top of page
headerBg.png
login-v (1).png
login (1).png
logo-new.png

היא ניצחה כבר בבולגריה. ובמונטנגרו. ובספרד. ובצרפת. ועוד פעמיים בבולגריה. ובבוסניה. וכן, גם בהרצגובינה. ושוב בבולגריה. ובאיטליה. ועוד פעם בבולגריה. ועוד אחת באיטליה. ואתמול זה קרה: הפועל ת"א ניצחה בישראל.


האזינו לאהרל'ה מקריא את הטור

 

זה לא היה הבית האמיתי שלה, אלא בירושלים. וזה לא היה הכדורסל האמיתי שלה, אלא יותר כזה של הכוכב האדום בלגרד. אבל זה היה הניצחון האמיתי שלה. הניצחון ה-12, שמבטיח לה לפחות עוד שישה ימים במקום הראשון ביורוליג. אפילו אם תפסיד מחר באואקה. איזה דבר זה.


 

זבזדה ניסתה לעשות להפועל את מה שעשו לה אולימפיאקוס, פנרבחצ'ה וריאל מדריד: להאט, ללחוץ, לעוט, לקפוץ, לשרוט, להרביץ, לדבלטם (מלשון דאבל טים, נו) ולהוריד את הסקור. היא עמדה כמעט בכל המשימות. חוץ מאחת: לנצח. ולמה הגדרנו את זה "הניצחון האמיתי"? כי הפועלים הצליחו לצאת עם ה-W גם כשיריבה מהצמרת מוציאה אותם מאזור הנוחות שלהם.

 

התאמה מקצועית? הפקת לקחים? קיצור הרוטציה? מאגר בלתי נגמר של שחקני קלאץ'? כל התשובות נכונות, או לפחות רובן. אבל במשחק ראשון בישראל, גם אם זו הארנה ולא יד אליהו, עם גב של 7,000 אוהדים, אנחנו ניתן חלק מהקרדיט לחזרת הביתיות. וכל מה שייכתב כאן נגזר מכך, באופן כזה או אחר.

 

ואסילייה מיציץ'. יש לנו קצת בעיה

 

ניתן כבוד למבוגרים, ונתחיל מוואסילייה מיציץ'. בביקורו האחרון כשחקן יורוליג בארץ הקודש, בדצמבר 2022, הוא פגע ב-4 מ-11 מהשדה והפסיד עם אנאדולו אפס למכבי ת"א. בביקור הלפני אחרון, או ליתר דיוק ב-16 בדצמבר 2021, הוא נתקע על 1 מ-9 וניצח עם אותה קבוצה את אותה יריבה. ואתמול, 16 בדצמבר 2025, כאילו כלום לא השתנה. שוב ואסה בישראל, שוב הוא מספק הופעה מחרידה (1 מ-8, לא קרה מאז המשחק ההוא מלפני שלוש שנים), ושוב הוא בצד המנצח.

 

ראו עליו שהדרבי הפרטי מול האקסית חשוב לו. הוא היה אקטיבי לאללה בחמש הדקות הראשונות, והספיק לצבור בהן שתי זריקות, שלושה אסיסטים וגם שתי עבירות, אבל ללא סלים. את הסל היחיד שלו קלע מיציץ' בדקה ה-27, והישווה בשלשה ל-54:54. ואחריו הגיעו עוד ריבאונד, ואסיסט לצליפה של אלייז'ה בראיינט, ובאופן כללי, דקות הריצה היפות ביותר של הפועל (2:12, בשתי דקות וחצי) התנהלו בהנהגתו.


המשיך ללכת עם מיציץ', איטודיס. �צילום: יהודה הליקמן, Sports Rabbi
המשיך ללכת עם מיציץ', איטודיס. צילום: יהודה הליקמן, Sports Rabbi

 

המשחק הזה ממחיש אולי טוב מכל את גירסת הפועל ת"א של ואסה. הוא רחוק מלהיות טוב כמו שהיה בימי הזוהר והתהילה באפס, ובוודאי שהוא לא עקבי כפי שזכרנו אותו משנות ה-MVP, והוא גם לא זה שיסחוב את הקבוצה במשך 40 דקות. אבל גם במשחקים רעים, הוא יוכל ואפילו יידרש להיות זה שיתפוס מנהיגות ברגעים מסוימים. לא בהכרח לקחת את הזריקות המכריעות, ואולי אפילו לא להיות על המגרש במאני טיים.

