top of page
headerBg.png
login-v (1).png
login (1).png
logo-new.png

ממש מוקדם בעונה אבל אפשר להגיד שמכבי ת"א ובני הרצליה עם תחושות ומומנטום הפוכים. מכבי, אחרי הניצחון השנתי על ריאל ומשחק לא רע, שהסתיים מאוד רע מול אולימפיאקוס, באה עם מה שמרגיש כמו מומנטום חיובי. הפרחים לקמפאסו שהלך אנדר על בלאט. הרצליה לעומת זאת עדיין ללא ניצחון השנה, הפסד בליגה ושני הפסדים בליגת האלופות הביאו אותה עם לחץ מסוים להתמודדות הזו. אם בליגת האלופות הרצליה יכולה לקבל את ההפסדים, בליגה הציפיות והתקציב דורשים נצחונות. הפרחים או במקרה הזה, הקוצים, לגיל נויביץ (עליו בהמשך), שחטף מסטיוארט והנחיל להרצליה הפסד לקבוצה עם תחרות ישירה על מיקום.


קשה שלא לפתוח בפיל שבחדר. צ'ינאנו אונואקו לא שיחק. נו, אל תהיו ילדים קטנים. לא דיברתי על הסייז של הסנטר של הרצליה, דיברתי על העובדה שהוא השחקן הכי חשוב של הרצליה. גם אם יש כאלה שבצדק יטענו שסטיוארט חשוב באותה מידה ואולי יותר, מול מכבי תל אביב של סורקין, הורד וליף, הרצליה היתה צריכה גוף גדול שיציק להם, יסחוט מהם עבירות, יקח ריבאונד ובעיקר יראה נוכחות. הצ׳יף לא שיחק ובלעדיו כל סיכוי אמיתי לניצחון של הרצליה אבד.


קטש חיפש שחקנים נוספים חוץ מסורקין ובלאט. צילום: עודד קרני, באדיבות ליגת ווינר סל
קטש חיפש שחקנים נוספים חוץ מסורקין ובלאט. צילום: עודד קרני, באדיבות ליגת ווינר סל

114-99 לקבוצה של עודד קטש. רוב המשחק ההפרש היה 4-10 לטובת מכבי אבל הרצליה לא באמת הצליחה להתקרב. גם אם מספרית ההפרש לפעמים היה חד ספרתי נמוך, לא היה שם שום סיכוי. אם מסתכלים בצורה כנה, מכבי יכלה לעשות את זה הרבה יותר קל, אבל קטש, בצדק מבחינתו, עשה הרבה חילופים וחיפש עוד שחקנים חוץ מסורקין ובלאט שיעזרו.


מה כבר יהוא אורלנד יכול לעשות כשהוא לוקח בחשבון את חסרונו של הצ׳יף? לא הרבה אם נהיה כנים. למעשה הוא יכול לעשות רק דבר אחד, לשחק מהר ולהעיף שלשות. המחשבה מאחורי זה אומרת שאם הרצליה תגיע להתקפה עומדת יהיה לה מאוד קשה להגיע לפאנצ'ים התקפים מול כל פתרון שתציג מכבי. אז בואו לא נגיע להתקפה עומדת, בואו נזרוק שלשות כי אם הן יכנסו, נוכל להכניס את מכבי ללחץ.


אז ככה בדיוק התנהל המשחק. הרצליה עפה קדימה וזרקה שלשות. האם זה הצליח? כן! הרצליה כאמור נשארה יחסית צמודה כל הערב למכבי כאשר היא מייצרת מספר ריצות יפות. היידיגר נהדר עם 7/12 לשלוש נעזר בטוני דאגלאס ובשלו לוגשי כדי לרוץ כמה שיותר ולהעיף כמה שיותר שלשות, ובעיקר להישאר תחרותיים.


אני מדבר הרבה על איזה יופי רומן סורקין מסתובב בשורט רול ובעיקר איזה מהר הוא עושה את זה. יש עוד אלמנט של רומן שצריך לדבר עליו וזה הנעילות העמוקות שהוא משיג בצבע. הבנאדם לא משאיר הרבה סיכוי לשחקנים ששומרים אותו, ואם זה מיס מץ׳ אז בכלל אפשר לרשום 2 נקודות, כי גם ברמה הטכנית העובדה שהוא משאיר את הכדור גבוה ולא מחכה לעזרה אלא לרוב פשוט מסתובב להניח את הכדור בסל גורמות לנעילות האלה להיות מאוד יעילות. הן גם לא מזיקות לטור האסיסטים של תמיר בלאט.


