איטודיס מנצח את עצמו

לאמן ביורוליג זו חתיכת עבודה מפרכת. הדברים נכתבים בלי טיפת ציניות. התחרות כל כך קשה, שאסור לך להשאיר דבר ליד המקרה: לדאוג לכיסויים ההגנתיים הנכונים, לנצל מיסמצ'ים התקפיים, לא לתת ליריבה נקודות מיותרות בירידה להגנה ובריבאונד, להתכונן כך לרכז הראשון ואחרת לרכז השני, לחלק את דקות המשחק בלי להתיש את השחקנים אבל לוודא שההרכבים שלך טובים דיים כדי לנצח, ואחרי כל זה - להיות עירני לכל פעולה מפתיעה של המאמן היריב. בארצות הברית נוהגים לומר שמאמנים שמקפידים על העקרונות האלו "לא מנצחים את עצמם". כן, הם יפסידו לפעמים, אולי כי ליריבה יש יותר כישרון או שסתם תפסה יום טוב, אבל לא כי נמנעו מלעשות את המקסימום כדי לנצח.

האזינו להירש מקריא את הטור

6:05

https://www.youtube.com/watch?v=MYDwVcHPqIA

מועדון הכדורסל של הפועל תל אביב הפקיד את גורלו המקצועי בידי דימיטריס איטודיס, בשכר נכבד ובתנאים מפליגים, מכיוון שהידע, הניסיון והישגי העבר אמורים להבטיח שיישום העקרונות הללו יהיה מובן מאליו. המוניטין אמור להבטיח לו יתרון כמעט בכל מצ'אפ על הקווים. בטח כשממול מתייצב, למשל, תומאס מאסיוליס, שחקן עבר מעוטר אבל גם בשנתו הראשונה כמאמן ראשי ביורוליג, אחרי עונות ארוכות כעוזרו של שרונאס יאסיקביצ'וס, בקובנה, ברצלונה ופנרבחצ'ה. אלא שכרגע איטודיס לא רק סופר חמישה הפסדים רצופים ביורוליג (נשים לרגע בצד את הבעיות בליגה ובגביע המקומיים). המצוקה העיקרית, והבוערת ביותר, היא שאלוף היורוליג פעמיים מנצח את עצמו פעם אחר פעם, בהחלטות מופרכות ובניהול חילופים תמוה. הפועל של איטודיס הפסידה ברבע האחרון 20:30, במשחק שהסתיים ב-82:93, והשלימה מאזן של מינוס 55 בחמשת הרבעים האחרונים של משחקי היורוליג האחרונים. וזה על היווני.

ממבט מבחוץ, נראה שהמאמן האדום, שמשדר ביטחון עצמי מופרז בכל הופעה תקשורתית, איבד את הביטחון ואת הדרך בעקבות רצף ההפסדים. עד אותו רצף, המאפיין הבולט של הפועל העונה, לטוב ולרע, היה שאיטודיס הולך עם השחקנים המוכשרים בסגל, ומאפשר להם לטעות, להחטיא ולאבד כדורים, בידיעה שבסוף יהיה בסדר. בדרך כלל היה בסדר, עד שכבר לא. ועדיין, גם אחרי שהתגלו סדקים בשיטה, מאמן מנוסה אמור לדעת שקשה לשנות הרגלים באמצע העונה, ושמוטב לשדר ביטחון בדרך הראשונית מאשר לעשות סיבוב פרסה ולהתחפר בבוץ. רק הכישרון של בריאנט, מיציץ', ג'ונס ובלייקני, על כל מגרעותיהם, הביא את הפועל תל אביב למקום הראשון ביורוליג; רק הכישרון - והביטחון - יכול לחלץ אותו ממנה.

רק הכשרון והבטחון הביאו את הפועל למקום הראשון ביורוליג. צילום: הפועל "IBI" תל אביב

אז אתמול זרק איטודיס מהמגרש את כריס ג'ונס 2:13 דקות לסוף הרבע השלישי, אחרי 1:26 בלבד על הפרקט בחצי השני. ג'ונס לא חזר. כן, הוא לא היה טוב בדקות הלא רבות ששיחק, ואיבד כדור מיותר שהוביל לליי אפ של וויליאמס גוס לפני שעף לספסל. אלא שאותו גארד פוחז גם ניצח להפועל יותר ממשחק אחד ברבע האחרון, והיה חלק מקבוצה שאיבדה 16 איבודים מול 15 אסיסטים (6 למיציץ', למשל). מהיכרותנו עם אישיותו, זה לא היה מפריע לו לעשות נקודות בדקות קריטיות ברבע המכריע. במקומו, שלף איטודיס מקצה הספסל את ים מדר, ישראלי משלנו, אבל כזה שלא שיחק ב-28 הדקות הראשונות. רמת הביטחון של מדר הייתה בהתאם - והוא לא זרק לסל פעם אחת ב-7:28 הדקות שלו.

