.png)
.png)
.png)
אולי זה רק משבר קטן וזה חלף?
- שי האוזמן
- 18 במרץ
- זמן קריאה 5 דקות
הכלל הראשון של קרב מול פריז הוא שאסור לדבר על יכולת מול פריז. הכלל השני של קרב מול פריז הוא שאסור לדבר על יכולת מול פריז. הכלל השלישי של קרב מול פריז הוא למעשה הכלל היחידי שרלוונטי לכל משחק כדורסל מול כל קבוצה, כלומר שהדבר היחידי שחשוב הוא לנצח. ואתם יודעים מה? מול יריבה שגורמת ללא מעט קבוצות להיראות רע, כי היא גוררת אותן למועדון המסוים והכאילו מבולגן שלה, הפועל תל אביב נראתה אחלה. עזבו אחלה. בעיני היא נראתה טוב בלא מעט דקות על הפרקט בבולגריה. והיא ניצחה, שזה בכלל טוב.
אני לא יודע להגיד לכם מה היה קורה אם המשחק הזה היה מתקיים במועד הקודם שנקבע לו, כשהפועל תל אביב גם סובלת מכל רגע ביד אליהו הישן וגם סובלת ככלל. אבל עכשיו, כשהיא מצליחה לייצר רצף של נצחונות ורצף של שקט, דווקא בחסות המצב שלנו כאן, פריז היא יריבה שבסוף אמורה להיכנע לכשרון העדיף של האדומים מתל אביב. בטח כשהכשרון התאורטי קורם עור וגידים כשהפול-אפים של אנטוניו בלייקני מזכירים את הימים שבהם נראה בערך כמו השחקן הכי טוב בכדור הארץ.
אבל קודם כל, נתחיל מההתחלה. וההתחלה הייתה די מורכבת. כי ככה זה מול פריז. ורעיונות? נו, אל תחפשו פתרונות של הייטק. אחרי סל השדה הראשון במשחק, שכבש אוטורו, הוא קודם כל החזיק לרגע את הכדור – כדי למנוע את המתפרצת הצפויה מהצד השני. ואז הגיעה אזהרת השופטים, ובזה מיצינו את השטיק.
תזכורת - קליק ראשון על הוידאו ינגן את הקטע הרלוונטי. כדי לצפות בשנית, יש להעביר את הסרטון לנקודת הזמן המצוינת בסיום הפיסקה.
ההתמודדות עם הדברים שהצרפתים עושים מתחילה דווקא בהתקפה מולם. קודם כל, בעצם היכולת לשמור על הכדור. אח"כ, גם ביכולת להחליט נכון מול הרוטציות ההגנתיות, שהן לא בהכרח הכי קונבנציונאליות בעולם. למשל כאן. תנסו לרגע להתעלם מהנעת הכדור האדומה ותתמקדו בעיקר ביציאות אלי כדור, יענו הקלוזאאוטים של הלבנים, מתוך הרוטציה. אם תרצו להחמיר, שימו לב במיוחד ליציאה החוצה של קבלייר כשהשעון הגדול מראה 7:54. וליציאה של רודן החוצה 2 שניות מאוחר יותר. צריכים להיות חדים ומרוכזים כדי לא לטעות, עד לשלשה הנאה של מיציץ'. (0:14)
כי הנה, מצב דומה כאן. שגם עובר דרך כדור בפינה ואל וויינרייט. שמפספס את אותה היציאה החוצה (הפעם של וויליס) ואת המסירה האפשרית פנימה לאוטורו. והמחיר? תראו את המסירה הראשונה, על עיוור, על אוטומט, של וויליס אל היפי, בדרך למתפרצת שהיא פאקינג קרנבל. (1:20)
כאמור, קודם כל צריכים לשמור על הכדור. וברמת הכדורסל, זה לעיתים קשה מול יציאות הראן נ' ג'אמפ על חצי המגרש, שפריז יודעת לייצר. יציאות שבהן יש שחקן הגנה אחד קופץ לרגע לעזרה ואז חותך כל הדרך אל הצבע כדי לקחת את המסירה האפשרית פנימה.
למיטיבי לכת, הנה דוגמא והסבר לסוג של ראן נ' ג'אמפ ששמרה גרסה מוקדמת של הפועל תל אביב, אותה אימן אחד קאסטריטיס (ומי שהיה בהופעה שלי אי פעם הרי יודע שהמאמן היווני ההוא של הפועל תל אביב אמנם שמר סוג של, אבל מעולם לא ידע שהוא שומר סוג של. תשאלו את ים מדר).
עכשיו לרמת הפתרונות ההגנתיים. כידוע, הקצב של פריז, שעובר מדור לדור, מאיסאלו דרך ספליטר ועד טאבליני, הוא משהו שדורש הסתגלות. לאו דווקא בשל איפיון התרגילים, אלא יותר בגלל סוג הביצוע, ההתמקדות בפאנץ' והטמפו. והפועל תל אביב של הרבע הראשון נכשלה, האמת, גם כשפריז שיחקה יחסית קונבנציונאלי.