נעילות של רב בריח, רומן סורקין. צילום: עודד קרני, באדיבות ליגת ווינר סל
נעילות של רב בריח, רומן סורקין. צילום: עודד קרני, באדיבות ליגת ווינר סל

אז במחצית הראשונה רומן הוציא שלוש עבירות מורנדאדו, הגבוה היחידי בסגל של הרצליה, ומיד נגד האזורית המאוד רכה של הרצליה, הוא, הורד וליף ניצלו את זה לסלים קלים באזור הצבע. כמה נמוך הרצליה שיחקה? בשלב מסוים לוגשי ודוסון שיחקו את שתי עמדות הפנים. מכבי המשיכה לתקוף את האזורית עם תרגילי דאבל אלבו פשוטים שסידרו סלים קלים או שלשות חופשיות של בלאט וגור לביא. עד סוף המחצית היידיגנר ופרנסיס מזערו נזקים בהתקפות מעבר, כמה מפתיע, וכמו בכל המשחק נשארו קרובים אך רחוקים.


הרבע השלישי נראה כמו הרבע השני, שתי הקבוצות ויתרו על הגנה וערכו בפתחו של השבוע תחרות שלשות. את שני הרבעים האלה ניצחה מכבי 68-54 ונשבע לכם, לא היו שם שום סטים מרשימים של התקפות. בעיקר מכבי שיחקה מחניים גדול מול האזורית של הרצליה ומן העבר השני הרצליה טסה להתקפה כדי להעיף, ובכן, שלשה משלה.


עד סוף המשחק שתי הקבוצות היו עסוקות בלשבור יחד את שיא השלשות במשחק אחד ואכן זה קרה. 35 שלשות באחוזים טובים נקלעו על ידי שתי הקבוצות אבל כמו שכבר ציינתי, לא מדובר ביכולות ביצוע מדהימות שהביאו אותנו לשיא הזה אלא בשתי קבוצות שידעו את התוצאה מראש ובאו משוחררות. וזה רבותי, למרות הסקור, די משעמם.



אני מספיק מבוגר לזכור איך כשהיו מדווחים על איזה משחק שהיתה מעורבת בו קבוצה יוונית והתוצאה היתה מסתיימת 69-65 היינו מקבלים את זה בהבנה. ״כדורסל יווני״ היינו קוראים לכל משחק שאחת הקבוצות לא היתה עוברת 70. אבל זה היה בעולם של שעון זריקות שמתחיל ב-30 וכשכל עבירה מאפסת אותו. היה מדובר בעולם שאם מישהו היה מעיף 5 שלשות באותו משחק, היו קוראים לו מהפכן. וזריקה אחרי 8 שניות היתה נחשבת נמהרת ואפילו מטורפת.


אז הפועל העמק ניצחה ניצחון עצום בארנה את הפועל ירושלים 69-65 ומה אני אגיד לכם, כדורסל יווני או כדורסל אחר לא ממש ראיתי שם. להגיד שהמשחק לא התעלה לרמה גבוהה יהיה שקר גס, כי המשחק הזה היה גרוע. וזה על ירושלים כי העמק מצדה עשתה משחק טקטי גדול.


מה גדול בטקטיקה שבאה איתה העמק? הרשו לי להכיר לכם מאמן ליגה מצוין שגם מחלטר כמאמן נבחרות צעירות בכל קיץ. הרשו לי להציג בפניכם את שרון אברהמי. לאברהמי יש שיטה שאומרת: אני נותן לך לזרוק לשלוש אם יש לך אומץ, אני מתבנקר בצבע וזה אומר שיהיה לך קשה לחדור וקשה להכניס את הכדור פנימה. וכשאני מתכוון שהשיטה אומרת זרוק לשלוש, אני מתכוון שהוא אומר לכל שחקן, גם אם זה סטף קרי: זרוק לשלוש. סמכו עלי, שיחקתי מול קבוצות שאימן עשרות פעמים ואברהמי מסנן טראש טוק חופשי ועושה זאת זה טוב.



