top of page
headerBg.png
login-v (1).png
login (1).png
logo-new.png

יום שישי שמשי, בית מכבי, מפגש תחתית. אני לוקח את אלמוג למשחק של ראשון בפעם הראשונה. ב-NBA הוא כבר היה ואפילו כתבתי על זה. אז כן, אלמוג שאל איפה דני אבדיה (נשבע שקרה) והבדלי הרמות הורגשו מיד.



חייבים לציין לחיוב כמה טוב שיש משחקים בשישי בצהריים, בטח בחנוכה. אנצל גם את הבמה הזאת כדי להגיד עד כמה זה עוזר לחבר את הדור הצעיר. לראות את האווירה היפה הזאת מבחינתי אמר הכול. שמחתי להביא את אלמוג, ואשמח לעשות זאת שוב בכל הזדמנות שתתאפשר.


ראשון ניצחה וחיברה שני ניצחונות. זה קרה דווקא, ואולי בגלל, שכתבתי על מצבה העגום של ראשון ועל כך שבעיניי החלפת המאמן אינה הפתרון הנכון. אז בינתיים התבדיתי. ותאמינו לי שאשמח להתבדות עוד, אך לפחות לפי מה שראיתי היום, אני עדיין לא בטוח.


בנתיים זה עובד, גיא קפלן. צילום: דני מרון, באדיבות ליגת ווינר סל
בנתיים זה עובד, גיא קפלן. צילום: דני מרון, באדיבות ליגת ווינר סל

ראשון מראה שינוי, בעיקר הגנתי, אבל המשחק עצמו לא התרומם לרמות גבוהות. הקבוצות פתחו את המשחק עם מפגן עוצמה של הזרים. ריילי מצד אחד עם שתי שלשות שגרמו לנו לרגע לחשוב שאנחנו במקום אחר, וקליל אחמד מהצד השני, שבמספר חדירות לצבע הפרוץ של נתניה סיים בלייאפים קלים. לעומת הרבע הראשון שכולו התנהל בהלוך חזור עם נדנדת יתרון מצד לצד, הרבע השני כבר היה סיפור אחר. ראשון התחילה לשמור, היא סיימה עם 11 חטיפות במשחק, מול לא פחות מ-20 איבודים של נתניה. ג׳וש פרוינד, שבעיניי הוא אחד השינויים המרעננים בראשון מאז פיטוריו של דרוקר, תרם נקודות קשוחות והרבה חוכמת משחק. את המחצית ראשון סיימה כבר ביתרון של 47:35.


הרבע השלישי התנהל בהובלתה של נתניה, שנגסה לאט לאט ביתרון של ראשון, שירד בסוף הרבע ל-5. ברגע הזה תהיתי אם זה הרגע שראשון תבעט בדלי, ושוב התבדיתי. ראשון פתחה בריצת 10:0, ולא פחות חשוב, ארבע דקות עד הנקודה הראשונה של נתניה, וכמעט חמש דקות בלי סל שדה. ראשון חזרה לדו ספרתי, ומשם זה כבר היה גארבג׳ טיים אחד גדול. בסיום, 81:70 במפגש התחתית הזה.


נקודות בגלל הגנה רעה, לא שיטה מסודרת. קוויי גרנט. צילום: דני מרון, באדיבות ליגת ווינר סל
נקודות בגלל הגנה רעה, לא שיטה מסודרת. קוויי גרנט. צילום: דני מרון, באדיבות ליגת ווינר סל

אם מסתכלים על הסטטיסטיקה, לגרנט היה משחק לא רע בכלל, שלא לומר אפילו טוב. במקומות מסוימים אף שמו אותו בכותרת, בפוזיציה של מצטיין המשחק. אבל בעיניי, מי שכותב כך הסתכל אך ורק על הסטטיסטיקה. השבלוניות של ראשון נוהלה בניצוחו של גרנט, ונכון, הוא קלע 18 נקודות, שיא עונתי שלו, אך רבות מהנקודות הושגו בזכות הגנה רעה של נתניה או פשוט מזל, ולא מתוך שיטה מסודרת.


לעומתו, שחקן שממשיך להוכיח את עצמו הוא ברנס. נכון, הוא לא סיים עם אחוזים מרשימים (1/6 לשלוש), אבל הוא נלחם, הוא נתן את הנשמה, והוא סיים עם 13 נקודות, 10 ריבאונדים ולא פחות מ 4 חטיפות, ביניהן לפחות פעמיים שבהן עצר מתפרצות לבדו. בצד השני הוא טס כמו סילון להתקפות מתפרצות.


