נוקאאוט. בלייקני. איטודיס. סטייטמנט

אירופה המערבית עוברת שינויים משמעותיים. כולם יודעים. הזדקנות האוכלוסיה, ענייני הגירה וכל הדרעק הזה. מה שהכרנו – כבר לא יחזור יותר. מה שהיה – כבר לא יהיה עוד. את המסע הראשוני שלה אי פעם ביורוליג החלה הפועל תל אביב מול ברצלונה, נציגה מובהקת של הסדר האירופי הישן. של הכדורסל. ופירקה לה את הצורה משל הייתה טרפל סופוט מהיורוקאפ. את הביקור האחרון שלה עד כה ביבשת הישנה ערכה אמש מול מילאנו, עוד שם גדול. מהעבר. והשמידה אותה כמו במפגש מול, עזבו, לא משנה מול מי. חלק גדול מההערכות המוקדמות לגבי מיקומו של פרויקט ינאי ואיטודיס בליגה השניה בטיבה בעולם נבע מקבעון מחשבתי שלנו לגבי הרמה והאיכות של היבשת בכלל ושל הסדר הישן בפרט. 12 משחקים אל תוך העונה, ואין לנו אלא למחוא כפיים. כפיים.

האזינו להאוזמן מקריא את הטור

10:20

רגע, הבטחתי תוצאה. במקום, קבלו תקציר מורחב.

https://www.youtube.com/watch?v=520SE_zKb4c

סטייטמנט

בפרק האחרון של שוט, ג'ובה ואני דנו אם הנצחון האדום בדרבי הוא סטייטמנט. לא כל כך הסכמנו בינינו. בפרק הבא ודאי נסכים, כי המגה טרחה שהחטיפה בתוך הפרצוף של המסינה'ס הוא כבר מגה סטייטמנט. ובאמת ובאמת ובאמת שאני רוצה לדבר איתכם על מכלול האספקטים של המשחק, כולל הדברים היפים שהפועל תל אביב בכלל ומי משחקניה בפרט עשו בצד שבו אמורים לשמור. אבל אני לא רוצה לערבב אתכם. מילאנו, החסרה, הגיעה בסופו של גארבז' טיים ל-83 נקודות, יענו בול הממוצע שלה. ואם הייתה משחקת בסגל מלא והמשחק היה צמוד וסוג של תחרותי, תנו לי לגלות לכם – זה גם היה נעצר ב-83. זה מה שהיא מכירה, בגדול. זה מה שהיא שווה בהתקפה, בגדול.

אז נכון, ראינו כבר שפיצוצים א-לה אולימפיאקוס ופנר יכולים להאט את המפלצת ההתקפית האדומה. כל מי שלא הולך או לא מסוגל ללכת על הקונספט ההגנתי הזה, מול סגל א' של איטודיס, אין לו אלא לקוות לטוב. זה בכלל לא קשור אליו. זה עניין פנימי של איטודיס. זה עניין פנימי של ההתקפה של איטודיס.

תערו של

לא מעט ספקולציות הופרחו לחלל האוויר על ידי מלהגים שניסו לפצח את סוד שינוי תצורות ההרכב של איטודיס. למה פתח במשחקים קודמים עם שני הגבוהים שלו ביחד. למה בחר הפעם בהרכבים קטנים בהרבה. כמו בעקרון הפילוסופי תערו של אוקאם, ההסבר כאן כנראה פשוט בהרבה ומזכיר את פשטות ובהירות הדרך שבה חושב הקואץ' המחויך. ברגע שנפצע לו תומר גינת ושינה בכך את רוטציית הגבוהים, הלך איטודיס כעקרון מונחה על אוטורו-אודיאסי ב-5 ועל וויינרייט-מוטלי ב-4. מרגע שנפצע גם אודיאסי, מה שהיה רלוונטי למשחק אתמול, השתנה הסדר לאוטורו-מוטלי בסנטר ו-וויינרייט-מלקולם ב-4. זה הכל. אז נכון שתוך כדי משחק הולכים להתאמות ופתאום יש הרכב שני גדולים, אבל עמדת הפתיחה פשוטה ופשוטה להסבר.

מה שיותר פשוט הוא להתפעל מהדברים ששני הביג גאי'ס הביאו לשולחן. רגע אחרי דרבי שבו לא היו טובים יותר מאשר הצמד סורקין-הורד, אוטורו את מוטלי בכלל לא שמו לב לכל האייזנהרטים שהעמיד בדרכם מסינה. הפועל תל אביב הלכה ל-5 סלי שדה רצופים בתחילת המשחק על הרגליים של דנסטון. אחלה דנסטון שבעולם, כן? אוטורו סיים מחצית ראשונה עם 14 נקודות, שכללו 7/8 מהשדה ו 100/100 פיהוקים תוך כדי, כי קל לו.