בחיאת, תראו את זה. נדיר היפי אמנם עם הכדור, שזה גם יפה וגם מייצר תחושת סכנה, אבל תנו בבקשה מבט מההתחלה בשניים שמסמנים: גם קואץ' טאבליני וגם קבלייר. שבסך הכל מתחננים בפני אווטארה שיואיל בטובו לנפח את הפינה שקרובה לספסל. ובסוף הוא נעתר, וכך נוצר הריווח המתאים שיעניש את הקיפאון בצד שבו אמורים לשמור. (1:54)
אל המחצית השנייה הגיעה הפועל תל אביב כשהיא קרובה קרובה בהפרש, בעיקר בגלל הדברים שהיא יודעת לעשות כשהכדור בידיים של בראיינט ובלייקני. כן, שוב הבלייקני כאן. וכי נכנסו לה כמה שלשות. שזה טוב. המחצית השנייה כבר תספר סיפור אחר לגמרי. שחלק ממנו נובע מבעיית העבירות המוקדמת של ג'סטין רובינסון, שהותיר הרבה יותר מדי דקות של פריז, מבחינתה, כשהיא על הפרקט עם כל מיני הררות כמקבלי החלטות. שהרוב ממנו הגיע כי הפועל תל אביב שיחקה, כאמור, אחלה. גם בכמה דקות של ערבוביה ברחבה במהלך הרבע השלישי.
הגנתית, אפשר לסמן כחולשה היחידה שלה את סוגיית הריבאונד (אם ספרתי נכון, הצרפתים היו על 14 ריב' התקפה רק במחצית השניה). מעבר לזה? מחצית שניה שבה פריז קולעת 5 מ-20 מחוץ לקשת שלוש הנקודות ו-6 מ-20 ל-2 נקודות, היא מחצית שבה רמת המיקוד ההגנתי היא טובה. כזאת שמונעת את החדירות הקלות אלי טבעת, כולל של כל מיני וואטאריים שהרהיבו עוז וגרמו נזקים גם מתוך כדרור לפני התדריך של איטודיס בחדר ההלבשה.
כשהיא נטולת רעיונות בעמדה מספר 4, מאחר שאין אדווארדס או מוטלי או גינת, אז יש וויינרייט של כמעט 33 דקות. וכל עוד הוא נמנע מביצוע עבירות, אז זה גם מתאים במאצ'אפ המסוים הזה וגם יותר ממספיק. ביחד איתו, הפועל תל אביב הצליחה להציב אותו או את מלקולם בלא מעט דקות על היפי או רובינסון, עם חילופים סלקטיביים ולא אוטומטיים. וכשאני אומר סלקטיביים, אני מתכוון בעיקר להצלחה היחסית של האדומים, בחלקים חשובים של המשחק, להרחיק את מיציץ' מהשחקן עם הכדור.
אם כבר מיציץ', אז תגידו רגע – מה אומרים על שחקן שבמבחן העין נראה מהוסס ומזיק, שבמבחן הזריקות מהשדה עשה 1 מ-9 (!!!!) מהשדה, אבל ייצר בעצמו 9 אסיסטים, חלקם מופלאים כמו הדבר הנהדר הזה? כי ברגע שוויינרייט דווקא שועט באיטיות לכיוון הטבעת, באופן שבו הצרפתים לא מצליחים לאסוף אותו אחרי העזרה ההגנתית על הפוסטאפ של אוטורו, אז מיציץ' דופק לו כאן מסירה שכל כולה גאונות צרופה. (4:06)
שווה את הדקות שלו? לא שווה את הדקות שלו? מדר צריך לשחק במקומו? אי אפשר לפספס את השורה התחתונה. עם סגל שהפך פתאום סוג של חסר, אין דבר שמתאים יותר מבחינת איטודיס מאשר לשחק עם רוטציה של 7.5 שחקנים. מול בולוניה, בחמישי, ישחקו (בלית ברירה) יותר.
3 נקודות לסיום
ג'ונס – ישב לידי במשחק אבשלי, אחד שמבין כדורסל, ותהה איך לעזאזל איטודיס ממשיך ללכת על ג'ונס, אחרי מחצית ראשונה רעה, אחרי תקופה לא טובה, כשיש לו את אופציית מדר על הספסל. ובכן, עניתי לו ואענה לו כאן מה שעניתי לפני פיסקה אחת שם, בכל הנוגע למיציץ'. באמת של החיים, זאת הרוטציה של איטודיס. אלו השחקנים שבהם הוא מאמין. כן טוב? לא טוב? מאחר שהאיש הצליח לחזור ולנצח, אז כרגע הכל טוב. מה גם שג'ונס של המחצית השנייה כבר נראה בסדר גמור.
אולי זה רק משבר קטן? הטפנו כאן, ולא רק כאן, לחילופי האנשים אשר על הקווים בקבוצה הזאת. למה ללכת סחור סחור? להדחתו של איטודיס. עופר ינאי, דווקא לא אחד שידוע כסופר סבלן, הלך על הפתרון של להעמיס. ו-וואלה, לפחות כרגע, זה מרגיש כמו פתרון ביניים שאמור לסייע למאמן שלו להצליח ולדחוק את הרף הדרוש כדי לעשות שישייה. ואחר כך? לא בטוח שזה כל כך משנה. כרגע, לפחות לפני בולוניה, המשבר הגדול נראה פתאום כמו משהו שחלף. אולי. בינתיים.
חישובים – אוקיי. אז יש 19 נצחונות. כמה צריכים כדי להבטיח שישיה? לא יודע. מה שאני כן יודע, למקרה שלא היה מספיק ברור עד כה, שלפחות בתאוריה, המשחק הכי קל שנותר עד לסיום העונה הוא בחמישי הקרוב. מול בולוניה. אחכ יש ריאל ובסקוניה (אוקיי, גם שם, בלי קהל, זה לא נורא), פאו, פנר, אולימפיאקוס, דרבי ומונאקו. הקיצר, רוצים מקום 6 צפונה? את השבוע הזה האדומים חייבים לסיים עם דאבל.
זהו. עד כאן. שיהיה לנו טוב.
תגובות