top of page
headerBg.png
login-v (1).png
login (1).png
logo-new.png

"גבירותיי ורבותיי / הרשו לי להציג לפניכם את הריקוד המטורף / גבירותיי ורבותיי / הבה נצא במחול ונרקוד את ריקוד המכונה". צ'מעו, זה לא כל כך יפה, הקטע שדפקתי כאן. לא בטוח שכותב המילים הללו, שלומי ברכה, יאהב את השימוש בהן דווקא בהקשר הזה. אבל הוא בלתי נמנע. גם גדולי המכביסטים, כמו הגיטריסט והמשורר של משינה, כבר מתחילים להבין: הפועל ת"א היא מכונה. מה זה מכונה. גילה גילה קוג'ה בודי (סליחה. זה משיר אחר).


האזינו לאהר'לה מקריא את הטור

 

זה היה עוד טיול בפארק, הפעם בפארק של סראייבו. כי מה זה כבר 97:109 על דובאי, אחרי שקלעת 103 מול ברצלונה, ו-100 בוולנסיה, ו-97 על פרטיזן בלגרד. כן נכון, היו בשבוע שעבר 58 בפיראוס. אתמול, האדומים שברו את המחסום המדומיין הזה בדקה ה-23.

 

הרגע

קחו כדוגמה את נקודת הזמן הבאה. 56 שניות לתוך הרבע השלישי, העלה דוויין בייקון את קבוצתו ל-50:52. ומה קרה אז?

  • 8:48 דקות על השעון: ואסילייה מיציץ' עם סל ועבירה + נקודה מפאול טכני. 52:54.

  • 8:05 דקות: מיציץ', שלשה. 55:57.

  • 7:23 דקות: מיציץ' מחטיא שלשה, אלייז'ה בראיינט קולע מהריבאונד. 55:59.

  • 6:56 דקות: מיציץ', עוד שלשה. 55:62.

בתרגום למספרית - 10 נקודות של מיציץ' ב-1:52 דקות. בכך חוסל יתרונה האחרון של היריבה במשחק. ואז בראיינט המשיך להתחמם, ודן אוטורו (במשחק לא גדול שלו) ביצע את כל הפעולות האפורות והנחוצות, ופתאום הפועל כבר ב-59:76. כלומר, זה התחיל בריצת 3:15, והמשיך ל-7:26 בתוך 5 דקות.

 

 

השגיאה

מוזר ככל שייקרא, במשחק שבו קבעה על 109 את שיא הנקודות העונתי לקבוצה כלשהי ביורוליג, לא הכל היה מושלם מבחינת הפועל ת"א. לכאורה, פציעתו של תומר גינת (עוד נגיע לנתח השניות של הישראלים, עוד נגיע) אינה אמורה להשפיע על הרוטציה ביורוליג. כי בינינו, החמישייה הפותחת המקורית - עם איש וויינרייט בעמדת הפאוור פורוורד - עבדה לא רע עד אמש.

 

ובכל זאת, דימיטריס איטודיס בחר לשנות, והעלה את ג'ונתן מוטלי לצידו של אוטורו. הסיבה לכך הייתה קשורה לחיסרון של שחקן פנים אחר. לא גינת, אלא פיונדו קאבנגלה. המאמן היווני רצה לייצר יתרון בלתי עביר בצבע, ולאמלל את שרידי הקו הקדמי של דובאי (או בשתי מילים: פיליפ פטרושב). לא הלך. מוטלי ביצע 2 עבירות ב-4 דקות, הסנטר שלצידו לא הצליח להיכנס למשחק, פטרושב חגג עם 11 נקודות ב-8 דקות, ודובאי ברחה ל-18:26.