פיהוקים תוך כדי. דן אוטורו (AI)

קל לו מול ההגנה הזאת. קל לו כשיש מאחוריו קו אחורי שכזה. ומוטלי? אני מספיק זקן כדי לזכור מתי חשבנו, מתי חשבתי, שיש בעיה עם מוטלי. אין בעיה עם מוטלי. שמעבר לסטטיסטיקה המדהימה (17 נקודות ב 18 דקות זה טוב?), היה שם גם כדי לעשות סוף לכל מיני מיני מומנטומים של המארחת. למשל בשלשת הפינה שסגרה רבע ראשון בשיוויון 25. והוא גם חודר לסל. והוא גם מוסר. את הדבר הזה ראיתם, כן?

הנוקאאוט

בראיון המחצית אמר איטודיס המודאג משהו על איבודי הכדור של הקבוצה שלו. ונכון, הפועל תל אביב סיימה את 20 הדקות הראשונות עם 9 אסיסטים אל מול 8 איבודים (אגב, נתון טוב יותר מאשר לא מעט מחציות קודמות שלה, שלעיתים הסתיימו עם יחס שלילי). ולכן, כנראה, הפועל תל אביב סיימה את המחצית הראשונה רק עם פאקינג 49 נקודות.

כמה דברים בעניין הזה: קודם כל, קבוצה שהולכת על לא מעט מהלכי אחד על אחד היא כזאת שתמסור פחות ותאבד פחות. המיקום של האדומים בקטגוריות האלו ביורוליג מלמדות על כך. ספציפית, בין 3 ל-4 מהאיבודים במחצית הראשונה נבעו מכך שהגארדים האדומים, כולל בראיינט, נכנעו לרגע נוכח הסטאנטים/ העזרות החזקות יותר מהצד החזק שהגיעו, מתוך הנחה (מוצדקת) של לא מעט מהיריבות – שהגארדים של הפועל תל אביב פשוט מקצרים תהליכים, בין היתר כי קל להם. מרגע שהייתה בהם מספיק סבלנות, תם הטקס על האיבודים, על חוסר הריכוז ועל מילאנו.

סבלנות אלייז'ה. צילום: הפועל IBI תל אביב

והנוקאאוט הגיע חיש חש. כלומר נוקאאוט מספר 1. אפשר לדבר על החמישיה המקובעת של מסינה, אבל ספק אם התוצאה הייתה משתנה, לאורך זמן, גם מול חמישיות אחרות. הפועל תל אביב פתחה עם 6-0 את הרבע השלישי, תוך שמנצלת היא במקביל גם 3 החטאות רצופות מרחוק של האיטלקים. ומשם רק המשיכה.

נוקאאוט מספר 2 הגיע בתחילת הרבע הרביעי. אם היו למילאנו איזשהן מחשבות על קאמבק, שני מהלכים אל תוך 10 הדקות האחרונות כיבו עליהן את האור. מתחילים ממהלך הנד אוף של כריס ג'ונס את בלייקני, בדיוק בתפר של החילוף ההגנתי בין בולמארו לבין ברוקס. ממשיכים מעוד שלשה של בלייקני, מעוד אסיסט של ג'ונס, בבחינת עונש מיידי על החוצפה של בולמארו שלרגע העז לעזוב את בלייקני בפינה הרחוקה כדי לעזור מול שחקנים אחרים.

שני מהלכים, נוקאאוט. כריס ג'ונס. צילום: עודד קרני, באדיבות ליגת ווינר סל

גליץ' במטריקס

זוכרים את המשחק מול ברצלונה מהמחזור הראשון? מעבר להצגה של בלייקני שם, את המשחק ההוא סיים עם 0 אסיסטים ו-0 איבודים. הכי מדויק, חד וקטלני שיש. מאז זה לא קרה. אתמול כן. בלייקני לא צריך למסור ולא אמור לאבד. כשהוא מקבל את הכדור, זה בשביל לסגור עניין. וכן, הפעם היו לא מעט מהלכים, כולל שתי השלשות שהרגע הזכרתי, שהגיעו אחרי מסירות של אחרים בכלל ושל ג'ונס בפרט.

ולא, הוא לא באמת צריך את זה. מי שראה אותי בהופעות מכיר ודאי את הסרטון שאני נוהג להראות, מתוך פמילי גאי, על הגליץ' במטריקס. שם, הכוונה היא לשלשה מהפינה שבתכלס אי אפשר להחטיא. כאן, הכוונה היא למה שקורה כשנותנים את הכדור לאנטוניו בלייקני. שנים, ואני לא מגזים, לא ראינו כדבר הזה. מה זה הדבר הזה?

https://www.youtube.com/watch?v=yzC8m7i1ZXg

רגע, ועוד תובנה אחת, שכתבתי הרגע לג'ובה, על היפוך הרול של בלייקני ומיציץ.

