ערב שיא: על לוני ווקר ורומן סורקין

בטור שסיקר את משחקי יום ראשון בליגת העל, לא באמת היה לי מה לכתוב על המשחק שבו מכבי תל אביב טיילה מול מכבי ראשון המסכנה. אז בחרתי להתמקד בשני סיפורים שמתפתחים לנו מול העיניים. מה נגיד בסוף העונה על שני גיבורי הסיפורים האלה? עוד מוקדם לדעת. כשאני חושב על זה, מה נגיד עליהם אחרי המשחק הבא רחוק מלהיות באנקר. את נושאי המקרו: קהל, מעמדו של קטש, דני פדרמן וכמובן החזרה המרגשת לישראל, אשאיר לשאר הרקדנים אצלנו בהדיסקו. אני פה להתמקד, או יותר נכון - להמשיך להתמקד, על לוני ווקר ורומן סורקין.

האזינו להופמן מקריא את הטור

6:46

חידה: כמה נקודות יש בתמונה? צילום: ספי מגריזו, מכבי Rapyd תל אביב

ערב של שיאים היה לנו בהיכל. אני לא מדבר של שיא הרגש בנאום של עומרי מירן. אני מדבר על שיאי קריירה בנקודות של לוני ווקר ורומן סורקין. מכבי תל אביב סופרת את ניצחונה השני ברציפות ביורוליג בהובלתם של סורקין, עם 26 מאוד מגוונות בתוספת 29 של ווקר מאודֿ, איך נאמר? ווקריות.

עודד קטש, בעל כורחו או מחוסר מודעות, החליף דיסקט. ילדים, אם אתם שואלים מה זה בכלל דיסקט או למה עודד היה צריך להחליף אותו, אל תתביישו. זה פשוט מה שעשו פעם כשהבינו שהמערכת לא עובדת כמו שצריך. אינטרנט לא היה, ענן היה קטע של מזג האוויר אז היו מוציאים מהמחשב מוצר פיסי אחד ומכניסים מוצר פיסי אחר.

אחרי פינת הטכנולוגיה ההיסטורית, מה זה בעצם אומר ואיך זה קשור ישירות אבל ישירות לפריחתו של ווקר? מכבי תל אביב ראתה את עצמה במקום אחר אחרי החתמתו של כוכב בסדר הגודל של ווקר. ותראו, זה לא שהוא הסריח את המגרש, 16 נקודות בממוצע למשחק לפני וילרבאן ועדייןֿ, משהו שם לא התחבר.

זה לא התחבר לסגנון המשחק המאוד תלוי רכז - גבוה של קטש. אינדבודאלים שלא עושים סלים מפיק אנד רול קלאסי, כלומר אין להם תיאוריה למסור כדור, זה ממש לא כוס התה של המאמן הזה. אז בשבועות שלפני המשחק עם זלגיריס עודד די מיצה את ווקר. 14 דקות מול פנר ו-15 בלבד נגד באסקוניה די הוכיחו את התיאוריה שעודד צריך שחקנים מסוג אחר.

נפתח הברז. צילום: ספי מגריזו, מכבי Rapyd תל אביב

ואז הגיע פרשת הנהלה - אוהדים - קטש ולוני קם לתחיה. קראתי לו עוף החול אחרי המשחק מול ראשון שהמשיך את השבוע המצוין שלו אחרי ז׳לגיריס. במשחק מול וילרבאן, הפניקס המשיך להתרומם וכדי שמכבי תהווה סוג של פקטור, למשהו ביורוליג, כדאי גם שהוא ימשיך לעוף כמה שיותר גבוה.

כמה זה שונה מכל מה שידעתם וראיתם על המאמן עודד קטש עד עכשיו? לוני ווקר קלע 29 נקודות נגד האחרונה ביורוליג, כשמתוך 29 האלה 4 נקודות בלבד נקלעו מאסיסטים. מתוך 12 סלי השדה שלו ועוד פעמיים שהוא הלך לקו, רק בשני מקרים מישהו מסר לו. וזה מאוד חריג. אוקי, זה חריג לקטש, אבל לא חריג לווקר.

מכבי ממש הריצו תרגילים לבידוד של ווקר. זה התחיל כבר במהלך הראשון: פיק אנד רול ספרדי, בלי שום כוונה שקלארק יזרוק או שסורקין יקבל בכדור בהתגלגלות. כל המהלך נבנה בשביל דבר אחד - שווקר ייקח את השומר שלו לסל. זה לא הצליח שם, אבל כל מה שבא אחר כך? אותו סיפור. הנה יציאה על שתי חסימות מהוויק סייד, ולמה? נכון, כדי להגיע שוב לבידוד. הנה קליר אאוט של כל השחקנים, בלי תנועה, בלי כלום. כדורסל בידודים, כמו האחות החורגת מסופיה. הדבר הכי רחוק מקטש שיש.

כשמכבי כן ניסו ללכת לשחקנים אחרים? הוא פשוט אסף ריבאונד, כדרר, וחזר ל… תשובה נכונה: בידוד. לפעמים זה היה חוף לחוף אגרסיבי, כזה שתוקף מוקדם, אבל בגדול נראה שהברז נפתח לו. ונראה גם שמי שפתח אותו הוא בדיוק אותו מאמן שכמעט פוטר על זה שהוא לא מוציא מהשחקנים את מה שהוא צריך להוציא מהם.

