.png)
.png)
.png)
סורקין בשלישי. בלאט ברביעי. נהיה חכמים יותר בחמישי
- שי האוזמן
- 21 במרץ
- זמן קריאה 5 דקות
נהוג לחלק את העונה של מכבי תל אביב לשני חלקים. עד לפיטורים של קטש, שלא יצאו אל הפועל, והחל מתחילת הקדנציה השניה שלו, באותה הקבוצה באותה העונה. חלוקה משנית וחופפת במידה מסוימת היא עד לשלב בו אירחה בבלגרד, והחל מחזרתה ליד אליהו הישן. כלומר, מה שמוביל לכך שעכשיו הגיוני לדבר גם על החלק השלישי, שאחרי הביתיות. בסדר, והחמאנו והחמאנו והיללנו וקילסנו בכל הנוגע לשינוי הגדול שהובילו לנצחונות גדולים לא פחות. סבבה. כחלק בלתי נפרד מהריצה שהפכה את הצהובים לקבוצה תחרותית במפעל, קרו דברים שהם לא באמת הגיוניים. שהם חלק בלתי נפרד ממומנטום ולאו דווקא משהו שאפשר לייחס כולו לאיזשהי תכנית על של מישהו.
למשל הקטע הזה שבו ג'ימי קלארק לא מחטיא יותר מבחוץ. למשל הקטע העדכני הזה שבו גור לביא לא מחטיא, כעיקרון. למשל העניין הזה שוויל.פאקינג.ריימן מנצח בכל פלופ ומקנח גם בכל מיני ג'אמפרים לא קשורים. אתמול, מהלך שלבים רבים במשחק החוץ מול וילרבאן, ניתן היה לחשוב שתם הפרק הלא הגיוני. קלארק לא פוגע מבחוץ, גור לא ממש מבפנים וריימן לא, נקודה. למזלה של מכבי תל אביב, את וילרבאן הזאת היא יכולה לנצח גם כשהיא מתבססת על דברים הגיוניים בלבד. בערך. כלומר, עד שתמיר בלאט השתלט על העסק.
ראיון סיום המחצית מצא את עודד קטש חוזר על דברים שהוא נוהג לומר כשהקבוצה שלו נראית לא טוב. משהו על זה שאיבדנו את הדרך שלנו (או בהתקפה או בהגנה, או במקרה הזה, בהתקפה ובהגנה) או שאנחנו לא משחקים בדרך הנכונה (ולפעמים גם בדרך שלנו). הפעם גם הוסיף את המילה STRUCTURE, יענו המבנה, לדברים שאיבדה חבורת השחקנים שלו. וכל מי שצפה בתשובה הקצרה של הקואץ' הבין בדיוק למה האיש מתכוון. מעבר לתוצאה הלא נעימה בפני עצמה, כי 52-38 מול וילבראן זה לא נתון שמנופפים בגאווה, ראינו גם את המבנה עצמו תלוי על בלימה.
למשל שיתוף הפעולה הלא יעיל והמעט מבולבל בין ג'ימי קלארק השלישי לבין לוני ווקר הרביעי, שלפחות מבחוץ נראה שמכביד על שניהם גם בכל הנוגע לזהות מקבל ההחלטות בסיומו של מהלך וגם בנוגע לרמת הביצוע עצמה. שמעבר לבעיה הנקודתית של שחקן איקס או וואי, עיקרה את הפואנטות שלרוב מובילות את ההתקפה הצהובה לנקודות תוך כדי זרימה; לנקודות האוטומטיות שהיא יודעת לייצר בהתקפה המתפרצת, לא מעט באמצעות הגבהות של גארד בכלל ובלאט בפרט לגבוה בכלל וסורקין בפרט, שנועל או מקדים את היריב שלו בטבעת; למשל מבנה החילופים שהקבוצה הזאת סיגלה לעצמה בעת הזאת, שמשלב לא מעט שחקנים בשלבים מוקדמים יחסית; למשל דברים הגנתיים שאמורים לעבוד, לכל הפחות, כשעוגן ושמו הורד בבית.
תזכורת - קליק ראשון על הסרטון ינגן את המהלך המדובר. כדי לצפות בו שוב, העבירו את זמן הסרטון לזמן המצוין בסיום הפיסקה.
והעניין ההגנתי הזה הפך משמעותי במיוחד ברבע השני, כשגלין ווטסון עשה מה בראש שלו, פוזשן אחר פוזשן. הנה כאן, מול הרכב של שלושה גדולים בצהוב (סנטוס, סורקין והורד), דאבל אלבו פשוט מוביל את ווטייה הישר אל תוך הטבעת, כשהוא עצמו לא מאמין בשני דברים: 1. עד כמה שהוא דומה למתאבק העבר ביג שואו. 2. למה אף אחד לא בא. כולל הורד. (7:43)
או במהלך שסגר את המחצית הרעה. שוב הכדור אצל ווטסון, שעליו שומר הורד. והנה הולכים הצרפתים על פיקנ'רול ספרדי, כשריימן שומר על זה שחוסם גבית. ואז יוצא הריימן אל מלכודת הנבדל תוך שהוא משאיר את האיש שלו בטבעת. וגם אם הכדור יוצא החוצה, ובחיאת – תנו כאן מבט בתגובה הסופר עצלה של סנטוס שנותן טרבולטה מבולבל, זה עדיין מסתיים גם קל וגם עם עוד נקודה. (52:08)
ולמי שהספיק לשכוח, זה הטרבולטה המבולבל
אבל עד הגיע לו הרבע השלישי ואיתו גם המסקנות של מכבי תל אביב. החל מהחמישיה שכללה את בלאט ולביא כן ואת קלארק וריימן לא והמשך בעיקר בדברים התקפיים שגם סידרו מאליהם לא מעט פרצות הגנתיות. אחרי מחצית ראשונה רעה של 0/4 מהשדה, הקבוצה שלו מצאה את הדרך לשחרר את הסורקין. עם עזרה משמעותית של האח ווטייה אשר מנגד. יאללה, בואו נראה רצף של שלושה מהלכים רלוונטיים.
