פנאתיניי?וס: סימני השאלה סביב מארחת הפיינל פור
- אהרל'ה ויסברג

- 28 באוק׳ 2025
- זמן קריאה 3 דקות
"מכבי ת"א תמיד מקשה עלינו", הצהיר ארגין עתמאן בתחילת השבוע, במשפט שנשמע מוזמן במחולל הקלישאות הקבוע של המאמנים. אולי יש מאחוריו כוונה נסתרת, לבל ייכנסו שחקניו לשאננות לקראת המשחק מול הקבוצה המדורגת במקומות 19-15 ביורוליג. ואולי בעצם הוא צודק.
בשני המפגשים בעונה שעברה הוליכו הצהובים בפער דו-ספרתי לפני שנכנעו ליריבתם הוותיקה, ואיבדו סופית את היתרון רק בשתי הדקות האחרונות. שנה קודם לכן, עדיין בלי מגרש ביתי, הם היו רחוקים דקתיים מהעפלה לפיינל פור, וניצחו ארבע פעמים את פאו. רק אחד מ-15 המשחקים האחרונים בין השתיים הסתיים בניצחון מעל עשר הפרש לירוקים.
אז אולי עתמאן צדק? ואולי לא מכבי ת"א היא זו שמטרידה אותו, אלא קבוצתו שלו. לכאורה, ההתעוררות אמורה לבוא מאליה לאור התוצאה השלילית שהשיגה פנאתינייקוס בסוף השבוע בבולוניה; בפועל, היא נוהגת להילחץ מסיטואציות שכאלה ולהסתבך במשחק שבא אחרי הפסד.
* אחרי ההפסד לברצלונה במחזור השני, נדרש סל ניצחון הרואי של קנדריק נאן כדי לנצח בוויטוריה.
* לאולימפיאקוס היא נכנעה בליגה, אבל מיד אחר כך גברה בקושי על וילרבאן.
* חמישה מהפסדיה ביורוליג אשתקד הפכו להפסדים כפולים.
* ואחרי כמה מההפסדים האחרים, פאו ניצחה בקושי את מכבי ת"א באואקה, בנקודה את פנרבחצ'ה ורק בעשר את אלבה ברלין.
אבל עם כל הכבוד לעובדות הלא חשובות (שבוודאי מלמדות בכל זאת על משהו), מלווים את האימפריה העתמאנית כמה סימני שאלה שיכריעו לאן מועדות פניה בעונה הקרובה - שאינה עונה רגילה. היא העונה שבה פנאתינייקוס אינה רק הטוענת לכתר האלופה, אלא היא גם מארחת הפיינל פור, לראשונה אחרי 19 שנים.

באתר "באסקטניוז" הצליחו לייצר בשבוע שעבר קליקבייט לא רע בכלל, כשפירסמו אייטם ספקולטיבי תחת הכותרת: לאיזה יעד כדאי לשלוח את טי.ג'יי שורטס בהשאלה? מאחורי הכתבה הזו לא היה שום טיעון עובדתי, אבל זה הספיק כדי לייצר גל שמועות ברחבי אירופה בנוגע לעתידו של הכוכב שבא מפריז. היה מי שאפילו דיווח על מו"מ בינו לבין מכבי ת"א (אה-הא).
אז שורטס לא הולך לשום מקום, וקשיי ההתאקלמות שלו באתונה טבעיים ואף מתבקשים. גדול ככל שיהיה, בסופו של דבר הוא הצליח בענק בסיטואציה אחת בלבד. תחילה עם תומאס איסאלו בליגת האלופות בטלקום בון. אחר כך עם איסאלו בפריז ביורוקאפ. ואז עם תואם-איסאלו, טיאגו ספליטר, בפריז ביורוליג. עכשיו, לפתע, הוא בא למקום חדש, עם מאמן אחר, ושיטה שונה, וחברים אחרים.
שורטס ונאן, בגיבוי ההגנתי של ג'ריאן גרנט והחיפוי המנהיגותי של קוסטאס סלוקאס, מרכיבים ככל הנראה את הקו האחורי האיכותי, המאיים והמבטיח ביורוליג. הוא עדיין לא מקיים, ולשאלת שילובם של שני השמות הראשונים בקאדר יש משמעות אדירה בכל הנוגע לגורל העונה כולה. בהפסד בדרבי הליגה שורטס דווקא כיכב עם 19 נקודות, 5 ריבאונדים ו-5 אסיסטים, אבל נאן לא שיחק. ביורוליג הוא עומד בינתיים על 5.8 נקודות בכמעט 15 דקות, אבל לך תשפוט בנאדם אחרי חודש של משחקים.

השאלה המדאיגה יותר מבחינתו של עתמאן נמצאת מתחת לסל. שם, פאו תלויה עדיין במתיאס לסור, ואלה כבר לא חדשות כל כך טובות. המפלץ הצרפתי חזר מוקדם מדי מהשבר ברגלו, וההחלטה לשלבו בפיינל פור באבו דאבי עלתה ביוקר. בטווח המיידי, הדקות שלו הן אלה שתקעו את משחק ההתקפה ובמובן מסוים הובילו להפסד לפנר בחצי הגמר; ובטווח הארוך, האיש עדיין לא מסוגל לשחק כדורסל. הוא מתקרב ומתקדם לחזרה למגרשים, אך איש אינו יודע איזה לסור יעלה לפרקט בקרוב, וכמה זמן יידרש לו כדי לחזור לעצמו באמת.
זו הסיבה שבגינה ניסה דימיטריס ינאקופולוס להנחית בקיץ סנטר בכיר כמו יונאס ולאנצ'יונאס. זו הסיבה שעומר יורצבן, שלא ממש נספר על ידי עתמאן אפילו בנבחרת טורקיה, נשאר. רישון הולמס הוא שם גדול ומבטיח, אבל בדומה לרבים מהשחקנים שהגיעו העונה ליורוליג בלי שום ניסיון אירופי, גם הוא נמצא עדיין בתקופת ההתאקלמות.
סימן השאלה האחרון נוגע, אולי באופן מפתיע, לעתמאן. האיש שהחזיר את פאו לקדמת הבמה ולמועדון אלופי היורוליג נחשב לאליל באואקה. במועדון שהתרגל להחליף מאמן ואפילו שניים בכל עונה, הוא זוכה למעמד כמעט מיתי. כזה שהיה רק לז'ליקו אוברדוביץ' בימים היפים ההם. כל עוד פנאתינייקוס מצליחה, הפרובוקציות ומופעי הנרגנות שלו מתקבלים בסלחנות ובאהבה. אבל את העונה שעברה סיימו הירוקים בידיים ריקות, וחזו באולימפיאקוס חוגגת זכייה באליפות יוון. אם גם העונה הקרובה תיגמר באופן דומה - בעיקר בגלל הפיינל פור הביתי - עומד להיות קיץ מעניין וסוער באתונה.

כל אוהד מכבי ת"א השואב אופטימיות מכתבה זו לקראת המשחק הערב ב-21:15, עושה זו על דעתו ואחריותו האישית בלבד.


















.png)



תגובות