אז הבנו את הרצון של העמק לסגור לחלוטין את הצבע, אבל איך הם ביצעו את זה? קודם כל אברהמי הוריד ממשגב את העול של לשמור על הרכז, במקרה הזה זה אומר לא לשמור על הארפר. בנוסף, הם הראו להארפר כל הזמן גופות, גם מהגארד שלידו וגם בעזרות מאוד עמוקות מהוויק סייד. וזה גרם לירושלים לזרוק הרבה שלשות חופשיות. בטקטיקה כזאת אתה צריך שהקבוצה השניה תחטיא. וירושלים החטיאה. היא קלעה ב-25% לשלוש, תוסיפו 26 איבודים וקיבלתם משחק התקפי קטסטרופלי.


אז אברהמי הצליח ״להפיל״ את השחקנים של יונתן אלון למלכודת והם זרקו באחוזים מחרידים מחוץ לקשת. הם גם לא הצליחו לנצל את החילופים שהעמק עשתה וגרמו למיס מאצ'ים מובהקים מתחת לסל. למזלה של ירושלים העמק שיחקה בהתקפה במחצית הראשונה תרגיל אחד לשני שחקנים, היי פיק אנד רול למשגב או סטיוארט. להגיד לכם שזה היה מוצלח? לפעמים משגב עשה קסמים, לפעמים אדוארדס קלע את השלשה אבל בחייאת, 27 נקודות במחצית זה מעליב. ירושלים גירדה 32 בעיקר בגלל קרינגטון וטריפל ג'יי המפתיע אבל באמת שלא היו במחצית הזאת דברים מעניינים.


רגע, לפני שנמשיך למחצית השניה שהיתה בערך אותו הדבר, בואו נשים זרקור על מדד הפלוס מינוס. מדד שכשמציגים אותו, זה כי הוא מתיישב עם הטענה/דעה שלנו. קחו את הובר ופריצקי למשל, שקלעו במשחק הזה 0 עגול של נקודות אבל סיימו עם 7 חיובי כל אחד. ניב משגב, לעומת זאת, עם 15 נקודות, 6 ריבאונדים ו-5 אסיסטים היה עם 7-. למישהו יש ספק מי השפיע לטובה או לרעה על הקבוצה שלו?


השפיע לרעה או לטובה? ניב משגב חוגג (צילום: ברני ארדוב, באדיבות ליגת ווינר סל)
השפיע לרעה או לטובה? ניב משגב חוגג (צילום: ברני ארדוב, באדיבות ליגת ווינר סל)

בחזרה למשחק. המחצית השניה נפתחה כשהעמק שיחקה התקפה טיפה יותר יעילה ומעבר לפיק אנד רול שדיברנו עליו מקודם הוסיפה גם בידודים יפים של הנרי שמעבר ל-13 הנקודות שלו גם סחט 7 עבירות.


בין סוף הרבע השלישי לאמצע הרבע הרביעי יצאה העמק לריצת 17-1, שבשיא שלה גיל נויביץ׳, מכל האנשים, קלע 5 נקודות רצופות והעמק עלתה ליתרון 11. במשחק שבו הקבוצה שניצחה קלעה 69 זה אמור להספיק, אבל כמו שכבר ציינתי ההגנה של העמק עבדה מצוין, ההתקפה לעומת זאת? לא. זוסמן מנע מהנרי את הכדור ומשגב שחזר למגרש לא הצליח לייצר בעצמו. ירושלים נגסה בפרש ועם שלשת קלאץ של הארפר והרבה ביקורים בקו, הקבוצות בשוויון, 2 דקות לסוף.


מרגע זה לא היה כדורסל (לא שלפני היה), אלא קרב חפירות. שחקנים הלכו לקו או איבדו כדור עד ההתקפה המכריעה ובה שוב העמק ״חנקה״ את הארפר שנאלץ למסור להובר שהחטיא שלשה, ואחר כך גם עשה צעדים. העמק ניצחה עם משחק התקפי מזוויע אבל עם תוכנית משחק שהוכיחה את עצמה.