 

אנחנו לא באמת מאמינים במה שכתבנו: הרי הוא יהיה על המגרש במאני טיים האמיתי. כך או כך, דימיטריס איטודיס המשיך ללכת איתו אמש ולהאמין בו, ולא השליך אותו לספסל אחרי כל טעות או שתיים או עשר. בסופו של דבר, למרות השורה הסטטיסטית העגומה, זה השתלם.

 

אגב, סתם בשביל הפיקנטריה: בכל מקום עוקצים את הפועל ת"א על היעדר הישראלים שלה, אבל כשמיציץ' עלה לפוזשן האחרון של המחצית הראשונה, היו על המגרש עשרה שחקנים בשתי הקבוצות - והוא היה הסרבי היחיד מביניהם. נגד יריבה מסרביה, כן?

 

אלייז'ה בראיינט. אין עוד

 

שיא קריירה ביורוליג בנקודות (28). ובשלשות (6). השוואת שיא עונתי בריבאונדים (9). שלב אחד מתחת לשיא עונה וקריירה במדד (37). אפילו לא קרוב לשיא עונתי באסיסטים (5). שיא קריירה בדקות (38:45).

 

אם לגבי מיציץ' יש מקום לשאלה האם יוצב על המגרש בקראנץ' טיים, אז לגבי בראיינט אין בכלל אופציה לערער, לפקפק או להטיל ספק. הוא יהיה שם. כי הקבוצה שלו חייבת אותו. ותהיו בטוחים - הוא ייתן לה כל מה שהיא צריכה.

 

האיש נח אתמול דקה ו-15 שניות לאורך כל הערב. זה אומר ש... א) התלות בו מוחלטת עד כדי אובססיה, בוודאי כשמיציץ' ואנטוניו בלייקני מושתקים ומשותקים. ב) איטודיס הלך אול-אין על המשחק הזה, בלי להתחשב בחלוקת עומסים ובהענקת מנוחות לקראת פנאתינייקוס ביום חמישי. לשם השוואה, בערב הראשון של המחזורים הכפולים הקודמים העונה הוא שותף ל-28 דקות בממוצע.


דקה ו-15 שניות של מנוחה, אלייז'ה בראיינט. צילום: יהודה הליקמן, Sports Rabbi
דקה ו-15 שניות של מנוחה, אלייז'ה בראיינט. צילום: יהודה הליקמן, Sports Rabbi

 

אנטוניו בלייקני. מיסטר קלאץ'

 

בלייקני לא בשיאו. ההגנות קצת למדו אותו, וצריך להחמיא לסשה אוברדוביץ' על הטיפול המסור והמעיק שהעניק לו, ולסקוררים מהסוג שלו יש גם תקופות שבהן הכדורים פחות צוללים למקום שאליו הם אמורים לצלול. בשני המשחקים האחרונים הוא מנוטרל יחסית עם 5.5 נקודות, סל אחד לשתיים ו-4 מ-13 מהשדה. ובואו, כבר 43 דקות הוא לא ביקר על קו העונשין.

 

לדקה ה-37 אתמול הגיע AB עם 0 נקודות, ואז קלע 5 רצופות וחשובות. בסוף השבוע האחרון בבולוניה הוא הגיע לדקה ה-33 ללא נקודה, והספיק לירות שתי שלשות עד לסיום. במהפך מול וילרבאן, לפני כמעט שבועיים, קלע האיש 10 נקודות בשש הדקות האחרונות, מתוך ה-16 שלו במשחק כולו. במילאנו הוא צלף 8 נקודות ברבע הרביעי. בכל המקרים הללו - הפועל ניצחה. נגד ריאל הוא לא הצליח לקלוע ברבע האחרון, והקבוצה הפסידה.

 

כריס ג'ונס. בעל הבית

 

מיציץ' משתבלל לתוך עצמו לאורך רוב הדקות, בלייקני מטריף את ההגנות ומשלם על כך, בראיינט נמצא כרגע רמה מעל המשחק - וישנו כריס ג'ונס. במשחקים הראשונים של העונה, הדקות הרעות ביותר של הפועל ת"א נרשמו כשהוא ריכז. לא עוד. אט-אט הוא הולך וצובר ביטחון ותאוצה, ומתחיל ממש לפתח גינונים של בעל בית. בקטע טוב.


גינונים של בעל בית, כריס ג'ונס. צילום: הפועל IBI תל אביב
גינונים של בעל בית, כריס ג'ונס. צילום: הפועל IBI תל אביב

 

להפועל יש סוללת שחקני קלאץ'. לכל אחד הנקודות שמאפיינות אותו, ושום יריבה לא יודעת מהיכן תיפתח עליה הרעה (היא רק יודעת שבלייקני ישחרר את הנצרה באיזשהו שלב, ולא יהיה לה מה לעשות נגדו). ועכשיו, תביאו את קנדריק נאן. וקוסטאס סלוקאס. וטי.ג'יי שורטס.

