יש שיטה? אין שיטה. אולי יש

את רמי הדר כולם מכירים כבר המון שנים. יש כל מיני דברים שמאפיינים אותו, אבל תכונה אחת שאני מאוד אוהב היא שהוא שם את הדברים על השולחן. בראיון סיום המשחק, לאחר שהפועל ב"ש ניצחה את נס ציונה, כשנשאל על יואב ויטלֶם, מצטיין המשחק, יכול היה רמי הדר, כמיטב מאמני ארצנו, לפתוח במונולוג קלישאות מעייף: ״הוא עוד צעיר, זה רק משחק ראשון, לא אהבתי שההורים שלו באים למשחק״, ושאר השטויות שמאמן עשוי לומר כששואלים על השחקן המצטיין. רמי הדר בחר בדרך האמת הפשוטה: ״הוא שומר טוב, שקול, והוא שחקן ממש טוב״. רמי הדר משאיר את העניין פשוט - אלה הסיבות שהוא משחק ובגללן הוא מצליח. אהבתי והערכתי.

נס ציונה נגד הפועל ב"ש

שתי הקבוצות הגיעו למשחק אחרי הפסד במחזור הראשון, שתיהן עם אותן מטרות: לא להסתבך בתחתית ואז אם עושים פלייאוף, בוא נעשה צרות. על הדרך אם אפשר לסיים במקום שמוביל לגביע המדינה ולתת במפעל המשני איזה ריצה, למה לא.

אני כותב הרבה על איך רוב הכדורסל הישראלי מתבסס התקפית על פיק אנד רול. כמעט ואין תרגילים לפוסט אפ, חס וחלילה שנריץ קלעי על חסימות או סתם רעיון אחר. באר שבע בצורה מאוד, אבל מאוד שיטתית, נכנסת לתנועות ההתקפיות שלה עם אנטרי פס. זאת אומרת רגע לפני הפאנץ' ההתקפי הכדור נכנס לגבוהים ומפה מתחילה תנועה שבסיומה, שחקנים יקבלו כדור לקליעה או תלישה לכיוון הטבעת. ישנה האפשרות של פיק אנד רול מהוויק סייד ואפילו קפיצה של אותו גבוה שקיבל את הכדור לפיק אנד רול.

נס ציונה לעומת זאת משחקת מהר. בניגוד לבאר שבע, נס ציונה מחפשת להוציא את הכדור מהר, גם אחרי סל ולהוביל אותו למסיימים שלה, שלשות במעבר של וויס או מושקוביץ כשנחה עליו על הרוח או לייאפים קלים, בעיקר של  דסי רודריגז.

כשנחה עליו הרוח, איתי מושקוביץ. צילום: עודד קרני, באדיבות ליגת ווינר סל

ברבע הראשון סגנון אחד גבר על השני. נס ציונה פשוט דחפה מהר את הכדור והשבלוניות של באר שבע היתה נראית שקופה לשחקני נסץ. 5 איבודים של באר שבע בתוספת של ריבאונד התקפה דומיננטי של נס ציונה, תורגמו לנקודות קלות ולמרות פתיחה טובה של ויטלם, הרבע הראשון הסתיים עם 29-19, מאוד לא אופייני לקבוצות של רמי הדר.

הרבע השני התחיל וזה משחק אחר. מכאן ועד סוף המשחק הסגנון הסזיפי הזה של באר שבע (של רמי הדר!), שמכניס כל התקפה פנימה, שלוחץ בהגנה חזק ובעיקר אינטנסיבי כל הזמן פשוט פירק את נס ציונה. כמה הסגנון הזה השפיע? 17/20 לשתי נקודות משלושת הזרים המרכזיים שלה. דמפס, אלבי ואנג׳ל פעם אחר פעם קיבלו את הכדור במקומות הנכונים והלכו לעבוד. אה כן, הם הוסיפו 15 אסיסטים וזו רבותי, שיטה. שיטה יעילה.

