ג'אמפ-בול על הנטו

בפעם הבאה שתתווכחו ביציע למה הקבוצה שלכם לא מחתימה את השחקן הזה או ההוא, תזכרו את המספרים 1.5 ו-2.1. הם יכולים להיות המחסום שבין החלום של האוהדים למציאות הכלכלית המטורפת של הבעלים. בספורט שלנו הכוכב הכי גדול על המגרש הוא לפעמים רואה החשבון.

אנחנו הולכים וקרבים לשלב שבו המשחקים מסתיימים והסיפורים מתחילים. השלב שבו מנסים לנצח בעונת המלפפונים. עבור האוהד הממוצע, תקציב של קבוצת כדורסל הוא מספר מופשט שמופיע בכותרות. נתונים נזרקים לחלל האוויר, כי למה לא. יש סכומים בדולרים, ביורו ובשקלים. יש נטו וברוטו. יש סיפורים, מעשיות וספינים. הפעם, הדיסקו רוצה לסייע לכם בהבנת הסיטואציה. 

קודם כל, מהזווית של הכסף. ננסה ללכת אל מאחורי הקלעים של הנהלות המועדונים בבואן לקבל החלטות פיננסיות מורכבות, שכל אחת מהן משפיעה על המהלך הבא. ננסה לעקוב, באמצעות הכסף, אחר האופן שבו נבנות הקבוצות המובילות שלנו. וניתן גם לכם, האוהדים, הזדמנות לשחק ולבנות סגלים טובים יותר עם אותם התקציבים. או לפחות להבין איך זה עובד וכמה זה מסובך. או לא.

בהובלתה של יקירת המחלקה, הגברת לאה גורליק ריגר, יצאנו למסע שכותרתו איפה הכסף? בשיתוף רו"ח משה כהן ועזרא ניסים מקבוצת "שמונה פיננסים" כדי להבין איך באמת בונים סגל, מה המשמעויות בתקציב הכולל ואיך שורת הנטו של כוכב אחד יכולה לעלות למועדון הרבה יותר מהמספרים שאנחנו רואים. יאללה, צוללים.

https://www.youtube.com/watch?v=IpwSXWq1wwU

1. כשמסתכלים על תקציב, כמה ממנו הולך לשכר?

התשובה, לפי המומחים, היא הרוב. לקבוצות הגדולות בישראל יש הוצאות עתק על אבטחה, משטרה ולוגיסטיקה במשחקים, טיסות ושהות בחו"ל, כולל שמירה והוצאות נוספות, אבל ברוב המועדונים ובמיוחד בקטנים שבהם, השכר הוא חזות הכל. זהו המקום שבו החלטה על זהות השחקן הופכת להחלטה כלכלית משמעותית.

2. נטו? ברוטו? עלות מעביד? איך מחשבים?

בכדורסל שלנו נהוג לדבר נטו. כלומר, כמה כסף מקבל השחקן או המאמן לחשבון הבנק. מבחינת המועדון, צריכים להוסיף על האלמנט הזה שתי שכבות נוספות: שכבת הברוטו, כלומר ניכויי העובד, המיסים הישירים וההפרשות הסוציאליות שכולנו מכירים מתלוש השכר; ועלות המעביד, כלומר תוספת נוספת ששייכת למעסיק. נסביר.

בשכבה הזו, יהיו רכיבים שמשלם המעסיק עבור העובד, בהם פנסיה, פיצויים, קרן השתלמות, ביטוח לאומי, חופשה והבראה. בנוסף לעלות השחקן, ישלמו במועדון גם עמלה לסוכנו.

בחוזי העסקה של רוב המועסקים בישראל, עלות המעביד תסתכם במכפלה של כ-0.3 (כלומר: על כל שקל בברוטו, יוסיף המעסיק כ-30 אגורות). כיוון שמדובר בחוזי עתק, שבהם מפרישים מיסים של 50%, מדובר במכפלה של כ-1.9. כלומר: כ-90 אגורות בשכבת הברוטו על כל שקל שמגיע לשחקן בנטו. לכן, כשנדבר על שכבת העלות הכוללת  - אנחנו נדבר על מכפלה של כ - פי 2.1, כלומר על כל שקל שמגיע לחשבון הבנק של השחקן, משלמת הקבוצה עוד כ-1.1 שקלים.

