עונות 22/23 ו-23/24 היו סוג של נקודת מפנה לשני המועדונים, מכבי ת"א ופרטיזן בלגרד. תשאלו את עצמכם מה היה קורה אם לא היתה מלחמה ומכבי ת"א היתה משחקת בישראל ואולי עושה פיינל-פור (אולי יותר) באותה עונה. ומה היה קורה אם סרחיו יוי לא נותן פצצה לפאנתר והופך את הסידרה המיתולוגית ההיא. כנראה פרטיזן בלגרד עושה פיינל פור (ואולי יותר). ממכבי ת"א של אז נשארו עודד קטש, תמיר בלאט ורומן סורקין בלבד. ובפרטיזן? אף אחד.

סיפור קטן. לפני שנה נסעתי לראות את המאסטרו ז'ליקו. בדיעבד, אולי ראיתי אותו מאמן בפעם האחרונה בקריירה (מקווה מאד שלא). אחרי האימון הוא ניגש אליי ודיברנו. השאלה הראשונה ששאלתי אותו היתה: "??...Coach, how do you"

"Do what?"

"35 years of coaching and you have the energy like you just started"

"!Oh… I love my job"

אמר את זה בשיא הפשטות ועם חיוך גדול. ממה שקצת שמעתי מהאנשים בסרביה, ז'ליקו סבל בתקופה האחרונה והשחקנים הם אלה שגרמו לזה, לא בגלל התוצאות אלא בגלל חוסר משמעת, שפת גוף שלילית וחוסר רצון ללמוד מהגדול מכולם. שני המועדונים האלה חוו משבר לאחרונה, מכבי ת"א צלחה את המשבר, פרטיזן עדיין לא וההבדל הגדול ביניהם הוא החיבור של המאמן עם השחקנים.

מכבי ת"א פתחה עם ההרכב שאיתו היא פותחת לאחרונה: קלארק, ווקר, בריסט, הורד וסורקין. המטרה העיקרית היא לנצל את הגודל כאשר בריסט שומר על הרכז היריב, וכמובן לשחק יותר פיזי והגנתי. אבל ברבע הראשון מכבי ת"א הייתה מבולבלת ואיפשרה לפרטיזן לקלוע סלים קלים. סה"כ 19 נקודות ב-4:15 דקות עד שקטש הזעיק פסק זמן וחזר עם סנטוס וריימן במקום סורקין ובריסט. הפרטיזנים המשיכו לקבל מבטים טובים ולקלוע גם מבחוץ אבל 2 שלשות חשובות של ריימן שהורידו ל-5 הפרש בלבד הזעיקו פסק זמן פרטיזני 3:30 לסיום הרבע. שם, לונדברג, בלאט וליף החליפו את קלארק, ווקר והורד.

מכבי ת"א עשתה שני דברים חשובים בסוף הרבע הראשון. האחד, היא עברה לחילופים בהגנה, פרטיזן נפלה במלכודת ונעצרה. השני, היא הענישה את העזרה בפיק אנד רול על ידי מסירות לחוסם דרךshort roll (לרול הקצר) ויחד עם הנעת כדור מהירה הרבע הראשון הסתיים ב-31-30 בלבד עם מומנטום של מכבי.

ברבע השני קטש בצדק המשיך עם הרכב המחליפים שלו, שעשה את השינוי. פרטיזן שיחקה לידיים של מכבי ת"א, הפציצה והחטיאה מבחוץ. סורקין, קלארק, ווקר והורד חזרו יחד עם ליף שנשאר וההגנה של הצהובים שוב הפכה לפחות אגרסיבית עד שפרטיזן צימקה ל-42-41 ועודד לקח פסק זמן.

4:30 דקות לסיום הרבע השני קטש במהלך מוצלח מאד הלך עם הרכב נמוך: ג'ון די ולונדברג במקום קלארק וליף, מה שגרם למכבי ת"א לרוץ ולשחק הרבה יותר משוחרר. הלחץ הלך וגבר על פרטיזן, הצהובים בעזרת ווקר טסו ל-49-41 ופניארויה הזעיק פסק זמן כדי לעצור את הסחף.

מכבי המשיכה את התנופה עם הגנה מצויינת, חטיפת כדור ודאנק של ווקר ויחד עם שלשה של דיברתולומאו הפער קפץ ל-55-41 כאשר שריקות בוז מהיציע מתחילות להישמע לעבר הקבוצה המקומית.

היא המשיכה לשמור מצויין והזיזה את הכדור בהתקפה עד 15 הפרש בהפסקה, כשהקהל הסרבי המתוסכל יוצא נגד הקבוצה שלו.

מכבי ת"א פתחה את המחצית השניה עם אותה חמישיה כמו בפתיחת המשחק, עם שינוי אחד, סנטוס במקום סורקין. בריסט עם 2 שלשות ולוני ווקר עם עוד שלשה העלו את היתרון ל-24 הפרש מהדהד ופניארויה לקח פסק זמן מהיר כדי לנסות להציל את המשחק, אבל הקהל איבד סבלנות והשחקנים איבדו בטחון. ווקר היה בלתי עציר, בלאט העניש במסירות, ההפרש הגיע ל-30 והמאמן הספרדי של פרטיזן לקח עוד פסק זמן לקול שריקות הבוז.

בלאט המשיך לפרק את הגנת הפיק אנד רול של המקומיים וגם נסיונות של ניק קלאתיס המנוסה לא מנעו את ההצגה של מכבי ת"א. ברבע ההאחרון המשחק הפך לGarbage time ולחגיגה גדולה של הצהובים. טייריק ג'ונס עשה קצת צוברי וקיבל בוז גדול מהקהל, בלאט וליף לא ריחמו והתוצאה הגיעה עד 65-101. בונגה עם כמה סלים ניסה למזער נזקים ובצד השני גור לביא הצטרף לחגיגה עד שבסיום התוצאה עמדה על 87-112. מכבי ת"א המשיכה את היציאה המרשימה מהמשבר לעומת פרטיזן ששוקעת למקומות שקשה יהיה לצאת מהם, במיוחד כשהקהל מאס באותם שחקנים שבגדו ביקיר המועדון, המאסטרו זליקו אובראדוביץ'.