 

אליהו הנביא ניצח, קותלי החזיר הפסידו
אליהו הנביא ניצח, קותלי החזיר הפסידו

 

הפיתיון

אלא שאז נכנס לתמונה אפקט העומק וחלוקת העומסים. יוריצה גולמאץ הוריד את פטרושב לנוח, כפי שכל מאמן אחר היה עושה כנראה במצבו. רק שבערב נטול קאבנגלה והנעדרים האחרים (דז'נאן מוסא, מאם ז'ייטה, אלכסה אברמוביץ', ג'סטין אנדרסון, קלמן פרפליץ' ודאוויס ברטאנס), זה היה קטלני עבורו. בעיקר כשגם בייקון סופסל לדקה וחצי, והוא נשאר בלי שני הסקוררים המרכזיים שלו. בעצם, היחידים. הפועל רצה מיד ל-0:7, וזמן קצר אחר כך עברה כבר להוליך.

 

ופטרושב? אה, פטרושב. הוא כבר לא קלע. 11 הנקודות שלו מהפתיחה היו גם 11 הנקודות שלו בסיום. זמן קצר אחרי שחזר, הוא ביצע שתי עבירות זולות (אחת בריבאונד והאחרת תוקף) בתוך 11 שניות, ואיטודיס תיקן את הטעות, כשהציב עליו את וויינרייט. האיש לא נתן לו לנשום.

 

האקדוחנים

בייקון היה באחד מהלילות האלה שלו, שבהם הכל הולך וכל כדור צולל לאן שצריך. במחצית הראשונה הוא ניהל קרבות אקדוחנים מול אנטוניו בלייקני, וניצח 12:17. בראיינט עמד אז על 8 נקודות, ולקח 4 זריקות שדה ב-16 דקות. יעני, הביט מהצד.

 

במחצית השנייה זה כבר נראה אחרת. בייקון קלע 19, ובלייקני 3. אבל בראיינט הוסיף 17. עם החטאה אחת בלבד. ו-5 ריבאונדים. ומדד 24. ב-16 דקות.

 

שלא בפעם הראשונה, הדקות הפחות טובות של הפועל ת"א היו אלה שבהן כריס ג'ונס ניהל את המשחק. דובאי חזרה עד 5-, ושם נעצרה. כי ככה זה כשיש אלייז'ה, וככה זה אצלנו, היהודים. כשלשחקן אחד יש שם משפחה של קותלי חזיר, ולאחר יש שם פרטי של אליהו הנביא, אתם כבר יודעים לבד מי ינצח.

 

לא נותר ממנו זכר, גיא פלטין. צילום: לירון מולדובן, באדיבות ליגת ווינר סל
לא נותר ממנו זכר, גיא פלטין. צילום: לירון מולדובן, באדיבות ליגת ווינר סל

 

הישראלים

אנחנו חיים בעולם הפוך. אוהדי מכבי ת"א סופרים, לא במאמץ רב, את נתח הדקות שמקבלים הישראלים בהפועל ת"א. והאוהדים האדומים בפיד מסבירים שקבוצה שרוצה לנצח ביורוליג צריכה להעלות את השחקנים הטובים ביותר, בלי לבצע בדיקות דרכונים ליד ספסל המחליפים, ובכלל, מי היוונים של אולימפיאקוס ומי הספרדים של באסקוניה וריאל מדריד ומי הדובאים של דובאי?

 

שיהיה. כל אחד והפוזיציה שלו. מכיוון שים מדר פצוע, עד עכשיו גינת החזיק את הדבר הזה על הכתפיים. הוא היה "הישראלים של הפועל ת"א". לפעמים זה היה שווה 15 או 19 דקות, לפעמים 4 או 5. עד שהגיעה הפציעה בכתף. ומה נשאר? 5.6 שניות לסיום הרבע השלישי, שלח איטודיס את בר טימור וגיא פלטין לפרקט. וכשנפתח הרבע הרביעי, כבר לא נותר מהם זכר.

 

מה אתם חושבים על זה? לא משנה, העיקר שיתאים לפוזיציה.



שיתוף:

Banner.jpg

רוצה להמשיך לקרוא?

יש לנו מחיר מבצע, שנתי או חודשי, במיוחד בשבילך.