אחרי שהוא סוג של חוסם וסוג של קופץ החוצה, רואה מולו סורקין את ווטייה מנסה לצאת אליו החוצה. יש הרבה דרכים ללמד קלוז אווט בהגנה ויש פתרונות יפים שמלמדים שחקנים התקפה כשהם חוזים מולם במישהו שמגיע בתנועה. יש את עניין הרגל המובילה, יש את עניין ה – עזבו. סורקין הבין שעד שווטייה יגיע לכדי בלימה, הוא יגיע לכדי דאנק. (9:55)
הלאה. הפעם, בסיומו של מהלך, ווטייה יוצא אל סורקין בזהירות הרבה יותר גדולה, כי לא מתאימים הדאנקינג האלה, כן? כן. שלשה. (10:29)
נסיון שלישי. שוב הסורקין בחוץ. הפעם, אמרו החבר'ה לווטייה שיש לו את הגב שלהם. הוא ייצא על הרומן בכל הכוח שיש לו והם יחכו מאחור כדי למנוע את הפדיחה. מה שקרה. שני דריבלים שמאלה ופלוטר קטן במקום. (10:41)
ואז הגיע לו תחילת הרבע הרביעי עם רצף נוסף. אחרי שהחמאנו לאח ווטייה על תרומה מכרעת, הגיעה העת לדבר על העזרה שסיפק עוד חבר בשם הרטל. תמיד מצחיק (אותי) לחשוב עד כמה שקטש, כעיקרון, שונא את מה שהוא קורא "פוזשן גיים" או ללכת על מיקרו מיסמאצ'ים. כלומר, שנא. היום, לזכותו, הוא כבר לגמרי על זה.
אז יאללה, ג'ון די, בוא לפיקנ'רול גארד לגארד ותביא איתך את הרטל. הפתרון של הצרפתים בעניין הזה, וזה הרי עניין מסורתי אצלם, הוא להיכנע. שלשה דיברתולומיאו אל מול הבלבול ההגנתי. (11:20)
עבד יפה. בוא ננסה שוב. הפעם הפתרון של הרטל לחסימה המסתמנת של דיברתולומיאו היא, אהה, לזוז הצידה בתקווה שלא ישימו לב שהוא היה שם. עבד לו מצוין. (11:30)
אחרון. עכשיו הרטל עושה סוג של שואו. לא ביג שואו. לא באמת שואו. מיני שואו. בולשיט שואו. אחלה שואו שבעולם מבחינת ג'ימי קלארק. (11:41)
ואז הגיע תמיר בלאט. שנכנס למשחק כשהשעון הגדול מראה 6:25 והתוצאה מראה 71-68 צרפתי. ומהרגע הזה חילק 5 אסיסטים וקלע 3 שלשות. היה אחראי ישירות על 19 נקודות רצופות שהביאו מ 68 ועד 87. אין דברים כאלה. באמת. מסורתית, יריבות צרפתיות מספקות איזשהו קיר אתלטי וחסר מודעות שדרכו קשה לחצוב. בלאט, בחמש דקות וחצי של שכרון חושים, ניצל את השבלוניות הטקטית ואת האתלטיות המרשימה הרבה פחות כדי להתעלל בחבורה (נטולת הווטסון, יש לומר) אשר מולו. ובגלל שכבר הראיתי לכם ים של מהלכים עד כה, נסתפק הפעם רק בארבעה.
הנה בלאט הולך ריג'קט, נגד כיוון החסימה, בדרך לשלשה (שאצלו היא) קלה. (12:33)
הנה בלאט עושה את הסקרין -ריסקרין האוטומטי והיפהפה עם סורקין, מהלך שפעם אחר פעם גורם למתייג הבודד (במקרה הזה אנגולה) לפנות אל המאמן שלו ולבקש הסברים. (13:16)
הנה בלאט עושה, טוב, תראו בעצמכם. איזה דבר זה. (13:41)
ונקנח בהנדאוף -ריסקרין, שזה בערך מה שהראיתי שני מהלכים אחורה, רק שמסתיים עם טריצה שכל כולה כפיים לתמיר בלאט. (14:04)
3 נקודות לסיום
2<3 – יש קל כזה? 1/14 של מכבי תל אביב במחצית הראשונה. 7/15 לשלוש במחצית השניה. התאמות, טקטיקות, תרגילים וריסקרינים. כשזה נכנס כולם גאונים. כשזה לא אז כולם הביתה.
דיברתולומיאו – אני באמת שלא יודע אם האיש פורש בקיץ או לא. אני באמת שיודע שבלעדיו, את המשחק הזה מכבי תל אביב לא מנצחת. ואני לוקח איתי את הדברים הנהדרים שאמר עליו המאמן שלו בראיון המעניין לאסנהיים בערוץ הספורט, משהו על להביט תמיד קדימה ולא להתעסק במה שהיה. הוא יודע כמה דברים, האיש הזה.
עוד פעם ענייני פלייאין?! הפעם בלי חישובים. פנר של האקסים בשלישי ודובאי של מאבק ראש בראש בחמישי. בשישי הקרוב, אני מבטיח, נדע אם הדבר הזה בכלל נותר רלוונטי, ולו תאורטית. מבטיח. נראה לי.
עד כאן להפעם. שיהיה לנו טוב.
תגובות