ירושלים. כרגע זה לא טוב

בתחילת הרבע הרביעי, באק טו באק, חזיתי בשני מהלכים עוקבים בהם הייתה מעורבת הפועל ירושלים, שגרמו לי לתהות אם מקור הבעיה הוא האינטרנט שלי בבית. כי אחרת, אני לא יודע להסביר. מה. לעזאזל. אחרי שהארפר קולע עונשין, מנרסה יוצאת קדימה עם שתי מסירות, בלי כדרור, שמגיעות הישר לסטיינברגס ששם לייאפ קל. מהלך אחר כך והפעם סל שדה של אותו ההארפר. המצלמה קצת בורחת, אז לא ברור אם היה שם כדרור או שניים בין אותן שתי מסירות של הספרדים, אבל הפעם זה נגמר בשלשה קלילה של רייס ממסירה. הפועל ירושלים יכולה להתלונן כמה שהיא רוצה על השיפוט (ובצדק) או על האירוח המביש של הספרדים (הכי בצדק שבעולם) אבל שום דבר לא מסביר מה נהיה ממנה. למה היא נראית ככה. למה היא מביכה את עצמה.

האזינו להאוזמן מקריא את הטור

7:24

סוג של פלופי

להיות מאמן זאת העבודה הכי קשה וקלה בעולם. קשה כי, אתם יודעים. קלה כי כל הרעיון כולו הוא לשים את השחקנים הטובים שלך על הפרקט ולתת להם כלים להיות טובים. יש קל כזה? אין קל כזה. יובל זוסמן מצוי בעיצומו של מגה משבר. אחרי שני משחקים לא טובים מול המבורג וצדביטה, הגיע הפעם משחק אימים מול מנרסה. והסטטיסטיקה מספרת רק חלק קטנטן מהסיפור. 0/7 מהשדה, 0 אסיסטים, מדד יעילות מינוס 5. לא מתפקד. רע לתפארת.

מה שרע עוד יותר לתפארת, ולו בעניין של זוס, הוא היעדר ההפנמה של הסיטואציה מצידו של מקבל ההחלטות אשר על הקווים, לפני או אחרי ההרחקה של יונתן אלון. אם יובל זוסמן לא טוב, איך אפשר להסביר מעל ל–30 דקות על הפרקט השקט בספרד? אפשר לדבר על ההתקפה. אפשר לדבר על האיירבול שדפק אחרי מהלך פיק נ' פופ, או איבוד הכדור המביך מתחת לסל או על חוסר היכולת להוציא מהלך כלשהו לפועל כשהכדור אצלו, 2:15 לסיום, וההגנה מונעת את המסירה להארפר.

אפשר גם לדבר הגנה. כדקה וחצי לסיום המשחק מריצה מנרסה תרגיל לקלעים. סוג של פלופי לחובבי הז'אנר והטרמינולוגיה. יובל זוסמן נצמד שם לפלאמר, אחד שיודע לקלוע גם כשהוא לצידם של בן שרף ומרסיו סנטוס וגם כשלא. זוס עובר בסדר את החסימה ונעמד מול הפוארטו ריקני. וברגע שפלאמר הולך ריג'קט, כלומר חודר לסל נגד כיוון החסימה שמצפה לו, זוסמן נכנע. ומאפשר לזה שעליו הוא אמור לשמור לטייל בדריבל עד לטבעת. שום התנגדות. לא שלו ולא של לאמב וקרינגטון שעומדים בצד השני ובוהים בחוסר עניין.

שחקנים יכולים להיכנס לתקופות רעות. זה קורה. כשזה קורה, אמורים לעזור להם ולקבוצה שלהם באמצעות שילוב שחקנים אחרים. וכן, יכול להיות שירושלים חששה להחליף את יובל זוסמן בווינסטון או הובר, בגלל שאז הם יהיו קטנים מדי. ואם כך, למה הם בנו קבוצה קטנה מדי?

רע לתפארת. יובל זוסמן (צילום: מיכל בן גיגי, הפועל ירושלים)

טריפל

ואם כבר החלטות סגל וחילופים, אפשר לעבור הלאה אל האיש המכונה טריפל ג'יי. נכון, היה אחלה במשחק ההוא מול מכבי תל אביב. מצד שני, אחרי טריפל משחקים, אפשר גם להגיע לכמעט טריפל מסקנות. נתחיל במספרים: מול המבורג 4 נקודות ומדד יעילות 0. מול צדביטה 0 נקודות ומדד יעילות מינוס 1. מול מנרסה 0 נקודות ומדד יעילות מינוס 3. בעצם, גם נסיים במספרים. שתי ההחתמות הסוגרות של ירושלים זכו לביקורת. למה צריך את סקפינצב, כשיש שני סנטרים לפניו וחסרים שחקנים בעמדות אחרות? למה צריך את טריפל ג'יי, כי, אהה, האם יש אינדיקציה כלשהי שהוא טוב בכדורסל?

כזכור, הטריפל הגיע על מתכונת של שחקן  D&3, יענו יכול לדפוק שלשות כשהוא פנוי בפינה ויכול לשמור, בקבוצה שממילא שומרת. וכן, מכבי תל אביב סבלה ממנו במשחק ההוא, שאני מנסה להיזכר אם היה בסופר החברתי או בווינר החברתי. מאז, אין לו ולו שלשה אחת לרפואה בטריפל משחקים. וכן, יונתן אלון הולך לפתרונות קטשיים לחלוטין איתו (שישמור על הגארד יריב, כולל אופציה לחילוף הגנתי), אבל גם ההגנה נראית קטשית לחלוטין. כי אין אותה. ואין שום תרומה של הטריפל שעליה ניתן להצביע. אז כן, הלכו על החתמה של כסף קטן וקיוו לטוב. ויכול להיות שיהיה שם טוב. ועוד יותר טוב. כרגע זה לא טוב.

