שעת לילה מאוחרת, ומסך הוורד שלי לבן יותר מהגופיות של ריאל מדריד. רוב מחזור היורוליג מאחורינו, וסוף סוף גם הישראליות הן חלק ממנו, ויש המון על מה לדבר. אבל ממה מתחילים - מהטרללת של מונאקו, מהקאמבק של מתיאס לסור, מניתוח הסיכויים של מכבי ת"א לפלייאין ושל הפועל ת"א לפלייאוף? יודעים מה, אתם מחליטים. הטור הזה הופך למהדורת שו"ת. אתם שואלים (בעמוד ה-X שלי), אני עונה.
לסור חזר, פנאתינייקוס חזרה. ועתמאן?
כרובי: איך יכול להיות שפאו לא מפטרת את ארגין עתמאן בעונה שהפיינל פור בבית שלה, והיא עם מאזן של מכבי בבלגרד?
אילנית: לסור חזר עם מגבלת דקות? הוא נראה ממש טוב, ויש עוד הרבה מקום לשיפור. נייג'ל הייז-דייויס כמעט נתן את המשחק לז'לגיריס. לאן לדעתך הולכת העונה הזו שלו? ובכלל, פאו תעשה שמינייה?
באחד הרגעים הראשונים במשחק, הבטתי על מגרש הלדים באואקה ונדהמתי. קנדריק נאן, ג'די אוסמאן, נייג'ל הייז ולסור יחד על הפרקט, ויש מצב שכל אחד מהם הכי טוב ביורוליג בתפקידו. וזה עוד לפני שחושבים על ג'ריאן גרנט, סלוקאס וחואנצ'ו (ואני לא מדבר בכלל על טי.ג'יי שורטס הבלתי קיים). אז איך פאו תקועה על המספר 10 בטבלה?
עוד בקיץ הרגשתי את זה בא, ואפילו העזתי לומר זאת במפורש בפודקאסטים "אמרו לו" ו"מכביבול". נראה שהירוקים עוברים תהליך דומה לזה שעברה השושלת של אנאדולו אפס תחת עתמאן: אחרי השנים הגדולות, וההישגים המרשימים, והברזלים בארון - משהו נשחק והקסם פג. זה קשור כנראה באופי, בהתנהלות ובהתנהגות. הטורקים סיימו עונה עם מאזן 21:10 כשבסגל עדיין היו כוכבי הזכיות - מלארקין, מיציץ' ואלייז'ה בראיינט, ועד בובואה, סינגלטון, פלייס ודאנסטון, כשלצידם קלייברן (חלק מהבעיה) ואנטה ז'יז'יץ' (די נו). וקחו בחשבון שכולם היו צעירים בשלוש שנים ממה שהם היום.

אני מאוד-מאוד אופתע אם עתמאן יאמן את פנאתינייקוס בעונה הבאה. תחושת המיצוי בולטת מכל הכיוונים, והג'וב באפס מחכה לו. אגב, יש מצב שיהיו בפאו גם שינויים ניהוליים מרחיקי לכת. תזכרו איפה קראתם את זה לראשונה. אז למה הוא עדיין שם? א') האיש הביא גביע, עם טיול בגמר על אולימפיאקוס, וסידר לעצמו קצת שקט. ב') אי אפשר לזרוק לפח את כל מה שעשה בקבוצה הזאת. ג') כשהתחילו לחפש מחליף - והתחילו - לא מצאו אלטרנטיבה. וכן, זה מראה משהו על מעמדו של איטודיס בעיני הירוקים, כי הוא היה אחד מאלה ששמם עלה. ואם הוא בסוף יגיע לשם בקיץ, זה רק כי לא תהיה להם ברירה.
בסוף-בסוף, אני מאמין שפאו תעלה לפלייאוף. אולי היא תצטרך לעבור בפלייאין, כי מחכה לה לו"ז קשה מאוד, אבל היא תהיה הסיוט של קבוצות הצמרת - זו שאף אחת לא תרצה לפגוש בסדרה. קצת כמו אנאדולו בימיה הגדולים, שרצה מהמקום השישי לזכייה ביורוליג. במאני טיים, עם הניסיון, האופי והכישרון, והמאיסות של עתמאן במצבים האלה, וכל שריקה שתהפוך לתיאוריית קונספירציה (יש מצב שמוצדקת), הולך להיות כאן מעניין.