חייבים רגע להתעכב על ירושלים. יש לי שני דברים שאני לא מצליח לשחרר מהם. הראשון, כמו כולם: אני לא מבין מה קורה לזוסמן, פשוט לא מבין. אולי הגיע הזמן לנסות דברים אחרת. אני אפילו לא יודע מה. הדבר השני הוא ההתעלמות המוחלטת מדימה סקפינצב. בין אם הוא נועל ובין אם הוא מתגלגל לסל, שחקני ירושלים פשוט מתעלמים ממנו. אולי אין לו ידיים טובות כל כך והוא לא מתגלגל מהר כמו סמית' (הורגש חסרונו), אבל היי, הוא מטרה ממש גדולה וכשהוא קרוב לסל כדאי למצוא אותו. בתחושה, ירושלים אפילו לא מחפשת.



המחזור נפתח עם שתי קבוצות מהעלית של הליגה מול שתי קבוצות שמתחרות, כנראה, על המקום הרביעי. כתבתי כבר על איך הרצליה, ביחד עם חולון והעמק מתחרות על ה-Best from the rest. ירושלים כבר הפסידה לשתי קבוצות מהטיר הזה. האם יכול להיות שזה ליגה בכלל של 2 קבוצות ואין 3 קבוצות השייכות לטיר העליון? כמו שזה נראה כרגע, ירושלים אפילו לא בטיר ביניים משל עצמה, אלא כמו חולון, העמק והרצליה מתחרה על הכי טוב מהשאר.


וזה מוביל אותנו לשאלת יונתן אלון. אם נקרא את אוהדי ירושלים ברשתות החברתיות נבין שאולי בכלל אין שאלה, אולי התשובה ברורה. סלחו לי, אבל אני לא חד משמעי, הביקורת שלי על אלון היא העובדה שחוץ מהארפר, ירושלים לא משחקת על החוזקות שלה. אבל עם הביקורת, אני עדיין חושב שרוב האשמה במצב של ירושלים היא הבניה בהובלת דן שמיר ומקל. ירושלים של אדלסון מנסה למכור לנו מודל אמריקאי עם תהליכים לשנים, אולי כדאי שמישהו יזכיר להם שמדובר בישראל.


התייחסויות אחרות בשורה:

● אנטוני לאמב שחקן מוכשר. עד עכשיו הוא אכזבה עצומה.

● זוסמן בתקופה נוראית, ווינסטון פצוע. פריצקי תתעורר יש לך פה וואחד דלת, אתה רק צריך להיכנס בה.

● שחקנים לא להוריד לפוסט: משגב, נויביץ, היידיגר, הארפר.

● כשלוני ווקר לא מחובר למשחק אז שווה למכבי שגור לביא ישחק. שווה הזדמנות קטנה ביורוליג (קטנה מאוד).

● שופטים יקרים, הרמה לא מדהימה, בואו נעזור ונשרוק פחות.


אז מה יש לנו עוד השבוע? משחקי יום ראשון ואז יורוקאפ, ליגת האלופות ויורוליג מחזור כפול.

אם אתם מרגישים מוצפים אז גשו וקראו את המדריך לאוהד המתוסכל. עם כל כך הרבה משחקים, אני מעריך בזהירות שיהיה לנו שבוע טוב.



שיתוף:

Banner.jpg

רוצה להמשיך לקרוא?

יש לנו מחיר מבצע, שנתי או חודשי, במיוחד בשבילך.

כאן

מנוי משלם? להתחברות לחץ

talkWithUs.png

דברו איתנו

יש לכם הערות או הארות על הטור?

בואו לפגוש אותנו ולהגיב ברשתות החברתיות.

אנחנו זמינים בכל הפלטפורמות. חפשו הדיסקו

אלעד הופמן

בכיתה ב׳ התחלתי לשחק כדורסל, אבל האמת? זה היה בגלל שבן־דוד שלי זכה בכיף כף, וגם אני רציתי שוקולד. פאסט פורוורד 12 שנים ואני שחקן ״מקצוען״. 22 שנים שילמו לי על התחביב, הייתי בכל הסרטים: אולמות ריקים ומלאים, עליות ליגה וירידות, וגם הפסדים כואבים לצד ניצחונות מתוקים. בן 40, עדיין מחכה לפריצה או לפחות לספר עליה.
שיחקתי עם זר שאמר לי: "Yavne is a basketball factory". כמה שהוא צדק.
נשוי, אב ל־3, באתי לרקוד.