כאן

מנוי משלם? להתחברות לחץ

talkWithUs.png

דברו איתנו

יש לכם הערות או הארות על הטור?

בואו לפגוש אותנו ולהגיב ברשתות החברתיות.

אנחנו זמינים בכל הפלטפורמות. חפשו הדיסקו

אהרל'ה ויסברג

קצת לפני בר המצווה פרסמתי את הכתבה הראשונה שלי בעיתון (והיא בכלל הייתה על טניס). כשהייתי בן 16 המצאתי את הכינוי "קטשפר", שחיבר בין עודד קטש לדורון שפר. חלפו כמעט 20 שנה, וכשנכנסתי לראשונה לאולפן וואלה, מאמן בכיר בישראל - היי ננו - ראה אותי לצד שי האוזמן ואודי הירש וכתב לי: "יפה, הצטרפת לצמד רָעִים".
אז הנה, אנחנו שוב כאן. שוב ביחד. וזה חדש, וזה יצירתי, וזה מרגש, ובגדול זה נשמע טוב. בעיקר אם פה ושם נזכור להישאר רָעִים. כי הגיע הזמן למשהו קצת שונה. משהו ישיר. בלי מתווכים. בלי פילטרים. אנחנו - ואתם.
כדורסל הוא הרבה מעבר למשחק. כדורסל הוא החיים. הוא החיבור בין אנשים. וכשאתה זוכה לעבוד במקצוע שאתה אוהב, אין הרבה דברים מרגשים יותר מפגישות של אחד על אחד עם יאניס אדטוקומבו או ז'ליקו אוברדוביץ'. או מלראות משחקים מתובלים בפיצוחים, שבוע אחרי שבוע, יחד עם פיני גרשון. או מהבאת סקופ שמשנה סדר יום. או מהשחזת מקלדת בטור שחושף דברים שלא רצו שתדעו.
נתכתב כאן על משחקים ומגמות ותופעות וסטטיסטיקות, ועל שחקנים ומאמנים ועסקנים ואוהדים, ופה ושם גם על פנטזי, ונקפיד על רפרנסים לסיינפלד.
איש חכם הבטיח שיהיה כאן דיסקו. סוף סוף אני מעז לרקוד בפומבי, רק שלא אסיים כמו איליין בניס.
גגגגידיאפ!

1.png

אהרל'ה ויסברג

10.11.2025

גם קטש מסכים עם בית הלחמי

5.7.2026

וו יורק ניקס

5.7.2026

ימים מטורפים ב-NBA

3.7.2026

אהבה לעולם לא נכשלת

28.6.2026

ארבעה סיפורי פלייאוף לסיום העונה האירופית

27.6.2026

עוד טורים של אהרל'ה

החלוק הלבן התמלא כתמי דם ובוץ. קטש טיפס עוד מדרגה

26.6.2026

disco-icon.png

ואסה קריטית: אל תדברו יותר על מיציץ'

22.6.2026

disco-icon.png

אוברדוביץ', פורופורופופרומפרו: לפעמים חלומות מתגשמים

21.6.2026

disco-icon.png

היה 10: אימן, תימרן, ניהל, החליף, סימן, הנהיג, הוביל, ניצח

20.6.2026

disco-icon.png

הטוב מחמישה: ככה מגיעים לגמר. וככה הכי לא

17.6.2026

disco-icon.png

התשה בצפון, ישראל במונדיאל, הפועל אלופה. 1969 או 2026?