ועוד דבר. אני גם מספיק זקן כדי לזכור את קשיי ההתאקלמות של בלייקני עם הגיעו למועדון הזה במהלך העונה שעברה. את ההחטאות. את הטרוניות. את התהיות. לאחרונה, אגב, ראיתי אחלה התייחסות של האיש לאותה התאקלמות ולהבדלים, שהם לא מובנים מאליהם, בין לשחק בסין לבין לשחק במקום שבו משחקים כדורסל.

כן כל פוזשן חשוב, לא כל פוזשן חשוב, בסוף יש להפועל תל אביב, גם אבל לא רק עם בלייקני, חבורה בלתי נגמרת של שחקנים שיכולים לקחת את הכדור ולעשות סל. ובמיוחד סל קשה. לפחות שניים כאלו היו אתמול לבראיינט. לפחות 2 כאלו היו אתמול למיציץ'.

במשך שנים אנחנו מדברים כאן על אלמנט שחסר לקבוצות שרוצות לנצח את המשחק האחרון, כמו למשל אולימפיאקוס ההיסטורית: היא טובה ועמוקה וקשוחה ואגרסיבית ומאומנת (או איך שלא קוראים לזה) וכו גו ודו, אבל אין לה מישהו שנותנים לו את הכדור וזזים הצידה. להפועל תל אביב יש את כמות הגו טו גאי'ס הכי גדולה ביורוליג. עכשיו תגידו אתם, מה המשמעות של זה?

לא רציתי לדבר על מסינה. השארתי את זה להירש

אחרי שהפועל תל אביב חיסלה עוד יריבה ברבע השלישי, כשהיא מרקדת מולה משל היה זה מפגש בין ההארלם גלובטרוטרס לוושינגטון ג'נרלס, חזרתי למחצית הראשונה. של העשור הראשון במילניום, לצד הצהוב של העיר (תל אביב, כן? לא סופיה).

אז, כשהקבוצות של פיני גרשון ודיוויד בלאט השפילו אימפריות אירופאיות שבוע אחרי שבוע, תהיתי על מה לעזאזל חושבים המאמנים שממול, ספרדים, יווניים או איטלקים, כשנראה היה שהם תמיד צעד מאחורי מקדונלד והאפמן זצ"ל (לפני הבגידה) או שאראס ופארקר.

גם אמש, בזמן ששקעתי במחשבות נוגות על ההחלטה ההזויה של מסינה להעלות בחמישיה ברבע השלישי את דנסטון, אחרי שהושפל על ידי אוטורו בתחילת המשחק, הפועל כבר ברחה ל-15 הפרש. ברחה בהליכה, של מיציץ' ובריאנט, אחר כך של בלייקני (תגידו, מה זה זה?) ובסוף של הרכז-סנטר מוטלי. למען ההגינות - בכלל לא משנה מה המאמן היריב עשה אז או עושה עכשיו. הכישרון רב מדי, האייקיו גבוה מדי, החיבור טוב מדי. לא כוחות.

מה שכן, יש בכל זאת הבדל קטן: מי ששם קץ לשושלת ההיא של מכבי היה מסינה, אז בצסק"א. את השושלת של הפועל, אם תהיה כזו, הוא כבר לא יעצור. זמנו עבר. מזמן.

---

3 נקודות לסיום

1. 10 – עשרה אסיסטים אתמול לכריס ג'ונס. באמת שבאמת שבאהלן אהלן. אחרי ניסוי אניס בדרבי ובחמישיה מול מילאנו ואחרי כמה משחקים טובים פחות, הראה ג'ונס שזה מזיז לו את הדיגידיגידי. וזה באמת לא רע האסיסטים בכלל או המסירות הפסיכיות והשגרתיות אשר הוא יודע לייצר ביחד עם בראיינט, אבל זה לא העניין. זאת התחושה והידיעה שלהפועל תל אביב, לפני מדר, אין אף הרכב נטול בעל בית. ובדרך כלל, למרבית התדהמה, היא אוחזת בהרכבים שבהם יותר מבעל בית אחד. אין דברים כאלה.

2. מנרמלים – אם כבר בראיינט, אז אנחנו כבר לגמרי מנרמלים מצב שבו הגארד הזה עושה 8/9 ל-2, כן?

3. לשבש - בשורה התחתונה, הנצחון על מילאנו אמור לחזק (מאוד) דברים שאנחנו כבר אמורים להבין. כשהיא באלמנט שלה, לא בטוח שיש קבוצת יורוליג שיכולה לשבש את הפועל תל אביב כל עוד משחקים כדורסל. עכשיו מוזמנים ללכת אלי לו"ז ולנסות להבין מתי הפעם הבאה שתגיע יריבה שיכולה לשבש. ההגיון אומר פאו חוץ בעוד כחודש. ומה לפני? ריאל? וילרבאן? בולוניה? הכוכב האדום? נעקוב בעניין.

שכל החטופים יחזרו כבר הביתה. שכל החטופים יוחזרו כבר הביתה. שיהיה לנו טוב.