התקפית, ראשון מוגבלת. היא משחקת מאוד לרוחב, ובמשחק עומד אלו תמונות קשות. היתרון של ראשון בעיניי התחלק לשניים. קודם כול, נקודות מאיבודי כדור. לא פחות מ 27 נקודות כאלה. שנית, בכל פעם שראשון עשתה פיק אנד רול, נתניה קפצה באגרסיביות מיותרת ויצרה חורים. זו הייתה כמעט הנקודה היחידה במשחק עומד שאפשרה לראשון להשיג נקודות קלות.


נראה שמצבה של נתניה עוד עגום מזה שהיה של ראשון לפני כשבועיים, אבל אני חייב לציין את קהל נתניה. קצת קשה לקרוא לארבעת האוהדים שהגיעו קהל, אבל התוף לא נח לרגע ונתן תחושה שיש אווירה, כאילו יש הרבה יותר אוהדים, וכשלרגע איבדתי ריכוז זרמתי עם התיפוף שלהם, אני ועוד לא מעטים.


נלחם, עשה הגנה וטס להתקפה, די ג'יי ברנס. צילום: דני מרון, באדיבות ליגת ווינר סל
נלחם, עשה הגנה וטס להתקפה, די ג'יי ברנס. צילום: דני מרון, באדיבות ליגת ווינר סל

במשחק הקודם שנכחתי בו מול הפועל ת"א היה לי עצוב לראות שאין אף שחקן ישראלי שאנחנו כאוהדים יכולים באמת להתחבר אליו. חלילה איני מזלזל בזרים, אבל כידוע אנחנו אוהבים פרובינציאליות. נכון, לראשון יש סגל ישראלי בינוני במקרה הטוב, אבל היה כיף לראות את גולן גוט וג'וש פרוינד מסיימים שניהם בדאבל פיגרס. רק נקווה להמשכיות.


יצא לי להיות לא מעט בבית מכבי מאז שחזרתי בפברואר, אבל משחק אחד עומד לי כל הזמן כהשוואה. כשחזרתי הסבירו לי על המצב, הסיכויים, על הסיכוי לעלות ליגה שכמובן לא מובטח ורחוק מלהיות וודאי. נכחתי במשחק בית מול רעננה שהייתה הקבוצה המובילה ואיך שתיארו לי, אין יותר מדי סיכוי. וראשון בתגובה? פירקה את רעננה. כשהמשחק הסתיים נכנסתי לחדרי ההלבשה וביקשתי מהם שיעלו ליגה בשבילי, והם עשו את זה.


אמש, כשהם שוב ניצחו וניגשו אליי, זה הרגיש דומה. הרגיש שהם רוצים. אז הם רצו לעלות ליגה, ועכשיו הם רוצים לנצח. משהו שכנראה היה חסר בתקופת דרוקר, ואולי, רק אולי, קפלן נותן להם את זה. אני רק מקווה שזה לא אפקט המאמן החדש.


ומבלי כל קשר, ראשון מוכרחה להתחזק, וזה חייב לקרות מהר. לצערי אני לא חושב שהיא תצליח לשים את ידה על ישראלים מובילים, אז נותר רק לקוות שאולי חזרת המשחקים לישראל תעלה את פרופיל הזרים שמגיעים לפה, כי עד כה הם הגיעו בעיקר עם צ'ק ענק, דבר שכנראה בראשון פחות רצו לעשות.



שיתוף:

Banner.jpg

רוצה להמשיך לקרוא?

יש לנו מחיר מבצע, שנתי או חודשי, במיוחד בשבילך.

כאן

מנוי משלם? להתחברות לחץ

talkWithUs.png

דברו איתנו

יש לכם הערות או הארות על הטור?

בואו לפגוש אותנו ולהגיב ברשתות החברתיות.

אנחנו זמינים בכל הפלטפורמות. חפשו הדיסקו

אור לוי

1.png

אור לוי

20.12.2025

גם קטש מסכים עם בית הלחמי

5.7.2026

וו יורק ניקס

5.7.2026

ימים מטורפים ב-NBA

3.7.2026

אהבה לעולם לא נכשלת

28.6.2026

ארבעה סיפורי פלייאוף לסיום העונה האירופית

27.6.2026

עוד טורים של אור

אולי הפעם גם תהיה לנו הכרעה

16.6.2026

disco-icon.png

ראשון הוכיחה: הספורט חשוב ומחזיק את הנפש

5.6.2026

disco-icon.png

לתפוס את הראש

3.6.2026

disco-icon.png

הכדורסל הישראלי עשיר מאי פעם, אז למה הוא מעורר בנו בעיקר אדישות?

