נתבקשתי להכין טור סיום עונה למכבי ראשון. הוא היה אמור להתפרסם ביום רביעי, קצת אחרי מה שהיה נראה ברור לכולם כמו 2:0 קל בסדרה. בכנות אפילו לא התווכחתי, זה לא נראה ריאלי שראשון ינצחו את הפועל, בטח לא אחרי התצוגה ההזויה שים מדר נתן מול מכבי תל אביב. קשה לי להגיע למשחקים. לוח הזמנים ההזוי של המנהלת, מלחמות, שביתות, תחברו את זה עם היותי אבא יחיד לילד בן 5. זה גורם לי לסנן לאיזה משחקים אני יכול להגיע.

למשחק אתמול לא חשבתי להגיע, לא הרגיש לי שזה משחק מיוחד או עם סיכוי כלשהו, אז כאמור על להגיע למשחק הזה דילגתי. למעשה אני ועוד רבים ויתרנו, הרי שלמשחק הזה הטריחו את עצמם רק 2672 אוהדים, ואנחנו מדברים על משחק בית של הפועל תל אביב, עצוב.

הוא לא דילג על המשחק הזה, ובצדק. צילום: אלן שיבר, באדיבות ליגת ווינר סל

המשחק התחיל בצורה לא מפתיעה בקלילותה להפועל תל אביב, 22:10 ולא פחות מ-9 איבודים ברבע הראשון. הפועל חגגה מול ראשון שנראתה בפאניקה פרט לאמין סטיבנס שפשוט כל פעולה שהוא עשה הייתה טובה. מהרבע השני, או למעשה משלהי הרבע הראשון, הורגש שהפועל בעצם הפסיקה לשחק.

המחצית עוד הסתיימה ביתרון 45:43 מינימלי אבל זה תוך כדי שהיא מאפשרת למכבי ראשון, שעל אף אהדתי הרבה אליה לא מדובר פה באחת מאריות היבשת ועל אף הקהל המדהים גם לא לאחת מאריות הליגה, לקלוע לא פחות מ-28 נקודות, ורבע שלישי שבו הפועל קולעת 10 נקודות בלבד ושוב ממשיכה לאפשר לראשון לקלוע. הרבע הרביעי נראה שהתקיים במין שאננות כזאת כאילו להפועל לא באמת אכפת, וזה הזוי כי הפסד מציב אותם הפסד אחד בלבד מסיום העונה מבלי לקחת שום תואר, ומדובר, שוב, בקבוצה עם התקציב הגדול באירופה.

אי אפשר שלא לתהות על פשר הסגל של הפועל תל אביב. סגל שכלל בערך את מוטלי ועוד 4 גארדים. אודיאסי הוא לא השחקן שיציל את הפועל. הסגל הזה גרם לראשון לחגוג בריבאונד ולקחת לא פחות מ-10 כדורים חוזרים בהתקפה, וזה מקבוצה לא משופעת בריבאונדרים גדולים.

לדעתי אחד האשמים הגדולים בהפסד הזה הוא איטודיס. הוא גם לקח אחריות אך אני חושב שהאשמה שלו גדולה וארוכה מזה. כל העונה אני חש שהוא בונה על הכישרון של השחקנים. ברוב השנה זה גם עובד, שחקנים כמו מיציץ', בריאנט, מוטלי ועוד רבים אחרים, זה צריך להספיק ליורוליג וחייב כאמור להספיק בליגה. וזה מספיק, עד שזה לא. עד שפציעות, מחלוקות חוזיות או סתם ימים רעים של הכוכבים, וזאת כאמור מבלי לדבר על המחסור ב"רעב" שאני רואה אצל רבים משחקני הפועל תל אביב, זה שכל כך בולט אצל אלו מראשון.

גם אם מדברים על הסגל הישראלי, להפועל יש סגל ישראלי יותר טוב כנראה מכל קבוצות הליגה. ואני לא מדבר רק על ים מדר שבכושר שיא, ואתמול המשיך את היכולת הטובה עם 20 נקודות. אני מדבר על שחקנים ישראלים שאמורים להיות שחקנים לגיטימיים מאוד בטח בליגת העל שלנו, שחקנים כמו תומר גינת, איתי שגב, איגור קלושוב, בר טימור (שפצוע, כן, אני יודע) ויפתח זיו. מבין כל אלו רק תומר גינת שיחק 4 דקות בלבד. אז נכון, פלטין ועוז בלייזר שיחקו דקות לא מבוטלות אבל הם גם תרמו ביחד 3 נקודות, 3 כדורים חוזרים ו-3 אסיסטים. עם תרומה כזאת ובטח עם היעדרות של רבים מהזרים קשה לנצח, גם את מכבי ראשון.

