ריקודים בבולגריה. בתורות

על אפקט סופיה בפרט ובולגריה בכלל תוכלו לקרוא בהרחבה בטור המצוין של הופמן מהבוקר. אשכרה, ברמת קשר נסיבתי, אפשר להמשיך לנסות וליצור קשר בין הכדורסל האבוד של הפועל תל אביב עד לממש לפני רגע, לבין הדברים הממש טובים שהיא עושה בעת האחרונה בכלל ובשבוע האחרון בפרט. וכן, היריבות שלה השבוע, מצרפת ואיטליה, שייכות לחלק הממש תחתון של הליגה השניה בטיבה בעולם. ולא, זה בכלל לא רלוונטי לדברים טובים במיוחד שהאדומים עצמם מייצרים במשחקים האלו.

האזינו להאוזמן מקריא את הטור

7:06

https://www.youtube.com/watch?v=UFbgT8UZ4nE

עם תחילת המשחק, החלטתי לרשום לעצמי, פוזשן אחר פוזשן, מהי הפואנטה ההתקפית של הפועל תל אביב וכיצד היא נגמרת. מיד כותב לכם סוג של דו"ח ראשוני, אבל נתחיל ממסקנה. מתוך 24 הנקודות הראשונות שקלעה הקבוצה של איטודיס, כשעוד היה סוג של אתגר מנגד, ואנחנו מדברים כאן על פחות מ-6 דקות מרגע הישמע הגונג, כן? 18 מהם היו ממהלכי פיקנ'רול. ולא סתם פיקנ'רול, אלא בשיטת התורות. שהובילו לשיטת ה Paydushko Horo. כן, זה ריקוד עם בולגרי. נסו בעצמכם.

https://www.youtube.com/watch?v=fESztL_G54A

עם ובלי קשר למצב הסגל של בולוניה, שגם חסרה פחות או יותר כל רכז שיש לה בסגל, אבל גם התגעגעה אולי לדיוף בפנים, הלכו הגארדים המרכזיים של הפועל תל אביב הישר אל הרגליים של סמאילגיץ', האיש הגדול המרכזי של דושקו. וכן, עשו זאת בתורות. כלומר מתחילים במיציץ' שמייצר מולו את הג'אבים המרככים הראשוניים, עם שלושה מהלכים שהובילו ל 6 נקודות מהירות. ממשיכים עם האפר קאטים שהנחית עליו בראיינט, ב-5 מהלכים שייצרו 12 נקודות מהירות לא פחות. וזהו. ביי ביי. 

בסדר, נדגים את ההתחלה. הנה המהלך שהתחיל את הארוע. לפעמים, כשיש לך שחקן הגנה שהוא לא שחקן הגנה בכלל, אתה מנסה דווקא לרמות איתו. כלומר דווקא לצאת איתו למוד של כאילו-להתקיף. זה היה הרעיון הראשוני של בולוניה עם סמיאלגיץ', שיצא גבוה מאוד על הכדרור של מיציץ'. שקצת פחות התרשם. שעצר לרגע והוציא מסירת אאוט מבחוץ ל-2 נקודות מבפנים. (0:02)

https://www.youtube.com/embed/UFbgT8UZ4nE?start=2&end=11

רק עוד אחד. מתוך הטרנזישן של המארחת, מתבייתים שוב על חסימה מסיימת של אוטורו למיציץ'. הפעם, ולא משנה מה באמת התכוונו לעשות, נאלץ הסמאילגיץ' לסיים בחילוף על הכדור. נו, זמן לא רע לסרבי היקר להמשיך להתאמן על הכנסות של כדורגל. מבחוץ, אל הבדלי הגודל שבפנים. עוד 2 קלות. (0:27)

https://www.youtube.com/embed/UFbgT8UZ4nE?start=21&end=37

נראה לי שהנקודה הובנה. ואם איטודיס, כמדיניות, לא מאמין בניהול אנרגיה באמצעות חילופים תכופים, אז שיטת העכשיו מיציץ' מתקיף ובראיינט בצד, שמתחלפת לאחר כמה דקות, מצליחה לפעמים לייצר אפקט דומה. המרוויח המיידי מכל הסיפור הזה הוא כמובן אוטורו. שלא רק שמייצר מספרים ודומיננטיות שהיא אבן היסוד בחזרה של הפועל תל אביב לעצמה, אלא שהדבר הזה קורה שוב ושוב ברבע הראשון, כשהכל עדיין מכוון וקליני.

