרייט קולע ביורוליג ב-31.9 אחוז מחוץ לקשת, נתון שמרשים יותר מהמצב בפועל, כשזוכרים שב-11 משחקים מתוך 28, לא קלע בכלל. לאור הלחץ שמופעל על הגארדים של הפועל, שההתקפה מתבססת על יכולתם לגבור על המגן בחדירה, כל ריווח אפקטיבי מהפינות יתקבל בברכה. 

שיהיה ברור: להשלים את הדקות של ויינרייט ביורוליג הגנתית ולשדרג אותו התקפית - זה התרחיש האופטימי. אדוארדס מגיע מאחת הליגות הכי רכות בעולם, הג'י ליג, לליגה הכי קשוחה בעולם, היורוליג (סליחה NBA, אתם עדיין הכי טובים. חוץ משליש הליגה שעושה טנקינג כרגע). הוא נוחת לתוך מדינה אחרת, לתרבות אחרת, למועדון במשבר, לרצף של חמישה הפסדים, לחדר הלבשה עמוס ביוונים עצבניים (וגם בבולגרי אחד, לפי השמועות), עם בעלים - איך נאמר? - ססגוני ולתוך סוג של מרד אוהדים. אה, ונוסיף גם ענני מלחמה עם איראן. זה הרבה לקלוט ולעכל לכל בן אדם, וגם כדורסלן אמריקני שמשתכר יפה עונה להגדרה הזאת. בתוך הבלאגן הזה, ייתכן שאדוארדס לא יתפקד ויאבד ביטחון, שסתם יהיה בינוני או שיפתיע ויהיה יציב. הכל אפשרי, אבל איטודיס וינאי יכולים לחזות איך יתפקד בערך כמוכם. בקיצור, אם מישהו מצפה שקסלר אדוארדס יושיע את הפועל תל אביב ממצבה העגום, שיחשוב שוב. בהיעדר החלפה על הקווים, השינוי יצטרך לבוא מבפנים. 

למרות חבלי הקליטה הצפויים, הצורך במספר 4 נוסף בסגל של הפועל תל אביב מובן והגיוני. לעומת זאת, הפניות לליוויי רנדולף וקיילר אדוארדס כבר מהדהדות את האמירה הבעייתית של הבעלים ינאי בשיחה עם שחקניו. "יותר קל להחליף שחקנים שחקנים ממאמן", אמר להם, לפי הדיווחים. את שני התכשיטים אנחנו מכירים: רנדולף יכול להשתלב היטב בסגנון של איטודיס - הוא חי על בידודים, בעיקר אצל אלכסנדר דג'יקיץ' בהפועל ירושלים, אבל גם אצל עודד קטש במכבי תל אביב, ויכול לספק אלמנטים של קליעה מחצי מרחק וגם קצת עם הגב לסל, אולי בדקות שאלייז'ה בראיינט יושב על הספסל. ולגבי קיילר אדוארדס - בלי להיכנס לניתוחים מקצועיים מעמיקים מדי, מדובר בסוג של אנטוניו בלייקני לעניים, מישהו שיכול לעלות מהספסל ולעשות נקודות במהירות באחד על אחד ובקליעה מבחוץ. 

הנה, ירחיב חברנו כאח לנו, אלעד הופמן: 

קיילר אדוארדס מדורג כרגע במקום השני בליגת העל גם בנקודות וגם בחטיפות. חטיפות הן לא תמיד מדד לשחקן הגנה טוב, אבל במקרה שלו זה בהחלט בא ביחד, מדובר בגארד קשוח ומאוד מגוון. כשאני מנסה להבין למה הפועל תל אביב רוצה גם אותו בנוסף לאדוארדס השני שהביאה, ומזכיר שהם יהיו רשומים רק ליורוליג - זה ישר מצביע לי על כמה איטודיס לא סומך על ים מדר (גם על מיצ׳יץ׳). הגארד הישראלי, שכבר שיחק השנה עשרה משחקי יורוליג (מתוכם פתח בחמישה), קולע העונה באחוזים מזעזעים מחוץ לקשת (14%). אבל מעבר לחוסר האמון ברכז הישראלי (למרות שאדוארדס אינו רכז), יש עוד סיבה שבגללה אני חושב שהפועל רוצה את הסקורר מהעמק: לאיטודיס פשוט אין שום שחקן שיוצא על חסימות לקליעה. נכון, בלייקני מנסה, אבל הוא מעדיף שלשות אחרי כדרור או קרל (curl) לטבעת ביציאות מחסימות. אדוארדס יכול להוסיף את המימד הזה שחסר להפועל, ודרכו אולי לפתוח את הצבע לחדירות או להכנסות כדור. העובדה שהוא שומר טוב לא מזיקה גם כן. יכול לעזור? אולי. יעמיס על הקו האחורי? בטוח.

לפני שנמשיך, יש לנו איתות מהאוזמן:

https://video.wixstatic.com/video/aba3db_2e093ce609cf4f35a400835ffa91b03d/720p/mp4/file.mp4

תודה, חברים.

השאלה אם תכונותיהם המקצועיות של רנדולף וקיילר אדוארדס בכלל רלוונטיות. בסיטואציה הנוכחית, די ברור שלא. לפחות לי. לא רנדולף, לא קיילר אדוארדס שלא יגיע (ככל שהתגובה הזועמת של העמק משקפת את כוונותיה), ולא קסלר אדוארדס יוכלו לשחק בליגה. גם אם רנדולף, למשל, יכול לתת להפועל מימד שקולין מלקולם המעט מאכזב לא יכול לתת לה, כמה כדורים כבר יהיו לו בתוך הקו האחורי העמוס של האדומים, בין מיציץ', ג'ונס, בלייקני, בריאנט ומדר? ואם יוחתם, כמה זמן ייקח לו להשתלב? וקיילר אדוארדס - איפה הוא אמור היה למצוא דקות בתוך עומס הגארדים הזה? 

מה שמחזיר אותנו, כמעט כמו כל מהלך בהפועל תל אביב מאז הרכישה, לבעלים עופר ינאי. הוא נוהג לדבר במושגים של היי טק, עם מילים כמו "אקוויטי" ו"הנפקה". אלא שייתכן שינאי לקח קצת יותר מדי ברצינות את המוטו של איש הייטק בולט למדי, מייסד פייסבוק מארק צוקרברג - "לזוז מהר ולשבור דברים". מעבר לבעייתיות בפניה לשחקן עם חוזה בקבוצה שעשויה לפגוש את הפועל תל אביב בפלייאוף, ספק אם השמות שהתפרסמו יוסיפו לאווירה בחדר ההלבשה של האדומים. ספק אם המהלכים האלה מרגיעים מישהו מהאוהדים המוחים של הפועל תל אביב, שרוצים לראות עוד דקות של ישראלים ומסתייגים מדורסנות בסגנון מכביסטי (של פעם, כן?). בניגוד לדברי ינאי, לא קל להחליף שחקנים ולא קל להחליף מאמן. מנגד, קל מאוד לפגוע בביטחון של קבוצה במשבר.