קשה שלא להיזכר במשחק אחד שנערך בין מכבי ת"א להפועל חולון העונה. זה קרה ב-23 בנובמבר עוד בשנה שעברה, ומכבי הביסה את חולון ב-27 הפרש. ללא קשר לתוצאת המשחק ההוא, דווקא מה שהתרחש לאחריו במשרדים הפך לאחד הימים המכוננים של המועדון בעשור האחרון, וכאירוע שאולי בו נפל הפור כי שינוי הבעלות במועדון הוא משהו הכרחי שאי אפשר לברוח ממנו, כמו גם שינוי דרך התנהלותו המקצועית של המועדון.

כזכור, ארגון הגייט, שכבר במשחק עצמו הציג מחאה חסרת תקדים בעוצמתה כנגד דני פדרמן, דהר למשרדי המועדון בשל שמועה עקשנית על פיטוריו של המאמן עודד קטש. באותה לילה, יש אנשים שמוכנים להישבע כי האוהדים מנעו בגופם אסון מקצועי בדמות פיטורי קטש והצילו את העונה וכנראה גם את העתיד של הקבוצה.

בכל שלושים שנותיי כאוהד לא זכור לי אקט כזה של האוהדים שידועים בתור קהל מסור, לויאלי ומחונך להפליא. העוול שריחף באוויר והחששות מפיטורי קטש היו כ"כ גדולים, שזה היה פשוט אירוע ספונטני מתפרץ שלא רק הציל את המועדון משפל מוסרי ומקצועי, אלא התברר כסם ממריץ שהעיר את הקבוצה משנתה ודחף אותה לרצף ניצחונות אדיר גם ביורוליג וגם בליגה, ואף לזכייה מרשימה בגביע המדינה.

אירוע שהציל את המועדון משפל מקצועי. עודד קטש. (צילום: אלן שיבר, באדיבות ליגת ווינר סל)

ביחס לנסיבות הכלכליות והמקצועיות העגומות שאופפות את המועדון, מכבי מציגה השנה יכולת שמרגישה יותר מהרמה המקצועית של סגל השחקנים שלה. סדרת חצי גמר נגד חולון היא אירוע שמתרחש לא מעט בשנים האחרונות. חולון היא סוג של תמונת ראי למכבי של היורוליג בעשור האחרון. מועדון חם, קהל נלהב ונאמן, ישראלים משמעותיים, אולם ביתי מאוד וזרים טובים שאחר-כך עושים קפיצת מדרגה.

אז שוב אנחנו כאן. שוב חולון בחצי הגמר, שוב התקווה שרגע לפני הגמר יש יריבה חזקה בדופק גבוה שתכניס אותנו לקצב לקראת הגמר ותעיר אותנו מהתרדמת שאחרי הדחה מהיורוליג. גם השנה, כמו בעבר, חולון מעמידה סגל של זרים טובים כולל אחד שנראה כמו מישהו שלא שייך לרמות האלה (סאנוגו), רביעיית זרים איכותיים נוספת (דארון גרין ג'וניור, ג'ורדן רייט, טריי קרופט וקווין טיילור), ישראלים מנוסים וקשוחים (זלמנסון, ארצי וקרביץ). כמו תמיד, זה מרגיש ששוב יהיה לנו לא פשוט, אבל איזה כיף סדרת חצי גמר נגד חולון והאווירה הנהדרת שיש נגדה במשחקי החוץ בסדרה.

בניגוד לעבר בו הגענו בדריכות גבוהה מאוד לסדרות נגד חולון וגם יצאנו משם עם ניצחונות, מרגיש לי שהפעם אנחנו מגיעים קצת אחרת. מכבי השנה בליגה הישראלית מציגה את אחת מעונות הליגה הטובות שלה בהיסטוריה. נראה שהכל בא יחסית בקלות וזורם, וזה בדיוק מה שמפחיד. כבר במשחק מול הפועל ת"א היה נראה שבאנו זחוחים, וכולי תקווה שנגיע בגישה הנכונה כדי לא להסתבך מול קבוצה שביום נתון יכולה להיות מאוד מסוכנת ונמצאת בכושר נהדר.

יהיה מעניין לראות על חשבון מי יירשם ג'ימי קלארק, במידה ואכן הוא כשיר. ההחלטה הזאת יכולה ללמד הרבה על הכוונות של המועדון לקראת סגל הגארדים של מכבי לעונת המשחקים הבאה. כאמור, לוני ווקר מחזיק בחוזה, איפה לונדברג לא. בראיון עמו לאחרונה, העביר לונדברג רמז עבה על כך שאף אחד כלל לא שוחח איתו על העונה הבאה, זאת למרות שבדיוק בחודשיים האלו, מכבי עסקה בלשמור על הסגל שלה והעניקה שדרוגי שכר משמעותיים למספר שחקנים.

ככה ווקר נראה מול חולון בנובמבר. ישחק גם מחר? (צילום: עודד קרני, באדיבות ליגת ווינר סל)

אי רישום של ווקר לסדרה תהיה אמירה חד משמעית על הכוונות של מכבי לגבי השחקן הכי יקר בתולדותיה. אי רישום של לונדברג עשוי לגרום לציוותי גארדים בעייתיים מאוד, בעיקר מבחינה הגנתית וניהול המשחק, שעשויים להציב בפני מכבי תקלות מקצועיות לא פשוטות בסדרה. תמיד גם יש מצב שקטש יחליט ללכת נמוך ולוותר על סנטוס, ולהתחיל להריץ הרכבי פורוורדים עם הורד ב -5, אולי מעין ניסוי לקראת סדרת הגמר, על מנת לבחון את האפשרויות להחזיק בכח אש גדול בגזרת הגארדים. הייתי שמח לראות את זה קורה, במיוחד לאור העובדה שחולון גם היא מחזיקה רק בשני גבוהים משמעותיים (זלמנסון וסאנוגו) וגם כדי לבחון את הרכב הפורוורדים לקראת סדרת הגמר.

השליטה בריבאונד, אחוזים גבוהים מחוץ לקשת, ושמירה על הכדור - אלו המפתחות של מכבי לסדרה הזו, כמו תמיד. כשמכבי שולטת בשלושת הפרמטרים האלו, הדרך ל 100 נק' וניצחון היא קלה, על אחת כמה וכמה בליגה שלנו. אחוזים רעים ל -3 ונחיתות בריבאונד יכולים לכפות סדרה בת 5 משחקים.

יאללה מכבי.

הכותב הוא אוהד מכבי תל אביב