טיול שישי לחולון, ניצחון מלחיץ לירושלים

לפני שאתחיל בלקשקש על דברים מקצועיים מהמשחק שנערך בצהרי יום שישי בלב המושבה, הרשו לי לפתוח עם מסקנה ברורה לכל קבוצה. משהו ברמת המאקרו שאפשר ללמוד על שתי הקבוצות מארבעת המחזורים הראשונים של העונה.

נס ציונה - הפועל חולון

נתחיל במנצחת, הפועל חולון. אם תקחו תקציב, תשתמשו בו נכון, תבנו לעומק ולרוחב, תוסיפו מאמן טוב ומנוסה, תקבלו, הפלא ופלא קבוצת כדורסל טובה. לפרקים טובה מאוד. לא, לא המשחק הזה גרם לי לחשוב כך, אלא פתיחת העונה הטובה של חולון והעובדה שהקבוצה בעלייה מתמדת.

נס ציונה קבוצה לא טובה, נכון לעכשיו המטרה היחידה שלה צריכה להיות הישרדות. ניתן הנחה קטנה של פציעות, אבל בכל זאת, הבניה של הקבוצה הזאת, מוזרה במקרה הטוב. מי בכלל אמור להיות השחקן המרכזי? קורבלו? פצוע. לי? פצוע וגם כשיהיה בריא הוא לא אלפא. אולי רודריגז יכול, אבל צריך התאמה שלמה לסגנון המשחק הפיזי שלו, משהו שבישראל, מקובעת הפיק אנד רול, לא יקרה. נקווה בשביל נס ציונה שברייס בראון ישחק כמו בעונה שעברה, אחרת יהיה להם קשה, קשה מאוד.

בעקבות חסרונו של וולטון, אפשר היה לצפות שחולון תתקשה לייצר פאנצ'ים התקפיים. הרכז החולוני מוביל את הליגה עם 10 אסיסטים בממוצע למשחק, היעדרותו משאירה אחריה חור לא קטן. אז מה עושה קבוצה טובה, שחסרה את השחקן שמניע את כל ההתקפה? כמאמר הקלישאה: ״אין ואקום בכדורסל״. אגב, יש ואקום בכדורסל. יש יחס ישיר בין מי שאומר את המשפט הזה לאיכות הקבוצה שלו. חולון עם ממוצע עונתי של 21.7 אסיסטים למשחק נשארה במשחק הזה בדיוק באותו אזור וסיימה עם 20.

נס ציונה מהצד השני עדיין מחכה שמשהו יקרה, מה זה המשהו הזה? וואללה אני לא בטוח. מאמין מאוד בכדרוסל של שרפי, לחולון היו תקופות טובות תחתיו אבל משהו פה, דווקא בעונה השניה, במקום שהוא גדל בו כמאמן, נראה תקוע. העובדה שחוץ מרודריגז, שאר השחקנים, ישראלים וזרים כאחד, לא מתפקדים, לא ממש עוזרים לפקק הזה להשתחרר.

אז איך כל זה נראה במשחק? כמו שהייתם מצפים. קבוצה אחת עם ביטחון והיררכיה ברורה. גם שהבחור שבקודקוד ההיררכיה הזאת יושב בצד, הקבוצה משחקת כמו שהיא מתכננת, לא תמיד היא מדויקת אבל מגיעה, לפחות במחשבה, לפאנצ'ים התקפיים. ההגנה לעומת זאת לא צריכה היררכיה, היא צריכה תיאום אבל בעיקר מאמץ, וכאן חולון המשיכה את מה שהיא עושה רוב העונה מול היריבות שלה: שורטת, לוחצת ובעיקר לא נותנת ליריבות שלה להרגיש בנוח.

נס ציונה מחפשת את המוביל שלה. היא ניסתה לשחק מהר אבל חולון היתה מוכנה, אז בהתקפה העומדת היא ניסתה כל מיני דברים שפשוט לא הובילו לכלום. הכניסה כדורים פנימה שנגמרו בהחטאות או צעדים, פיק אנד רולים שהסתיימו במסירות רעות וסלים קלים בצד השני של חולון. בכלל, ללא פעולות האסל, אבל באמת רק האסל של לוטן אמסלם, נס ציונה מסיימת את המחצית הראשונה במקרה הטוב עם 24 נק׳.

בלי ההאסל שלו המצב היה הרבה יותר גרוע, לוטן אמסלם. צילום: אלן שיבר, באדיבות ליגת ווינר סל

במחצית השניה שתי הקבוצות שיפרו במעט, מעט מאוד, את האחוזים המביכים שלהן לשלוש. נס ציונה הראתה סימני חיים אבל הם נגמרו מהר מאוד שמקריי ומנפורד עשו את מה שעושים כשהזריקה משלוש לא נכנסת. הם הוציאו עבירות, קלעו זריקות מחצי מרחק ובעיקר נתנו את התחושה שיש על מי לסמוך כשוולטון לא נמצא.