המהלך האחרון של הרבע השלישי סימן, אולי יותר מכל, את מה שקטש רוצה מווקר, ואת מה שכל אוהד מצפה מהכוכב שלו. בלאט עלה לחסום לו כדי שיקבל את דה קולו, קשישא. אבל הצרפתי לא פראייר, הוא נדבק לבלאט כדי לא להיתקע בבידוד מול לוני האיום. ואז הגיע הרגע הקטן גדול. ווקר, בשיא הנונשלנט, פשוט מסר לבלאט. הישראלי מצא את עצמו מול דה קולו האיטי, הגיע לזריקה מצוינת וקבר את השלשה. שחקן שנמצא בכושר שיא, ובכל זאת מוותר על המהלך האחרון של הרבע בשביל המהלך הנכון, בשביל האופציה הטובה יותר. מפתיע. מעניין. ובעיקר: מבטיח.

---

אם היכולת המשודרגת של ווקר לא הפתיעה אותי, אלא רק חיזקה כל מה שחשבתי על הדרך שצריך לשחק איתו, אז על רומן סורקין באמת פחדתי. ושוב אגיד את זה: לא היה לנו שום ישראלי שמתקרב אליו ברמת הדומיננטיות מאז עידן ריבוי הזרים. נבחרת, יורוליג, ליגה, מדובר בכישרון התקפי מגוון שלדעתי, כן, גם בגיל 30, עדיין צריך לנסות את מזלו בצד השני של האטלנטי.

אז מאיפה הגיע הפחד לגבי סורקין? הוא נבע משני דברים: האחד, שמעמדו של בלאט צנח מאז הגעתו של איפה לונדברג; השני, שהרבה מהמשחק עובר עכשיו לבידודים של ווקר, שעדיין לא מצא זריקה שהוא לא אוהב, או מסירה שהוא כן. השילוב הזה יכול להשאיר כל גבוה בבעיה. חשבתי שסורקין עוד יצליח לייצר לעצמו 6–10 נקודות רק מאופנסיב ריבאונד, אבל באמת חששתי שהממוצעים שלו ייפגעו משמעותית.

איפ הוא ואיפה החששות שלי. צילום: ספי מגריזו, מכבי Rapyd תל אביב

איפה רומן סורקין ואיפה החששות שלי. רומן לא רק מצא דרך לייצר נקודות דרך ריבאונד ההתקפה, הוא לקח על עצמו, דרש את הכדור, קלע מבחוץ, סיים מבפנים, והראה שוב את כל הארסנל ההתקפי המרשים שלו. ואפילו נפרגן לו על משהו הגנתי.

נתחיל מהברור: כמו תמיד, ואני לא יכול להדגיש את זה מספיק, קשה לו בהגנת הפיק אנד רול. כמעט תמיד הוא נתפס בעמדות לא נכונות; יוצא חזק מדי, נסוג רחוק מדי, וסומך על האתלטיות שלו בשביל להגיע לחסימה שכולם כבר מצפים לה. ובכל זאת, היה מהלך אחד ששווה להתעכב עליו.

הצרפתים מריצים פיק אנד רול מהאמצע, וסורקין כמובן מעורב בו. שוב הוא נתפס בעמדה הגרועה ביותר: לא חזק על המוסר, מאבד את החוסם שמתגלגל, וזה כבר בדרך לאלי־הופ קל. אבל רומן לא מוותר על המהלך, מתאושש בצורה מדהימה ומצליח לחסום בענק את מבאייה. שנייה אחרי זה הוא כבר מקבל את הכדור מלונדברג ומניח שתי נקודות קלות שמעלות את מכבי ל־6 הפרש, שלוש דקות לסוף. הנה, נסו בעצמכם:

https://www.youtube.com/embed/xnjGu0rjDVY?start=878&end=902

ואת זה, אני לא בטוח שראיתי מסורקין עד היום. סוג של לקיחת אחריות על המשחק תוך התאמה לסיטואציה החדשה ללא בלאט (כמובן שבדקות המשותפות כשהכדור אצל בלאט הוא מחפש את רומן). רק 6 מתוך ה־26 נקודות שלו הגיעו ממסירות של הבסטי, תמיר. רומן, כך זה נראה, לקח את הגורל בידיים שלו. אחרי שני משחקים פחות טובים, במיוחד ה-3 נקודות העלובות מול ראשון, סורקין לא עמד בצד ונתן למשחק הבידודים של ווקר לעבור לידו. הוא דרש וקיבל. אפילו מווקר עצמו הוא קיבל מסירות לזריקות פתוחות. הוא הלך אגרסיבי לריבאונד התקפה ולא חיכה שמישהו ייצר בשבילו.

אז האם דווקא מול, נזכיר, האחרונה ביורוליג, מתגלה לנו רומן המנהיג? רומן הלוחם? כמו ווקר, אם מכבי רוצה להוציא משהו מהעונה הזאת, רומן יצטרך להמשיך להראות את האופי הזה. ואולי, על הדרך, גם לעשות את הצעד המתבקש מערבה. שמעתי שהוא טוב את אמביד.

אני לא קובע כלום לגבי מה שנראה בשבוע הבא ממכבי אבל אני כן חושב שכדאי לשים לב לשני הכוכבים האלה. על פי הטבלה זה היה המשחק הכי קל ביורוליג אז צריך לקחת כל דבר בערבון מוגבל ועדיין: קטש משחרר, ווקר משוחרר, סורקין מתאמץ, לונדברג מצטרף, בלאט מצוין בדקות מרוכזות בתוספת של משחקים בישראל ואולי ניתן לפנטז על פליי אין? יהיה קשה על סף האין תיאוריה, עד אז אני פה למקרה שמכבי תצליח ואגיד שאמרתי לכם או למקרה שיכשלו וגם אז אגיד שאמרתי לכם.

מזכיר לכולם, הכל, אבל הכל - אמת לשעתה.