top of page
headerBg.png
login-v (1).png
login (1).png
logo-new.png

מה בסך הכל צריך בן אדם בחיים. בשיאו של הקאמבק, דקה לסוף, ואסילייה מיציץ' נראה קליל פתאום. כמו פעם. חדר באין מפריע, ובאין אדי טבארס שיארוב לו מתחת לטבעת. אצל ואסה של אנאדולו אפס זה היה נגמר בסל, עבירה או סל ועבירה. אבל משום מקום הגיח אלכס לן והדביק לו גג. ואחר כך, איש וויינרייט קיבל מבט פתוח מהפינה שהוא כל כך אוהב. והחטיא. אנטוניו בלייקני זרק שלשה, ונראה כמי שעומד לכתוב פרק נוסף בתורת הקלאץ' שלו, אבל היה פנוי מדי כנראה. והחטיא. "חופשי זה לגמרי לבד", הוא בוודאי מילמל לעצמו בדרך לחדר ההלבשה.


האזינו לאהרל'ה מקריא את הטור

כל כך קרוב, כל כך רחוק. המשחק הראשון בין ריאל מדריד להפועל ת"א לא היה שקול במיוחד, ואיכשהו נגמר במתח ובדרמה. המנצחים מתוסכלים מההסתבכות המיותרת שלהם. המפסידים יורדים מהבמה בתחושה שחסר להם רק סנט ליורו, ושאולי-אולי, עם קצת התאמות, זה אפשרי.


פלייאוף, כבר הסברנו כאן שלשום, הוא משחק אחר מזה שהכרנו בליגה הסדירה. קיבלנו הוכחות לכך דווקא מאומני הקליעה לשלוש. כן כן, האוזמן, 3>2. בתנאי שקולעים, כן? אם מחטיאים, זה סתם 0<2.



  • ז'לגיריס קובנה, קבוצת השלשות הטובה ביורוליג (39.8%), קנתה עד הדקה ה-24 באיסטנבול סל אחד בלבד מעבר לקשת, דווקא של הסנטר מוזס רייט.

  • סגניתה מבין המשתתפות ברבע הגמר, ריאל (37.9%), פתחה בסערה עם תצוגת תכלית של פאקו קמפאסו. רק שמהרבע השני היא פגעה ב-4 מ-19, ובכלל, כל מי שאינם הרכז הארגנטינאי תרמו יחד 2 מ-19 לאורך הערב כולו.

  • הפועל ת"א, השלישית בדירוג (37.4%), דווקא סיימה אתמול עם אחוז טוב מהרגיל, ואת חלום הקאמבק רכשה באמצעות שלוש שלשות בדקה ורבע. אבל את הזריקות החשובות באמת - כאמור - היא החטיאה.

  • כל הסיפור הזה נשמע לכם מוכר? לא סתם. מלכת השלשות של היורוקאפ בעונה שעברה, ולנסיה, קרסה ל-28.9% בחצי הגמר נגד האדומים. איך זה נגמר בסוף, כולם יודעים. ממש כמו ה-6 מ-33 שירתה ללא כתובת בהפסד הביתי שלשום לפנאתינייקוס.


בדרך לאותו ניצחון בסדרה המיתולוגית אשתקד, שלף דימיטריס איטודיס חתכת שפן ממעמקי הכובע. בפרספקטיבה של שנה זה נשמע קצת מוזר, אז נזכיר: עד אותו שלב, בלייקני היה שווה שלוש דקות בלבד ברבע הגמר מול טורק טלקום אנקרה ואפילו לא נרשם לדרבי בגביע המדינה, אבל בחמשת הערבים המכריעים של העונה האירופית הוא נסק ל-108 נקודות (21.6 בממוצע).


