מתכוננים לולנסיה. בקצב

סדרת חצי גמר היורוקאפ בין הפועל תל אביב לבין ולנסיה, בעונה שעברה, הייתה מהמרתקות שראינו. בדרמה, במתח, בסל של פוסטר, בכדורסל. ולנסיה, שנעזרה במנופי הלחץ הפוליטיים הנכונים, מצאה דרכה חזרה לליגה של הגדולים גם מבלי להגיע לגמר. וכן, איבדה כמה שחקנים משמעותיים, כולל כריס ג'ונס שגם נפצע רגע לפני גיים 3 וגם הלך אל הכסף הגדול, אבל גם צירפה ואולי חיזקה את הקו האחורי שלה, גם שימרה את הבסיס וגם – ובעיקר – את סגנון המשחק הייחודי לגמרי שלה.

הקיצר, הנה 5 נקודות, לאו דווקא ברמת סדר עדיפות או חשיבות, לגביהם כדאי ללטוש עיניים לקראת המשחק נטול הקהל של הפועל תל אביב מול ולנסיה:

1.       קצב – כשמדברים קצב במתכונת הנוכחית של היורוליג, מתייחסים בדרך כלל לחבורה המופרעת של פריז. וכן, נכון לעכשיו מוליכה הכנופיה של נדיר היפי את המפעל במספר פוזשנים למשחק. אבל לא רחוק אחריה אנחנו מוצאים את ולנסיה. שלא מרפה לרגע. וכן, היא תחסר את מונטרו הרקדן ואת לופס-ארוסטגי שקיבל בגיל ההתבגרות החלטה אסטרטגית שלא לטעות - כמדיניות, אבל יש לה מספיק כאלו שדוחפים את הכדור בכל הכוח קדימה. כולל דה לאריה, כולל באדיו, כולל אומארי מור וכולל דריוס תומפסון, אחד כזה שלגביו לא היינו חותמים שיתאים למשחק של ראן נ' גאן. אבל היי, מסתבר שכיף לו ככה.

אין ספק שלגרעין שפגש את הספרדים בעונה שעברה יש יתרון מובנה, כי הוא חש על בשרו את האינטנסיביות הזאת של ולנסיה, שלאו דווקא באה לידי ביטוי בהסתערות פסיכית א-לה צרפתית אל עבר הצד שבו היא רוצה לקלוע. מצד שני, חלק משמעותי מהגרעין האדום הזה לא ממש רלוונטי כעת, ובטח שלא במידת הדומיננטיות (למעט וויינרייט ובלייקני).

2.       כן נעים. לא נעים – חלק בלתי נפרד מחוויית הכדורסל של ולנסיה בא לידי ביטוי ביכולת שלה לנוע בכלל וכשהשעון הקטן מתקרב לכדי סיום בפרט. זה קורה על עיוור עם הפראדיות והפוארטואים של העולם. זה קורה כשיש לך גאוני כדורסל כמו קוסטלו. זה קורה כשכל הקבוצה, פחות או יותר, מכוונת ומכווננת על העניין הזה, כשהקצב מצד אחד והמשמעת מצד שני גם גורמים להגנה לטעות, גם מזהים את הטעות וגם מענישים אותה כמעט על אוטומט. הפועל תל אביב הנוכחית היא קבוצה שמתרכזת כולה בכדור. זה נכון במשחק ההתקפה שלה, כלומר במדיניות הזריקה הראשונה היא הזריקה שלוקחים. זה נכון גם לגבי משחק ההגנה שלה. מי שראה איך טיילר אניס אוכל חיתוכים על הגב שלו מול באר שבע, מבין שהוא אמנם הסימפטום, אבל הבעיה היא כרגע רוחבית. הפועל תל אביב תהיה חייבת להיות ערנית לדברים שולנסיה עושה אוף דה בול. אחרת יהיה לה לא נעים.