יחד עם ג'ונס יצא מהמגרש לקראת סוף הרבע השלישי גם איש ויינרייט. כשיצא, התוצאה הייתה 56:58 לז'לגיריס. ה-4 הכשיר היחיד בסגל של הפועל תל אביב כרגע (זו עובדה ולא תזכורת להברזה של הייז דייויס) חזר 4:17 דקות לסיום, ביתרון 73:83 לקבוצה הביתית ואחרי כשהדינמיקה השתנתה לגמרי, לטובת הליטאים. ויינרייט לא היה טוב אתמול, בטח בהתקפה (0 נקודות ב-0 מ-3 מהשדה), אבל הוא היחיד שיכול להתמודד עם מספרי ה-4 של ז'לגיריס, אזולאס טובליס ודאסטין סליבה, צמד נייד שקולע ב-40 אחוז ומעלה משלוש. יתרה מכך, לז'לגיריס יש שלושה גארדים, סילבן פרנסיסקו, נייג'ל וויליאמס גוס ומאודו לו, שמתמחים בניצול איטיות בכיסוי הפיק אנד רול.

רגליים איטיות, ג'ונתן מוטלי. צילום: הפועל "IBI" תל אביב

אז ברבע האחרון שלושתם פגשו, איש איש בתורו, את הרגליים האיטיות של ג'ונתן מוטלי, שהתחיל לצד אודיאסי ב-4. מוטלי חטף שלשה מסליבה, עוד שלשה בסוויץ' מאוחר על מאודו לו ובהמשך ליי אפ מבוזליס בעקבות תגובה מאוחרת בהגנת הפיק אנד רול. כשאודיאסי יצא, חזר אוטורו, אמנם במשחק התקפי עצום, אבל בלי יכולת לחפות על מוטלי האיטי. אוטורו שמר משום מה דרופ נסוג בפיק אנד רול, וחטף גם הוא נקודות (וריבאונד התקפה) ממוזס רייט האיום. וכשאיטודיס כבר הגיב, הוא חזר מפסק זמן עם ויינרייט הנשכח - אבל כ-3, לצד מוטלי ואוטורו. כלומר, הלך אפילו כבד ואיטי יותר. אולי המחשבה הייתה שהפורוורד יוכל לעצור את פרנסיסקו, שלהט ברבע האחרון אחרי משחק פושר (3 מ-10 משלוש). רק שבשלב הזה הפועל הייתה צריכה התקפה באופן נואש. נניח של בלייקני, שיצא 4:17 דקות לסיום ולא חזר, או של ג'ונס הנעלם.

איטודיס לא שכח לאמן. הוא הראה זאת כשעשה התאמות הגנתיות אחרי פתיחה הגנתית רעה מול טיפול כירורגי של מאסיוליס בחולשה של הפועל בהגנת הפיק אנד רול. איטודיס גם הוכיח יכולות כירורגיות משלו כשניצל ברבע השני את הנוכחות של פרנסיסקו כדי לצוד אותו בחסימות מאלצות סוויצ'ים ומייצרות מיסמצ'ים. ובסוף הרבע השלישי ובתחילת האחרון, זיהה את היתרון של בלייקני על הרגליים האיטיות של ברזדייקיס, כשהאמריקני הלך פעם אחר פעם לבידודים שהסתיימו בנקודות. כל זה טוב ויפה, אבל הציפייה היא שהמהלכים האלה יתרחשו בעקביות במשך 40 דקות, ולא יתפוגגו בדקות ההכרעה, משחק אחרי משחק.

https://video.wixstatic.com/video/aba3db_eed653018b5d437fa4475624e8472346/1080p/mp4/file.mp4

והיה עוד משהו, שמעיד אולי על המצב המנטלי של האיש על הקווים: בווידאו שהופץ לתקשורת לפני המשחק, סיפר המאמן שהקבוצה מופיעה למשחק בהרכב כמעט מלא אחרי תקופה ארוכה, פרט להיעדרות של טיילר אניס. תומר גינת הפצוע, שבניגוד לאניס אמור לחזור העונה, בוודאי שמח לשמוע ששכחו מקיומו. בכך, איטודיס גם הצליח איכשהו לתת דקות מיותרות (בעיניי) לישראלי מדר, וגם להוכיח שהוא לא ממש סופר את השחקן המקומי. אה, כן: אחרי שציין לטובה אחרי ההפסד לירושלים שחקן אחד בלבד על המלחמה שלו, את גיא פלטין, הוא כיבד אותו אמש ב-2:07 דקות. אלו טעויות שמאמן מנוסה, או סתם בן אדם עם טאקט, אמור להימנע מהן. גם בזירת היחסים מול שחקניו - ואוהדיו - איטודיס מנצח את עצמו.