15.6.2026

disco-icon.png

שלח אותם לים: בין אדישות להשפלה, בין אומץ לאין ברירה

12.6.2026

disco-icon.png
A.png
yo

תמונת AI

ריקוד המכונה: על השגיאה והתיקון, הפיתיון והאקדוחנים

image (11).png

ריקוד המכונה: על השגיאה והתיקון, הפיתיון והאקדוחנים

  • תמונת הסופר/ת: אהרל'ה ויסברג
    אהרל'ה ויסברג
  • 7 בנוב׳ 2025
  • זמן קריאה 3 דקות

עודכן: 10 בנוב׳ 2025

"גבירותיי ורבותיי / הרשו לי להציג לפניכם את הריקוד המטורף / גבירותיי ורבותיי / הבה נצא במחול ונרקוד את ריקוד המכונה". צ'מעו, זה לא כל כך יפה, הקטע שדפקתי כאן. לא בטוח שכותב המילים הללו, שלומי ברכה, יאהב את השימוש בהן דווקא בהקשר הזה. אבל הוא בלתי נמנע. גם גדולי המכביסטים, כמו הגיטריסט והמשורר של משינה, כבר מתחילים להבין: הפועל ת"א היא מכונה. מה זה מכונה. גילה גילה קוג'ה בודי (סליחה. זה משיר אחר).


האזינו לאהר'לה מקריא את הטור

 

זה היה עוד טיול בפארק, הפעם בפארק של סראייבו. כי מה זה כבר 97:109 על דובאי, אחרי שקלעת 103 מול ברצלונה, ו-100 בוולנסיה, ו-97 על פרטיזן בלגרד. כן נכון, היו בשבוע שעבר 58 בפיראוס. אתמול, האדומים שברו את המחסום המדומיין הזה בדקה ה-23.

 

הרגע

קחו כדוגמה את נקודת הזמן הבאה. 56 שניות לתוך הרבע השלישי, העלה דוויין בייקון את קבוצתו ל-50:52. ומה קרה אז?

  • 8:48 דקות על השעון: ואסילייה מיציץ' עם סל ועבירה + נקודה מפאול טכני. 52:54.

  • 8:05 דקות: מיציץ', שלשה. 55:57.

  • 7:23 דקות: מיציץ' מחטיא שלשה, אלייז'ה בראיינט קולע מהריבאונד. 55:59.

  • 6:56 דקות: מיציץ', עוד שלשה. 55:62.

בתרגום למספרית - 10 נקודות של מיציץ' ב-1:52 דקות. בכך חוסל יתרונה האחרון של היריבה במשחק. ואז בראיינט המשיך להתחמם, ודן אוטורו (במשחק לא גדול שלו) ביצע את כל הפעולות האפורות והנחוצות, ופתאום הפועל כבר ב-59:76. כלומר, זה התחיל בריצת 3:15, והמשיך ל-7:26 בתוך 5 דקות.

 

 

השגיאה

מוזר ככל שייקרא, במשחק שבו קבעה על 109 את שיא הנקודות העונתי לקבוצה כלשהי ביורוליג, לא הכל היה מושלם מבחינת הפועל ת"א. לכאורה, פציעתו של תומר גינת (עוד נגיע לנתח השניות של הישראלים, עוד נגיע) אינה אמורה להשפיע על הרוטציה ביורוליג. כי בינינו, החמישייה הפותחת המקורית - עם איש וויינרייט בעמדת הפאוור פורוורד - עבדה לא רע עד אמש.

 

ובכל זאת, דימיטריס איטודיס בחר לשנות, והעלה את ג'ונתן מוטלי לצידו של אוטורו. הסיבה לכך הייתה קשורה לחיסרון של שחקן פנים אחר. לא גינת, אלא פיונדו קאבנגלה. המאמן היווני רצה לייצר יתרון בלתי עביר בצבע, ולאמלל את שרידי הקו הקדמי של דובאי (או בשתי מילים: פיליפ פטרושב). לא הלך. מוטלי ביצע 2 עבירות ב-4 דקות, הסנטר שלצידו לא הצליח להיכנס למשחק, פטרושב חגג עם 11 נקודות ב-8 דקות, ודובאי ברחה ל-18:26.