3. מה המשמעות של הטבות המס לזרים?

זו אחת הנקודות המרתקות הנוגעת להבדל התהומי בין סוגי השחקנים. מבחינת רשויות המס, אין חשיבות לכישרון על הפרקט, אלא רק לסטטוס האזרחי: השחקן הזר ("עובד זר מומחה" על פי ההגדרה הפורמלית) נהנה מהטבת מס משמעותית. המדינה, על פי תקנות מס הכנסה (ספורטאי חוץ), תשנ"ח-1998, מעניקה הטבה בתקרת מס של 25%, מה שמאפשר להחתים שחקנים מחו"ל בעלות סבירה יחסית. לא משנה אם הוא אמריקאי, אירופאי, אפריקאי או אסייתי. המס הוא אותו המס - 25%. בהערת אגב, הדברים היו שונים, בעבר, בכל הנוגע למיסוי עבור השחקנים הזולים יחסית (עד 108,000$ לעונה). הפירצה הזאת כבר נסגרה.

מעבר לחיסכון העצום במס הכנסה (מחצית מהמס שישלם ישראלי, ובחוזי עתק מדובר במאות אלפי שקלים בשנה), ישנם פערים גדולים גם בתשלומים לביטוח לאומי - שפוחתים באופן משמעותי אצל זר מול ישראלי. לעלות הכוללת של הקבוצה יתווספו המגורים וביטוח בריאות. 

בסך הכל תגיע העלות של שחקן עבור הקבוצה למכפלה של כ-1.5, כלומר על כל שקל נטו שישולם לשחקן, מוסיפה הקבוצה עוד כחצי שקל (בניגוד לישראלי, ששם כאמור מדובר ב-2.1).

לא מדובר בהסדר לכל החיים. למיסוי המקל על זר יש תאריך תפוגה, והוא תם אחרי ארבע שנים. בשנה החמישית שלו בישראל יחויב השחקן בתשלום מיסים כמו שחקן ישראלי.

כדי להבין את עוצמת ההשפעה של מערכת המיסוי על שחקן ישראלי, לקחנו את הסימולציות המעודכנות של מדרגות המס והפרשות הפנסיה המוגבלות בתקרה. נניח שקבוצה סיכמה עם שחקן ישראלי ושחקן זר על 750,000 דולר נטו לעונה. כך זה ייראה:

המרכיב	שחקן ישראלי  (גילום מלא)	שחקן זר  (גילום מלא, עובד מומחה)
נטו לשחקן	750,000 דולר (2,250,000* שקל)
שכר ברוטו	כ-1,425,000 דולר (כ-4,275,000 שקל)	כ-1,000,000 דולר (כ-3,000,000 שקל)
עלות מעביד כוללת	כ-1,575,000 דולר (כ-4,725,000 שקל)	כ-1,125,000 דולר (כ-3,375,000 שקל)

*על פי שער דולר של 3 שקלים

4. איך בכל זאת חוסכים? 

אצל שחקנים ישראלים, בדרך כלל, יבצעו הקבוצות "משחקים" שמאפשרים להן לחסוך לא מעט אחוזים בעלויות השכר. קבוצות שיש להן חוזים של 200-150 אלף שקלים, חוסכות בחוזים כאלה אלפי שקלים (ואף עשרות אלפי שקלים), וזהו נתח משמעותי בתקציב הכולל שלהן, המבוסס כאמור ברובו על השכר. לדוגמה: פריסת השכר ל-12 משכורות במקום 9 מאפשרת לקבוצה לנצל את נקודות הזיכוי ומדרגות המס של השחקן לאורך שנה שלמה, ובכך להוריד את עלות הגילום שהיא משלמת עליו.

גם ברמות השכר הגבוהות, מרכיבות הקבוצות את הפאזל כך שיוכלו לחסוך עשרות אחוזים בעלויות. לדוגמה: הן מגבילות בהפרשות הסוציאליות את התמלוגים והפיצויים לפי תקרת השכר הממוצע במשק, או מקסימום עד התקרה הפטורה ממס (פעמיים וחצי השכר הממוצע). עבור שחקן החתום על 750,000 דולר נטו יחסוך לקבוצה מאות אלפי דולרים בעונה בעלויות המעביד.

עדיין, בשורה התחתונה ולצורך החישובים שלנו מעתה, כלל האצבע הוא מכפלה של 2.1 לשחקן ישראלי ו 1.5 לשחקן זר.