והנה, דווקא כשהפועל עלתה כיתה והגיעה לזמן הכסף בבמה הכי בכירה ומרכזית, ועוד בלי ה-MVP ואולי ה-GOAT שלה, היא לא מצאה משהו חדש. היא לא הצליחה להפתיע. גם לא ממש ניסתה. 25 נקודות מבלייקני זה אחלה. ותצוגת 17+20 ריבאונדים מדן אוטורו זה באמת וואו. ו-8+14 אסיסטים מכריס ג'ונס זה יותר מיפה. אבל זו הנורמה. זה מה שהביא את הקבוצה עד הלום. איטודיס לא הביא שום בשורה חדשה. 



אפילו כשהוציא את ג'ונתן מוטלי מהפריזר, המאמן היווני הציב אותו בעמדת הפאוור פורוורד לצד טאי אודיאסי. הרכב שני הגבוהים, שלא באמת עבד לאורך כל העונה, לא עבד גם אמש. כשהניסוי החל, הפועל פיגרה 29:21. כשהסתיים, כעבור ארבע דקות בלבד, הפער הוכפל ל-42:26.


ואחר כך, בשלהי הרבע השלישי, כשהיה עדיין במינוס 16 ונדרש למזער נזקים ולהפיח בקבוצתו תקווה לקראת הישורת האחרונה, איטודיס העמיד הרכב מוזר. כמה מוזר? היה בו מיציץ' אחד, שקלע תשע נקודות באותה נקודת זמן, וארבעה שחקנים שלא חיברו יחד אפילו סל אחד עד אז: אודיאסי, וויינרייט, קולין מלקולם וליוואי רנדולף, שהובא כדי לפתוח סתימות ובמשך יותר מדי זמן שוטט על המגרש ללא מעש (0 מ-1 מהשדה, ריבאונד ואיבוד ביותר מעשר דקות).


ריאל, בעזרת הגארדים הקטנים והזריזים שלה, בעיקר קמפאסו ואנדרס פליס, עטה על מיציץ' וגרמה לו להחליק על הפרקט שוב ושוב ולאבד עוד ועוד (שישה איבודי כדור). ובכל זאת, מבין 23 השחקנים שעלו אתמול למגרש במדריד, הוא זה שנשאר עליו הכי הרבה זמן.



גם סרג'יו סקאריולו נדרש לאלתר כשאיבד כבר בדקה השלישית את טבארס. באפקט המיידי, פציעתו דווקא סייעה לריאל והכריחה אותה לרוץ ולשטוף את המגרש עם אוסמאן גארובה בעמדת הסנטר. אז ברבע הראשון היא נתנה לקמפאסו לירות כל קליע, ועד למחצית קיבלה 13 נקודות מגבי דק ומטריי ליילס שהפציעו מהספסל, וברבע השלישי השתלטה על הטבעות עם חמישה ריבאונדים בהתקפה בשלוש דקות. רק ברבע הרביעי - כשיריבתה נזכרה לחטוף סוף סוף כדור ראשון, ומריו הזוניה המשיך להזיק עם 0 מ-6 לשלוש - הכל כמעט התהפך.


אז איך חוזרים כל כך מהר למגרש והופכים את המציאות? הטכנולוגיה קיימת. אוטורו ואלייז'ה בראיינט פתחו גם את הסדרה הקודמת שלהם, לפני שנה עם אנאדולו אפס, בהפסד דחוק בארבע הפרש - וכעבור יומיים הדהימו את האואקה עם ניצחון. ואיטודיס כבר פתח בהפסד לאולימפיאקוס עם פנרבחצ'ה והגיב עם ניצחון חוץ. 


צריך רק למצוא את הסנט הזה שחסר; אולי לנסות את מוטלי (גם הוא היה חלק מהקאמבק הנ"ל של איטודיס ופנר) לכמה דקות כסנטר. אולי לנסות רכז אחר, שמתאים יותר במידותיו ובתכונותיו למצ'אפ עם קמפאסו, פליס ותיאו מאלדון, אבל לא רואה שניית פרקט גם כשחלק משותפיו לקו האחורי אינם בשיא. טוב, התפרעתי כנראה. אז פשוט תדאגו להכשיר את בראיינט?



שיתוף:

Banner.jpg

רוצה להמשיך לקרוא?

