הפועל תל אביב. קשה להחליט ממה להתרשם יותר
- שי האוזמן

- 4 באוק׳ 2025
- זמן קריאה 6 דקות
פרק זמן ארוך למדי חלף מסיומו המעשי של המשחק בין הפועל תל אביב לאנאדולו אפס לבין הרגע שבו התיישבתי לכתוב עליו. בדרך היה את משחק הנפל של היריבה הצהובה וגם לא מעט זמן למחשבות. אז משתף אתכם. ניסיתי לחשוב מהו האלמנט הכי מרשים ב-40 הדקות אשר הותירו את האדומה גם בלתי מנוצחת וגם במקום הראשון בליגה השניה בטיבה בעולם. ונראה לי שהדבר הכי מרשים הוא שקשה לבחור. קשה לדעת ממה או ממי להתחיל.
אז אתחיל במיציץ'.
שווה את הכסף?
איך מודדים אם מישהו שווה את הכסף? כלומר, על פי פרסומים זרים, שווי העיסקה של וסיליה מיציץ', אם לוקחים בחשבון ענייני בעלות, מניות, בונוסים, שכר שוטף, תנאים מסביב וכו וגו ודו, הוא משהו כמו 48351354564 מיליון משהו ליום. ואין שום דרך בעולם, כמעט, שבה אפשר להצדיק את הכסף. ו-וואלה, מה שראינו בתקופת ההכנה מהאיש שפתאום כולם קוראים לו ואסה, בטבעיות, כאילו נולדו לצידו בעיירה הציורית קרלייבו אשר במרכז סרביה, הזכיר אנשים מבוגרים שמגיעים לספורטק כדי להתחמק מעבודות בבית. כמו הדמות של אדיר מילר ברמזור.

אין שום דבר מרשים במיוחד במספרים של מיציץ' מול האקסית מאיסטנבול. 9 נקודות ב 2/8 מהשדה זה בערך ההיפך ממרשים. אבל יש להפועל תל אביב אבא, ואבא בבית. וברצף של פוזשנים בתוך הרבע השלישי אמש, אבא ואסה עשה את כל ההבדל. וכן, כל זה לא היה קורה אלמלא השופטים שורקים את העבירה הבלתי ספורטיבית לקאי ג'ונס במצב 48-38 (היי, שאווט אווט לחבר היווני הפחות מוכר בסגל, מיסטר מאנוס פאפאדופולוס, מנהל קשרי חוץ ואסטרטגיה?). ולא, למי בכלל איכפת.
במינוס 3, ארבע דקות אל תוך רבע 3, לוקח מיציץ' את השומר שלו קורדיניה לטיול (איטי) בתוך הצבע. כשמגיעה העזרה, מעיף אל בראיינט בפינה. דריבל דריבל ומינוס 1.
פוזשן אחרי, שוב הכדור אצל אבא ואסה. שבוחר ללכת ריג'קט, כלומר נגד כיוון החסימה שסיפק לו אוטורו, בדרכו הבטוחה והמכדררת אלי צבע, עם קורדיניה על הגב. והיי, הנה שוב העזרה, מהצד של בראיינט. מסירה לפינה. טריצה. פלוס 2.
הלאה, התקדמנו מעט – אולי אל המהלך הכי חשוב מבחינתי במשחק. כשהוא מנסה לקבל את הכדור בחזרה מוויינרייט, נתקל מיציץ' בקושי. קורדיניה האתלטי במיוחד מונע ממנו קבלת הכדור. משכך, חותך הסרבי היקר פנימה, ללא כדור, כמו שהוא אמור לעשות. לפי הספר, כולל הספר של איטודיס, במצב הזה אמור מיציץ' להמשיך ולנוע פנימה, בעוד בראיינט, ההוא מהפינה? ישלים את מקומו ויקח במקומו את הכדור. לא ישלים, לא יקח ולא כדור. מיציץ' חוזר – בכוח – למעלה ואל וויינרייט. אוסף את החפץ העגול אל חיקו. דריבל דריבל, ושלשה בתוך הפרצוף של הצרפתי. פלוס 5.