טריפל לא טוב. ג'וסאיה ג'ורדן ג'יימס עם לאמב (צילום: עודד קרני, באדיבות ליגת ווינר סל)

חיתוכים

מנרסה היא קבוצת כדורסל בינונית. וקבוצת התקפה בינונית עוד יותר. אני מלהג בעניין הזה משך שנים רבות, אבל בהחלט יש דבר כזה יום רע בהגנה. אם היינו מנתחים רק את המשחק הזה נקודתית, בלי פרספקטיבה של העבר הקרוב, אפשר אולי היה להחליק את זה. הפעם לא. אם היריבה הייתה סתם תופסת יום פסיכי מבחוץ, אז יאללה – חדש חדש חדש. כרגע זה מתחיל להרגיש ישן.

וזה מתחיל מהמהלך הראשון במשחק. אתם יודעים, המהלך הראשון שמגיע אחרי תדרוך. אחרי מוטיבציה. אחרי יאללה נוגחים בהם. הארפר שומר על בניטס, שמוסר, חותך ומקבל בחזרה ללייאפ. ככה התחיל המשחק. זה היה הלך הרוח שאיתו הגיעה ירושלים למשחק. מהלך שני: פיק נ' רול פלאמר את גולדן. שחוסם, חותך קצת לכיוון הטבעת ומקבל כדור לפלוטר קל להחריד. וכך זה נמשך לאורך מרבית המשחק. חיתוכים, באקדורים, תנועות ללא כדור שזוכות לתגובות איטיות של השומרים, אם בכלל. אפשר לתת קרדיט למנרסה. עדיף מבחינת ירושלים להבין למה זה קורה לה. רמז? זה לא רק עניין של מדיניות טיפולים או חוקי עזרה בהגנה.

דברים טובים

בכל זאת, ירושלים הרשימה בהתקפה, מרבית הזמן. גם כשהיא משלבת, כאמור, שחקנים שמתפקדים פחות. אחרי שבוע הפסקה מול צדביטה, קרינגטון שוב נראה שמח, רענן ואגרסיבי בהתקפה. ושוב עם אחוזים אדירים ל-2 נקודות. ושוב עם אחוזים נהדרים ל-3 נקודות. והפעם אפילו עם כמה מסירות שייצרו נקודות של אחרים.

אהבתי מאוד את השימוש החוזר באותו תרגיל, כולל הסימון של הארפר על הכתף, כדי לייצר למתאזרח של נבחרת ישראל מהלכים דרכם הגיעו לנקודות. מסירה של הארפר הצידה, כדור לסמית' ומשם עליה של קרינגטון על מדורגת. ושוב, בעגה, קוראים לזה שיקגו. או זום. הפועל ירושלים בנתה השנה קבוצת התקפה סופר מוכשרת וצירפה בהתאם כמה שחקנים שישדרגו אותה. כולל האיש המכונה דינו. שם, בצד הזה, יש דברים טובים.

דברים טובים, דינו (צילום: מיכל בן גיגי, הפועל ירושלים)

3 נקודות לסיום

1. לאמב – הנחת העבודה עם ההחתמה של לאמב הייתה שלמרות מחירים מסוימים שירושלים תשלם, גם בגודל (כשהוא ב-4) וגם בהגנה ככלל, היתרונות יעלו בהרבה על החסרונות. כי לאמב, באמת, אמור להיות שחקן שפיץ בתחרות הזאת. הפועל ירושלים קולעת קרוב ל 93 נקודות למשחק, אז לפחות בהיבט שלו נניח לזה לרגע. מה לגבי המחירים ההגנתיים?

2. השופטים והספרדים – התחלנו עם זה בהתחלה. נחזור לזה עכשיו. לפחות ממה שהצלחנו לראות דרך המסך, מתגנבת תחושה לא נוחה לגבי כמה שריקות קטנות וכמה שריקות גדולות. חלק מזה נובע, אגב, מכך שפחות אחד השופטים אתמול, ולאו דווקא אחד הזכרים שבהם, הוא לא טוב בשיפוט. לא שזה אמור לפתור חלק מהעבירות המטופשות ששחקנים חוזרים עושים כבדרך קבע. ולגבי הספרדים? מבלי שניכנס כעת לענייני פוליטיקה ומדיניות, לכולם ברור שהבעיה שלהם איתנו היא הרבה יותר עמוקה מאשר טענות שלאחר ה 7.10. והרבה יותר מורכבת מאשר טענות כנגד מדינת ישראל. תחזירו לנו את המשחקים לארץ, בבקשה, כדי שתהיה גם לנו ההזדמנות להביע דעתנו עליהם.

3. אז עכשיו יש חולונים ופולנים, בסדר הזה. במוצ"ש יוכלו שתי נציגות אירופאיות שלנו לחלוק חוויות מאיך זה לחטוף מספרדים. ההבדל הוא שחולוניה אמנם חטפה חזק בהרבה, אבל מקבוצת כדורסל טובה. ירושלים לא. שום דבר מהתוצאות לא באמת אמור להדאיג בשלב הזה את ירושלים. יש עוד המון זמן לתקן. לשם כך, ירושלים תצטרך גם לתקן דברים בעצמה. את ההגנה. את הסגל?

הסיוט עדיין לא נגמר. שכל החטופים יחזרו כבר הביתה. שכל החטופים יוחזרו כבר הביתה. שיהיה לנו טוב.