יש לנו מחיר מבצע, שנתי או חודשי, במיוחד בשבילך.

כאן

מנוי משלם? להתחברות לחץ

talkWithUs.png

דברו איתנו

יש לכם הערות או הארות על הטור?

בואו לפגוש אותנו ולהגיב ברשתות החברתיות.

אנחנו זמינים בכל הפלטפורמות. חפשו הדיסקו

אהרל'ה ויסברג

קצת לפני בר המצווה פרסמתי את הכתבה הראשונה שלי בעיתון (והיא בכלל הייתה על טניס). כשהייתי בן 16 המצאתי את הכינוי "קטשפר", שחיבר בין עודד קטש לדורון שפר. חלפו כמעט 20 שנה, וכשנכנסתי לראשונה לאולפן וואלה, מאמן בכיר בישראל - היי ננו - ראה אותי לצד שי האוזמן ואודי הירש וכתב לי: "יפה, הצטרפת לצמד רָעִים".
אז הנה, אנחנו שוב כאן. שוב ביחד. וזה חדש, וזה יצירתי, וזה מרגש, ובגדול זה נשמע טוב. בעיקר אם פה ושם נזכור להישאר רָעִים. כי הגיע הזמן למשהו קצת שונה. משהו ישיר. בלי מתווכים. בלי פילטרים. אנחנו - ואתם.
כדורסל הוא הרבה מעבר למשחק. כדורסל הוא החיים. הוא החיבור בין אנשים. וכשאתה זוכה לעבוד במקצוע שאתה אוהב, אין הרבה דברים מרגשים יותר מפגישות של אחד על אחד עם יאניס אדטוקומבו או ז'ליקו אוברדוביץ'. או מלראות משחקים מתובלים בפיצוחים, שבוע אחרי שבוע, יחד עם פיני גרשון. או מהבאת סקופ שמשנה סדר יום. או מהשחזת מקלדת בטור שחושף דברים שלא רצו שתדעו.
נתכתב כאן על משחקים ומגמות ותופעות וסטטיסטיקות, ועל שחקנים ומאמנים ועסקנים ואוהדים, ופה ושם גם על פנטזי, ונקפיד על רפרנסים לסיינפלד.
איש חכם הבטיח שיהיה כאן דיסקו. סוף סוף אני מעז לרקוד בפומבי, רק שלא אסיים כמו איליין בניס.
גגגגידיאפ!

1.png

אהרל'ה ויסברג

30.4.2026

גם קטש מסכים עם בית הלחמי

5.7.2026

וו יורק ניקס

5.7.2026

ימים מטורפים ב-NBA

3.7.2026

אהבה לעולם לא נכשלת

28.6.2026

ארבעה סיפורי פלייאוף לסיום העונה האירופית

27.6.2026

עוד טורים של אהרל'ה

החלוק הלבן התמלא כתמי דם ובוץ. קטש טיפס עוד מדרגה

26.6.2026

disco-icon.png

ואסה קריטית: אל תדברו יותר על מיציץ'

22.6.2026

disco-icon.png

אוברדוביץ', פורופורופופרומפרו: לפעמים חלומות מתגשמים

21.6.2026

disco-icon.png

היה 10: אימן, תימרן, ניהל, החליף, סימן, הנהיג, הוביל, ניצח

20.6.2026

disco-icon.png

הטוב מחמישה: ככה מגיעים לגמר. וככה הכי לא

17.6.2026

disco-icon.png

התשה בצפון, ישראל במונדיאל, הפועל אלופה. 1969 או 2026?