 

הרי מהות חג החנוכה היא הפועלים נגד היוונים. לא?



שיתוף:

Banner.jpg

רוצה להמשיך לקרוא?

יש לנו מחיר מבצע, שנתי או חודשי, במיוחד בשבילך.

כאן

מנוי משלם? להתחברות לחץ

talkWithUs.png

דברו איתנו

יש לכם הערות או הארות על הטור?

בואו לפגוש אותנו ולהגיב ברשתות החברתיות.

אנחנו זמינים בכל הפלטפורמות. חפשו הדיסקו

אהרל'ה ויסברג

קצת לפני בר המצווה פרסמתי את הכתבה הראשונה שלי בעיתון (והיא בכלל הייתה על טניס). כשהייתי בן 16 המצאתי את הכינוי "קטשפר", שחיבר בין עודד קטש לדורון שפר. חלפו כמעט 20 שנה, וכשנכנסתי לראשונה לאולפן וואלה, מאמן בכיר בישראל - היי ננו - ראה אותי לצד שי האוזמן ואודי הירש וכתב לי: "יפה, הצטרפת לצמד רָעִים".
אז הנה, אנחנו שוב כאן. שוב ביחד. וזה חדש, וזה יצירתי, וזה מרגש, ובגדול זה נשמע טוב. בעיקר אם פה ושם נזכור להישאר רָעִים. כי הגיע הזמן למשהו קצת שונה. משהו ישיר. בלי מתווכים. בלי פילטרים. אנחנו - ואתם.
כדורסל הוא הרבה מעבר למשחק. כדורסל הוא החיים. הוא החיבור בין אנשים. וכשאתה זוכה לעבוד במקצוע שאתה אוהב, אין הרבה דברים מרגשים יותר מפגישות של אחד על אחד עם יאניס אדטוקומבו או ז'ליקו אוברדוביץ'. או מלראות משחקים מתובלים בפיצוחים, שבוע אחרי שבוע, יחד עם פיני גרשון. או מהבאת סקופ שמשנה סדר יום. או מהשחזת מקלדת בטור שחושף דברים שלא רצו שתדעו.
נתכתב כאן על משחקים ומגמות ותופעות וסטטיסטיקות, ועל שחקנים ומאמנים ועסקנים ואוהדים, ופה ושם גם על פנטזי, ונקפיד על רפרנסים לסיינפלד.
איש חכם הבטיח שיהיה כאן דיסקו. סוף סוף אני מעז לרקוד בפומבי, רק שלא אסיים כמו איליין בניס.
גגגגידיאפ!

1.png

אהרל'ה ויסברג

17.12.2025

גם קטש מסכים עם בית הלחמי

5.7.2026

וו יורק ניקס

5.7.2026

ימים מטורפים ב-NBA

3.7.2026

אהבה לעולם לא נכשלת

28.6.2026

ארבעה סיפורי פלייאוף לסיום העונה האירופית

27.6.2026

עוד טורים של אהרל'ה

החלוק הלבן התמלא כתמי דם ובוץ. קטש טיפס עוד מדרגה

26.6.2026

disco-icon.png

ואסה קריטית: אל תדברו יותר על מיציץ'

22.6.2026

disco-icon.png

אוברדוביץ', פורופורופופרומפרו: לפעמים חלומות מתגשמים

21.6.2026

disco-icon.png

היה 10: אימן, תימרן, ניהל, החליף, סימן, הנהיג, הוביל, ניצח

20.6.2026

disco-icon.png

הטוב מחמישה: ככה מגיעים לגמר. וככה הכי לא

17.6.2026

disco-icon.png

התשה בצפון, ישראל במונדיאל, הפועל אלופה. 1969 או 2026?

15.6.2026

disco-icon.png

שלח אותם לים: בין אדישות להשפלה, בין אומץ לאין ברירה

12.6.2026

disco-icon.png
A.png
yo

תמונת AI

מחוץ לאזור הנוחות, הפועל ת"א מצאה קלאץ'. ועוד קלאץ'. ועוד קלאץ'

image (11).png

מחוץ לאזור הנוחות, הפועל ת"א מצאה קלאץ'. ועוד קלאץ'. ועוד קלאץ'

  • תמונת הסופר/ת: אהרל'ה ויסברג
    אהרל'ה ויסברג
  • 17 בדצמ׳ 2025
  • זמן קריאה 4 דקות

היא ניצחה כבר בבולגריה. ובמונטנגרו. ובספרד. ובצרפת. ועוד פעמיים בבולגריה. ובבוסניה. וכן, גם בהרצגובינה. ושוב בבולגריה. ובאיטליה. ועוד פעם בבולגריה. ועוד אחת באיטליה. ואתמול זה קרה: הפועל ת"א ניצחה בישראל.