1.png

אלעד הופמן

28.10.2025

גם קטש מסכים עם בית הלחמי

5.7.2026

וו יורק ניקס

5.7.2026

ימים מטורפים ב-NBA

3.7.2026

אהבה לעולם לא נכשלת

28.6.2026

ארבעה סיפורי פלייאוף לסיום העונה האירופית

27.6.2026

עוד טורים של אלעד

הקבוצה שבישלה אותי

23.6.2026

disco-icon.png

תורת המשחקים

18.6.2026

disco-icon.png

הישרדות

13.6.2026

disco-icon.png

מיציץ' ומדר או מיציץ' נגד מדר

5.6.2026

disco-icon.png

הגנה >> ריצה >> מומנטום >> מומנטום

2.6.2026

disco-icon.png

מסכמים עונה סדירה דרך דמויות המפתח

30.5.2026

disco-icon.png

בדיקה לפני הדרבי: אחת בשיאה, אחת פחות

26.5.2026

disco-icon.png
A.png
yo

צילום: ברני ארדוב, באדיבות ליגת ווינר סל

תחרות שלשות והבונקר של אברהמי

image (11).png

תחרות שלשות והבונקר של אברהמי

  • תמונת הסופר/ת: אלעד הופמן
    אלעד הופמן
  • 26 באוק׳ 2025
  • זמן קריאה 6 דקות

עודכן: 28 באוק׳ 2025

ממש מוקדם בעונה אבל אפשר להגיד שמכבי ת"א ובני הרצליה עם תחושות ומומנטום הפוכים. מכבי, אחרי הניצחון השנתי על ריאל ומשחק לא רע, שהסתיים מאוד רע מול אולימפיאקוס, באה עם מה שמרגיש כמו מומנטום חיובי. הפרחים לקמפאסו שהלך אנדר על בלאט. הרצליה לעומת זאת עדיין ללא ניצחון השנה, הפסד בליגה ושני הפסדים בליגת האלופות הביאו אותה עם לחץ מסוים להתמודדות הזו. אם בליגת האלופות הרצליה יכולה לקבל את ההפסדים, בליגה הציפיות והתקציב דורשים נצחונות. הפרחים או במקרה הזה, הקוצים, לגיל נויביץ (עליו בהמשך), שחטף מסטיוארט והנחיל להרצליה הפסד לקבוצה עם תחרות ישירה על מיקום.


קשה שלא לפתוח בפיל שבחדר. צ'ינאנו אונואקו לא שיחק. נו, אל תהיו ילדים קטנים. לא דיברתי על הסייז של הסנטר של הרצליה, דיברתי על העובדה שהוא השחקן הכי חשוב של הרצליה. גם אם יש כאלה שבצדק יטענו שסטיוארט חשוב באותה מידה ואולי יותר, מול מכבי תל אביב של סורקין, הורד וליף, הרצליה היתה צריכה גוף גדול שיציק להם, יסחוט מהם עבירות, יקח ריבאונד ובעיקר יראה נוכחות. הצ׳יף לא שיחק ובלעדיו כל סיכוי אמיתי לניצחון של הרצליה אבד.


קטש חיפש שחקנים נוספים חוץ מסורקין ובלאט. צילום: עודד קרני, באדיבות ליגת ווינר סל
קטש חיפש שחקנים נוספים חוץ מסורקין ובלאט. צילום: עודד קרני, באדיבות ליגת ווינר סל

114-99 לקבוצה של עודד קטש. רוב המשחק ההפרש היה 4-10 לטובת מכבי אבל הרצליה לא באמת הצליחה להתקרב. גם אם מספרית ההפרש לפעמים היה חד ספרתי נמוך, לא היה שם שום סיכוי. אם מסתכלים בצורה כנה, מכבי יכלה לעשות את זה הרבה יותר קל, אבל קטש, בצדק מבחינתו, עשה הרבה חילופים וחיפש עוד שחקנים חוץ מסורקין ובלאט שיעזרו.


מה כבר יהוא אורלנד יכול לעשות כשהוא לוקח בחשבון את חסרונו של הצ׳יף? לא הרבה אם נהיה כנים. למעשה הוא יכול לעשות רק דבר אחד, לשחק מהר ולהעיף שלשות. המחשבה מאחורי זה אומרת שאם הרצליה תגיע להתקפה עומדת יהיה לה מאוד קשה להגיע לפאנצ'ים התקפים מול כל פתרון שתציג מכבי. אז בואו לא נגיע להתקפה עומדת, בואו נזרוק שלשות כי אם הן יכנסו, נוכל להכניס את מכבי ללחץ.