15.6.2026

disco-icon.png

שלח אותם לים: בין אדישות להשפלה, בין אומץ לאין ברירה

12.6.2026

disco-icon.png
A.png
yo

תמונת AI

ריאל מטריד: הפועל ת"א חשה קרובה, אבל לא הביאה בשורה

image (11).png

ריאל מטריד: הפועל ת"א חשה קרובה, אבל לא הביאה בשורה

  • תמונת הסופר/ת: אהרל'ה ויסברג
    אהרל'ה ויסברג
  • 30 באפר׳
  • זמן קריאה 3 דקות

מה בסך הכל צריך בן אדם בחיים. בשיאו של הקאמבק, דקה לסוף, ואסילייה מיציץ' נראה קליל פתאום. כמו פעם. חדר באין מפריע, ובאין אדי טבארס שיארוב לו מתחת לטבעת. אצל ואסה של אנאדולו אפס זה היה נגמר בסל, עבירה או סל ועבירה. אבל משום מקום הגיח אלכס לן והדביק לו גג. ואחר כך, איש וויינרייט קיבל מבט פתוח מהפינה שהוא כל כך אוהב. והחטיא. אנטוניו בלייקני זרק שלשה, ונראה כמי שעומד לכתוב פרק נוסף בתורת הקלאץ' שלו, אבל היה פנוי מדי כנראה. והחטיא. "חופשי זה לגמרי לבד", הוא בוודאי מילמל לעצמו בדרך לחדר ההלבשה.


האזינו לאהרל'ה מקריא את הטור

כל כך קרוב, כל כך רחוק. המשחק הראשון בין ריאל מדריד להפועל ת"א לא היה שקול במיוחד, ואיכשהו נגמר במתח ובדרמה. המנצחים מתוסכלים מההסתבכות המיותרת שלהם. המפסידים יורדים מהבמה בתחושה שחסר להם רק סנט ליורו, ושאולי-אולי, עם קצת התאמות, זה אפשרי.


פלייאוף, כבר הסברנו כאן שלשום, הוא משחק אחר מזה שהכרנו בליגה הסדירה. קיבלנו הוכחות לכך דווקא מאומני הקליעה לשלוש. כן כן, האוזמן, 3>2. בתנאי שקולעים, כן? אם מחטיאים, זה סתם 0<2.



  • ז'לגיריס קובנה, קבוצת השלשות הטובה ביורוליג (39.8%), קנתה עד הדקה ה-24 באיסטנבול סל אחד בלבד מעבר לקשת, דווקא של הסנטר מוזס רייט.

  • סגניתה מבין המשתתפות ברבע הגמר, ריאל (37.9%), פתחה בסערה עם תצוגת תכלית של פאקו קמפאסו. רק שמהרבע השני היא פגעה ב-4 מ-19, ובכלל, כל מי שאינם הרכז הארגנטינאי תרמו יחד 2 מ-19 לאורך הערב כולו.

  • הפועל ת"א, השלישית בדירוג (37.4%), דווקא סיימה אתמול עם אחוז טוב מהרגיל, ואת חלום הקאמבק רכשה באמצעות שלוש שלשות בדקה ורבע. אבל את הזריקות החשובות באמת - כאמור - היא החטיאה.

  • כל הסיפור הזה נשמע לכם מוכר? לא סתם. מלכת השלשות של היורוקאפ בעונה שעברה, ולנסיה, קרסה ל-28.9% בחצי הגמר נגד האדומים. איך זה נגמר בסוף, כולם יודעים. ממש כמו ה-6 מ-33 שירתה ללא כתובת בהפסד הביתי שלשום לפנאתינייקוס.


בדרך לאותו ניצחון בסדרה המיתולוגית אשתקד, שלף דימיטריס איטודיס חתכת שפן ממעמקי הכובע. בפרספקטיבה של שנה זה נשמע קצת מוזר, אז נזכיר: עד אותו שלב, בלייקני היה שווה שלוש דקות בלבד ברבע הגמר מול טורק טלקום אנקרה ואפילו לא נרשם לדרבי בגביע המדינה, אבל בחמשת הערבים המכריעים של העונה האירופית הוא נסק ל-108 נקודות (21.6 בממוצע).