12.5.2026

disco-icon.png

העצמאות שלנו היא לראות את העצמאות שלו

21.4.2026

disco-icon.png

נכנס הכסף, יצא הקסם? (ואיפה הקהל?)

25.2.2026

disco-icon.png

הגמר הראשון שלי: פרק חדש בהיסטוריה?

19.2.2026

disco-icon.png
A.png
yo

צילום: דני מרון, באדיבות ליגת ווינר סל

בצהרי היום: אפקט המאמן או יריבה לתחתית?

image (11).png

בצהרי היום: אפקט המאמן או יריבה לתחתית?

  • תמונת הסופר/ת: אור לוי
    אור לוי
  • 20 בדצמ׳ 2025
  • זמן קריאה 3 דקות

יום שישי שמשי, בית מכבי, מפגש תחתית. אני לוקח את אלמוג למשחק של ראשון בפעם הראשונה. ב-NBA הוא כבר היה ואפילו כתבתי על זה. אז כן, אלמוג שאל איפה דני אבדיה (נשבע שקרה) והבדלי הרמות הורגשו מיד.



חייבים לציין לחיוב כמה טוב שיש משחקים בשישי בצהריים, בטח בחנוכה. אנצל גם את הבמה הזאת כדי להגיד עד כמה זה עוזר לחבר את הדור הצעיר. לראות את האווירה היפה הזאת מבחינתי אמר הכול. שמחתי להביא את אלמוג, ואשמח לעשות זאת שוב בכל הזדמנות שתתאפשר.


ראשון ניצחה וחיברה שני ניצחונות. זה קרה דווקא, ואולי בגלל, שכתבתי על מצבה העגום של ראשון ועל כך שבעיניי החלפת המאמן אינה הפתרון הנכון. אז בינתיים התבדיתי. ותאמינו לי שאשמח להתבדות עוד, אך לפחות לפי מה שראיתי היום, אני עדיין לא בטוח.


בנתיים זה עובד, גיא קפלן. צילום: דני מרון, באדיבות ליגת ווינר סל
בנתיים זה עובד, גיא קפלן. צילום: דני מרון, באדיבות ליגת ווינר סל

ראשון מראה שינוי, בעיקר הגנתי, אבל המשחק עצמו לא התרומם לרמות גבוהות. הקבוצות פתחו את המשחק עם מפגן עוצמה של הזרים. ריילי מצד אחד עם שתי שלשות שגרמו לנו לרגע לחשוב שאנחנו במקום אחר, וקליל אחמד מהצד השני, שבמספר חדירות לצבע הפרוץ של נתניה סיים בלייאפים קלים. לעומת הרבע הראשון שכולו התנהל בהלוך חזור עם נדנדת יתרון מצד לצד, הרבע השני כבר היה סיפור אחר. ראשון התחילה לשמור, היא סיימה עם 11 חטיפות במשחק, מול לא פחות מ-20 איבודים של נתניה. ג׳וש פרוינד, שבעיניי הוא אחד השינויים המרעננים בראשון מאז פיטוריו של דרוקר, תרם נקודות קשוחות והרבה חוכמת משחק. את המחצית ראשון סיימה כבר ביתרון של 47:35.


הרבע השלישי התנהל בהובלתה של נתניה, שנגסה לאט לאט ביתרון של ראשון, שירד בסוף הרבע ל-5. ברגע הזה תהיתי אם זה הרגע שראשון תבעט בדלי, ושוב התבדיתי. ראשון פתחה בריצת 10:0, ולא פחות חשוב, ארבע דקות עד הנקודה הראשונה של נתניה, וכמעט חמש דקות בלי סל שדה. ראשון חזרה לדו ספרתי, ומשם זה כבר היה גארבג׳ טיים אחד גדול. בסיום, 81:70 במפגש התחתית הזה.