אז ככה בדיוק התנהל המשחק. הרצליה עפה קדימה וזרקה שלשות. האם זה הצליח? כן! הרצליה כאמור נשארה יחסית צמודה כל הערב למכבי כאשר היא מייצרת מספר ריצות יפות. היידיגר נהדר עם 7/12 לשלוש נעזר בטוני דאגלאס ובשלו לוגשי כדי לרוץ כמה שיותר ולהעיף כמה שיותר שלשות, ובעיקר להישאר תחרותיים.


אני מדבר הרבה על איזה יופי רומן סורקין מסתובב בשורט רול ובעיקר איזה מהר הוא עושה את זה. יש עוד אלמנט של רומן שצריך לדבר עליו וזה הנעילות העמוקות שהוא משיג בצבע. הבנאדם לא משאיר הרבה סיכוי לשחקנים ששומרים אותו, ואם זה מיס מץ׳ אז בכלל אפשר לרשום 2 נקודות, כי גם ברמה הטכנית העובדה שהוא משאיר את הכדור גבוה ולא מחכה לעזרה אלא לרוב פשוט מסתובב להניח את הכדור בסל גורמות לנעילות האלה להיות מאוד יעילות. הן גם לא מזיקות לטור האסיסטים של תמיר בלאט.


נעילות של רב בריח, רומן סורקין. צילום: עודד קרני, באדיבות ליגת ווינר סל
נעילות של רב בריח, רומן סורקין. צילום: עודד קרני, באדיבות ליגת ווינר סל

אז במחצית הראשונה רומן הוציא שלוש עבירות מורנדאדו, הגבוה היחידי בסגל של הרצליה, ומיד נגד האזורית המאוד רכה של הרצליה, הוא, הורד וליף ניצלו את זה לסלים קלים באזור הצבע. כמה נמוך הרצליה שיחקה? בשלב מסוים לוגשי ודוסון שיחקו את שתי עמדות הפנים. מכבי המשיכה לתקוף את האזורית עם תרגילי דאבל אלבו פשוטים שסידרו סלים קלים או שלשות חופשיות של בלאט וגור לביא. עד סוף המחצית היידיגנר ופרנסיס מזערו נזקים בהתקפות מעבר, כמה מפתיע, וכמו בכל המשחק נשארו קרובים אך רחוקים.


הרבע השלישי נראה כמו הרבע השני, שתי הקבוצות ויתרו על הגנה וערכו בפתחו של השבוע תחרות שלשות. את שני הרבעים האלה ניצחה מכבי 68-54 ונשבע לכם, לא היו שם שום סטים מרשימים של התקפות. בעיקר מכבי שיחקה מחניים גדול מול האזורית של הרצליה ומן העבר השני הרצליה טסה להתקפה כדי להעיף, ובכן, שלשה משלה.


עד סוף המשחק שתי הקבוצות היו עסוקות בלשבור יחד את שיא השלשות במשחק אחד ואכן זה קרה. 35 שלשות באחוזים טובים נקלעו על ידי שתי הקבוצות אבל כמו שכבר ציינתי, לא מדובר ביכולות ביצוע מדהימות שהביאו אותנו לשיא הזה אלא בשתי קבוצות שידעו את התוצאה מראש ובאו משוחררות. וזה רבותי, למרות הסקור, די משעמם.



אני מספיק מבוגר לזכור איך כשהיו מדווחים על איזה משחק שהיתה מעורבת בו קבוצה יוונית והתוצאה היתה מסתיימת 69-65 היינו מקבלים את זה בהבנה. ״כדורסל יווני״ היינו קוראים לכל משחק שאחת הקבוצות לא היתה עוברת 70. אבל זה היה בעולם של שעון זריקות שמתחיל ב-30 וכשכל עבירה מאפסת אותו. היה מדובר בעולם שאם מישהו היה מעיף 5 שלשות באותו משחק, היו קוראים לו מהפכן. וזריקה אחרי 8 שניות היתה נחשבת נמהרת ואפילו מטורפת.