מה יהיה עם מכבי? מה יהיה עם מכבי?
אבישי: משחקי אתמול השפיעו על הסיכויים של מכבי ת"א להתברג בפלייאין?
ימים: אחרי התוצאות של אמש, יש עוד סיכוי לפלייאין למכבי?
שרון: פלייאין, פלייאין. מה זה יתן אם יקבלו בראש? בפרט עכשיו, כשאין בית. אפשר להבין מה הלחץ? לא כדאי לשבת לנוח? להתכונן לעונה הבאה?
לאה: מכבי מנצחת הערב?
זה היה עוד מחזור מוזר בסדרת המחזורים המוזרים שיש כמעט מדי שבוע ביורוליג: 5 מ-7 המנצחות עד כה הן אלה שהגיעו למשחק שלהן ממקום נמוך יותר מהיריבה, ולכאורה, חלק מהתוצאות רע מאוד לחלומות העלייה של מכבי ת"א. נוצרה חומה של 5-3 קבוצות עם 17 ניצחונות, שהאחרונה שבהן עשירית, בעוד הצהובים ינסו לקושש הערב במילאנו את ניצחונם ה-15 (עם משחק חסר).
אבל לפני שניכנס למה הקטשים צריכים לעשות, אני לא חושב שהתוצאות מאתמול רעות מדי למאמצים שלהם. נכון, מונאקו ופנאתינייקוס ניצחו, אבל: פאו תהיה בעשירייה, כבר אמרתי לכם. אם ז'לגיריס תתרסק, אין צדק בעולם. לא רואה את זה קורה. ובסוף, כדי להשתחל פנימה, צריך להעיף משם קבוצה אחת. ואני באמת לא רואה איך מונאקו מחזיקה ראש לעוד שבעה מחזורים במצבה (בהמשך הטור נעסוק בה קצת יותר לעומק).

אז הסיכוי עדיין קיים. רק שחוץ מהמונגאסקים, מכבי ת"א צריכה לעקוף בדרך גם את מילאנו ודובאי. לכן, היא חייבת לנצח את שתיהן, הערב ובעוד שבועיים, או שאין על מה לדבר. לאה מנסה להפיל אותי עם שאלות נבואיות; בגדול הייתי אומר שמכבי מנצחת, אבל באמת שאין לי מושג, מסיבה פשוטה: לא ראינו אותה כבר יותר מדי זמן, וזה בגלל שהיא לא שיחקה יותר מדי זמן, ואחרי שמילאנו (מלשון למלא, לא המילאנזים) את המסכים בשטויות על השדים של ההיכל ובבכלל-לא-שטויות על אפקט החזרה הביתה, קשה להעריך איך אובדן הבית ישפיע מחדש על הקבוצה כולה.
ולשאלה של שרון: כמה מהקבוצות, ביורוליג ובכל ליגה שהיא, באמת-באמת מאמינות שהן יזכו באליפות? כנראה 20% במקרה הטוב. זה אומר שה-80% הנותרות צריכות לנוח, ואין להן מה להתאמץ, וכדאי שיבנו את העונה הבאה, שגם בה הן לא אמורות לזכות? ספורטאים רוצים וצריכים לנצח, ובשביל זה הם כאן. וכן, מסכים איתך לגמרי, כדאי שיתחילו לבנות את העונה הבאה כבר אתמול. לשם שינוי. רק ככה אפשר לכסות איכשהו על פערים תקציביים. בטח לא כשמתעוררים ביוני-יולי, ואז מתבכיינים ש"השוק קשה".
אליפות בלי מאמן (ובלי משכורות. ועם 9 שחקנים)
אלי: אמנם מונאקו ניצחה, אבל אולי מבט על הפציעה של מייק ג'יימס, ומה זה עושה לסיכויים של מונאקו?