3.       לפינה – אם נחזור לרגע שוב אל הסדרה ההיא, מהעונה שעברה, הרי שאחד הפיצוחים – אם לא ה – שהגיע בדמות הזיהוי שאת ההגנה הספציפית של הכתומים צריכים להתקיף מהפינה. רגע, תהיו איתי. הכוונה היא לא לחפש זריקה מהפינה, כמו שיש כאלו שטוענים וטועים, כי אין באמת אופציה כזאת בכדורסל. מאחר שההגנה של ולנסיה מבוססת על עזרות מאוד ספציפיות במצבי פיק נ' רול בכלל ועל חיפויים נרחבים של השחקנים אשר אמונים להגן על אנשי הפינה בפרט, הנעת כדור מהירה אל עבר הפינה תיצור שם סיטואציות טובות. משם אפשר לייצר קאץ' נ' דרייב, קאץ' נ' שוט, סווינגים וכל מיני קשקושים אחרים שנשמעים טוב באמריקאית ועובדים טוב בכדורסל. אפילו בראוגן, שחטפה השבוע טרחה במשחק הליגה ביניהן, ידעה איך להעניש ספוראדית כשחדרה/ הניעה/ הגיעה בתזמון טוב מספיק לאזור הנכון של המגרש. נכון לרגעים בהם אני כותב, אין לי את המידע בדבר מצב הכשירות של קולין מלקולם, וזה משמעותי. מי שלא יאייש את הפינות, כולל (ואולי ממש לא) איש וויינרייט, צריכים להיות על זה. ההחלטה שם צריכה להיות מדויקת ומהירה.

4.       הריבאונד – אם את המיקום הנמוך של הפועל תל אביב בקטגוריית ריבאונד התקפה (18) אפשר להסביר, בין היתר, בגלל שהיא אחת מקבוצות ההתקפה הטובות במפעל, כולל מיקומה במקום השני באחוזי קליעה מהשדה, את הבעיה שלה בריבאונד הגנה (גם שם, מקום 18) קשה קצת יותר. בעצם, למה ככה? אם ההגנה שלה לא מתפקדת והיריבה קולעת קלל, אז גם קשה לייצר כדורים חוזרים בהגנה. בשורה התחתונה, ואמנם חלפו רק שלושה משחקים ואמנם קטגוריית הריבאונד היא קצת מגושמת ופשטנית, הפועל תל אביב אחרונה ביורוליג בסך הכל הכדורים שליקטה. ולנסיה, מהצד השני, ממוקמת שלישית. כולל מקום 3 בריב' התקפה. הדיבורים על עמדה מספר 4 של הפועל תל אביב החלו כבר בשלב הבנייה וקיבלו טוויסט מסוים עם ההחלטה האדומה על חמשת הזרים שנרשמו למחזור הליגה הראשון. בשורה התחתונה, כמות הכדורים החוזרים שקטפו מולה אוסמאני ושנגליה מלמדת על בעיה. גם בסנטימטרים. לא רק. לפרטים, נא לחזור לנקודה מספר 2.

5.       בלייקני – בתכלס,  הסיפור של אנטוניו בלייקני בהפועל תל אביב החל בולנסיה. עד אז זה היה מופרע או נחמד או בעל פוטנציאל. הנסיקה החלה שם. סימני המראה במשחק מספר 2 בסמוקוב הציורית. המראה אחושילינג במשחק מספר 3 באולם הישן של האנשים הלא נחמדים שיש בספרד. וההמראה לא באמת נעצרה עד עכשיו. ממוצע הנקודות פר פוזשן של בלייקני עד כה הוא השני בטיבו בליגה השניה בטיבה. כלומר, כשהוא מכוון טבעת, זה שווה יותר מנקודה וחצי למהלך. זה נתון פסיכי זה. בלייקני לגמרי יכול להיות שוב האיש שמפריד בין הפועל תל אביב לבין נצחון בולנסיה. עם קהל או בלי.

נתון פסיכי לאנתוניו בלייקני. צילום: עודד קרני, באדיבות ליגת ווינר סל

הסיוט עדיין לא נגמר. שכל החטופים יחזרו כבר הביתה. שכל החטופים יוחזרו כבר הביתה. שיהיה לנו טוב.