אז הפועל העמק ניצחה ניצחון עצום בארנה את הפועל ירושלים 69-65 ומה אני אגיד לכם, כדורסל יווני או כדורסל אחר לא ממש ראיתי שם. להגיד שהמשחק לא התעלה לרמה גבוהה יהיה שקר גס, כי המשחק הזה היה גרוע. וזה על ירושלים כי העמק מצדה עשתה משחק טקטי גדול.


מה גדול בטקטיקה שבאה איתה העמק? הרשו לי להכיר לכם מאמן ליגה מצוין שגם מחלטר כמאמן נבחרות צעירות בכל קיץ. הרשו לי להציג בפניכם את שרון אברהמי. לאברהמי יש שיטה שאומרת: אני נותן לך לזרוק לשלוש אם יש לך אומץ, אני מתבנקר בצבע וזה אומר שיהיה לך קשה לחדור וקשה להכניס את הכדור פנימה. וכשאני מתכוון שהשיטה אומרת זרוק לשלוש, אני מתכוון שהוא אומר לכל שחקן, גם אם זה סטף קרי: זרוק לשלוש. סמכו עלי, שיחקתי מול קבוצות שאימן עשרות פעמים ואברהמי מסנן טראש טוק חופשי ועושה זאת זה טוב.



אז הבנו את הרצון של העמק לסגור לחלוטין את הצבע, אבל איך הם ביצעו את זה? קודם כל אברהמי הוריד ממשגב את העול של לשמור על הרכז, במקרה הזה זה אומר לא לשמור על הארפר. בנוסף, הם הראו להארפר כל הזמן גופות, גם מהגארד שלידו וגם בעזרות מאוד עמוקות מהוויק סייד. וזה גרם לירושלים לזרוק הרבה שלשות חופשיות. בטקטיקה כזאת אתה צריך שהקבוצה השניה תחטיא. וירושלים החטיאה. היא קלעה ב-25% לשלוש, תוסיפו 26 איבודים וקיבלתם משחק התקפי קטסטרופלי.


אז אברהמי הצליח ״להפיל״ את השחקנים של יונתן אלון למלכודת והם זרקו באחוזים מחרידים מחוץ לקשת. הם גם לא הצליחו לנצל את החילופים שהעמק עשתה וגרמו למיס מאצ'ים מובהקים מתחת לסל. למזלה של ירושלים העמק שיחקה בהתקפה במחצית הראשונה תרגיל אחד לשני שחקנים, היי פיק אנד רול למשגב או סטיוארט. להגיד לכם שזה היה מוצלח? לפעמים משגב עשה קסמים, לפעמים אדוארדס קלע את השלשה אבל בחייאת, 27 נקודות במחצית זה מעליב. ירושלים גירדה 32 בעיקר בגלל קרינגטון וטריפל ג'יי המפתיע אבל באמת שלא היו במחצית הזאת דברים מעניינים.


רגע, לפני שנמשיך למחצית השניה שהיתה בערך אותו הדבר, בואו נשים זרקור על מדד הפלוס מינוס. מדד שכשמציגים אותו, זה כי הוא מתיישב עם הטענה/דעה שלנו. קחו את הובר ופריצקי למשל, שקלעו במשחק הזה 0 עגול של נקודות אבל סיימו עם 7 חיובי כל אחד. ניב משגב, לעומת זאת, עם 15 נקודות, 6 ריבאונדים ו-5 אסיסטים היה עם 7-. למישהו יש ספק מי השפיע לטובה או לרעה על הקבוצה שלו?


השפיע לרעה או לטובה? ניב משגב חוגג (צילום: ברני ארדוב, באדיבות ליגת ווינר סל)
השפיע לרעה או לטובה? ניב משגב חוגג (צילום: ברני ארדוב, באדיבות ליגת ווינר סל)

בחזרה למשחק. המחצית השניה נפתחה כשהעמק שיחקה התקפה טיפה יותר יעילה ומעבר לפיק אנד רול שדיברנו עליו מקודם הוסיפה גם בידודים יפים של הנרי שמעבר ל-13 הנקודות שלו גם סחט 7 עבירות.