עדן: איך אולימפיאקוס הצליחה להפסיד?
ניסן: מתי סשה וזנקוב חוזר? מתי אתם חוזרים עם פיני? אני רץ ואין מה לשמוע.
בבואי לבחור מאמן בפנטזי, שקלתי ברצינות לקנות את יורגוס ברצוקאס. מונאקו מפורקת, המשכורות לא מגיעות, שחקנים הולכים מכות על המגרש, אחרים פצועים (לכאורה). בקיצור, וייבים של חימקי. זה פינאטס בשביל יריבה כל כך איכותית, שרצה לרצף ניצחונות מרשים דווקא בלי הכוכב הכי גדול שלה (תומאס ווקאפ, כמובן).
ואז הודיעו שוואסיליס ספאנוליס התפטר, וירדתי מברצוקאס. מהצד של מונאקו - אתה אף פעם לא יכול לדעת איך דבר כזה ישפיע על השחקנים, שפתאום יתחילו לשחק בשביל עצמם (בקטע הטוב) ולהראות מה הם שווים באמת. ומהצד של אולימפיאקוס - פתאום ספירת הניצחונות, והעייפות אחרי מחזור כפול (בגלל ההשלמה העתידית מהמשחק בפריז ביום שלישי), והעובדה שאין וזנקוב... קלאסי לה להתקשות בסיטואציה כזאת. לא ידעתי שהיא תפסיד, אבל לא הייתי מסוגל להמר על ניצחון שלה.

אז אחרי כל זה, למה אני אופתע אם מונאקו תעשה פלייאין? כי יש עוד יותר מדי זמן לשחות בביצה העכורה הזאת. שתבינו כמה האירוע מטורלל: פחות משעה לפני פתיחת המשחק אתמול, אף אחד לא ידע איפה מייק ג'יימס. כולם היו משוכנעים שהאיש הבריז ולא מתכוון להגיע. לא הייתי שם, אז אני לא יכול לחתום על כל מילה, אבל מההתרשמות שלי מהדיווחים בטוויטר ובאתרים היווניים, הוא נראה לראשונה באיחור משמעותי, על בגדים אזרחיים, עד כדי כך שההיעדרות שלו כבר סומנה כעובדה מוגמרת. בסוף הוא עלה לחימום, פתח בחמישייה והספיק להיות ה-MVP עם מדד 22. עד שנפצע.
וזנקוב אמור לחזור בשבוע הבא מול באסקוניה. הוא סובל מכאבי גב, שנובעים מעומס יתר, ואולימפיאקוס תצטרך להתנהל איתו בצורה מאוד חכמה ועדינה לקראת שלבי ההכרעה. ולשאלה הכי חשובה של ניסן: הפודקאסט עם פיני אמור לחזור ביום שלישי, כשהפועל ת"א תשחק נגד פריז. תודה על זה, ותמשיך עם הריצות. ספורט זה בערך הדבר הכי חשוב שאנחנו יכולים לעשות עבור עצמנו בימים כאלה.
כן
חגי: אם גולמאץ מאמן יורוליג, האם אני יכול לאמן לפחות יורוקאפ?
קודם כל, כן. שמעתי שאתה בדרך לשינוי מעניין בקריירה, אז אימון כדורסל זה לא רעיון רע בכלל. צריך להודות שמשהו מוזר בסיפור יוריצה גולמאץ ודובאי: השקיעו כל כך הרבה כסף, הביאו כוכבים כאלה גדולים, אפילו בנו את הסגל בהיגיון, ובסוף עומד על הקווים מאמן נטול כל ניסיון ברמות האלה, ועוד אחד שירד ליגה בישראל? אבל האמת היא שגולמאץ הוא מאמן טוב. באמת. עזבו את מה שראינו ממנו בהפועל אילת.
ומה עם הפועל?
מתן: סיכויי התל אביביות לראות פלייאוף?
איך יכול להיות שלא נשאלה שום שאלה מפורשת על הפועל ת"א? כן, אני יודע שהיה איזשהו כעס עלינו בגלל שרואי נחום העז להרים



