107 שניות לסיום קלע דן אוטורו את הנקודות האחרונות של הפועל ת"א. הן לא היו חשובות. באמת. האדומים טיפסו באותו רגע ל-78:105, ומילאנו צימקה בזמן שנותר ל-105:83. אין שום הבדל מעשי בין התוצאות, כי שתי הקבוצות הללו לא יסיימו במאזן זהה כדי לפנות בכלל ולחשוב על ההפרשים הפנימיים ביניהן. אבל בכל זאת הייתה משמעות סימבולית לסל הזה, שהקפיץ את הפועל לממוצע נקודות (זמני) של 92.08. וזהו, גבירותיי ורבותיי, נתון שיא בתולדות היורוליג. מי שהחזיקה בו עד הדקה הלפני אחרונה אתמול באיטליה היא מכבי ת"א המפוארת ההיא מלפני 21 שנה, שטיילה לזכייה בגביע מאחורי שרונאס יאסיקביצ'יוס, אנתוני פארקר וניקולה וויצ'יץ'.

האזינו לאהרל'ה מקריא את הטור

5:25

כן כן, הנה באה הכוכבית: מכבי של 2005 העמידה 92.04 נקודות לאורך עונה שלמה, שנמשכה אז 24 משחקים - בעוד הפועל של השנה השלימה אתמול את משחקה ה-12, ועוד לא עברה אפילו את שליש הדרך. ובכל זאת, השלט ביציע בהיכל מנורה בתחילת השבוע אמר ש"הדרבי מעל הכל", אז אנחנו ממושמעים, ומקשיבים, ופועלים בהתאם.

דוגמה נוספת: המילאנזים, גם בימיהם הקשים (וכאלה היו ועוד יהיו תחת אטורה מסינה), ידועים בתור קבוצה שמאטה את הקצב, מנסה להוציא את היריב מהכלים ובאופן כללי מורידה את הסקור באופן די משמעותי. 105 הנקודות שספגו אמש הן הכי הרבה שנרשמו במדיולנום פורום בכמעט שמונה שנים, מאז הפסידו בבית 111:102 בינואר 2018. למי? למכבי ת"א. כי בכל זאת, "הדרבי מעל הכל".

ואם כבר ציטוטים מהימים האחרונים, אז נזכיר את עצמנו. לפני שבוע בדיוק טענּו כאן ש"הפועל ת"א החליטה כי הכישרון הוא זה שיוביל אותה לאן שיוביל". ייתכן שבקע מהאמירה הזו טון ביקורתי, משום שהיא הופיעה בטור שבא אחרי ההפסד לפנרבחצ'ה, אבל האמת היא שלא. כי הכישרון הזה כל כך זורם, נוטף, מבעבע ובלתי נגמר - שברוב המקרים הוא מספיק. ב-75% מהמקרים עד כה העונה, ליתר דיוק.

זו הייתה הפעם החמישית שבה האדומים חצו העונה את גבול 100 הנקודות ביורוליג. ב-12 משחקים, כן? וכשכישרון כזה מוביל אותך, אפשר לקבל 0 נקודות מאנטוניו בלייקני ברבע הראשון ו-4 נקודות מאלייז'ה בראיינט לאורך כל המחצית הראשונה, ובכל זאת להגיע למספרים אסטרונומיים. שני הבאנקרים האלה קלעו בסוף 38 נקודות משותפות.

האמת? קווין פאנטר או לא קווין פאנטר, מתחיל להיווצר כאן פוטנציאל לנהי ומרמור בתוך הפועל. על פי פרסומים זרים, בראיינט ובלייקני מרוויחים יחד 4 מיליון דולר בעונה. ועם מה שכל אחד מהם מביא, יש מצב שהם מקבלים מעט מדי.

הלאה. בואו נמשיך. הפועל ת"א קיבלה גם 37 נקודות ו-11 ריבאונדים מהצמד מוטורו, כולל 14 מ-19 לשתיים. בשבוע שעבר תהינו מה גרם לדימיטריס איטודיס לתקן את מה שלא שבור (כאן באמת הייתה נימה ביקורתית), ולהתעקש על דקות נרחבות מדי בהרכב שני הסנטרים. בדרבי (מעל הכל) הוא המשיך עם שניהם יחד לאורך רוב שלבי המשחק, אך ניצח בזכות החלטה מושכלת לעבור לליינאפ נמוך ברבע האחרון. אתמול חזר המאמן עוד כמה צעדים לאחור, אבל בקטע טוב, אל עבר הכדורסל הבסיסי שניסה להנחיל בתחילת העונה.

צריך להודות שהמציאות כפתה עליו את החיזלוש הזה. פציעתו של טאי אודיאסי הותירה את היווני עם שני סנטרים בסגל (לפחות כאלה שהוא סומך עליהם, ויסלח לנו - ובעיקר לו - איתי שגב), ולא היה לו את הלוקסוס לשחוק אותם יחד על המגרש לאורך זמן ממושך מדי. אז הוא שב להרכב המקורי, עם איש וויינרייט כפאוור פורוורד לצידו של אוטורו, וכולם נהנו. כולם - חוץ מדוברי האיטלקית.

