נסללה הדרך חזרה למדריד?

משחק שלישי בסדרה נותן לנו המון מידע. מלמד אותנו על התובנות שהוסקו עד כה ועל האופן שבו יושמו, אם יושמו. על ההתאמות. על היריבות. עוד רגע נדבר כאן על כמה דברים שקרו אתמול במשחק שבו חזרה הפועל תל אביב לסדרה מול ריאל מדריד. רגע לפני, בואו נתעכב טיפה על מה שפתאום נראה כמעט טריוויאלי. הפועל תל אביב, ולא משנה כמה כסף היא משלמת, ולא משנה עד כמה היא בטוב או ברע מול הקהל שלה, משחקת העונה לראשונה ביורוליג. בעונתה הראשונה, מגיעה לסדרת פלייאוף ביורוליג. בסדרה הראשונה שלה אי פעם, מנצחת משחק פלייאוף ביורוליג. מול ריאל מדריד. ואם השיר הזה נראה לכם מוכר, אז כל הכבוד לכם. באופן אישי, לי הדבר הזה עדיין מרגיש משונה, יוצא דופן וכן – היסטורי. ריספקט להפועל תל אביב.

האזינו להאוזמן מקריא את הטור

9:34

https://www.youtube.com/watch?v=mt7QRK0Irtw

הקשר בין פליס לבראיינט

אני יודע. הכדורסל, מהלך חלקים משמעותיים מהמשחק המוזר שהתנהל במיקום מוזר, היה רחוק מחגיגה גדולה. מצד שני, דברים חדשים קרו בו. דברים שהגיעו מאזור החיוג של הקווים והמאמנים. בהיעדרו של מלקולם הפצוע, הלך איטודיס בחמישיה לרנדולף, כשהמשימה של האחרון הייתה לשמור את הזוניה. אז נכון, 6 הדקות של הרנדולף היו חשוכות למדי בצד ההתקפי, אבל גם של זה שעליו הוא שמר. אמצע הרבע הראשון, ופתאום נכנס אלי מגרש מוטלי ובעמדה מספר 5, כאשר הסנטר היריב ברגע זה הוא אלכס לן. כלומר, תכנית טבארס הגדולה, לפיה הסנטר הגדול יצטרך לרדוף אחר מוטלי עם טווח הקליעה, הופנתה פתאום לכיוון הכללי של האוקראיני הגדול. אבל היי, תגובה מהירה של סקריולו שלחה מיד כחילוף את גארובה. בכך, מעשית, תם לו גימיק המוטלי בעמדת הסנטר. אבל היי, גם איטודיס יודע להגיב ומהר. בעודנו ברבע הראשון, חילוף של ריאל מדריד שלח פנימה את פליס (פלוס 36 במשחק מספר 2, כן?) והחוצה את אבאלדה. ראה זאת היווני, ומיד התאמה בדמות בלייקני על רנדולף. סדרה זה כיף. התאמות זה כיף. אפילו אזורית, עניין שכקונספט עבד לא רע להפועל תל אביב מהלך המשחקים במדריד, פתאום הלך ונוסה דווקא על ידי האורחת שלא רצתה להיות להישאר בבולגריה.

אחרי שסקרנו כמה מהדברים שהמאמנים ניסו לעשות ולהתאים, זמן לדבר על כמה מההשלכות. אבאלדה, הפתרון ההגנתי הבכיר של סקריולו בקו האחורי, נוסה במשחקים קודמים כשומר של כמה שחקנים בכלל ושל מיציץ' בפרט. אתמול הוא פתח מול בראיינט. את 4 הנקודות הראשונות של בראיינט אתמול, במשחק מספר 3, קלע האחרון רגע אחרי שאבאלדה הוחלף. עם סל שדה ראשון שבו הוא מתקיף, עד לטבעת, את פליס.

משם זה כבר הפך קל יותר. במשחק שבו הכל הלך קשה, אלייז'ה בראיינט גויס והתייצב. גויס ברמת דקות המשחק (36). התייצב ברמת המספרים (19 +9), האחוזים (7/10  ל-2) וכמה מהלכים גדולים שכיבו את האור על הקאמבק של האורחת. עם הנקודות הסטטיות, במצבי אחד על אחד, שהובילו אותו לעונה הכי טובה שלו בקריירה. עם כמעט מחצית מהאסיסטים של קבוצה שלמה, שלא מוסרת (3 אסיסטים אישיים מתוך 7 קבוצתיים). עם היכולת לשנות לפתע קצב ולסיים נהדר ואסתטי במגרש הפתוח. ככה.

2 שניות לסיום

2 שניות לסיומו של הרבע הראשון נכנס לו קסלר אדווארדס, לראשונה, למשחק. עד סיומו של המשחק, יספיק העלם לנוח במצטבר עוד 17 שניות. כלומר, מרגע זה ועד לנצחון הראשון בסדרה, אדווארדס שיחק הכל. בלי לנוח ובלי עניינים. בהתחלה, בחמישיה פחות שגרתית שבה וויינרייט יושב על עמדה 3 בעוד שאדווארדס ב-4. בהמשך, בכל תצורה אחרת שעלתה במוחו של איטודיס. זוכרים את הרעיון ההתחלתי של רנדולף על הזוניה? ובכן, אפשר לסכם ולומר ששלושה דברים עצרו את הקרואטי המפחיד בגיים 3. קודם כל, 30 הדקות (כולל 8 השלשות) בהן שיחק, רק יומיים לפני כן, במשחק הליגה מול מורסיה. אח"כ דקות הפתיחה של רנדולף עליו. ובעיקר אדווארדס. האיש שהגיע, ביחד עם רנדולף, כסוג של תעודת ביטוח/ נסיון לשנות מומנטום, היה בדיוק זה. תעודת ביטוח ושינה את המומנטום. איתו, לעמדה מספר 4 כבר יש סייז וקפיציות. איתו, במשחק שהתפתח להגנתי ופחות אצטתי, החסרונות ההתקפיים היו חשובים פחות. 