האזינו לאהרל'ה מקריא את הטור

 

זה לא היה הבית האמיתי שלה, אלא בירושלים. וזה לא היה הכדורסל האמיתי שלה, אלא יותר כזה של הכוכב האדום בלגרד. אבל זה היה הניצחון האמיתי שלה. הניצחון ה-12, שמבטיח לה לפחות עוד שישה ימים במקום הראשון ביורוליג. אפילו אם תפסיד מחר באואקה. איזה דבר זה.


 

זבזדה ניסתה לעשות להפועל את מה שעשו לה אולימפיאקוס, פנרבחצ'ה וריאל מדריד: להאט, ללחוץ, לעוט, לקפוץ, לשרוט, להרביץ, לדבלטם (מלשון דאבל טים, נו) ולהוריד את הסקור. היא עמדה כמעט בכל המשימות. חוץ מאחת: לנצח. ולמה הגדרנו את זה "הניצחון האמיתי"? כי הפועלים הצליחו לצאת עם ה-W גם כשיריבה מהצמרת מוציאה אותם מאזור הנוחות שלהם.

 

התאמה מקצועית? הפקת לקחים? קיצור הרוטציה? מאגר בלתי נגמר של שחקני קלאץ'? כל התשובות נכונות, או לפחות רובן. אבל במשחק ראשון בישראל, גם אם זו הארנה ולא יד אליהו, עם גב של 7,000 אוהדים, אנחנו ניתן חלק מהקרדיט לחזרת הביתיות. וכל מה שייכתב כאן נגזר מכך, באופן כזה או אחר.

 

ואסילייה מיציץ'. יש לנו קצת בעיה

 

ניתן כבוד למבוגרים, ונתחיל מוואסילייה מיציץ'. בביקורו האחרון כשחקן יורוליג בארץ הקודש, בדצמבר 2022, הוא פגע ב-4 מ-11 מהשדה והפסיד עם אנאדולו אפס למכבי ת"א. בביקור הלפני אחרון, או ליתר דיוק ב-16 בדצמבר 2021, הוא נתקע על 1 מ-9 וניצח עם אותה קבוצה את אותה יריבה. ואתמול, 16 בדצמבר 2025, כאילו כלום לא השתנה. שוב ואסה בישראל, שוב הוא מספק הופעה מחרידה (1 מ-8, לא קרה מאז המשחק ההוא מלפני שלוש שנים), ושוב הוא בצד המנצח.

 

ראו עליו שהדרבי הפרטי מול האקסית חשוב לו. הוא היה אקטיבי לאללה בחמש הדקות הראשונות, והספיק לצבור בהן שתי זריקות, שלושה אסיסטים וגם שתי עבירות, אבל ללא סלים. את הסל היחיד שלו קלע מיציץ' בדקה ה-27, והישווה בשלשה ל-54:54. ואחריו הגיעו עוד ריבאונד, ואסיסט לצליפה של אלייז'ה בראיינט, ובאופן כללי, דקות הריצה היפות ביותר של הפועל (2:12, בשתי דקות וחצי) התנהלו בהנהגתו.


המשיך ללכת עם מיציץ', איטודיס. צילום: יהודה הליקמן, Sports Rabbi
המשיך ללכת עם מיציץ', איטודיס. צילום: יהודה הליקמן, Sports Rabbi

 

המשחק הזה ממחיש אולי טוב מכל את גירסת הפועל ת"א של ואסה. הוא רחוק מלהיות טוב כמו שהיה בימי הזוהר והתהילה באפס, ובוודאי שהוא לא עקבי כפי שזכרנו אותו משנות ה-MVP, והוא גם לא זה שיסחוב את הקבוצה במשך 40 דקות. אבל גם במשחקים רעים, הוא יוכל ואפילו יידרש להיות זה שיתפוס מנהיגות ברגעים מסוימים. לא בהכרח לקחת את הזריקות המכריעות, ואולי אפילו לא להיות על המגרש במאני טיים.

 

אנחנו לא באמת מאמינים במה שכתבנו: הרי הוא יהיה על המגרש במאני טיים האמיתי. כך או כך, דימיטריס איטודיס המשיך ללכת איתו אמש ולהאמין בו, ולא השליך אותו לספסל אחרי כל טעות או שתיים או עשר. בסופו של דבר, למרות השורה הסטטיסטית העגומה, זה השתלם.