ראשון אינה קבוצה טובה לצערי, אני לא מאמין שהם יוכלו להוות באמת תחרות ברמות הגבוהות בכדורסל הישראלי, לא עם סגל שכזה. אבל מה שהם כן נותנים זה לב. באמצע העונה כאשר דרוקר פוטר וקפלן מונה במקומו אני טענתי שזאת טעות, שהבעיה שצריך לפתור היא סגל השחקנים הלא מספיק טוב. לשמחתי כל אלו גרמו לי לאכול את הכובע ואני הראשון שישמח להודות בטעות. בביצה הקטנה והמלוכלכת שלנו לעיתים מה שצריך זה חיבור, חיבור של השחקנים, חיבור של האוהדים. בראשון זה קרה, בכל משחק שהגעתי ראיתי איך השחקנים מחוברים, אחד לשני וכאמור לקהל, וזה כנראה מה שקונה נקודות, בטח בעונה שכזאת שבה מחויבות היא שם המשחק.

תרם שתי שלשות, אחת מטורפת, גולן גוט. צילום: אלן שיבר, באדיבות ליגת ווינר סל

לראשון יש שחקנים שאני מרגיש שנותנים את האקס פקטור. ג'וש פרוינד הוא שחקן שפשוט משאיר הכל על המגרש, בתחילת העונה כתבתי על זה שהוא יכול להפוך ליקיר האוהדים וסמל, בינתיים נראה שזה בהחלט הולך לשם. ג'יי ג'יי קפלן ואפילו גולן גוט שבתחילת העונה נראה כמו צל של עצמו תרם שתי שלשות (אחת מטורפת), הם נותנים מלחמה חסרת תנאים ופשרות. ביום שלישי בבית מכבי, ראשון תוכל לקנות את עולמה כאשר ניצחון ישלח את האדומים הביתה ואולי רק אולי ישלח את ראשון לעונה חלומית.

השנה מרגישה לי כמו עונה שלא נגמרת. מלחמות, שביתות ומה לא. אתמול כאשר התחיל הפלייאוף באיזשהו מקום זה הרגיש כאילו כולם כבר רוצים שזה יסתיים, שאולי עדיף לחכות לעונה החדשה שתתחיל, שאולי, רק אולי היא תתנהל בצורה מעט יותר "שפויה". בעקבות המלחמה עם איראן ומאוחר יותר שביתת השחקנים קבוצות רבות השתנו, קודם כל מבחינת סגל השחקנים ופרט לכך גם מבחינת המומנטומים, ככה זה שקבוצות לא משחקות בצורה סדירה וכאשר הן משחקות זה פתאום קורה עם סגל נערים. זה גורם לאוהדים להגיע פחות, זה גורם לשחקנים אולי קצת לרצות פחות ובעיקר גורם לזה שאם העונה גם לא תוכתר אלופה, זה לא ממש ישנה לאף אחד ובתור אוהד כדורסל ישראלי זה כואב.

חייב לומר שאני לא טוב בזה, בעונת 2015/16 לא האמנתי שראשון תיקח אליפות. תפסתי את הראש כאשר הם ניצחו את מכבי בחצי הגמר אבל בגמר מול ירושלים ידעתי שאין סיכוי, תפסתי את הראש וחיבקתי את אחי כאשר ראינו ולא האמנו. אז גם אתמול לא האמנתי שלראשון יש סיכוי, גם בשלישי אני לא כל כך מאמין שלראשון יהיה סיכוי אבל שם אני כבר אהיה, שם אני כבר אתן לרגש ולאמונה שלי ואולי לאלוהי הכדורסל שיעזרו לנו. יאללה ראשון.

תזכורת: אם עוד לא מילאתם את סקר המנויים הגדול של הדיסקו, אתם מוזמנים לעשות את כאן. אנחנו נשמח לכל פידבק.