 

אליהו הנביא ניצח, קותלי החזיר הפסידו
אליהו הנביא ניצח, קותלי החזיר הפסידו

 

הפיתיון

אלא שאז נכנס לתמונה אפקט העומק וחלוקת העומסים. יוריצה גולמאץ הוריד את פטרושב לנוח, כפי שכל מאמן אחר היה עושה כנראה במצבו. רק שבערב נטול קאבנגלה והנעדרים האחרים (דז'נאן מוסא, מאם ז'ייטה, אלכסה אברמוביץ', ג'סטין אנדרסון, קלמן פרפליץ' ודאוויס ברטאנס), זה היה קטלני עבורו. בעיקר כשגם בייקון סופסל לדקה וחצי, והוא נשאר בלי שני הסקוררים המרכזיים שלו. בעצם, היחידים. הפועל רצה מיד ל-0:7, וזמן קצר אחר כך עברה כבר להוליך.

 

ופטרושב? אה, פטרושב. הוא כבר לא קלע. 11 הנקודות שלו מהפתיחה היו גם 11 הנקודות שלו בסיום. זמן קצר אחרי שחזר, הוא ביצע שתי עבירות זולות (אחת בריבאונד והאחרת תוקף) בתוך 11 שניות, ואיטודיס תיקן את הטעות, כשהציב עליו את וויינרייט. האיש לא נתן לו לנשום.

 

האקדוחנים

בייקון היה באחד מהלילות האלה שלו, שבהם הכל הולך וכל כדור צולל לאן שצריך. במחצית הראשונה הוא ניהל קרבות אקדוחנים מול אנטוניו בלייקני, וניצח 12:17. בראיינט עמד אז על 8 נקודות, ולקח 4 זריקות שדה ב-16 דקות. יעני, הביט מהצד.

 

במחצית השנייה זה כבר נראה אחרת. בייקון קלע 19, ובלייקני 3. אבל בראיינט הוסיף 17. עם החטאה אחת בלבד. ו-5 ריבאונדים. ומדד 24. ב-16 דקות.

 

שלא בפעם הראשונה, הדקות הפחות טובות של הפועל ת"א היו אלה שבהן כריס ג'ונס ניהל את המשחק. דובאי חזרה עד 5-, ושם נעצרה. כי ככה זה כשיש אלייז'ה, וככה זה אצלנו, היהודים. כשלשחקן אחד יש שם משפחה של קותלי חזיר, ולאחר יש שם פרטי של אליהו הנביא, אתם כבר יודעים לבד מי ינצח.

 

לא נותר ממנו זכר, גיא פלטין. צילום: לירון מולדובן, באדיבות ליגת ווינר סל
לא נותר ממנו זכר, גיא פלטין. צילום: לירון מולדובן, באדיבות ליגת ווינר סל

 

הישראלים

אנחנו חיים בעולם הפוך. אוהדי מכבי ת"א סופרים, לא במאמץ רב, את נתח הדקות שמקבלים הישראלים בהפועל ת"א. והאוהדים האדומים בפיד מסבירים שקבוצה שרוצה לנצח ביורוליג צריכה להעלות את השחקנים הטובים ביותר, בלי לבצע בדיקות דרכונים ליד ספסל המחליפים, ובכלל, מי היוונים של אולימפיאקוס ומי הספרדים של באסקוניה וריאל מדריד ומי הדובאים של דובאי?

 

שיהיה. כל אחד והפוזיציה שלו. מכיוון שים מדר פצוע, עד עכשיו גינת החזיק את הדבר הזה על הכתפיים. הוא היה "הישראלים של הפועל ת"א". לפעמים זה היה שווה 15 או 19 דקות, לפעמים 4 או 5. עד שהגיעה הפציעה בכתף. ומה נשאר? 5.6 שניות לסיום הרבע השלישי, שלח איטודיס את בר טימור וגיא פלטין לפרקט. וכשנפתח הרבע הרביעי, כבר לא נותר מהם זכר.

 

מה אתם חושבים על זה? לא משנה, העיקר שיתאים לפוזיציה.



תגובות


bottom of page