5. מלכוד הדולר.

שער הדולר הנמוך הנוכחי (סביב 3 שקלים) יוצר לקבוצות הישראליות כוח קנייה גדול בהשוואה לאירופה. כששחקן אמריקאי עולה 500 אלף דולר, לנו זה כרגע זול יותר. אלא שהתנודתיות היא סיכון מוחשי, וקבוצה חכמה, בטח כזו שמבוססת על כסף ישראלי ומשלמת חוזי נטו בדולרים, לא משאירה את התקציב ליד המקרה.

ההגנה לא מתבצעת בתוך החוזה מול השחקן, שכן לזרים משלמים לפי השער היציג ביום התשלום, אלא מול הבנקים או חברות הביטוח, כפי שמקובל בתחום הייבוא. קבוצות גדולות מבצעות "הגנה": הן מבטיחות מול הגוף הפיננסי שער קבוע (למשל 3.05) לכל העונה. כך, גם אם הדולר יזנק פתאום, המועדון מוגן מעלייה משמעותית של התקציב במהלך העונה. 

עבור קבוצות קטנות, עם תקציב זרים נמוך של כ-200 אלף דולר או חוזים בשקלים, המהלך הזה משמעותי פחות בגלל עלויות הגידור, אבל עבור ה"גדולות" מדובר בכלי הישרדותי הכרחי.

6. השחקן הישראלי, הזר והמתאזרח: ליהנות מכל העולמות.

שחקן זר נחשב מבחינת מיסוי כתושב חוץ, ונהנה משיעורי מס מופחתים והקלות (כמו ניכוי הוצאות דיור ואש"ל). עלותו לקבוצה פי 1.5 על כל שקל נטו.

שחקן ישראלי (צבר) הוא תושב ישראל לכל דבר ועניין וממוסה לפי מדרגות המס הרגילות והגבוהות של אזרחי המדינה. עלותו לקבוצה פי 2.1 על כל שקל נטו.

שחקן מתאזרח (בסטטוס זמני). שוב. על פי הדין, אין דבר כזה מתאזרח. מתאזרח = ישראלי ומשלם מס של ישראלי. מעשית, לפחות במספר מקרים, היה או יש כאן מקום למשחק מסוים, כאשר הישראלי החדש אמנם קיבל אזרחות ולכן נרשם בליגה כשחקן מקומי, אך מבחינת רשויות המס הוא עדיין מוגדר כתושב מס של מדינת המקור שלו (למשל, ארה"ב) מאחר שמרכז חייו הרשמי טרם הועתק לישראל. לרוב, הטריק הזה מחזיק מעמד, כשמחזיק מעמד, רק משך זמן מוגבל.

הקונסטלציה יוצאת הדופן הזאת, שבה שחקן הוא אזרח ישראלי, אך תושב מס זר, יכולה לייצר יתרון כלכלי משמעותי ומוגבל בזמן לקבוצה בשנים הראשונות לאזרחות – לרוב עד שהרשויות מתעשתות וקובעות כי מרכז חייו השתנה, הגדרה הנגזרת ממספר ימי השהייה שלו בארץ. במצב זה, עלות השכר שהקבוצה משלמת עליו נמוכה משמעותית מזו שהייתה משלמת על ישראלי צבר בעל שכר נטו זהה.

---

בשיתוף רו"ח משה כהן ועזרא ניסים מקבוצת שמונה פיננסים בע"מ מקבוצת כהן משה ושות' רו"ח.

משה כהן, רו"ח - מייסד ובעלים של קבוצת כהן משה ושות', עם למעלה מ-30 שנות ניסיון. מומחה במיסוי בינלאומי, ניהול כספים ופיננסים ומגוון רחב של שירותי ראיית חשבון לעסקים ולארגונים.

עזרא ניסים - שותף ומנהל מחלקת הנהלת חשבונות ושכר, עם למעלה מ-15 שנות ניסיון מעשי בשכר, דיני עבודה וליווי עסקים.

שמונה פיננסים מציעה תחת קורת גג אחת: הנהלת חשבונות מלאה, חשבות שכר, בדיקות שכר, וגישור בין מעסיקים לעובדים — עם ידע מעמיק, אחריות מלאה וגישה אנושית לכל לקוח.