ואם כבר מכוון וקליני, בואו נדבר על הפורווארדים. וויינרייט ומלקולם הם אולי הסמן לאיך שהקבוצה הזאת נראית. לא יודע להגיד אם הם הסימפטום או שמא הגורם המניע, אבל כשהם מתפקדים בשני צידי המגרש, החיים נהיים פשוטים יותר. הגנתית, אחרי שהחליפו ביניהם תפקידים ועשו את התורות ההגנתיים שלהם מול השחקנים המרכזיים של פריז (היפי ורובינסון) 48 שעות לפני, כך הם ישבו והחליפו ביניהם, כל עוד היה בבולוניה עוד תחילתו של חלום, על קרסן אדווארדס. ופירקו אותו ואותם לחתיכות. כמה חתיכות? מספיק כדי לייצר כאן עוד הפניה לריקוד עם בולגרי נוסף, הפעם כזה שקוראים לו Pravo Horo. הנה, הכנתי לכם סרטון לימודי. ככה, אגב, מתחילים כל ישיבת מערכת של הדיסקו. המדריך משמאל, אגב, הוא האודי הירש שלנו.

https://www.youtube.com/watch?v=P-eWdfZpMlE 

דן אוטורו סיים את הרבע הראשון עם 3 אסיסטים שהובילו ל-7 נקודות של אותם ווינרייט ומלקולם. היפות מהן הגיעו בדמות חיתוכים מהפינה, כל אחד בתורו, שהסתיימו במסירה של הסנטר, שהובילה לקרש סל קל.  כשאנחנו מחפשים את האלמנטים המקצועיים שהשתפרו בשבועות האחרונים, אפשר לרגע לעזוב את התרגיל המשורטט עצמו ולהתמקד בעיקר. הפועל תל אביב מצליחה לשבת על פאנצ'ים חוזרים ומוצלחים. עם שחקן שיושב בפינה או במצב של אמפטי (כלומר, עם פינה ריקה). ואני לא יודע עד כמה הצירוף של אדווארדס ורנדולף, שני מתחרים פוטנציאלים של וויינרייט ומלקולם קשור לעניין הזה, אבל הפורוורדים שכאן לפחות מהקיץ האחרון יותר חדים מאי פעם. זה בא לידי ביטוי בקריאות מצוינות מתי נשארים בפינה ומתי חותכים. זה בא לידי ביטוי באחוזים מחוץ לקשת. 

ואם כבר אחוזים מחוץ לקשת. 11/28 מול פריז ו 12/24 מבולוניה. גם כאן, האם זה הטריגר לזרימה ההתקפית או שמא ביטוי לכך שהכל חזר לדפוק? האם התשובה לכך היא בכלל בלייקני? פחות חשוב. הפועל תל אביב סיימה את אחד השבועות הכי מוצלחים שידעה מזה זמן. עכשיו הזדמנות לא רעה בכלל לבדוק עצמה מול יריבה בסדר הגודל של ריאל מדריד.

עכשיו בואו נראה את זה מול ריאל מדריד. צילום: הפועל IBI תל אביב

3 נקודות לסיום 

1. הישראלים – די. לא מעניין. אני יודע שיש אנשים שזה כואב להם ואני מבין אותם. להפועל תל אביב יש משימות מקצועיות ויעדים ברורים. השישייה היא המטרה היחידה שלה. ובשלב זה – בצדק גמור.

   
   

2. מיציץ' – אם ניקח את 5 משחקיו האחרונים, נקבל ממוצע של 5.4 אסיסטים (מעל לממוצע העונתי שלו) אל מול 4 איבודים (גם כאן, מעל לממוצע שלו). ונכון, צריכים לקחת את זה פר דקות משחק וכו, אבל זאת לא הנקודה שלי. מיציץ' נראה אתמול בסדר גמור. ועדיין ייצר איבודים מיותרים לגמרי. בחסות התקופה הטובה של הקבוצה שלו, אני רוצה הפעם לקחת את זה לכיוון חיובי. הוא לא מפסיק לנסות. הוא לא מפסיק לדחוף. במקום שבו שחקנים גדולים אחרים, בסיטואציות דומות, היו זזים טיפה הצידה (אולי מהמבוכה), מיציץ' שואף להיות מעורב כמעט מדי מהלך. זה סימן טוב. סימן עוד יותר טוב הוא כשהזריקות שלו אשכרה נכנסות. להבדיל מזריקת הבאזר במפגש הקודם מול ריאל מדריד. זוכרים

   
   

3. חישובים – הפלייאין כבר מעשית בכיס שלה, אבל זה הרי לא היעד. את סיפור הפלייאוף אפשר כמעט ולסגור בשבוע הקרוב. נצחון ב-2 על ריאל יעניק לאדומים יתרון במאבק הפנימי. נצחון בחבל הבאסקים שלושה ימים אחרי ויתחילו באמת הריקודים.

זהו. שבת שלום. עד כאן. שיהיה לנו טוב.