לא שאפשר, אבל מתכוננים לפריז

כאשר נפגשו הפועל תל אביב ופריז במסגרת היורוקאפ בעונת 23/24, כולם חוץ מאנשי הפועל תל אביב חשבו שאפשר. כי מי אלה בכלל שורטס, היפי, קולין מלקולם, טייסון וורד, יאנטונן, טולי ומולי. מי אלו בכלל שיחזיקו מעמד כשבצד של פרנקו יש מנפורד, אנגולה, קאמינגס וקייל אלכסנדר? ואכן, פריז התקשתה להחזיק מעמד והסתפקה ב 114 נקודות במפגש הראשון וב 104 בלבד בשני. הרבה מאוד דברים השתנו מאז ינואר 2024. וכמה דברים לא.

האזינו להאוזמן מקריא את הטור

4:49

ובכן, הנה 5 נקודות, לאו דווקא ברמת סדר עדיפות או חשיבות, לגביהם כדאי ללטוש עיניים לקראת המשחק של הפועל תל אביב מול פריז:

1. זה לא נורמלי זה - בסדר, בסדר. פריז רצה כמו שאף קבוצה ביורוליג לא רצה מעולם. פריז גם לוקחת כדורים חוזרים בהתקפה כמו שאף קבוצה לא לקחה מעולם. כרגע היא יושבת על 17.3 אופנסיב ריבאונד למשחק. ועכשיו אני אסביר לכם כמה זה פסיכי: מבט היסטורי עמוק אל תוך כל מה שעשו ביורוליג אי פעם מגלה שמוליכת הרובריקה הסטטיסטית הזאת סוגרת בין 12-14 כדורים חוזרים בהתקפה למשחק. פריז, כאמור, 17.3. בא לכם לחשב את העליונות הזאת באחוזים? וכאשר מחברים את הריצה אל הצד השני עם הזינוקים כדי לקבל הזדמנות שניה, מגלים - לפי סינרג'י – שלפסיכים של היפי יש 96.8 פוזשנים למשחק. ואני אסביר כמה זה פסיכי:  הקבוצה שאחריה, בסקוניה, עם 91.8, יענו 5 פוזשנים פחות. זה לא נורמלי זה.

אגב, למי שתוהה, לכל זה האיסלו או האיזאלו הפיני הנודניק הזה אחראי. גם כשהיה בפריז, גם בקנדנציה שלו לפני בבון. הנה, קחו דוגמא:

https://www.youtube.com/watch?v=qDjlSr3bkQ4

2. זה לא אומר שהיא טובה – בסדר, אז היא אמנם רצה ברמה היסטורית וקוטפת כדורים חוזרים בצורה היסטורית, אבל הזדמנות שניה ושלישית מגיעה אחרי שהנסיון הראשון נכשל. בשורה התחתונה, ההתקפה של הצרפתים בכלל ובהתקפה המסודרת בפרט היא, פשוט, סתם. זוכרים את סיפור הפוזשנים? אז הפועל תל אביב נעצרת רק על 83 כאלו – כלומר כמעט 14 פחות למשחק יחסית לפריז. מצד שני, ההתקפה שלה פר פוזשן (זה נקרא PPP) הכי טובה בליגה השניה בטיבה. פריז? פר פוזשן, היא הכי גרועה במפעל. הקיצר, נפשט את זה: אם מגבילים את ההתפרעות של פריז בסקטבול, זה לא כוחות. הקבוצה של מיציץ' פשוט ליגה מעליה.

הקבוצה של מיציץ'. צילום: הפועל IBI תל אביב

3. לשמור על הכדור – ההפסד היחידי של הפועל תל אביב העונה, זה שכאב, הגיע כשהיא איבדה יותר כדורים מאשר מסרה אסיסטים. וזה עוד מול ההגנה של מכבי תל אביב. אני חוזר: מול ההגנה של מכבי תל אביב. פריז היא לא באמת קבוצה שרוצה לשמור. היא רוצה לשלוק. היא נכנסת לקווי מסירה, נוטלת סיכונים ולא הולכת בתלם. וגם בקטגוריית החטיפות היא מוליכה את המפעל עם 10.5 כאלו למשחק. קל מאוד להגיד שצריך לשמור על הכדור. להפועל תל אביב יש את כל הכלים המקצועיים לעשות בדיוק את זה. כולל הרכב 3 מובילי הכדור שפתח מול ולנסיה.

4. הכנה לא רעה – במובן מסוים, עשתה הגרלת המשחקים (נניח שזאת הגרלה, כן?) שירות לא רע להפועל תל אביב. אמנם ולנסיה שונה ממנה בהרבה מאוד דברים, כולל ברמת יישוב הדעת, אבל הקצב? יש לגמרי מכנה משותף עם פריז. ושירות לא רע - אולי במיוחד כי גם מוטלי הסתדר, ועוד הסתדר בקצב כזה. האם נראה שוב ליינאפ של מוטלי פלאס אוטורו ביחד גם מול קבוצה שכזאת? האם מוטלי יספיק להגיע גם להתקפה וגם להגנה? נעקוב בעניין.

יספיק או לא יספיק? (צילום: עודד קרני, באדיבות ליגת ווינר סל)

5. ספוט – נכון, מוטלי הסתדר, אבל מה שבאמת הסתדר בהתקפה של הפועל תל אביב מול ולנסיה (כן, אני יודע, מיציץ') היה שלפעמים גם חיכו עוד מסירה. נכון, המדיניות המוצהרת של הקבוצה הזאת הייתה וכנראה נותרה שהזריקה הראשונה היא הזריקה שלוקחים. מצד שני, ברגעיה הטובים שלשום, הצליחה הנעת כדור בסיסית של שחקנים שאינם בסיסיים בעליל להביא לזריקה קלה. לספוט אפ שוט. ואולי הדוגמה הכי יפה הגיעה בדמות השלשה של בלייקני שעשתה 40-30. בלייקני הגיע למצב זריקה טוב (בסטנדרטים רק שלו), אבל ויתר לוויינרייט, שהזיז למיציץ', ששבר קרסוליים לאיזה כתום, שהחזיר לוויינרייט, שהעביר לבלייקני. טריצה. אז לא, אף אחד לא באמת טוען שהקבוצה של איטודיס צריכה לעשות דברים שהיא לא, אבל טיפה סבלנות עם קורטוב של חדות? כל אלו יובילו לנקודות סופר קלות (ואז למתפרצת של הצרפתים שיקחו זריקה בנפילה בתוך 2.5 שניות).

הסיוט עדיין לא נגמר. שכל החטופים יחזרו כבר הביתה. שכל החטופים יוחזרו כבר הביתה. שיהיה לנו טוב. שבת שלום.