.png)
.png)
.png)
מיציץ'? היורוליג מקנאה בכלל בסנטרים של הפועל ת"א
- אהרל'ה ויסברג
- 26 בספט׳ 2025
- זמן קריאה 3 דקות
מתיאס לסור. ונסן פוארייה. מוסטפה פאל. מאם ז'ייטה. ז'ילסון באנגו. לא, זה לא שיעור במבוא לצרפתית. עובדה: לרשימה הזו אפשר להוסיף עוד שם אחד, שאין קשר בינו לבין מה שעשוי להישמע כמו מבטא פריזאי (או פורטוגזי). זהו ז'ואל בולומבו. סליחההה, ג'ואל בולומבוי.
אניוויי, לא סתם הובא הניים-דרופינג הזה. ובאמת שלא ניסינו לדרג כאן את הסנטרים הטובים ביורוליג - אלא להציג את טובי שחקני הציר שבכלל לא צפויים להיות חלק מפתיחת העונה בעוד ארבעה ימים. רובם, כך נראה, ימתינו שבועות ואף חודשים ארוכים לפני שיוכלו לעלות למגרש.
בסיומו של קיץ שהתאפיין בלא מעט פשרות והימורים בעמדות הפנים - אפילו מצד הקבוצות המרכזיות באירופה - פציעותיהם של ששת השחקנים שהופיעו בפתיח הן יותר מדי. למעשה, הן הופכות את העמדה הבעייתית מלכתחילה לקצרה ומבוקשת בהרבה משהייתה אמורה להיות. ויש קבוצה אחת, מפתיעה משהו, שיכולה להפוך את האירוע ליתרון אדיר מבחינתה.
וכשאתה אומר קבוצה אחת, אתה בטח מתכוון לקבוצה ההיא שהחתימה את אומורי.
עצירה מתודית. תשאירו רק לשנייה את עניין הסנטרים בצד, ותחשבו כמה זה מטורף: ברצלונה תפתח ביום שלישי את עונתה ה-26 ברציפות בליגה הבכירה ביבשת, וסוכנויות ההימורים רואות בה אנדרדוג מול יריבתה, שמעולם לא ענדה את לוגו היורוליג על גופייתה. כן, קראתם נכון. הפועל ת"א נחשבת, לפחות כרגע, לפייבוריטית במשחק הזה. בקטנה, על חודן של נקודה וחצי, אבל פייבוריטית.
ועכשיו, נמצא מחדש את הסנטר. כשפורטים את הפייבוריטיות הזו לפרוטות, אפשר לסמן את עמדה מספר 5 כמפתח. יאן וסלי, בילי הרננגומס ויוסופה פאל, במשחק היורוליג המי-יודע-כמה שלהם, יעלו לפרקט הממותג בארנה 8888 בסופיה בידיעה שהם אמורים לסבול מנחיתות מול שחקני הציר שממול. דן אוטורו וג'ונתן מוטלי (דווקא בסדר הזה. תתרגלו, לפחות עד שיוכח אחרת) בכירים ונחשבים יותר כרגע, ונהנים מגיבוי של טאי אודיאסי, שבכלל לא בטוח אם יתלבש. ומאחוריהם גם איתי שגב, שבכלל בטוח - לא יתלבש.
אגב, אהרלוס, התחלנו באמת לדבר על איכות הגבוהים של הפועל ת"א, כשהדגש צריך להיות באמת על האיכות והכמות. במפעל שבו שחקנים בכלל וגבוהים בפרט רואים יותר חדרי MRI מאשר את אזור הלואו-גאפ, יש חשיבות מכרעת גם לתעודות הביטוח. מצד שני, אני לא יודע אם עופר ינאי מבין בפוליסות, אבל מרגיש לי שמישהו השחיל לו כמה ביטוחים מקבילים. ויקרים. מצד שלישי, אנחנו משוכנעים שווסלי + הרננגומס + פאל השני < מה שיש לאיטודיסים להציע? זה בטון?