בין סוף הרבע השלישי לאמצע הרבע הרביעי יצאה העמק לריצת 17-1, שבשיא שלה גיל נויביץ׳, מכל האנשים, קלע 5 נקודות רצופות והעמק עלתה ליתרון 11. במשחק שבו הקבוצה שניצחה קלעה 69 זה אמור להספיק, אבל כמו שכבר ציינתי ההגנה של העמק עבדה מצוין, ההתקפה לעומת זאת? לא. זוסמן מנע מהנרי את הכדור ומשגב שחזר למגרש לא הצליח לייצר בעצמו. ירושלים נגסה בפרש ועם שלשת קלאץ של הארפר והרבה ביקורים בקו, הקבוצות בשוויון, 2 דקות לסוף.


מרגע זה לא היה כדורסל (לא שלפני היה), אלא קרב חפירות. שחקנים הלכו לקו או איבדו כדור עד ההתקפה המכריעה ובה שוב העמק ״חנקה״ את הארפר שנאלץ למסור להובר שהחטיא שלשה, ואחר כך גם עשה צעדים. העמק ניצחה עם משחק התקפי מזוויע אבל עם תוכנית משחק שהוכיחה את עצמה.


חייבים רגע להתעכב על ירושלים. יש לי שני דברים שאני לא מצליח לשחרר מהם. הראשון, כמו כולם: אני לא מבין מה קורה לזוסמן, פשוט לא מבין. אולי הגיע הזמן לנסות דברים אחרת. אני אפילו לא יודע מה. הדבר השני הוא ההתעלמות המוחלטת מדימה סקפינצב. בין אם הוא נועל ובין אם הוא מתגלגל לסל, שחקני ירושלים פשוט מתעלמים ממנו. אולי אין לו ידיים טובות כל כך והוא לא מתגלגל מהר כמו סמית' (הורגש חסרונו), אבל היי, הוא מטרה ממש גדולה וכשהוא קרוב לסל כדאי למצוא אותו. בתחושה, ירושלים אפילו לא מחפשת.



המחזור נפתח עם שתי קבוצות מהעלית של הליגה מול שתי קבוצות שמתחרות, כנראה, על המקום הרביעי. כתבתי כבר על איך הרצליה, ביחד עם חולון והעמק מתחרות על ה-Best from the rest. ירושלים כבר הפסידה לשתי קבוצות מהטיר הזה. האם יכול להיות שזה ליגה בכלל של 2 קבוצות ואין 3 קבוצות השייכות לטיר העליון? כמו שזה נראה כרגע, ירושלים אפילו לא בטיר ביניים משל עצמה, אלא כמו חולון, העמק והרצליה מתחרה על הכי טוב מהשאר.


וזה מוביל אותנו לשאלת יונתן אלון. אם נקרא את אוהדי ירושלים ברשתות החברתיות נבין שאולי בכלל אין שאלה, אולי התשובה ברורה. סלחו לי, אבל אני לא חד משמעי, הביקורת שלי על אלון היא העובדה שחוץ מהארפר, ירושלים לא משחקת על החוזקות שלה. אבל עם הביקורת, אני עדיין חושב שרוב האשמה במצב של ירושלים היא הבניה בהובלת דן שמיר ומקל. ירושלים של אדלסון מנסה למכור לנו מודל אמריקאי עם תהליכים לשנים, אולי כדאי שמישהו יזכיר להם שמדובר בישראל.


התייחסויות אחרות בשורה:

● אנטוני לאמב שחקן מוכשר. עד עכשיו הוא אכזבה עצומה.

● זוסמן בתקופה נוראית, ווינסטון פצוע. פריצקי תתעורר יש לך פה וואחד דלת, אתה רק צריך להיכנס בה.

● שחקנים לא להוריד לפוסט: משגב, נויביץ, היידיגר, הארפר.

● כשלוני ווקר לא מחובר למשחק אז שווה למכבי שגור לביא ישחק. שווה הזדמנות קטנה ביורוליג (קטנה מאוד).

● שופטים יקרים, הרמה לא מדהימה, בואו נעזור ונשרוק פחות.


אז מה יש לנו עוד השבוע? משחקי יום ראשון ואז יורוקאפ, ליגת האלופות ויורוליג מחזור כפול.

אם אתם מרגישים מוצפים אז גשו וקראו את המדריך לאוהד המתוסכל. עם כל כך הרבה משחקים, אני מעריך בזהירות שיהיה לנו שבוע טוב.



תגובות


bottom of page