להישאר באול-אראונד

באחד מהטורים הקודמים, הסברתי באריכות מדוע המסע של גל רביב ל- WNBA נראה די מבטיח. כזה שנותן הרבה מקום לאופטימיות (בלשון המעטה). למען האמת, אם תנברו לעומקם של המוק-דראפטים האחרונים של הWNBA ב-2026, למשל זה של החברים מבליצ'ר ריפורט, תוכלו למצוא נוכחות ישראלית, אבל לא בהכרח זו ששמעתם עליה. קריירת המכללות של ירדן גרזון מגיעה לשלבי המאני טיים, והאמת היא שזה נראה מבטיח לא פחות. מוקים מסוימים אפילו מקפיצים אותה למקום ה-6, היישר לזרועותיהן של הפורטלנד פייר (מישהו אמר שכנה של דני?). זמן טוב להתמקד בקלעית הקטלנית ובכדורסל שלה, בעיצומה של עונת הסניור.

האזינו לרואי מקריא את הטור

5:31

הדרך

את עונתה הרביעית בליגת המכללות, פתחה ירדן גרזון עם קילומטראז' כדורסל משמעותי מאוד מאחוריה. הגארדית הארוכה (1.91) גדלה ונשמה כדורסל עוד מהבית. שני הורים כדורסלני עבר, ואחות גדולה, ליאור, שהשנה שבה ארצה אחרי קדנציית מכללות מרשימה כלשעצמה, דחפו את הקלעית הצעירה לבלוט עוד מתחילת הדרך. כבר בגיל 18 מצאה את עצמה גרזון שחקנית משמעותית בליגת העל לנשים במדי מכבי רמת גן, כשרשמה 12.1 נקודות, 5.0 ריבאונדים ו-3.6 אסיסטים למשחק במעל 31 דקות בממוצע. מהשלבים הראשונים היא הראתה את פוטצניאל הקליעה הפנומנלי שלה ואת היכולת להיות שחקנית אול-אראונד, שזזה בין עמדות ומצליחה לתרום בלא מעט אספקטים במשחק. השילוב בין הסייז, יכולות הדריבל וקבלת ההחלטות לצד הקליעה - אפשרו לה להיות אפקטיבית כמעט בכל עמדה. וזה, בדיוק מה שאוהבים לראות במכללות.

במהלך עונת 21/22 התחייבה גרזון לאוניברסיטת אינדיאנה, שמשחקת בקונפרנס ה-BIG 10 (מעכשיו "ביג טן", תעשו לי טובה), מהמובילים והאיכותיים ביותר שיש לליגת המכללות להציע. ההשתלבות שלה בקבוצה מהטובות בקונפרנס, כרוקית, הייתה חלקה ומרשימה במיוחד. בלי תקופת מעבר וקשיי הסתגלות משמעותיים, גרזון קיבעה את מעמדה כשחקנית חמישייה מהרגע הראשון, והמשיכה להראות את יכולות האול-אראונד, עם אימפקט משמעותי בריבאונד וכניסה יחסית חלקה למשבצת של מובילת כדור ומקבלת החלטות בקבוצה - לאור פציעות של שחקניות משמעותיות בקו האחורי. אבל כמובן שגולת הכותרת הייתה הקליעה מבחוץ. 2.2 שלשות למשחק ב-46% מפלצתיים בעונת הבכורה לא השאירו כל צל של ספק: מדובר באחת מהקלעיות הטובות ביותר במכללות. ברמה הקבוצתית, העונה הסדירה נגמרה עם מקום ראשון ואליפות הקונפרנס, אך עם הדחה כואבת בסיבוב השני של המארצ' מאדנס.

גם בשתי העונות העוקבות, אינדיאנה המשיכה לשלוט בביג טן בעונה הסדירה אך לא הצליחה לתרגם את זה להצלחה בפלייאוף. ירדן המשיכה להיות שחקנית משמעותית מאוד ושברה שיאים בכל הקשור לקליעה. 217 פגיעות מבחוץ ב-3 עונות עזרו לה לשבור את שיא כל הזמנים של אינדיאנה בשלשות שנקלעו ולשמור לעצמה מקום של כבוד בדברי הימים של הפרוגרם. רוצים לראות קצת איך זה נראה בזמן אמת? קחו:

עם סיום עונת הג'וניור באינדיאנה, שהייתה עונת השיא שלה בדקות (33.5 למשחק), נקודות (14.4 למשחק) ריבאונדים (5.4 למשחק) ואסיסטים (3.2 למשחק), והקנתה לה מקום בחמישייה השנייה של העונה בביג טן, החליטה הצלפית הישראלית להיכנס ל-Transfer Portal של המכללות. תוך יומיים מכניסתה לפורטל, קיבלה גרזון את הטלפון מברנדה פריס, המאמנת הוותיקה ממרילנד שעומדת על הקווים כבר 24 שנה ברציפות. מהירות התגובה של הטראפינס, ההתאמה המקצועית וההישארות בקונפרנס הביג טן, שכנעו את גרזון שנענתה להצעה ויצאה לפרק חדש בקריירה.

https://www.youtube.com/watch?v=sI53GRbOfRE&t=239s

העונה

ב-10 משחקים (10 בחמישייה): 10.6 נקודות, 3.6 ריבאונדים, 3.0 אסיסטים, 2.2 שלשות למשחק ב-34%, 1.6 חטיפות ב-26.6 דקות למשחק.

את העונה הנוכחית פתחה מרילנד החזקה בסערה עם 10-0 מהדהד, אבל אם נתרכז באופן ספציפי בגרזון, נוכל לסמן סימן שאלה קריטי לקראת ההמשך: החוסר בניצול היתרון הפיזי.  בעשרת המשחקים הראשונים של העונה ראינו ירידה בפרמטרים של ריבאונד, זריקות מ-2 וזריקות מהקו (גם כשמנרמלים ל-40 דקות), אותם פרמטרים שמצביעים על נוכחות גופנית, האסל ומשחק פנים. משחק ההתקפה המהיר יחסית של מרילנד מפתה את גרזון להשליך שלשות במעבר ולשחק רחוק מהטבעות, מה שמקשה עליה לשמור על טיקט האול-אראונד שאפיין אותה בשנים הקודמות. למעשה, שני שליש (!) מהזריקות שלה מהשדה מגיעות מחוץ לקשת, נתון שיא בקריירת המכללות עד כה. כמות הזריקות המשמעותית גם מקשה על גרזון להישאר באותה רמת יעילות. מה שעוד מקשה עליה זה הקצב. בעוד באינדיאנה היא הייתה מצליחה לקבל מבטים פנויים בסט-גיים המסודר והאיטי שאפיין את הקבוצה ההיא, השנה היא צריכה לחיות בקצב מהיר הרבה יותר. התקפות קצרות מובילות, לרוב, לזריקות לא אופטימליות.

קחו דוגמה לפוזשן שממחיש את הקושי בכל הקשור לתחום הפיזי. ירדן יוצאת על חסימה וחותכת לכיוון הצבע בתנועה מהירה. שילוב של עבודת רגליים לא מספיק טובה ושל רכות בחדירה גורמות לשומרת שלה להישאר יציבה למדי ולהצליח לעצור את החדירה בלי מאמץ מיוחד.

עכשיו, בניגוד לדעה הנחרצת והדי חצופה בציוץ הזה, אני מתקשה לזלזל ב-450 קליעות קאץ' אנד שוט ב-44% בקריירת הקולג'ים. ועדיין - האינטרס הראשון במעלה לקראת הדראפט הקרוב הוא השמירה על הרב גוניות במשחק. היצמדות לטיקט הקליעה תייצר לגרזון תקרת זכוכית נמוכה מידי שלא באמת משקפת את הפוטנציאל שטמון בה. גם במשחקים הטובים יותר שלה העונה, לא ראינו הרבה יותר מקליעה במעבר.

העבר מרמז על העתיד?

לפני 20 שנה, שחקנית ישראלית אחת הצליחה לסחוף את אותה מרילנד לזכייה באליפות המכללות, כל הדרך לבחירה בדראפט ה-WNBA. אז נכון, שי דורון (האגדית) וירדן גרזון שונות אחת מהשנייה בתפקיד ובמאפייני המשחק, אך אי אפשר לברוח מההשוואה המתבקשת ומסגירת המעגל האפשרית. ירדן גרזון חולקת בצוותא עם גל רביב את העתיד של כדורסל הנשים בישראל. פתיחת העונה הזו קריטית במיוחד לשמירה על המניה שלה בקו עליה. הסתגלות לקבוצה חדשה היא לגמרי יציאה מאזור הנוחות, אבל העיניים עדיין נעוצות חזק על הדראפט ועל המאני-טיים בחודש מרץ. המפתח להגיע לשם: גיוון, אגרסיביות ושמירה על הקליעה. שילוב מנצח שיש למתי מעט. יאללה, תני בראש.