ואני אגיד לכם למה זה הקטע החשוב ביותר במשחק, אבל עוד רגע.
בינתיים, עוד מהלך אחד וזהו. התקדמנו טיפה, ועכשיו אנחנו ב 57-52. הכדור אמנם אצל בראיינט בצד, אבל מיציץ' מזהה שהירידה להגנה ציוותה לצידו את שמיטס. כן, ההוא שפירק את מכבי. והוא מסמן לאלייז'ה שיביא הכדור. תביא הכדור. תביא כבר הכדור. עד שמביא הכדור. מיציץ' אוסף אותו, עם כל הדאווין הנלווה. 8 דריבלים אל תוך הארוע, ויש אסיסט למלקולם שמתחבא בלואו גאפ כדי לסיים.
להפועל תל אביב יש חבילות של כשרון. כשרון בכמויות בלתי סבירות בעליל. אבל יש שחקנים מצוינים ויש את מיציץ'. הוא יודע, הוא לוקח – וכולם יודעים ונותנים. אני מניח שלא מעט גבות הורמו עד לא מזמן למראה האיש הלא מרשים שהגיע אחרי יורובסקט כושל ונראה עם פוטנציאל להיות כושל לא פחות. שני משחקים אל תוך העונה, וסביר להניח שהגבות של חבריו לקבוצה כבר חזרו למקום. אבא מיציץ' מנהל את כל ההצגה האדומה. הצגה.
גם בלעדיו
עד כמה הפועל תל אביב הזאת מרשימה? כל כך מרשימה, שאחרי דקות השליטה המוחלטת של הסרבי שלה, היא הסתדרה נהדר גם בלעדיו. כלומר, הרגעים הראשונים היו קצת מטרידים מבחינתה. כריס ג'ונס, שכל הקריירה שלו הסתדרה נהדר מרגע שהפסיקו לצעוק לעברו דיגידי דיגידי, המשיך בפאזת הגו טו גאי שבה הוא נמצא כרגע. ובלייקני לקח את הזמן שלו עד שהתחיל לעשות בלייקני.
אבל איטודיס נשאר איתם על הפרקט, בלי מיציץ' ובראיינט, וזה הסתדר. הפועל תל אביב התחילה את המשחק עם התקפה לא אינטיליגנטית במיוחד (אגב, להבדיל ממה שראינו בתחילת המשחק הקודם של הטורקים מול מכבי), באופן שלא ניצל נכון את הכבדות ההגנתית של צמד הגבוהים פאפאיאניס וקאי ג'ונס. שאגב, אם תרצו, אפשר למתג אותם כצמד פאפא-ג'ונס. תגיד, בוזוקי-אהרלוס, איך משחק המילים בשבילך?

אה. סליחה. אתה לא זמין בשבת. כשהדברים התחילו לנוע בכיוון הנכון, זה כבר לא שינה על הרגליים של מי משחקים. הפועל תל אביב כל כך טובה ומוכשרת, שהיא מנצחת את אחת הקבוצות הכי חזקות במפעל כשהיא משחקת את מרבית הדקות ברבע הרביעי ללא הקו הקדמי המוביל שלה. יש את ג'ונס, כאמור. ויש את בלייקני. למשחק הוא נכנס לקראת סיום המחצית הראשונה, דרך מסירה יפה של מיציץ' בתרגיל יפה שאליו הגיעו לאחר פסק זמן. במחצית השניה הוא כבר לא צריך היה שום תרגיל או מסירה. מה שעבד ביורוקאפ, מה שעבד בסין, מה שעבד בבאר שבע, עבר נהדר גם מול כל איזה ג'ורדן לויד שניצב בדרכו.
וכן, קראתי את הסטטיסטיקה המופרעת. האיש סחט 5 עבירות בזריקות ל-3 ב-2 המשחקים הראשונים. זה די פשוט, האמת. הפאניקה מהיכולת שלו לעלות בכל רגע נתון, דרך כדרור, מעל השחקן שלו, מאלצת את השומר לנסות להתערב. וההתערבות הזאת כוללת שליחת ידיים ועבירות. והנה הוא לוקח את השומר שלו עד לטבעת, במהלך אחד על אחד. והנה הוא מסיים שוב כטופ סקורר. אנטוניו בלייקני שיחק עד כה, לאורך כל קריירת היורוליג שלו, טיפה פחות מ 36 דקות. והלך לקו 23 פעמים. וקלע בסה"כ 37 נקודות. וכל זה בטח מרגיש לכם נורמאלי.
מפלצות
נכון, אפס חצתה את ה-80 נקודות מול הפועל תל אביב. היו במשחק בכלל ובמחצית הראשונה בפרט רגעים שבהם הרגישה בנוח עם משחק ההתקפה שלה. החל מהפוזשן הראשון של המשחק, שבו סימן קורדיניה את מיציץ' ולקח אותו לסל, והמשך בלא מעט קטעים שבהם נעה יפה בלי כדור וניצלה הרדמויות שונות של שחקנים שונים בלבן-אדום.
אבל להפועל תל אביב יש הרכבים שמורכבים משחקני הגנה בלתי נתפסים. למשל הרביעיה בראיינט-מלקולם-וויינרייט-אוטורו אשר בחמישיה הראשונה. אלייז'ה בראיינט עשה דברים הגנתיים ברבע הראשון של מחיאות כפיים. וברבע השלישי, שבו חונקים את הטורקים לכדי 13 נקודות וגם זה בקושי, אפשר היה להתרשם גם ממנו וגם מהשלישיה שלצידו.
ומי שהכי התרשם כנראה היה בן הזוג לשעבר של מיציץ'. אגדת כדורסל בשם שיין לארקין.
במהלך הראשון של הרבע השלישי ניסה לארקין להרים להגבהה AKA אלי הופ של ג'ונס, אבל נתקל בדרך בידיים המושטות של אוטורו. איבוד. כשהוא ניסה לקחת את קולין מלקולם באחד על אחד עד לטבעת, חטף ממנו וואחד גג. כשניסה להתקיף את העזרה הגבוהה של אוטורו ולעקוף אותו בדרך לסל, חטף גם מאוטורו וואחד גג. מיד אחר כך, כשהדם כבר עלה לראש מהקריזה, ניסה שוב את מזלו מול אוטורו. ואפילו סוג של עבר אותו בכדרור. והיי, הנה שוב מגיע לו מלקולם. ומיד לאחר מכן גם אוטורו. אין לאן ללכת. אין לאן לברוח, מיסטר לארקין. וזה קרה עוד פעם אחת, רק ברבע הזה.