בואו נקדיש פסקה על יואב ויטלם. בדיוק כמו רמי הדר, תנו לי להשאיר את זה פשוט. מדובר בכדורסלן שטוב בהמון אלמנטים שמכסים על החיסרון המובנה שלו. הגודל שאין לו. לאורך כל המשחק, ויטלם לקח את ההחלטות הנכונות - הלכת אנדר? קבל שלשה, מולי יש מגן כבד? ביי ביי, אשרוף אותו על מהירות וכמובן אם תשאיר מישהו חופשי אני אמסור לו פשוט ללייאפ או שלשה. שבועיים רצוף שובר את שיא הקריירה של עצמו ועכשיו כמיטב הקלישאה המבחן האמיתי מתחיל, לעמוד בציפיות שייצר לעצמו.

הפועל חולון נגד הפועל ירושלים

מוצ״ש הגיע ואיתו המשחק המרכזי של המחזור, למי שעדיין לא הספיק לקרוא את הטור האדיר של האוזמן, גשו לקרוא. רק אגיד שבירושלים יש שחקן גבוה מאוקראינה. גם כשאותו שחקן גבוה על המגרש, מסרבת הקבוצה מהבירה להשתמש בו. אין לי הרבה מה להוסיף חוץ מהעובדה שאני עומד מאחורי הציוץ שלי. אם לא הבנתם אז גשו לקרוא. אם הבנתם, עדיין, גשו לקרוא.

מכבי תל אביב נגד מכבי רעננה

את מכבי תל אביב מעניין המשחק מול מכבי רעננה כמו שמעניינת אותי רשימת עשרת הסרטים האהובים עליך, כלומר, זה לא מעניין. ואתה גם לא מיוחד שבחרת ב״שמש נצחית בראש צלול״. נכון שהיורוליג כמעט בורח, אבל כדורסל צריך לשחק גם בליגה - רק תן להם לעבור את המשחק הזה בשלום.

רעננה הגיעה אחרי ניצחון במחזור הראשון ובלי הרבה מה להפסיד, בכל זאת קבוצה שכל הישראלים שלה להוציא יותם חנוכי, שיחקו בשנה שעברה בליגה הלאומית, באה לשחק מול מכבי, בלי לחץ בכלל. המשחק התנהל בעיקר על מי מנוחות וחוץ מריצה יפה של רעננה שתיכף ניגע בה, המשחק, לפחות  לפי מבחן העין היה בשליטה של מכבי. קבלו את הנתונים המאוד דומים ומפתיעים של שתי הקבוצות.

אז איך בכל זאת נגמר 20 הפרש? יותר קליעות ל-3 ויותר קליעות עונשין, זהו.

המשחק לא ממש עניין את לוני ווקר. צילום: ברני ארדוב, באדיבות ליגת ווינר סל

רעננה אחרי כמה התקפות עברה לאזורית כשמכבי תקפה בשני אופנים: סייד פיק אנד רול שחוזר להיי פיק אנד רול והדרך השניה היא להעמיד את שני הגבוהים בדאבל אלבו ואחרי מסירה אחת, התפרצות של הגבוה השני באלכסון לכיוון הצבע. סה״כ שתי הדרכים הגיעו מעולה לפאנצ׳ים אבל חוסר ריכוז של סורקין, סנטוס וליף בסיומות של אותן תנועות איכשהו השאירו את רעננה קרובה.

בין סוף הרבע השני ועד ל-3 דקות בתוך הרבע השלישי, רעננה יצאה לריצת 17-0 מהדהדת. איך היא עשתה את זה? לא בכדורסל מיוחד אלא ברצון, נחישות וניצול מקסימלי של הסטייט אוף מיינד הצהוב. 46-30 למכבי, 1:36 לסוף הרבע הראשון עד ל47-46 לרעננים, 2:30 בתוך המחצית השניה. חנוכי, רדפורד ודיארה נראו מצוין בדקות האלה וגם אחרי החטאות השתלטו על הריבאונדים מתחת לאפם של סנטוס, סורקין וליף. מכבי בפרק הזמן הזה ניסתה כל מיני דברים שממש לא עבדו. פעמיים פוסט אפ לבריסט שהסתיימו בהרמת קרן של אותו בריסט לצד של הלוח ואנטרי פס שנחטף על ידי שוכמן. גם לוני ווקר ניסה, החטיא 2 שלשות ואיבד כדור בצעדים.