ספק אם איטודיס היה שב לתמהיל הזה אלמלא אולץ. וספק אם זה היה מצליח כל כך אלמלא מכת הפציעות שנחתה על מילאנו. ללא הסנטר הראשון (דווין בוקר), השני (ג'וש ניבו) והרביעי (אוסמאן דיופ), נותר מסינה עם בראיינט דאנסטון קשישא, שאת הבכורה שלו בליגה הישראלית ערך לפני 14 שנים, ועם לאונרדו טוטה, שהיה אז בסך הכל בן 14 ואתמול קיים את הפרמיירה שלו ביורוליג.

בקיצור, בלא התנגדות ממשית מהסנטרים היריבים, אוטורו חזר להיות אוטורו. באופן מוגזם. בתוך פחות משלוש דקות הוא קלע 8 נקודות (בדרבי היו לו 9 לאורך המשחק כולו), ולמעשה הבנאדם הגיע לטבעת בכל פעם שהחליט. ג'ונתן מוטלי היה על תקן צוברי, והשווה שיאים עונתיים אישיים של 17 נקודות ו-4 ריבאונדים בחסות הגארבג' טיים הממושך, אף שנקלע להסתבכות מוקדמת בעבירות.

אוטורו חזר להיות אוטורו. צילום: הפועל IBI תל אביב

המשחק הוכרע למעשה בריצת 0:14 לאורך ארבע דקות, מ-45:47 ל-45:61. ומי קלעו בסטריק הזה? שימו לב: בלייקני, קולין מלקולם, בראיינט, אוטורו, ואסילייה מיציץ' ואז וויינרייט. כל אחד בתורו, לכל אחד סל אחד, וכל זה ממחיש כמה עמוקה הקבוצה בלבן/אדום.

את השבוע תסגור הפועל ת"א בנתניה, ואחר כך תצא למשחק "בית" מול ריאל מדריד. היא תתחיל נגד ניקו קרבאצ'ו ותסיים נגד אדי טבארס; תפתח מול סמאג'ה כריסטון ושאק ביוקנן ותחתום מול פאקו קמפאסו ותיאו מאלדון; ותעבור מאוטיס פרייז'ר לטריי ליילס. בסך הכל הגיוני ומאוזן, לא?

שיתוף:

רוצה להמשיך לקרוא?

יש לנו מחיר מבצע, שנתי או חודשי, במיוחד בשבילך.

נכנסים ועושים מנוי. ממש כאן

כאן

מנוי משלם? להתחברות לחץ

דברו איתנו

יש לכם הערות או הארות על הטור?

בואו לפגוש אותנו ולהגיב ברשתות החברתיות.

אנחנו זמינים בכל הפלטפורמות. חפשו הדיסקו

אהרל'ה ויסברג

קצת לפני בר המצווה פרסמתי את הכתבה הראשונה שלי בעיתון (והיא בכלל הייתה על טניס). כשהייתי בן 16 המצאתי את הכינוי "קטשפר", שחיבר בין עודד קטש לדורון שפר. חלפו כמעט 20 שנה, וכשנכנסתי לראשונה לאולפן וואלה, מאמן בכיר בישראל - היי ננו - ראה אותי לצד שי האוזמן ואודי הירש וכתב לי: "יפה, הצטרפת לצמד רָעִים".
אז הנה, אנחנו שוב כאן. שוב ביחד. וזה חדש, וזה יצירתי, וזה מרגש, ובגדול זה נשמע טוב. בעיקר אם פה ושם נזכור להישאר רָעִים. כי הגיע הזמן למשהו קצת שונה. משהו ישיר. בלי מתווכים. בלי פילטרים. אנחנו - ואתם.
כדורסל הוא הרבה מעבר למשחק. כדורסל הוא החיים. הוא החיבור בין אנשים. וכשאתה זוכה לעבוד במקצוע שאתה אוהב, אין הרבה דברים מרגשים יותר מפגישות של אחד על אחד עם יאניס אדטוקומבו או ז'ליקו אוברדוביץ'. או מלראות משחקים מתובלים בפיצוחים, שבוע אחרי שבוע, יחד עם פיני גרשון. או מהבאת סקופ שמשנה סדר יום. או מהשחזת מקלדת בטור שחושף דברים שלא רצו שתדעו.
נתכתב כאן על משחקים ומגמות ותופעות וסטטיסטיקות, ועל שחקנים ומאמנים ועסקנים ואוהדים, ופה ושם גם על פנטזי, ונקפיד על רפרנסים לסיינפלד.
איש חכם הבטיח שיהיה כאן דיסקו. סוף סוף אני מעז לרקוד בפומבי, רק שלא אסיים כמו איליין בניס.
גגגגידיאפ!