לא היה רגע שנס ציונה נתנה את ההרגשה שהיא חוזרת. המשחק הזה נגמר רק ב-12 נקודות הפרש כי גם חולון קלעה באחוזים לא טובים מהשלוש. שוב, לא מדובר על הצגת כדורסל של חולון, אבל דווקא במשחק כזה, ללא וולטון ועם אחוזי דיוק לא טובים התקפית, יש את התחושה שחולון בדרך הנכונה.

מה שמוביל אותנו למצטיין המשחק, חסן מרטין. שוב, למי ששכח, למרטין יש 78 משחקי יורוליג באמתחתו והיה מדובר לפני הפציעות על סנטר אתלטי ומאיים. מכל זה נשאר שחקן שאומנם לא יקפוץ מעל דף A4, אבל הקליניקה שהוא העביר בסבלנות בגלגול לסל היתה פשוט נהדרת. פעם אחר פעם הוא השתהה בריצה לסל לאחר הפיק כדי לאפשר לקרביץ, מנפורד או מקריי את המסירות הקלות אליו שהסתיימו בסל או עבירה. מרטין פשוט שמר כל הזמן על זווית נוחה וטובה למסירה. נפלא! 

אני חייב פסקה על ההתקפה הכי יפה במשחק. חולון היתה בשיא המומנטום שלהם בחצי הראשון וזלי (בדקות אלה) באמת נראה כמו יוקיץ׳ הישראלי. פיק אנד רול בצד עם זלי, נס ציונה עושה חילוף. זלמנסון לא מקבל את הכדור על הגארד הנמוך למרות שדרש אותו. במקום לעשות פרצופים, בזמן הפיק אנד רול בין קרביץ וארצי בטופ אוף דה קי, זלמנסון עושה פלאש לכדור באזור האותיות ו״מכריח״ את קרביץ להכניס לו את הכדור. ארצי בחכמה ממשיך את התנועה פנימה ומקבל כדור נפלא מהפוסט של זלי לאנד וואן. דוגמה אדירה איך השחקן עם המיס מץ׳ יכול לקבל את הכדור גם אחרי המהלך הראשון. 

התייחסויות בשורה:

● רועי רוזנברג היה לא טוב, 11 דקות, 0 נק' אבל הוא תמיד משחק כאילו הוא שייך וזו תכונה נהדרת אם הוא רוצה קריירה בליגת העל.

● ליאור קרירה שומר אדיר. אני לא מחדש פה הרבה אבל היה ניתן לראות זאת בבירור במשחק הזה.

● שישי צהריים, האולם הקטן בנס ציונה לא מלא. מלמד משהו על מצבה של הקבוצה.

---

מכבי ראשון לציון - הפועל ירושלים

נהניתי, כיף להגיד את זה על משחק בליגה שלנו. לא היו שם תחכומים גדולים משתי הקבוצות אבל אהבתי את התחרותיות, אהבתי שהיתה הארכה ואהבתי שהאנדרדוג יצא מאוכזב, זה אומר שהוא ייצר לעצמו סיכוי אמיתי לנצח. ראשון לציון קבוצה עם סגל מוגבל במקרה הטוב אבל הם נלחמו ורצו. ירושלים ויונתן אלון הגיעו בלחץ פסיכי, גירדו ניצחון חשוב ויקחו בעיקר את המשך ההתאוששות של יובל זוסמן וההגנה בהארכה.

ירושלים משחקת מאוד פשוט, לרוב חסימה הפוכה לגארד שמבצע פיק אנד רול פייק שהוא לא משמעותי. המטרה האמיתית היא להחזיר את הכדור להארפר. וויילי או סמית' עולים לחסימה, מתגלגלים לסל בידיעה שהמסירה לא תלך אליהם והם צריכים לעלות מהר לפיק השני לכיוון הארפר. לשחקן אתלטי ומהיר כמו סמית' זה מתאים, הוא משאיר את המגן שלו מאחוריו וגורם ליתרון שמוביל לרוב למסירות קלות אליו ומשמה הדרך לטבעת קלה. לוויילי לעומת זאת, זה מאוד, אבל מאוד לא נוח. הוא באופן כללי אוהב להתגלגל עמוק כדי לא להסתבך עם החלטות באזור ההיי פוסט, וזה גורם, לרוב, שהפיק אנד רול איתו פשוט לא יעיל.

בשבועיים האחרונים היה הרבה רחש בחש סביב ווילי ואני לא בטוח שזה באשמתו כמו ששיטת המשחק לא מתאימה לו. מצד שני, אם נוח לו להיות שחקן שמגרד נקודות רק מאופנס ריבאונד, אז אולי השיטה מתאימה לו בול. 13 נק' ו-12 ריב' מבלבלים אותי מאוד וגורמים לי לחשוב, האם האשמה על ההופעות הפושרות של הגבוה הירושלמי עד עכשיו קשורות למאמן, לשחקן, אולי לשיטה? אולי לא צריך לחפש אשמה והכל בסדר. אני עוד רחוק מלהחליט.