באופן טבעי, הקו האחורי של הישראבולגרים הוא זה שממקד אליו את תשומת הלב בזכות שם גדול כמו ואסה מיציץ' ושחקן נהדר כמו אלייז'ה בראיינט. אבל אם מרחיבים את הפריזמה, ולאור כל הדיסקליימרים שכבר הוצגו בפסקאות הקודמות, מתברר שקו הסנטרים באדום הוא אחד הטובים - או לפחות המוכחים - בכל הליגה הזו.
נכון שלמוטלי יש רק שנתיים ניסיון ביורוליג (12.8 נקודות ו-4.8 ריבאונדים למשחק), ואוטורו עבר עונה אחת בלבד (8.2 ו-4 בהתאמה), אבל זה לא מעט ביחס לרוב הקבוצות שמסביב.
זו בעצם המציאות החדשה: אנאדולו אפס, היריבה השנייה של הפועל, ממש בעוד שבוע, היא אחת החזקות במפעל בתחום הזה. אחרי שנפרדה מאוטורו ואיבדה לחצי עונה את פוארייה - היא בונה על עונת פריצה של ברייס דסר, עונת פרישה של יורגוס פפאיאניס וברגים מולחמים בראשו של קאי ג'ונס האתלטי והקפריזי.
האם יריבתה העירונית פנרבחצ'ה ראויה לציון? לכאורה, לא. אבל אם קם בירץ', באנגו (שלא שיחק גם כשהיה בריא), ניקולו מלי וסרטאץ' שאנלי היו שווים גביע אירופה, אז היא בוודאי לא נפגעה כשאת באנגו ושאנלי החליפו מייקל יאנטונן וארמנדו בייקוט - עוד רוקי שמי-יודע-איך-ייראה.
הלאה. ריאל מדריד בוודאי שם. אדי טבארס נראה בעונה החולפת שהוא בדרך לצד היורד בקריירה, אבל הצד היורד שלו הוא יותר משיא השיאים של בני האנוש, והוא עדיין משנה את המשחק באופנים ובצורות שקשה לתאר. ובכלל, ברונו פרננדו אמור להיות טוב יותר העונה. אולי אפילו טוב משותפו.
אולימפיאקוס תיאלץ להסתדר כאמור ללא העוגן ההגנתי שלה, מוסטפאל, אבל הגיבה במהירות: היא השכיבה יותר משני מיליון יורו בעונה כדי להשאיר ברגע האחרון את ניקולה מילוטינוב, והנחיתה את דונטה הול האתלטי.
את פנאתינייקוס אי אפשר לפסול, כשיוצאים מנקודת הנחה שלסור יתאושש (אבל יתאושש באמת) בשלב כזה או אחר מהפציעה שהלכה והעמיקה לה. וכשמפנימים שהעסק הסתבך קצת, מבינים למה היא ניסתה להנחית עוד סנטר בכיר בדמותו של יונאס ולאנצ'יונאס, ולבסוף הלכה על רישון הולמס. עומר יורצבן נשאר ויתופקד לכאורה כאודיאסי של היוונים. או אומורי הזקן. זה, כנראה, אומר הרבה.
אגב, אומורי, לא המורי.
עוד הלאה. בעצם, אין עוד הלאה. הבאה בתור בדירוג הסנטרים אמורה להיות הפועל ת"א. למונאקו יש דניאל תייס וקבאריוס הייז, לדובאי את מפיונדו קאבנגלה ואם תרצו פיליפ פטרושב (אם רומן סורקין סנטר, גם הוא יכול), למילאנו את ג'וש ניבו ודווין בוקר, ולפרטיזן בלגרד את טייריק ג'ונס ו... טייריק ג'ונס. אולי חלק מהקבוצות הללו יכולות להתווכח, אבל לאף אחת מהן אין יתרון מובהק על אדומי המדים באזורים שמהם מטביעים, קוטפים ריבאונדים וחוסמים זריקות.
ובסוף בסוף, כנראה, הקבוצה של מיציץ', בראיינט וים מדר נמצאת בכלל בטופ 6 של עמדה אחרת, חשובה לא פחות. וזה עניין מדהים לא פחות, גם אם הוא עבר עד עכשיו מתחת לרדאר.
תגובות