 

אגב, סתם בשביל הפיקנטריה: בכל מקום עוקצים את הפועל ת"א על היעדר הישראלים שלה, אבל כשמיציץ' עלה לפוזשן האחרון של המחצית הראשונה, היו על המגרש עשרה שחקנים בשתי הקבוצות - והוא היה הסרבי היחיד מביניהם. נגד יריבה מסרביה, כן?

 

אלייז'ה בראיינט. אין עוד

 

שיא קריירה ביורוליג בנקודות (28). ובשלשות (6). השוואת שיא עונתי בריבאונדים (9). שלב אחד מתחת לשיא עונה וקריירה במדד (37). אפילו לא קרוב לשיא עונתי באסיסטים (5). שיא קריירה בדקות (38:45).

 

אם לגבי מיציץ' יש מקום לשאלה האם יוצב על המגרש בקראנץ' טיים, אז לגבי בראיינט אין בכלל אופציה לערער, לפקפק או להטיל ספק. הוא יהיה שם. כי הקבוצה שלו חייבת אותו. ותהיו בטוחים - הוא ייתן לה כל מה שהיא צריכה.

 

האיש נח אתמול דקה ו-15 שניות לאורך כל הערב. זה אומר ש... א) התלות בו מוחלטת עד כדי אובססיה, בוודאי כשמיציץ' ואנטוניו בלייקני מושתקים ומשותקים. ב) איטודיס הלך אול-אין על המשחק הזה, בלי להתחשב בחלוקת עומסים ובהענקת מנוחות לקראת פנאתינייקוס ביום חמישי. לשם השוואה, בערב הראשון של המחזורים הכפולים הקודמים העונה הוא שותף ל-28 דקות בממוצע.


דקה ו-15 שניות של מנוחה, אלייז'ה בראיינט. צילום: יהודה הליקמן, Sports Rabbi
דקה ו-15 שניות של מנוחה, אלייז'ה בראיינט. צילום: יהודה הליקמן, Sports Rabbi

 

אנטוניו בלייקני. מיסטר קלאץ'

 

בלייקני לא בשיאו. ההגנות קצת למדו אותו, וצריך להחמיא לסשה אוברדוביץ' על הטיפול המסור והמעיק שהעניק לו, ולסקוררים מהסוג שלו יש גם תקופות שבהן הכדורים פחות צוללים למקום שאליו הם אמורים לצלול. בשני המשחקים האחרונים הוא מנוטרל יחסית עם 5.5 נקודות, סל אחד לשתיים ו-4 מ-13 מהשדה. ובואו, כבר 43 דקות הוא לא ביקר על קו העונשין.

 

לדקה ה-37 אתמול הגיע AB עם 0 נקודות, ואז קלע 5 רצופות וחשובות. בסוף השבוע האחרון בבולוניה הוא הגיע לדקה ה-33 ללא נקודה, והספיק לירות שתי שלשות עד לסיום. במהפך מול וילרבאן, לפני כמעט שבועיים, קלע האיש 10 נקודות בשש הדקות האחרונות, מתוך ה-16 שלו במשחק כולו. במילאנו הוא צלף 8 נקודות ברבע הרביעי. בכל המקרים הללו - הפועל ניצחה. נגד ריאל הוא לא הצליח לקלוע ברבע האחרון, והקבוצה הפסידה.

 

כריס ג'ונס. בעל הבית

 

מיציץ' משתבלל לתוך עצמו לאורך רוב הדקות, בלייקני מטריף את ההגנות ומשלם על כך, בראיינט נמצא כרגע רמה מעל המשחק - וישנו כריס ג'ונס. במשחקים הראשונים של העונה, הדקות הרעות ביותר של הפועל ת"א נרשמו כשהוא ריכז. לא עוד. אט-אט הוא הולך וצובר ביטחון ותאוצה, ומתחיל ממש לפתח גינונים של בעל בית. בקטע טוב.


גינונים של בעל בית, כריס ג'ונס. צילום: הפועל IBI תל אביב
גינונים של בעל בית, כריס ג'ונס. צילום: הפועל IBI תל אביב

 

להפועל יש סוללת שחקני קלאץ'. לכל אחד הנקודות שמאפיינות אותו, ושום יריבה לא יודעת מהיכן תיפתח עליה הרעה (היא רק יודעת שבלייקני ישחרר את הנצרה באיזשהו שלב, ולא יהיה לה מה לעשות נגדו). ועכשיו, תביאו את קנדריק נאן. וקוסטאס סלוקאס. וטי.ג'יי שורטס.

 

הרי מהות חג החנוכה היא הפועלים נגד היוונים. לא?



תגובות


bottom of page