קליל אחמד, שחקן עם הילוך משלו. צילום: עודד קרני, באדיבות ליגת ווינר סל

ראשון לציון הגיעה למשחק הזה עם ניצחון יחיד מול שני הפסדים. הציפיה הברורה מהקבוצה שחזרה לליגת העל היא פשוט להישאר בליגה. הסגל לא מרשים במיוחד עם כמה שחקנים שהמשיכו משנה שעברה אבל אהבתי מאוד את המשחק שלהם. שלושה שחקנים מובילים והשאר שחקני רוטציה שעושים בעיקר מה ששרון דרוקר מבקש מהם.

קוואי גרנט, ששיחק בעונה שעברה בלאומית, בא להוכיח. בחצי הראשון הוא היה נראה נפלא. המהירות שלו עם הכדור היא אדירה, חבל שבחצי השני הוא נפצע ודי נעלם. על אמין סטיבנס אין מה יותר מדי לפרט. מניה בטוחה, אבל  40 דקות ברדיפה אחרי ווילי וסמית' נתנו אותותיהם לקראת הסוף ובהארכה. לפני שנגיע לכוכב הערב חייבים מילה טובה לג׳יי ג׳יי קפלן. חכם, נלחם ובעיקר מודע ליכולותיו ומגבלותיו. 16 נק' ו-9 ריבאונדים, חלק מרכזי בריצות של ראשון לציון תוך כדי המשחק. שאפו! אם הוא לא עושה עבירה חמישית לפני ההארכה, סיכוי טוב לתוצאה סופית שונה.

בואו רגע, נתפייט על קאליל אחמד. איך אני אוהב שחקנים כאלה, עם הילוך משלהם, גם שהם בשיא המהירות ושורפים את המגרש זה נראה שהם בהילוך איטי. 32 נקודות, 8 עבירות שבוצעו עליו וכמה סלים יפהפיים. פעם אחר פעם הוא הקפיא את המגן שלו בכדרור איטי, גרם לגבוה לחזור בבהלה לשחקן שלו ובכך סידר לעצמו נתיבים פנויים סל.  במילות השיר Smooth Operator, יש שורה שמתאימה לתיאור אחמד בדיוק: 🎵We move in space with minimum waste and maximum joy 🎵. כמה הנאה, ללא מאמץ, כוכב כדורסל.

https://www.youtube.com/watch?v=4TYv2PhG89A

30 שניות לסיום, כדור חוץ לזכות ירושלים בחצי של ראשון לציון. 3 הפרש לכתומים. החטאה או איבוד כדור פה וכל הטור הזה (כנראה), מדבר על איך ירושלים מתאוששת עם מאמן חדש. אולי מנהל מקצועי חדש?

למזלו של יונתן אלון התרגיל שהם חזרו איתו מפסק הזמן, בוצע באופן מושלם. דיקוי של הארפר יוצא לטופ אוף דה קי כאשר קרינגטון פשוט בורח לכיוון הכדור וקולע שלשה קשה. אדלסון, מקל, שמיר ואלון עם אנחת רווחה. חלק מהאוהדים לא באמת בטוחים מה הם מעדיפים. בכל מקרה, היתה הארכה לנצח.

בהארכה ירושלים הידקה את ההגנה על אחמד, שאר שחקני ראשון ניסו אבל הם כבר היו עייפים. הפציעה של גולן גוט מקשה מאוד על הרוטציה של דרוקר ובנוסף לפציעה של גרנט, לראשון לא באמת היה סיכוי באקסטרה 5 דקות. ירושלים שיחקה חכם ויעיל ועם עונשין של הארפר ואסרטיביות מפתיעה של זוסמן גמרה את המשחק.

אסרטיביות מפתיעה, יובל זוסמן. צילום: עודד קרני, באדיבות ליגת ווינר סל

בראיון סוף המשחק, יונתן אלון אמר שהיה שטף התקפי טוב. הוא לא טועה, ירושלים סיימה עם 21 אסיסטים ו-11 איבודים בלבד. מה שהוא משום מה לא הזכיר, זה את העובדה שלראשון היו רק 7 איבודים ב-45 דקות. הממוצע שלהם לפני המשחק עמד על 14.3. מדובר בקבוצה עם סגל מוגבל ומועמדת לירידה. בקרב אוהדי ירושלים מעמדו של יונתן אלון בשפל, לא חושב שאמירות מנותקות עוזרות למעמד הזה. בעצם אני בטוח שלא.

התייחסויות בשורה:

● המחמאה הכי גדולה שאני יכול לתת להובר, היא שלא התייחסתי אליו בטור. 13 נק', 5 ריבאונד ו-3 אסיסטים. קל.

● צריך להגיע פתרון לבעיית לאמב, מדובר בשחקן שנראה כמו זר לא טוב בליגה השניה. לא ברור.

● פריצקי, כתבתי לך בשבוע שעבר. אני מבקש, תטרוף את ההזדמנות הזאת, אתה יכול.

● ארבעה ישראלים שיחקו בראשון לציון, כולם מתאזרחים. אין לי כוונה לבכות על מעמד השחקן הישראלי, רק חושב שהגיע הזמן לפתור את בעיית אי שוויון המיסוי בכדורסל הישראלי.