ולא רק לארקין. פאפאיאניס מנסה לנצל את יתרון 25 הסנטימטרים שלו על וויינרייט במהלך גב לסל? שיהיה לך בהצלחה, יא אח שלנו גיבור. ג'ורדן לויד, שמכאיב ליהודים כאידיאולוגיה, מנסה להוריד כדרור מול הלחץ של בראיינט? הדרך חסומה.
הפועל תל אביב סיפקה במשחק הזה כמה דקות מפחידות. כמה דקות של מפלצות. ויכול להיות שרק התחלנו.
5 נקודות לסיום
איזה איש – קשה מאוד להסביר את העניין הזה. איש וויינרייט היה שחקן של 23 דקות בממוצע. ביורוקאפ. כשחלק גדול מהדקות הללו היו בכלל בעמדה מספר 3. והנה מגיע לו היורוליג, והדקות מאמירות לכדי מעל ל 30. והוא בכלל הגבוה השני. והכל נראה כמו משהו שמסתדר. ההגנה ודאי. השלשות. הפיק נ' פופ. הנינוחות. יא ראבי.
מחלקת הפיתוח – אני יודע שזה נראה כמו זכרון רחוק, אבל כריס ג'ונס ואלייז'ה בראיינט היו פעם צהובים. בדקתי כדי לוודא. ואפילו היו ידועים באיזה תרגיל התקפי – מבית מדרשו של יאניס ספרופולוס, שעבד להם פעם אחר פעם. אם תרצו, הייתה זאת מחלקת הפיתוח של הצהובים שעזרה להם להגיע למועדון עם הכסף. האדום. כשחקנים מלאי נסיון ובטחון, שסגורים לגמרי על הכדורסל שלהם. ואגב סגורים לגמרי: לכו תראו שוב את המהלך של בראיינט מהרבע הראשון, כשעשה שם איזשהו ספליט מאחורי הגב בין לארקין לבין קאי ג'ונס, עבר ביד שמאל את וויילר באב וסיים בשמאל מול אוסמאני. מה זה? מה זה?!
אוטורו – ספק רב אם אנשי הפועל תל אביב עצמם חשבו שזאת החבילה השלמה שהם יקבלו עם ההחתמה של אוטורו. שני משחקים לתוך העונה, וממוצע של 15 + 6.5, עם 68% ל-2 ומדד יעילות 19. והגנה שלא בהכרח באה לידי ביטוי בסטטיסטיקה. הרבה קרדיט מגיע לאיטודיס על לא מעט דברים, אבל אולי ההחלטה אמש לקחת סיכון עם אוטורו ולהישאר איתו קצת חרף 3 העבירות, היא זאת שסייעה לעשות הבדל.
איטודיס – אפרופו הקואץ' הנרגן, בינתיים שום דבר זולת כפיים. שיחק קצת עם הרוטציה הפעם. נתן הזדמנות לאניס, שלא ממש לקח, ולאודיאסי, שגם לקח וגם קיבל בתמורה יותר מ 13 דקות, כולל בהרכב שני גבוהים טיפה מוזר ביחד עם מוטלי האבוד. וכרגע, אי אפשר לטעות לגבי כמות נסיון היורוליג העצומה שיש להפועל תל אביב גם על הפרקט וגם על הקווים.
אלאל – ובסוף, שותפו אמש 10 זרים לפני שנכנס פנימה ישראלי אחד. בשם תומר גינת. ששיחק פחות מ-6 דקות. 6 דקות יותר מבר טימור, שהפעם כן התלבש. יש אנשים שזה מפריע להם. יש אחרים שרק רוצים לנצח. שכל אחד יחליט מה הוא מעדיף.
שבת שלום. שכל החטופים יחזרו כבר הביתה. שכל החטופים יוחזרו כבר הביתה. שיהיה לנו טוב.




















.png)



תגובות