נקודות בגלל הגנה רעה, לא שיטה מסודרת. קוויי גרנט. צילום: דני מרון, באדיבות ליגת ווינר סל
נקודות בגלל הגנה רעה, לא שיטה מסודרת. קוויי גרנט. צילום: דני מרון, באדיבות ליגת ווינר סל

אם מסתכלים על הסטטיסטיקה, לגרנט היה משחק לא רע בכלל, שלא לומר אפילו טוב. במקומות מסוימים אף שמו אותו בכותרת, בפוזיציה של מצטיין המשחק. אבל בעיניי, מי שכותב כך הסתכל אך ורק על הסטטיסטיקה. השבלוניות של ראשון נוהלה בניצוחו של גרנט, ונכון, הוא קלע 18 נקודות, שיא עונתי שלו, אך רבות מהנקודות הושגו בזכות הגנה רעה של נתניה או פשוט מזל, ולא מתוך שיטה מסודרת.


לעומתו, שחקן שממשיך להוכיח את עצמו הוא ברנס. נכון, הוא לא סיים עם אחוזים מרשימים (1/6 לשלוש), אבל הוא נלחם, הוא נתן את הנשמה, והוא סיים עם 13 נקודות, 10 ריבאונדים ולא פחות מ 4 חטיפות, ביניהן לפחות פעמיים שבהן עצר מתפרצות לבדו. בצד השני הוא טס כמו סילון להתקפות מתפרצות.


התקפית, ראשון מוגבלת. היא משחקת מאוד לרוחב, ובמשחק עומד אלו תמונות קשות. היתרון של ראשון בעיניי התחלק לשניים. קודם כול, נקודות מאיבודי כדור. לא פחות מ 27 נקודות כאלה. שנית, בכל פעם שראשון עשתה פיק אנד רול, נתניה קפצה באגרסיביות מיותרת ויצרה חורים. זו הייתה כמעט הנקודה היחידה במשחק עומד שאפשרה לראשון להשיג נקודות קלות.


נראה שמצבה של נתניה עוד עגום מזה שהיה של ראשון לפני כשבועיים, אבל אני חייב לציין את קהל נתניה. קצת קשה לקרוא לארבעת האוהדים שהגיעו קהל, אבל התוף לא נח לרגע ונתן תחושה שיש אווירה, כאילו יש הרבה יותר אוהדים, וכשלרגע איבדתי ריכוז זרמתי עם התיפוף שלהם, אני ועוד לא מעטים.


נלחם, עשה הגנה וטס להתקפה, די ג'יי ברנס. צילום: דני מרון, באדיבות ליגת ווינר סל
נלחם, עשה הגנה וטס להתקפה, די ג'יי ברנס. צילום: דני מרון, באדיבות ליגת ווינר סל

במשחק הקודם שנכחתי בו מול הפועל ת"א היה לי עצוב לראות שאין אף שחקן ישראלי שאנחנו כאוהדים יכולים באמת להתחבר אליו. חלילה איני מזלזל בזרים, אבל כידוע אנחנו אוהבים פרובינציאליות. נכון, לראשון יש סגל ישראלי בינוני במקרה הטוב, אבל היה כיף לראות את גולן גוט וג'וש פרוינד מסיימים שניהם בדאבל פיגרס. רק נקווה להמשכיות.


יצא לי להיות לא מעט בבית מכבי מאז שחזרתי בפברואר, אבל משחק אחד עומד לי כל הזמן כהשוואה. כשחזרתי הסבירו לי על המצב, הסיכויים, על הסיכוי לעלות ליגה שכמובן לא מובטח ורחוק מלהיות וודאי. נכחתי במשחק בית מול רעננה שהייתה הקבוצה המובילה ואיך שתיארו לי, אין יותר מדי סיכוי. וראשון בתגובה? פירקה את רעננה. כשהמשחק הסתיים נכנסתי לחדרי ההלבשה וביקשתי מהם שיעלו ליגה בשבילי, והם עשו את זה.


אמש, כשהם שוב ניצחו וניגשו אליי, זה הרגיש דומה. הרגיש שהם רוצים. אז הם רצו לעלות ליגה, ועכשיו הם רוצים לנצח. משהו שכנראה היה חסר בתקופת דרוקר, ואולי, רק אולי, קפלן נותן להם את זה. אני רק מקווה שזה לא אפקט המאמן החדש.


ומבלי כל קשר, ראשון מוכרחה להתחזק, וזה חייב לקרות מהר. לצערי אני לא חושב שהיא תצליח לשים את ידה על ישראלים מובילים, אז נותר רק לקוות שאולי חזרת המשחקים לישראל תעלה את פרופיל הזרים שמגיעים לפה, כי עד כה הם הגיעו בעיקר עם צ'ק ענק, דבר שכנראה בראשון פחות רצו לעשות.



תגובות


bottom of page