אז נכון, הפועל תל אביב הולכת ומשתפרת, ממשחק למשחק בסדרה הזאת, בכל הנוגע לטיפולים ההגנתיים מול נסיונות הגב לסל של ריאל מדריד בכלל ושל הזוניה בפרט. עם אדווארדס ב-4 היא הצליחה לשבש גם דברים אחרים. היא (כלומר הוא) יצאה נהדר בלא מעט קלוזאווטים על שחקנים (כלומר הזוניה) שמחכים לקלוע. היא אתגרה מכדררים פחות מוכשרים שמולה, כמו גבי דק. היא הרתיעה. היא חסמה. כלומר הוא הרתיע. הוא חסם. הנה, תשאלו את ליילס, שחשב פוסטאפ.

ואני? אני הכי אהבתי את הפוזשן ההגנתי באמצע הרבע השלישי, כשהתוצאה מראה 50-40. ריאל מכניסה כדור. הפועל תל אביב, שצברה כאמור בסדרה הזאת נסיון של העברת שחקנים מאחד לשני, בזכות האזורית שניסתה במשחקים הראשונים, מטפלת נהדר בנסיון של דק לייצר חסימת פיקנ'רול למלדון. אדווארדס מבצע פרי סוויץ', כלומר חילוף מקדים. הוא אוסף את דק, למרות שזה לא המאצ'אפ שלו, ולוקח את האחריות עליו מבראיינט. ואז, כשמתבצעת החסימה, הוא הולך אל הסוויץ' עצמו ומתיישב על מלדון. לסיומו של מהלך הצגה, משתלט הקפיץ על הכדור החוזר, לאחר ההחטאה של ליילס. כפיים.

מי בסוף?

בסדר, אז את המשחק הזה הוא סיים בלי אסיסט אחד לרפואה, אבל 23 הדקות של וסיליה מיציץ' על הפרקט אתמול היה הטובות ביותר שלו בסדרה. האחוזים היו שם, האיבודים לא (רק אחד). האמת, גם האסיסטים לא. הוא אפילו עמד לא רע, כמה פעמים, בצד שבו אמורים לשמור. ועדיין, את סוף המשחק, רובו ככולו, ראה מהצד, אחרי שירד לנוח מיד לאחר סל השדה הראשון של בלייקני ובעיקר מיד לאחר שביצע את העבירה הרביעית שלו. ולא חזר, גם כשההפרש הצטמצם בהיעדרו. הסתדרו בלעדיו. עם נקודות מזריקת פול-אפ בדרגת קושי פסיכית של הבלייקני שהעלו ל 61-58 כשנהיה מפחיד. עם מהלך אחד על אחד פסיכי עוד יותר של אוטורו שהעלה ל 63-58. עם אלייז'ה בראיינט. עם הגנה. מעניין אם זאת תובנה שאותה יכול או רוצה לקחת איטודיס קדימה, לקראת המשחק הבא שאותו הוא לא יכול להפסיד.

3 נקודות לסיום

1. הרוטציה של סקריולו – במסגרת פינתנו תודה לך יוי, נמשיך במעקב 5 הדקות האחרונות של כל אחד משלושת המשחקים הראשונים בסדרה, בכולן ניצחה הפועל תל אביב. המכנה המשותף, כאמור, הוא הדקות של סרחיו יוי. מינוס 3 במשחק 1. מינוס 7 במשחק 2. מינוס 6 במשחק 3. בלי סל שדה אחד. עם תרומה מקסימלית שמעניק ליריבה מהמידל איסט. ולא רק זה: סטטיסטית ומעשית, מרבית הדקות בסדרה הזאת איתו ו/או אלכס לן הן דקות שהפועל תל אביב מחבקת. במקביל, כל דקה שבה נח לו ליילס או מלדון (עם או בלי בעיית עבירות), שניהם וכל אחד מהם עם מדד פלוס מינוס חיובי בכל אחד משלושת המשחקים עד כה, גם היא דקה מבורכת.

   
   

2. רוח המועדון – ליהגתי כאן, אחרי גיים 2, על העוצמה של מועדון ריאל מדריד. יש לדבר הזה גם את הצד השני. אין עוצמתי כמו המותג הזה. כנראה שגם אין שחצני כזה. לפרטים, תשאלו את אנשי מכבי תל אביב במקרים לא מעטים, כולל המשחק שסיים את עונת נס מילאנו. לפרטים, תשאלו את אנשי הקבלה במלון האיזוטרי בבולגריה, שראה את השחץ של הספרדים במלוא הדרו.

   
   

3. תודה לך מורסיה. תודה לך מנהלת. תודה לך איטודיס – הזכרתי מקודם את הדקות בהן נשחקו שחקני ריאל מדריד, כולל הזוניה, רק יומיים לפני. הליגה הספרדית, כדרכה בקודש, מתעלמת ממה טוב לנציגותיה במפעלים השונים. זה לא מעניין אותה. הפועל תל אביב, להבדיל, התכוננה והתארגנה. ועשתה טוב. כשזוכרים את מאזן החוץ של ריאל מדריד. כשזוכרים את מצב הסנטרים שלה, בטח אחרי המכה שחטף גארובה. כשזוכרים שגם אתמול, כמו בגיים 2, התקשתה הפועל תל אביב מאוד בכל הנוגע לקטגוריית הטריצות (אתמול רק 4/18), מבינים שאת הסדרה הזאת אפשר למשוך לעוד משחק אחד במדריד.

   
   

עד כאן גיים 3. שיהיה לנו טוב.