המהלך ששבר את הריצה היה דווקא אסיסט יפה של ווקר לסורקין אבל ווקר לא הגיע למשחק וניכר שכמו העניין של מכבי במשחק גם את לוני זה פחות עניין. ברבע הראשון הרגיש שהוא מחפש למסור ולא לזרוק, כאילו מנסה לחפות על אותה החלטה מיום חמישי. מול רעננה זה באמת לא משנה כמה ווקר יהיה גרוע אבל מול הגדולות, כמו שראינו בגביע ווינר, מכבי תצטרך אותו.

אליצור נתניה נגד מכבי רמת גן

אוקי, סליחה רגע, אני מתנצל ממי שדווקא חיכה לאיזה ניתוח מתקדם על המשחק הזה. סליחה מאלה שרוצים להבין מה ניצח לחבורה של עידן אבשלום את המשחק או איזה טיפולים ספציפיים בפיק אנד רול לא עבדו לרמת גן. התחרותית היתה שם וגם מאמץ. מה לא היה שם? לא היה שם שום ניסיון לעשות משהו מעבר לניצול היכולות אחד על אחד ופיק אנד רול של השחקנים. כלום, נאדה, אפס. אחד ממשחקי הכדורסל, מבחינה קבוצתית, הכי גרועים שראיתי. וראיתי.

שתי הקבוצות שיחקו בונקר מפואר וניסו לגרום לקבוצה השניה להפציץ מרחוק. הגדילה לעשות נתניה שהלכה אנדר כל כך עמוק על גיל בני ורונאלדו סגו, שבליגה מעבר לים היו שורקים Illegal Defence. כשאתה הולך אנדר בכזאת הפגנתיות, אתה מקווה, לפחות על הנייר לתוספת אפקט פסיכולוגי על השחקן עם הכדור. נראה שעל בני וגם על סגו זה עבד. 3/15 משותפים מעבר לקשת, גרמו לפחות לזה, להיראות כמו תוכנית משחק טובה ומשתלמת.

אז איך התמודדו נתניה ורמת גן עם הבונקר מהצד השני? פוסט אפ? חס וחלילה, מה עם איזה אייברסון קאט כדי לייצר יתרון בצד מסוים? הצחקתם אותי. פיק אנד רולים ובידודים בלי מחשבה סיפקו שורה סטטיסטית מזעזעת מקו ה-3: 11/44 לרמת גן. 4/21 לנתניה. כאמור מזעזע.

בהארכה הראשונה ראינו את פלויד מנסה לנצח לבד כשלפעמים סגו מפריע לו. מהצד השני ראינו את דורי סהר בשני מהלכים טובים. דקה וחצי לסוף ההארכה נקבע שיוויון ואז סדרת פעולות אישיות שלא מובילות לכלום. הולכים להארכה שניה.

לא תאמינו. בהארכה השניה כבר היה כדורסל, לא באמת. שוב פלויד, מהצד השני שוב ביוקנן, פרייזר וכריסטון, לפעמים זה נגמר בסל, לפעמים בסחיטת עבירות ולפעמים באיבוד. המון החטאות עונשין ובסוף נתניה מנצחת. הגדיל לתאר ולהתלונן ידידי ורעי, אודי הירש:

קרית אתא נגד הפועל גליל עליון

בשבוע שעבר כתבתי שקרית אתא סימפטית. כתבתי גם שזה דבר נורא להגיד על קבוצת כדורסל. השבוע אמחא לה כפיים ואוריד את הכובע הוירטואלי על תוכנית המשחק ועל הביצוע הכי טובים של יום ראשון. גליל עליון הגיע פצועה למשחק, פצועה מאוד. נראה שאלדד בנטוב תכנן כל השבוע איך לנצל את העובדה הזאת.