והנה, דווקא כשהפועל עלתה כיתה והגיעה לזמן הכסף בבמה הכי בכירה ומרכזית, ועוד בלי ה-MVP ואולי ה-GOAT שלה, היא לא מצאה משהו חדש. היא לא הצליחה להפתיע. גם לא ממש ניסתה. 25 נקודות מבלייקני זה אחלה. ותצוגת 17+20 ריבאונדים מדן אוטורו זה באמת וואו. ו-8+14 אסיסטים מכריס ג'ונס זה יותר מיפה. אבל זו הנורמה. זה מה שהביא את הקבוצה עד הלום. איטודיס לא הביא שום בשורה חדשה. 



אפילו כשהוציא את ג'ונתן מוטלי מהפריזר, המאמן היווני הציב אותו בעמדת הפאוור פורוורד לצד טאי אודיאסי. הרכב שני הגבוהים, שלא באמת עבד לאורך כל העונה, לא עבד גם אמש. כשהניסוי החל, הפועל פיגרה 29:21. כשהסתיים, כעבור ארבע דקות בלבד, הפער הוכפל ל-42:26.


ואחר כך, בשלהי הרבע השלישי, כשהיה עדיין במינוס 16 ונדרש למזער נזקים ולהפיח בקבוצתו תקווה לקראת הישורת האחרונה, איטודיס העמיד הרכב מוזר. כמה מוזר? היה בו מיציץ' אחד, שקלע תשע נקודות באותה נקודת זמן, וארבעה שחקנים שלא חיברו יחד אפילו סל אחד עד אז: אודיאסי, וויינרייט, קולין מלקולם וליוואי רנדולף, שהובא כדי לפתוח סתימות ובמשך יותר מדי זמן שוטט על המגרש ללא מעש (0 מ-1 מהשדה, ריבאונד ואיבוד ביותר מעשר דקות).


ריאל, בעזרת הגארדים הקטנים והזריזים שלה, בעיקר קמפאסו ואנדרס פליס, עטה על מיציץ' וגרמה לו להחליק על הפרקט שוב ושוב ולאבד עוד ועוד (שישה איבודי כדור). ובכל זאת, מבין 23 השחקנים שעלו אתמול למגרש במדריד, הוא זה שנשאר עליו הכי הרבה זמן.



גם סרג'יו סקאריולו נדרש לאלתר כשאיבד כבר בדקה השלישית את טבארס. באפקט המיידי, פציעתו דווקא סייעה לריאל והכריחה אותה לרוץ ולשטוף את המגרש עם אוסמאן גארובה בעמדת הסנטר. אז ברבע הראשון היא נתנה לקמפאסו לירות כל קליע, ועד למחצית קיבלה 13 נקודות מגבי דק ומטריי ליילס שהפציעו מהספסל, וברבע השלישי השתלטה על הטבעות עם חמישה ריבאונדים בהתקפה בשלוש דקות. רק ברבע הרביעי - כשיריבתה נזכרה לחטוף סוף סוף כדור ראשון, ומריו הזוניה המשיך להזיק עם 0 מ-6 לשלוש - הכל כמעט התהפך.


אז איך חוזרים כל כך מהר למגרש והופכים את המציאות? הטכנולוגיה קיימת. אוטורו ואלייז'ה בראיינט פתחו גם את הסדרה הקודמת שלהם, לפני שנה עם אנאדולו אפס, בהפסד דחוק בארבע הפרש - וכעבור יומיים הדהימו את האואקה עם ניצחון. ואיטודיס כבר פתח בהפסד לאולימפיאקוס עם פנרבחצ'ה והגיב עם ניצחון חוץ. 


צריך רק למצוא את הסנט הזה שחסר; אולי לנסות את מוטלי (גם הוא היה חלק מהקאמבק הנ"ל של איטודיס ופנר) לכמה דקות כסנטר. אולי לנסות רכז אחר, שמתאים יותר במידותיו ובתכונותיו למצ'אפ עם קמפאסו, פליס ותיאו מאלדון, אבל לא רואה שניית פרקט גם כשחלק משותפיו לקו האחורי אינם בשיא. טוב, התפרעתי כנראה. אז פשוט תדאגו להכשיר את בראיינט?



תגובות


bottom of page