אז מה קריית־אתא עשתה כל כך טוב? קודם כל, בהיעדרו של ג׳יילן בלייקס, דיאנדרה גולדסטון נאלץ לתפקד כרכז. בלי מחליף טבעי (רז אדם עדיין לא כשיר לעונה), קריית־אתא הפעילה עליו לחץ בלתי פוסק: אדג׳ אגרסיבי בפיק אנד רול, ולפעמים גם דאבל אפ במרכז המגרש. התוצאה: 8 איבודים, כמות גבוהה בכל קנה מידה.

עוד דבר שהיה אפשר לזהות בקלות זה העובדה שגם אחרי סל הקבוצה מהקריות מחפשת להעיף את הכדור מהר לצד השני לסלים קלים או שלשות במעבר. ניל המצוין וגם דולינסקי שהיה היום מעולה, עייפו את הקבוצה של גוני יזראעלי שניסתה להישאר צמודה אבל בסוף נגמר לה הכח.

שחקן מאוד מיוחד, ג'מיה ניל. צילום: מאור אלקסלסי, באדיבות ליגת ווינר סל

ג'מיה ניל שחקן מאוד מיוחד, עושה הרבה סלים מג׳אמפ מכדרור, נראה שבנטוב מעמיד אותו במקומות שהוא רוצה. בין אם זה אחרי תנועה או אחרי פיק אנד רול, ניל מקבל זמן לעשות את האחד על אחד שלו ביחד עם ריווח נכון של שאר שחקני אתא וזה גורם לתוצאות טובות. 3/4 ל-2 ו-5/8 ל-3, הם סטטיסטיקה לקחת הביתה כל יום ראשון ופעמיים ביום שלישי.

קרית אתא, תאמינו או לא, מריצה גם תרגיל יפה לקלעי, לוק. פיק אנד רול גבוה שמסתיים לא בגלגול כל הדרך של הגבוה אלא בחיפוש חסימה ללוק שמגיע מהוויק סייד לקליעה על טופ אוף דה קי. מאוד יעיל כשיש לך שחקנים שמסדרים רגליים טוב ומשחררים מהר.

צריך לתת פה מילה טובה לצמד הרכזים הישראלים שלה שמסרו 13 אסיסטים משותפים על 4 איבודים בלבד. קרדיט גדול לבנטוב שמשחק תרגילים שמחמיאים מאוד לאסייג ובייטנר ועוזרים להם לבצע בפשטות את המהלכים הנכונים.

---

התייחסויות אחרות בשורה:

● איתי מושקוביץ, תתעורר, זה נראה רע, בחרתי בך בדראפט הדיסקו.

● לוטן אמסלם, תתעורר, אני וכל אולם המושבה מצפים ממך ליותר.

● נטע סגל, 5 חטיפות, 5 אסיסטים, 20 במדד הפלוס מינוס, אקס פקטור.

● מאוהב בדסי רודריגז, מת על שחקנים כאלה. חזק מאוד במדד העוצמה של הרחבים (בקרוב).

● האדישות של עידן אבשלום אחרי שהוא תיקל (בשוגג) את אחד משחקני רמת גן: מרשימה.

● אור קורנליוס לא יכול להיות כל כך דומיננטי, הוא שחקן משלים מעולה. 13 זריקות? זה יותר מהנפח הרצוי שלו.

● טי ג׳יי ליף מקבל הרבה הייט על כל מיני דברים, בסוף הוא במינימום שחקן ליגה מעולה ובמקסימום שחקן יורוליג לגיטימי, תורידו הייט

● דקה אחרי שנכנס וויל ריימן עושה בלתי ספורטיבית שהוא תופס בחולצה. מהלך מרשים.